שמונה טיפים חשובים למעבר בשדה תעופה

טיפ ראשון: הכירו את השדה

לאיזה טרמינל אתם צריכים להגיע? נתב״ג הוא דוגמה קלאסית שהרי דלפקי הצ׳ק-אין של מספר חברות תעופה נמצאים בטרמינל 1 אך בפועל נוסעים של אותן חברות יכולים להגיע ישירות לטרמינל 3 במידה והם לא שולחים כבודה. הידיעה המוקדמת הזאת יכולה לחסוך הרבה זמן וטירחה.

במידה ויש לכם קונקשיין בשדה – האם תדרשו לעבור טרמינל? כיצד עוברים טרמינלים בשדה? כך, למשל, בשדה התעופה בראחס במדריד (MAD) נוסעים רבים חושבים בטעות ש-״T4S״ הוא טרמינל עצמאי השונה מ-T4 אך בפועל הוא מבנה-שדה שלו המקושר ברכבת תחתית מהירה.

הדוגמה לעיל היא תזכורת שבשדות רבים בעולם, ובפרט באסיה, ישנן רכבות פנימיות שמקשרות מבנה ראשי של טרמינל למבני-שדה שבהם נמצאים שערי טיסה רבים. הנוסע התמים עלול לחשוב שהוא במבנה הנכון, קרוב לשער הטיסה שלו, ויכול להמתין עד שעת הבורדינג בסניף סטארבקס הקרוב. רק אז יגלה ששער הטיסה למעשה נמצא מרחק נסיעת רכבת ממנו, לפחות עשר דקות, והפאניקה תתחיל.

לכן… הכירו את השדה שבו אתם צפויים לעבור. ברמה הבסיסית. המידע הרלוונטי הזה מופיע בויקיפדיה כך שלא צריך אפליקציה נוספת או לשמור אתר ייעודי במועדפים.

טיפ שני: הגיעו בזמן

היום, ה-29 לספטמבר 2016, צפוי להיות העמוס ביותר בתולדות נתב״ג. לא היום לזלזל בהמלצות הכלליות של חברות התעופה ׳להגיע שלוש שעות לפני הטיסה לשדה׳ (המלצות שׁרבים מתעלמים מהן, ובצדק, בימים שבשיגרה). זה נכון במיוחד עבור מי שצריך לעבור בדלפקי הצ׳ק-אין כדי למסור כבודה.

ישנם שדות ענקיים שבהם הליכה מנקודה לנקודה אורכת זמן רב (בנגקוק, לדוגמה). ישנם שדות שבהם יש תור אינסופי לבידוק הביטחוני באופן מסורתי כל בוקר (אוסקה, לדוגמה). ישנם שדות שבהם התור להגירה ארוך מאוד בשעות מסויימות והתהליך עצמו עלול להיות מלחיץ עבור חלק מהנוסעים (ניו יורק קנדי, לדוגמה).

המשמעות היא שכדאי לדעת לאיזו הרפתקה אתם נכנסים לפני שתגיעו לשדה. הרי לוקח בדיוק חצי דקה לפנות לפקיד הקבלה במלון יום לפני העזיבה כדי לשאול אותו מתי כדאי לכם לצאת לשדה, האם יש משהו שאתם צריכים לדעת (יום חג? עומס חריג בשדה?) והאם באופן כללי טיסות יוצאות בזמן. זה לא צריך להיות מחקר מעמיק ולא צריך להכין טבלאות באקסל – אבל קצת מידע יכול להועיל רבות.

טיפ שלישי: בידקו את תוקף הדרכון

נשמע בסיסי, כן? לא תאמינו כמה נוסעים מגיעים לשדה התעופה – נתב״ג, במקרה שלנו – ומגלים שבעצם הדרכון שלהם לא מאפשר להם לטוס (ע״פ דרישות מדינת היעד). המצב חמור כ״כ שמשרד הפנים יצא בקמפיין בניסיון לגרום לאנשים לבדוק את תוקף הדרכון בבית – כי הסניף של המשרד בנתב״ג הוצף בבקשות דחופות להוצאת דרכונים בעונת הקיץ.

שימו לב שלכל מדינה יש דרישה לתוקף דרכון מינימלי מבעלי דרכונים זרים. הדרישה המקובלת היא לשישה חודשים אך מדינות האיחוד האירופי, לדוגמה, דורשות רק שלושה חודשים.

אז אל תשכחו מתי פג תוקף הדרכון שלכם וחדשו אותו בזמן.

טיפ רביעי: שילחו כבודה בצורה חכמה

במציאות של 2016 מזוודות לא באמת נעלמות. זה עדיין קורה אבל זה חריג מאוד. מזוודות כן מתעכבות, לרוב למשך 24 עד 48 שעות בלבד, וגם זה קורה בשכיחות נמוכה יותר מבעבר (במאות אחוזים פחות). משזה נאמר, הנוסע החכם תמיד צריך להיות מוכן לאפשרות שהמזוודה שלו לא תנחת איתו בשדה היעד. לכן הטיפ הראשון הוא לשמור בכבודת היד את כל הפריטים השימושיים ביותר ובנוסף גם כמה פריטי לבוש למקרה שתצטרכו להעביר יום או יומיים ללא המזוודה ששלחתם. למוצרי טואלט לא הייתי דואג במיוחד בהנחה שאתם מגיעים למלון גדול – כי את הפריטים האלו כל מלון יכול לספק ע״פ בקשה.

