הפוסט הזה, אפשר לומר, הוא מבוא לשני פוסטים שיעלו בהמשך החודש ועוסקים בשימוש מושכל במנוע החיפוש מטריקס של ITA. אבל גם ללא קשר למנוע החיפוש המצוין ההוא בעיניי הפוסט הזה הוא חובה לכל מי שנהנה לטוס ברחבי העולם ובכלל לדון בתחום התעופה. אם אתם כבר מנוסים יכול להיות שתמצאו את רוב המידע הבא ברור מאליו אבל כולי תקווה שגם אתכם אצליח להפתיע.

קודים, קודים ועוד קודים

המילה ״קוד״ עלולה להפחיד מעט כל מי שאין לו רקע בתכנות או בטכנולוגיה בכלל. אז קודם כל אומר שגם בפוסט הזה וגם בשני הפוסטים שיעלו בהמשך החודש אשתמש במילה הזאת במובנה הפשוט ביותר שאין לו דבר וחצי דבר עם תכנות מחשבים. קוד, לצורך ענייננו, הוא סה״כ שם מקוצר למשהו.

בעולם התעופה יש קודים לחברות תעופה, לשדות תעופה, לטיסות, לערים, לדגמי מטוסים, לקווי תעופה מסויימים ועוד. בהחלט לא צריך להכיר את כולם, גם אם אתם ׳חנוני תעופה׳, אבל בהחלט שיש הרבה ערך ונוחות בהבנה בסיסית של המושגים, הכרת חלק מהקודים הפופולריים ביותר וכו׳. המידע הזה גם יכול להיות שימושי במקרים מצערים ומלחיצים של IRROPS (פעילות בלתי רגילה = ביטולים ושינויים של טיסות).

חלק מהמידע המופיע בפוסט זה כבר הופיע בעבר בבלוג במסגרת פוסטים אחרים, ובמילון המונחים, אבל זו הפעם הראשונה שאני כותב את ההסברים האלו בצורה מרוכזת.

ולעניין…

חברות תעופה

לכל חברת תעופה יש רישיון הפעלה מבצעי (שניתן לה קודם כל ע״י הרשות במדינת הבית שלה, בישראל: רשות התעופה האזרחית) ושלושה קודים שמשמשים אותה לפעילות סדירה.

הקוד הראשון, המוכר ביותר, הוא של ארגון חברות התעופה IATA (מסחרי). הקוד, שידוע בשם המקצועי ״Airline Designator״, הוא בן שני תוים של אותיות באנגלית ומספרים. הקוד לא יכול להכיל שני מספרים בלבד ללא אות. כמעט כל החברות הגדולות בעולם משתמשות בקוד של שתי אותיות, מרבית החברות הבינוניות משתמשות בקוד של אות באנגלית ואחריה מספר, ורק חלק קטן מהחברות בעולם – רובן קטנות מאוד – משתמשות בקוד שמתחיל במספר ואחריו אות באנגלית.

כך, לדוגמה, הקוד של אלעל הוא LY (משמש גם את אפ ואת סאנדור) בעוד הקוד של וויזאייר הוא W6.

Wizz Air Plane

הקוד השני מונפק ע״י ICAO שהוא הזרוע של האו״ם המפקחת על התעופה האזרחית בעולם. זה הקוד בו משתמשת חברת התעופה לפעילות מול גופים מדינתיים ובינ״ל, ובכלל זה גם הבקרה האווירית, ואף לתקשורת מול חברות תעופה אחרות. הקוד של ICAO מורכב משלוש אותיות באנגלית שלרוב נגזרות משם החברה. קוד IATA, שציינתי קודם, לרוב כולל צמד אותיות מתוך הקוד של ICAO.

הנה כמה דוגמאות לקודים מוכרים: AAL (אמריקן איירליינס), JAL (ג׳פן איירליינס), ANZ (אייר ניו-זילנד), ELY (אלעל), DLH (לופטהנזה), EZY (איזיג׳ט). וכן, הקוד של ק.ל.מ הוא KLM.

הקוד השלישי הוא אות הקריאה (Call Sign) של החברה שבו משתמשים בעיקר לצורכיי בקרה אווירית וגם הוא נקבע בהתאם להנחיות ICAO. ישנן תקנות המגדירות איך לבחור את אות הקריאה אבל בדר״כ הוא מורכב משם החברה בהגייה פשוטה ומספר הטיסה. חברות מסוימות משתמשות באותות קריאה היסטוריים שכבר הפכו מקובלים כמו ״Speedbird״ (אות הקריאה של בריטיש) ו-״SunState״ (אות הקריאה של קוונטס).

