חמש סיבות לאהוב את שדה התעופה של דאלאס

שמו המלא של השדה הוא Dallas-Fort-Worth (קוד: DFW). הוא השדה הגדול מבין השניים שמשרתים את העיר דאלאס (השני נקרא Love Field) וממוקם מחוץ לעיר בסמוך ליישוב פורט-וורת׳. מפאת המרחק למרכז העיר מומלץ במהלך קונקשיין להישאר באחד המלונות הקרובים לשדה – ויש הרבה כאלו.

ב-DFW נמצא הבסיס הראשי של אמריקן שהפכה לאחרונה לחברת התעופה הגדולה בעולם. DFW הוא גם אחד מחמשת שדות הבית של אמריקן (Hubs) יחד עם JKF (ניו-יורק), LAX (לוס אנג׳לס), ORD (שיקגו) ו-MIA (מיאמי). משכך, בשדה זה פעילות ענפה מאוד של החברה אך גם של חברות רבות אחרות שרואות בו שדה חשוב במרכז ארה״ב.

ואחרי ההקדמה הזו – הנה הסיבות שבגינן אני כ״כ אוהב להחליף טיסות דווקא ב-DFW…

שדה-הענק הנוח ביותר שיצא לי לחוות

ל-DFW חמישה טרמינלים, מסומנים מ-A עד E. טרמינל D הוא הטרמינל הבינ״ל והגדול יותר בשדה, וטרמינל A נשלט ע״י אמריקן ומשמש כבסיס עיקרי לטיסות הפנימיות. ניתן לעבור בין הטרמינלים ברגל אבל מהר יותר ונוח יותר לעבור באמצעות ה-Skylink שמסילתה נמצאת בחלק העליון של המבנה. ה-Skylink היא מערכת אוטומטית לחלוטין והגדולה מסוגה בעולם.

DFW Airport Skylink

בחלק האווירי הטרמינלים מקושרים כך שהם מרגישים כמו מסדרון אחד ארוך. שערי הטיסות מסומנים היטב וביניהם חלונות לרוב שמאפשרים לכל חובב תעופה אמיתי לשבת ולהתבונן על מטוסים באין מפריע. אבל המכורים האמיתיים יעדיפו לבלות לילה במלון גראנד הייאט – על כך בהמשך הפוסט.

כמו ש-DFW נוח לנוסעים הוא נוח גם לנהגים שיוצאים ונכנסים מאזור השדה. הכל משולט, הכבישים רחבים וכל הטרמינלים נמצאים על אותה דרך אחת בדיוק שכאילו עושה סיבוב בכל השדה. פשוט וגאוני.

כדי להמחיש את פשטות הבנייה – זו תמונת האוויר של השדה:

וכן, לשדה הזה יש שבעה מסלולי המראה ונחיתה. שבעה. ארבעה מהם באורך של 4,000 מ׳ ומעלה.

אחד השדות המקושרים ביותר בעולם

משל מיקומו הגיאוגרפי, נוחות המעבר בו והעובדה שהוא משמש בסיס ראשי של אמריקן – DFW מושך הרבה עניין מצד חברות תעופה מובילות בעולם. הוא בהחלט לא השדה הגדול בארה״ב אבל הוא בהחלט מתמודד על תואר השדה המקושר ביותר ליעדים בינ״ל.

Emirates A380 During Taxi at DFW Airport

מ-DFW תוכלו לעלות על טיסות נון-סטופ ליעדים רחוקים כמו סידני, סאו-פאולו, לונדון, דובאי, הונג-קונג ועוד.

ולא רק מגוון היעדים מעניין אלא גם מגוון המטוסים שפועלים בשדה. DFW הוא אחד השדות הראשונים בארה״ב לאמץ את התקנים המחמירים ביותר הנדרשים למטוסים הגדולים בעולם ובראשם ה-A380 של איירבאס. ואכן נוחתים בשדה מטוסי A380 אך גם מטוסים מעניינים אחרים כמו ה-787 וה-77W של בואינג שהם מטוסי הדגל של אמריקן. החברה מפעילה את ה-77W מדאלאס למספר יעדים: סאו-פאולו, הונג-קונג ולונדון. לשמחתי הזדמן לי לטוס בשלושת הטיסות האלו במחלקת העסקים המצויינת של המטוס הזה.

American Boeing 777-300ER Business Class

כמה מהיר יכול להיות תור

אני לא מכיר שדה בינ״ל גדול בארה״ב שבו התורים מהירים יותר. גם בהגירה, גם במכס וגם בבידוק הביטחוני. בפעם האחרונה שבה נכנסתי לארה״ב ב-DFW היו לפניי סה״כ חמישה אנשים בתור להגירה.

באחת הפעמים האחרונות שעברתי בשדה, בשעת ערב מוקדמת, ראיתי תור לבידוק הביטחוני שהיו בו אולי שלושים אנשים. זה היה מחזה לא שיגרתי – וגם התור הזה התקדם מהר למדי כך שאני משוכנע שאנשים המתינו בו אולי עשר דקות.

אני רגיל לתורים מהירים. מרבית הטיסות שלי הן בברית OneWorld והזכות לעבור בתורים מהירים היא אחת ההטבות של הסטטוס שלי בברית (אמרלד). במקרים אחרים אני פשוט טס במחלקות העסקים או הראשונה כך שהשימוש בתורים המהירים מוקנה מתוקף הכרטיס עצמו.