כדי לצמצם את הסיכוי שדווקא המזוודה שלכם תלך לאיבוד כדאי לשים לב לתיוג שלה במהלך הצ׳ק-אין בדלפקים. על התוית של המזוודה אמורים להופיע הקודים של כל השדות במסלול הטיסה שלכם – החל משדה המוצא, דרך כל שדות הקונקשיין ועד שדה היעד. אותו כנ״ל לגבי המדבקה שמודבקת באותו מעמד לכרטיס הטיסה או הדרכון. המודאגים יכולים גם לצלם את התוית שעל המזוודה עם המכשיר הסלולרי – כדי שהברקוד יהיה זמין לכל מקרה. בכלל, להחזיק צילום של המזוודה זה רעיון בריא כי במקרה שהיא תלך לאיבוד ותצטרכו למלא את טופס הדיווח המתאים תהיה לכם האפשרות להראות לפקיד את המזוודה בתמונה והוא יוכל לרשום בפירוט את התיאור שלה.

אני מציע לנעול כל מזוודה באמצעות מנעול העומד בתקן TSA (הרשות האמריקנית). מנעול כזה ניתן לפתיחה ע״י אנשי הביטחון בשדות השונים מבלי שיידרשו לשבור אותו. רוב המזוודות לא באמת נפתחות.

טיפ חמישי: דלגו על הדלפקים כשאפשר

נוסעים תכופים יודעים שאין גזלן זמן גדול יותר מפריט כבודה שצריך לשלוח. לכן נוסעים תכופים יעשו הכל כדי להימנע מדלפקים של חברות תעופה, ומכל העובדים שלהן למעשה, עד רגע העלייה למטוס. כמובן שזה כולל ביצוע צ׳ק-אין אונליין מוקדם לטיסה והצגת כרטיס הטיסה כברקוד באפליקציה של חברת התעופה – הכי פשוט והכי נוח. (הערה נוספת: שימו לב שלא בכל השדות ניתן להשתמש בברקוד דיגיטלי ולכן כדאי תמיד להחזיק עותק מודפס של כרטיס העלייה למטוס)

אבל גם אם יש לכם כבודה למסור יכול להיות שתוכלו להימנע מהדלפקים. כיום חברות תעופה רבות מפעילות עמדות ייעודיות למסירת כבודה, אוטומטיות לרוב, שבהן יכולים נוסעים שביצעו צ׳ק-אין לטיסה (מוקדם, באתר או באפליקציה) להגיע ופשוט להניח את המזוודות שלהם וללכת. התורים לעמדות האלו כמובן קצרים הרבה יותר מהתורים לעמדות הצ׳ק-אין (לרוב פשוט אין שם תור).

אפילו בנתב״ג פועלות עמדות לצ׳ק-אין עצמי באולם הנוסעים היוצאים. המכונות האלו נוחות במיוחד לשימוש אבל רלוונטיות לטיסות עם מגוון מצומצם יחסית של חברות תעופה בלבד. מי שטס ללא מסירת כבודה יכול להנפיק כרטיס עלייה למטוס במכונות האלו ולדלג על התור לעמדות הצ׳ק-אין.

טיפ שישי: בידוק ביטחוני למקצוענים

לכל שדה חוקים משלו. בחלקם תתבקשו להוריד נעליים, ברובם לא. בחלקם תתבקשו להוציא החוצה כל תכשיר נוזלי ללא קשר לנפחו, ברובם לא. כמעט תמיד תתבקשו להוריד חגורה, להוריד נעליים במידה ויש בהן מתכת ולהוציא מהתיק את המחשב הנייד, הטאבלט והמכשיר הסלולרי. בדר״כ יבקשו שלא ללבוש מעיל או אפילו סווטשירט במעבר בגלאי. על אף השונות יש מכנים משותפים.

בעודכם מתקדמים לקראת עמדות הבידוק, או עומדים בתור, נסו לשים לב מה כל השאר עושים. כך כשיגיע תורכם תהיה נינוחים יותר, מאורגנים יותר ומוכנים לתהליך. שמעתי על יותר מדי מקרים בהם נוסעים שכחו פריטים חשובים בעמדות הבידוק בגלל הלחץ וה׳בלאגן׳ – אז היו מרוכזים ודאגו שזה לא יקרה לכם.