כך, לדוגמה, טיסה מספר 123 של בריטיש תקרא בקשר ״Speedbird One Two Three״. לעומת זאת, בצד ׳האזרחי׳ – בתקשורת בין הנוסע לחברה – הטיסה תקרא ״BA123״ משום שהקוד IATA של בריטיש הוא BA.

iata-and-icao

שדות תעופה

גם כאן, לכל שדה יש קוד IATA וקוד ICAO. הראשון הוא בן שלוש אותיות באנגלית והשני הוא בן ארבע אותיות באנגלית – והם בדר״כ לא דומים. זאת משום שהקוד של IATA לרוב נגזר משם השדה או מהשם של העיר הגדולה הסמוכה לו בעוד הקוד של ICAO ניתן לשדה ע״פ שיטה גאוגרפית.

קוד IATA נועד להתקשר פונטית לשם השדה או שם העיר הסמוכה. כך קל מאוד לזכור את הקוד. לדוגמה, הקוד של נתב״ג הוא TLV שנגזר מהשם של ת״א באנגלית: Tel-Aviv. בדוגמה אחרת, הקוד של השדה הבינ״ל של דאלאס הוא DFW שנגזר משמו של השדה: Dallas Fort-Worth. הנה מספר דוגמאות מוכרות: LHR (לונדון הית׳רו), NRT (טוקיו נאריטה), HND (טוקיו הנדה), CLT (שארלוט), DEL (דלהי), HNL (הונולולו), PEK (בייג׳ינג קפיטול, על שם שמה ההיסטורי של העיר: Peking).

DFW Airport Logo

קוד ICAO מבוסס על שיטה גאוגרפית שבה האות הראשונה מייצגת יבשת או חלק מיבשת, האות השניה מייצגת מדינה או אוסף מדינות בתוך אותו אזור ושתי האותיות האחרונות מייצגות את השדה המסוים. מדינות-ענק כמו ארה״ב, סין ורוסיה מיוצגות ע״י אות ראשונה ושלושת האותיות הבאות מייצגות שדה מסוים באותה מדינה. כך, לדוגמה, הקוד של נתב״ג הוא LLBG. ה-L הראשונה מייצגת את דרום יבשת אירופה, ה-L השניה את ישראל ו-BG הוא כמובן ראשי התיבות של השם Ben Gurion.

טיסות

כל טיסה מקבלת קוד בין שלוש או ארבע ספרות. בצורה לא פורמלית, לתקשורת זריזה יותר, נוטים להתעלם מהסיפרה אפס כשהיא אינה במרכז המספר. כך, לדוגמה, טיסת אלעל מספר 001 (זו טיסת הלילה מת״א לניו-יורק קנדי) לפעמים תקרא בפשטות LY1 על אף שאות הקריאה הנכון שלה הוא: ״ELAL Zero Zero One״.

ly1-vs-ly001

והנה טיפ שימושי: כאמירה כללית טיסות סדירות של חברות שירות-מלא שאינן טיסות קודשייר יקבלו קוד בן שלוש ספרות בלבד (כמו בדוגמה האחרונה) בעוד טיסות קודשייר, טיסות של חברות לואוקוסט, טיסות של חברות שכר וכיוצ״ב יקבלו קוד בן ארבע ספרות. גם טיסות אזוריות קצרות, אפילו שהן סדירות ואפילו שהן מופעלות תחת קוד של חברת שירות-מלא, עשויות לקבל מספר בן ארבע ספרות.

המשמעות היא שאם אתם רואים קוד טיסה בן ארבע ספרות של חברת שירות-מלא מובילה בקו בינ״ל – תניחו שמדובר בטיסת קודשייר. מנגד, אם אתם רואים קוד טיסה בן שלוש ספרות תניחו שזו אינה טיסת קודשייר.

כך, לדוגמה, סוויס (SWR/LX) ואלעל (ELY/LY) מפעילות טיסות בוקר מת״א (LLBG/TLV) לציריך (LSZH/ZRH). הטיסה של סוויס מוקדמת יותר בשעתיים. את הטיסה הראשונה תוכלו לרכוש בתור LX257 (קוד בן שלוש ספרות של חברת שירות-מלא בטיסה בינ״ל שמעיד שזו אינה טיסת קודשייר) או בתור LY8853 (קוד בן ארבע ספרות שמעיד שזו לא טיסה סדירה שמופעלת ע״י אלעל עצמה). את הטיסה השניה תוכלו לרכוש בתור LY347 או בתור LX4221.

ly-and-lx-codeshares

ערים מרכזיות

ככלל שוק התעופה העולמי נוגע לשדות תעופה ולא לערים שאותן הם משרתים. אבל, מכיוון שאת חלק מהערים הגדולות משרתים מספר שדות תעופה הוכנס לשימוש קוד בן שלוש אותיות שמייצג עיר במקום שדה מסוים שלה. 