ב-DFW, ואני לא יודע בדיוק למה זה קורה, אני תמיד מקבל חותמת של ״TSA Pre-Check״. למי שלא מכיר: בארה״ב קיימת רשות, TSA שמה בקצרה, שתכליתה לשמור על הביטחון בתחבורה ובכלל זה בשדות תעופה. הרשות הזאת קובעת נהלים לחברות התעופה, מפעילה את עמדות הבידוק הביטחוני, מנהלת בידוק מקדים לנוסעים ועוד. הרשות הזאת זוכה לכ״כ הרבה תלונות ודו״חות מביכים שאני משוכנע שמנהליה כבר הפסיקו לספור אותם. בכל מקרה, בשדות אמריקניים יש בדר״כ תור נפרד ומהיר במיוחד לנוסעים שעברו בדיקה מקדימה של ה-TSA וזכו לחותמת Pre-Check. אותם נוסעים, ואני בדר״כ לא ביניהם כשאני עובר בשדות אחרים, עוברים תהליך בידוק ביטחוני כסת״חי-משהו במסגרתו אין צורך להוריד נעליים, תכשיטים, ג׳קט, להוציא מחשבים ניידים וטאבלטים וכיוצ״ב דרישות שכן קיימות בשאר מסלולי הבידוק הביטחוני.

המתקנים הטקסניים המצוינים של השדה

אני לא בטוח למה אבל אני אוהב את טקסס. לא, בעצם, אני אוהב טקסנים – ואת טקסס אני פשוט לא באמת מכיר. עושה רושם שטקסניים הם חבורה של אנשים מאוד מאוד נחמדים כל עוד לא אומרים מולם דברים רעים על בשר, אמצעי לחימה וג׳ורג׳ בוש.

בצד האווירי של DFW אפשר למצוא אוצר אמיתי של מסעדות, פאבים, בתי קפה ועוד. ואני לא מדבר על ג׳אנק-פוד אלא על מסעדות עם אופי מקומי שישמחו מאוד להאכיל אתכם עד שלא תרצו להמריא לשום מקום. ואומנם אני בדר״כ מבלה את זמני בשדה בתוך אחד הטרקלינים של אמריקן כן הזדמן לי מספר פעמים לאכול במסעדות של השדה ונהנתי בכל פעם. המחירים סבירים, למיטב זכרוני. אתם יכולים גם להוריד את האפליקציה של השדה למידע נוסף.

בשדה מספר רב של טרקלינים. אמריקן, בעלת הבית, מפעילה מספר טרקליני אדמירלס-קלאב אבל באף אחד מהם אין כיום טרקלין ייעודי למחלקה ראשונה (Flagship Lounge). החדשות הטובות הן שהטרקלין הזה עומד להיפתח בימים הקרובים – ואני אנסה לעבור שם בקרוב כדי לכתוב ביקורת קצרה. טרקלין ייעודי כזה קיים כבר בארבעת השדות המרכזיים האחרים של אמריקן בניו-יורק, מיאמי, שיקגו ולוס אנג׳לס. הטרקלין המפורסם ביותר בשדה של דאלאס, וכנראה הטוב ביותר שבהם, הוא טרקלין הסנטוריון של אמקס שהגישה אליו מוגבלת למחזיקי כרטיסי אמקס פלטינום בלבד.

American Express Centurion Lounge, DFW Airport

שדה ומלונות סביב לו

קוראי הבלוג הקבועים יודעים לבטח שאני חובב נלהב של מלונות ליד שדות תעופה. משתי סיבות עיקריות: אחת, משום שלפעמים אין הגיון אמיתי בנסיעה עד למרכז העיר רק כדי לשלם מחיר כפול על לילה במלון מתוך שכנוע עצמי שאת הערב תנצל היטב לשיטוט רומנטי ברחובות (מה שכמעט אף פעם לא קורה כי מגיעים למלון עייפים אחרי טיסות או מספר טיסות). שתיים, כי אני סולד מטיסות לילה מתישות וקונקשיינים ארוכים וכשאפשר מעדיף לבחור בקונקשיין ארוך שבו אוכל להעביר את הלילה במלון ולישון במיטה.

זו הסיבה שאני מוצא שדות כמו הית׳רו (לונדון, LHR), בראחס (מדריד, MAD), נאריטה (טוקיו, NRT) ואחרים כשדות נוחים מאוד: יש בסביבתם מלונות רבים זולים ונוחים.

אם אתם חובבי תעופה אמיתיים יש רק מלון אחד עבורם במהלך קונקשיין בדאלאס: גראנד הייאט. המלון הזה הוא אחד המלונות היחידים בארה״ב שנבנה כחלק אינטגרלי מהשדה עצמו. הוא חלק מטרמינל D בשדה ויש שילוט מסודר עד ללובי. כך אפשר להגיע מהמטוס עד לחדר מבלי לצאת מאזור ממוזג. אבל היתרון הגדול ביותר של המלון הוא בנוף הנשקף מחדריו – הלא הם המסלולים של השדה וחניות המטוסים – מקרוב, מגבוה, בקו ראייה ישיר ומאחורי זכוכית כפולה שנועדה לבודד כל רעש ביום ובלילה. תענוג מובטח.

וטיפ נוסף לסיום: לא רחוק מהשדה נמצאת עיר קטנה בשם Grapevine. האמריקאים קוראים לה ״עיר היסטורית״ כי היא כבר בת מעל מאה שנה – שבמובני המזרח התיכון ואירופה זה ׳אה, מאתמול׳. מבנים רבים בעיר הקטנה הזאת נמצאים בשימור, הרחובות הראשיים מטופחים והמקום פשוט מוצף במסעדות טובות, חנויות מקומיות מעניינות, אטרקציות משפחתיות, מבשלות בירה ועוד. אם יש לכם יום פנוי בסביבת השדה – נסו למצאו זמן לשיטוט של כמה שעות באזור.