בתחילת ינואר, בהפתעה גדולה, זכיתי לקבל מאלעל את הסטטוס הגבוה ביותר במועדון הנוסע המתמיד לשנה אחת (תודות לסטטוס שלי במועדון של אמריקן). והיום, אחרי שבעה חודשים, יש לי אוסף רשמים.

Matmid Top-Platinum

הקדמה: סטטוס טופ-פלטינום

בפוסט מתחילת חודש מרץ, חודשיים אחרי שקיבלתי את המתנה מאלעל, הסברתי בקצרה מהו סטטוס טופ-פלטינום:

למועדון הנוסע המתמיד של אלעל ארבעה סטטוסים גבוהים: סילבר, גולד, פלטינום וטופ-פלטינום. כדי לשמח את אליעזר בן יהודה בעגה האלעלית נהוג להשתמש במילה העברית ״מעמד״ במקום ״סטטוס״, ומכאן בתרגום: כסף, זהב, פלטינה וטופ-פלטינה. חברי מועדון שאינם מחזיקים במעמד גבוה נחשבים לחברי מועדון במעמד מתמיד.

לרוב מועדוני התעופה יש רק שלושה סטטוסים גבוהים ובהיבט הזה המועדון של אלעל הוא עוף מוזר. אלא שאלעל מתייחסת לסטטוס טופ-פלטינום כמעין אולטרה-סטטוס שלא נמצא בדיוק על אותו הסרגל כמו אחיו הקטנים. העובדה הזאת ניכרת אפילו בשם העברי שלו: ״חוג טופ-פלטינה״. חוג? פלטינה זה מעמד, אבל טופ-פלטינה זה חוג. והמסר ברור – רק קומץ מצומצם מחברי מועדון הנוסע המתמיד מגיעים לסטטוס טופ-פלטינום והם מהווים את חוג הלקוחות הבכירים ביותר של אלעל.

סטטוס טופ-פלטינום מיועד לקומץ מכלל חברי מועדון הנוסע המתמיד, לשפיץ של הפרמידה, שנוסעים עם אלעל לעיתים תכופות מאוד וככל הנראה אקסקלוסיבית במחלקות הפרימיום. הסטטוס דורש צבירה של לפחות מ-7000 נקודות ב-12 חודשים או 6700 נקודות ו-60 קטעי טיסה. מחזיקי כרטיס פליי-קארד פרימיום יכולים לצבור עד 500 נקודות בשנה, לטובת צבירת הסטטוס, על בסיס ההוצאות בכרטיס. כלומר, במינימום של המינימום חבר מועדון יצטרך לצבור 6200 נקודות מטיסות אלעל – אבל ריאלית רוב חברי המועדון יצטרכו לצבור את ההיקף המלא של 7000 נקודות.

כמה צריך לטוס בשביל לצבור 7000 נקודות? ובכן, כרטיס הלוך/חזור מת״א לניו-יורק במחלקת העסקים, נגיד בתעריף מוזל במחלקת כרטוס J (~ 3000$), יצבור 360 נקודות. כלומר, צריך לרכוש ולטוס רק עשרים כרטיסים כאלו בשנה אחת (!) כדי להשיג את הסטטוס הגבוה במועדון. לא ביג דיל, נכון?

ElAl Boeing 747-400 Business Class Cabin

מי שישיג את הסטטוס-על הזה יהנה משלל הטבות כמו מנהל תיק לקוחות אישי, בונוס של 70% לצבירת הנקודות, שירות קונסיירג׳ ייעודיי, שני שוברי שדרוג למחלקת עסקים, מושבים מועדפים בחינם כולל גישה למחלקת תיירים-פלוס בהזמנה מראש, כרטיסי בונוס בזמינות גבוהה, עדיפות עליוניה בשדרוגים תפעוליים ועוד. סה״כ מדובר בחבילת הטבות משמעותית במיוחד ובפועל הסטטוס גם מבטיח סיכוי גבוה לשדרוג למחלקת העסקים אפילו ברכישת כרטיסים מוזלים במחלקת התיירים (די מדיניות השדרוגים היא שסטטוס חבר המועדון קודם לכל פרמטר אחר).