באופן אישי אני לא משתמש במגשים על מנת להעביר פריטים קטנים וחשובים במיוחד כמו מכשיר סלולרי, ארנק, דרכון וכיוצ״ב. כל הפריטים האלו, שנמצאים לרוב בכיס, עוברים לתוך התיק כמה רגעים לפני ההגעה לעמדה כך שאני מניח על המסוע אך ורק תיקים סגורים (ונעליים, אם צריך). אפילו את החגורה והשעון אני מכניס פנימה.

טיפ שביעי: תורים מהירים

אם יש משהו שנוסעים תכופים אוהבים במיוחד זה תורים מהירים בשדות תעופה. אפילו בנתב״ג יש.

אבל תורים מהירים הם לא נחלתם הבלעדית של נוסעי מחלקות הפרימיום או הנוסעים התכופים ביותר המחזיקים בסטטוס גבוה מספיק. גם נוסעים מזדמנים יכולים, במקרים מסוימים, להשתמש בתורים מהירים. איך? לרוב – רק צריך לבקש. כמובן שרוב הבקשות נדחות אבל אם יש לכם טיעון משכנע, נגיד קונקשיין קצר וחשש כנה לפספוס טיסה, ייתכן בהחלט שיתנו לכם להשתמש בכל תור מהיר בדרך. אני ממליץ בחום לוותר על הביישנות במצבים כאלו ופשוט לבקש.

בשדות מסוימים יש מספר עמדות בידוק ביטחוני ואפילו מספר עמדות להגירה. חלקן מהירות יותר מאחרות רק משום שפחות נוסעים מגיעים אליהן – ולא כי הן מוגדרות עמדות מהירות הזמינות רק לנוסעים מסוימים. הגעתם לתור ארוך במיוחד? זה אף פעם לא מזיק לשאול את אחד העובדים האם קיימת עמדה נוספת שיכולה לשרת אתכם – ותופתעו לגלות כמה פעמים התשובה תהיה חיובית.

טיפ שמיני: הישארו מעודכנים

זמני טיסות ושערי המראה משתנים כל הזמן. קל וחומר כשמדובר בטיסת אלעל (מה לעשות, סטטיסטית רוב טיסות החברה מתעכבות). לעיתים גם משתנה המטוס המשרת את הטיסה, מדגם אחד לדגם אחר, ולכן משתנים ברגע האחרון מושבים לנוסעים רבים בגלל הקונפיגרציה השונה.

אין סיבה לדאגה אמיתית, מדובר בשיגרת פעילות של ענף שלם, אבל כדאי להיות עם אצבע על הדופק. במיוחד אם איחור משמעותי בנחיתה עלול להשפיע דרמטית על סידורי הנסיעה שלכם או כאשר אתם נוסעים עם ילדים.

איך להישאר מעודכנים? ישנן מגוונות אפליקציות שמבצעות מעקב אחר טיסות ברחבי העולם, דוגמת FlightStats, ורובן המוחלט זמין כשירות באתרי אינטרנט. אפשרות טובה אחרת היא להוריד את האפליקציה של חברת התעופה עמה טסים, או לפחות לגשת לאתר שלה בדפדפן הסלולרי, ולקבל את המידע המעודכן לגבי הטיסה שלכם. מניסיוני האפליקציה של חברת התעופה תהיה מעודכנת יותר מלוח הטיסות בשדה התעופה. כמובן שהעדכון האולטימטיבי הוא ישירות מול צוות החברה בשדה – ואם אתם בטרקלין ניתן בהחלט לבקש מצוות הטרקלין לבדוק עבורכם את מצב הטיסה.

וכמובן – שימו לב לשעון. קל מאוד לאבד תחושת זמן בשדה תעופה, קל וחומר בטרקלין טוב (מי אמר ספא?), וכבר שמעתי מספיק סיפורים בהם נוסעים הפסידו טיסה פשוט כי לא שמו לב לזמנים.

לסיכום

שדה תעופה, במיוחד במהלך קונקשיין, יכול להיות מקום די מלחיץ עבור נוסעים רבים. המון אנשים הולכים לכל הכיוונים, כל רגע כריזה קולנית נוספת ואינספור שלטים. אם עברתם בחייכם כמה עשרות או מאות טיסות זה כנראה נראה לכם כמו שטויות… אבל נסו להיזכר בפעמים הראשונות שלכם בשדה תעופה, אולי כשטסתם לבד בפעם הראשונה, והתחושה תחזור.

לכן, כדי להבטיח מעבר רגוע ובטוח בשדה תעופה, כדאי להכיר כמה ׳טריקים׳ וכמה הגיונות. כדאי לזכור מה ואיך לעשות כדי שהכל ייראה וירגיש רגוע, שקט ונינוח יותר. סה״כ שדות תעופה יכולים להיות מאוד יפים ונעימים… אם אתם יודעים בדיוק לאן אתם הולכים (ואם יש לכם גישה לטרקלין הנכון…).

הפוסט הזה נכתב אליכם מטרקלין המחלקה הראשונה של אתיהאד איירוויס בשדה התעופה של אבו-דאבי (AUH). טרקלין נפלא, תודה ששאלתם.