למנהלת תיק הלקוח שלי קוראים יונית והיא מקסימה ומקצועית. אני לא מכיר אף מועדון תעופה אחר בעולם שמקצה מנהל תיק אישי לנוסעים התכופים שלו ועל כך מגיע ח״ח לאלעל.

כמה אני כבר טס עם אלעל?

אני רוצה שאלעל תהיה חברת תעופה מובילה. יש לה פוטנציאל אדיר, גם בשל המוניטין הישראלי לחדשנות וגם בשל מיקומו של נתב״ג, אבל לצערי הוא לא ממומש בגלל סיבות טובות יותר או פחות. אלעל, לצערנו, חברת תעופה בינונית-משהו שמציעה מוצר-קשה נחות בסטנדרט בינ״ל וצי מטוסים חבוט ומיושן.

ב-2015, לדוגמה, טסתי עם אלעל פעמיים בלבד. יש חלופות, קל וחומר לאספני נקודות ומיילים, והתמריץ שלי לטוס אלעל היה אפסי.

בינואר, כשקיבלתי את הסטטוס הגבוה, הכל השתנה. לא שאלעל הפכה ביום אחד לחברת תעופה מפוארת אבל כן נוצר עבורי תמריץ חזק מאוד לטוס עם אלעל. הכוונה כאן היא בעיקר לסיכוי הגבוה לקבל שדרוג בכל טיסה ולצבירת הנקודות המואצת. התוצאה היא שבחצי השנה הראשונה של 2016 טסתי עם אלעל שש פעמים (כולל טיסות אפ) ואני צופה לטוס עם החברה כמה פעמים נוספות בחצי השנה הקרובה.

כשאני מזמין טיסת אלעל היום אני יודע שלכל הפחות, וזה באמת התרחיש הכי פסימי, אמצא את עצמי במושב מועדף ביציאת החירום או בשורה הראשונה. במקרה קצת אופטימי יותר, אך עדיין פחות סביר, המושב לידי יהיה פנוי. אבל התרחיש הסביר ביותר ככל הנראה הוא שאקבל בסוף מושב במחלקת העסקים. כשזה הצפי – קצת קשה לבחור בחברת תעופה אחרת. במיוחד בטיסות לאירופה שבהן מחלקת העסקים של אלעל אפילו טובה יותר מזו של רוב המתחרות שלה (אהמ, לופטהנזה, אני מדבר עלייך).

רשמים משבעת החודשים האחרונים

רוב הטיסות שלי מהחודשים האחרונים, במקרה, הוזמנו עוד לפני שקיבלתי את הסטטוס הגבוה מאלעל. כלומר, לא נדרשתי להזמין טיסות רבות נוספות ועל כן לא היו לי הזדמנויות רבות להעדיף את אלעל על פני חברות אחרות. משזה נאמר, טסתי עם אלעל שש פעמים בחצי שנה – וזה הרבה מעל הממוצע שלי.

אלו הרשמים המקוצרים משש הטיסות האלו:

(1) ת״א לפרנקפורט. רכשתי כרטיס בונוס מוזל במסגרת מבצע – סה״כ 130 נקודות ו-28$ במסים. קיבלתי שדרוג ברגע האחרון למחלקת העסקים.

(2) ת״א לבודפשט (אפ). רכשתי כרטיס בונוס וקיבלתי מושב מועדף בשורה הראשונה של המטוס. אין מחלקת עסקים בטיסות אפ.

(3) ציריך לת״א. רכשתי כרטיס בונוס ברגע האחרון במחיר רגיל. קיבלתי מושב מועדף בשורה הראשונה של מחלקת התיירים. להערכתי לא קיבלתי שדרוג למחלקת העסקים כי שני טייסים הצטרפו לטיסה ברגע האחרון וקיבלו את שני המקומות הפנויים האחרונים.

(4) ת״א ללונדון. חלק מכרטיס בינ״ל ארוך. קיבלתי מושב מועדף בשורה הראשונה של מחלקת תיירים-פלוס אך לצערי ללא שדרוג למחלקת העסקים (שככל הנראה הייתה מלאה).

(5) ציריך לת״א. חלק מכרטיס בינ״ל ארוך. קיבלתי שדרוג בשדה התעופה לשורה הראשונה של מחלקת העסקים.

(6) פראג לת״א (אפ). רכשתי כרטיס בונוס במחיר רגיל עבורי ועבור חבר. הטיסה הופעלה ע״י טרוול-סרוויס בחכירה רטובה. קיבלנו שני מושבים בשורה הראשונה עם המושב השלישי שלידו פנוי (חסום, כנראה, ותודה לך יונית).

לפחות שניים מקוראי הבלוג קיבלו גם הם את הסטטוס הגבוה ביותר של אלעל כתוצאה ממבצע השוואת הסטטוס בתחילת השנה. שניהם דיווחו לי על חוויות סה״כ דומות עם שדרוגים למחלקת העסקים בטיסות לאירופה ומושבים מועדפים בטיסות בינ״ל ארוכות.

מלבד המושבים הנוחים והשדרוגים אני זוכה ליחס אישי בכל הזדמנות. כך, לדוגמה, בכל אחת מהטיסות הגיע מנהל השירות בטיסה כדי להציג את עצמו באופן אישי, לחלק ערכת נוחות ולאחל טיסה נעימה. נוסעים בעלי סטטוס טופ-פלטינום גם יזכו לשירות מועדף כמו למשל משקאות אלכוהליים מתוך התפריט של מחלקת העסקים גם כשהם יושבים במחלקת התיירים. אלו הדברים הקטנים שיכולים להפוך כל טיסה לחווייה הרבה יותר נעימה – וכל הכבוד לאלעל שהיא מכשירה את אנשי הצוות שלה, באוויר ועל הקרקע, לתת יחס אישי כ״כ לנוסעים הבכירים ביותר. זה קורה גם אצל חברות אחרות אבל באלעל זה ממש מרגיש כמו נוהל-ברזל שאינו תלוי בצוות טיסה מסוים.

לסיכום

אני סה״כ מרוצה מאוד מהשירות שאני זוכה לו מאלעל תודות לסטטוס הזה. אם הייתי באמת טס מספיק כדי ׳להרוויח׳ את הסטטוס הזה, על דרישות הסף המעט קיצוניות שלו, הייתי בהחלט מצפה לקבל שירות חסר פשרות ואקסקלוסיבי – ולכן טוב שכך. אני מחכה לטיסות הבאות שלי עם אלעל.

יחד עם זאת – מעט מפריע לי שההטבות לסטטוס פחות מעוגנות בתקנון, ברורות ומחייבות. אין, לדוגמה, עדות אחת באתר אלעל לכך שחברי טופ-פלטינום זכאים לשדרוגים בחינם על בסיס מקום פנוי – אבל האמירה הלא רשמית היא שזה בדיוק הנוהל השולט לפחות בקוים לאירופה. ואם זה אכן הנוהל השולט – למה לא להפוך אותו להטבה פורמלית? ולמה ערכת הנוחות והמשקאות האלכוהוליים, ששניהם ניתנים לבעלי הסטטוס גם כשהם טסים במחלקת התיירים, לא מעוגנים כהטבה גם כן? אמריקן, למשל, מציעה בדיוק את ההטבה הזאת באופן רשמי וברור.

אני חושב שאלעל עושה בשכל שהיא משאירה את סטטוס טופ-פלטינום עם דרישות גבוהות כ״כ. אני חושב שההטבה הטובה ביותר של הסטטוס הזה היא הגישה למנהל תיק לקוחות אישי שדואג לכל צרכיי הלקוח מא׳ ועד ת׳ במקצועיות ומסירות (תודה יונית!). אבל אני גם חושב שאלעל צריכה לשפר את ההטבות של הסטטוס הזה או לפחות להפוך אותן לבהירות יותר ומובטחות מראש. מי שמשלם לאלעל עשרות אלפי דולרים בשנה בעלויות של כרטיסי טיסה ראוי שיקבל הטבות מופלגות ושירות מעל המצופה.

2 תגובות

  1. אור

    מסתבר שלעוד כמה חברות יש "חוגים" שנמצאים מעל הסטטוס שמוגדר כהכי גבוהה, לדוגמה premier של בריטיש אירוויז, diamond plus של קתאי.
    ב"טופ פלטינה" של אמירייטס, מתחייבים למושב במחלקת העסקים בכל טיסה שהנוסע יטוס בה.
    מעניין באמת מתי אל על יתחייבו על הטבות שייחדו את המעמד.

    הגב

השאר תגובה

BoardingArea