אלו כמה דוגמאות בולטות:

  • ״LON״, הקוד של לונדון, מתייחס לחמישה שדות: הית׳רו (LHR), גטוויק (LGW), סיטי (LCY), סטנסטד (STN) ולוטון (LTN).
  • ״TYO״, הקוד של טוקיו, מתייחס לשני שדות: נאריטה (NRT) והנדה (HND).
  • ״WAS״, הקוד של וושינגטון, מתייחס לשלושה שדות: רייגן נשיונל (DCA), דולס (IAD) ובולטימור (BWI).
  • ״RIO״, הקוד של ריו דה ג׳נרו, מתייחס לשני שדות: גליאו אינטרנשיונל (GIG) וסנטוס דומון (SDU).
  • ״CHI״, הקוד של שיקגו, מתייחס לשני שדות: או׳הרה (ORD) ומידוואי (MDW).

חברות תעופה עושות שימוש בקודים האלו על מנת להתייחס לכלל השדות של עיר מסוימת, או למניין מוסכם שלהם, לטובת חיפוש טיסות מתאימות למשל. גם מנועי חיפוש משתמשים בקודים האלו ובעצם חוסכים למשתמש את הצורך לחפש טיסות מאותו מוצא למספר שדות שונים שמשרתים את אותו היעד.

דוגמה נוספת, הקוד ״NYC״ֿ מייצג את המטרופולין של העיר ניו-יורק ומתייחס למעשה לשלושה שדות תעופה באזור העיר: קנדי (JFK), לה-גווארדיה (LGA) וניוארק ליברטי (EWR). באופן מעניין, השדה האחרון נמצא בכלל בעיר אחרת (ניוארק) ובמדינה אחרת (ניו-ג׳רזי) אבל עדיין נחשב לאחד השדות של ניו-יורק.

NYC Airports Google Map

כאשר חברת תעופה אחת פועלות ממספר שדות המשרתים את אותה עיר היא לפעמים מגדירה את השדות האלו בשם ״Co-Terminals״. זה מאפשר לה, בדר״כ, למכור כרטיסי טיסה שכוללים קונקשיין יבשתי בין השדות מבלי שהכרטיס ייחשב לכרטיס מסוג Open-Jaw (שבו, בעצם, יש מקטע יבשתי ׳פתוח׳).

כך, לדוגמה, לפריס (קוד עיר: PAR) יש שני שדות תעופה ראשיים: שארל דה-גול (CDG) ואורלי (ORY). אייר פראנס פועלת בשניהם. בין השאר, טיסות לת״א יוצאות אך ורק מ-CDG בעוד טיסות לרוניון (אי שהוא קולוניה צרפתית ליד מאוריציוס) יוצאות אך ורק מ-ORY. לכן, כרטיס הלוך/חזור של אייר פראנס מת״א לרוניון בהכרח ידרוש מהנוסע לעבור בעצמו בין CDG ל-ORY בשני הכיוונים אבל מבחינת חברת התעופה ״הקונקשיין הוא בפריס״. שיווקית זה נוח יותר ובפועל נוסעים רבים מופתעים ברגע האחרון.

af-ticket-tlv-run-via-par

דגמי מטוסים

כל דגם מטוס מסוים, ולא רק משפחת דגמים, מקבל קוד ICAO בן ארבעה תוים המורכב מאותיות ומספרים. ממנו נגזר גם קוד IATA בן שלושה תוים.

הנה כמה דוגמאות בולטות:

  • מטוס איירבאס מדגם A330-200: קוד A332
  • מטוס איירבאס מדגם A350-900: קוד A359
  • מטוס איירבאס מדגם A350-1000: קוד A35K
  • מטוס בואינג מדגם 747-800: קוד B748
  • מטוס בואינג מדגם 777-300ER: קוד B77W
  • מטוס בואינג מדגם 787-10 דרימליינר: קוד B78J

לסיכום

שימוש בקודים האלו, בין אלו שרגילים להשתמש בהם, הופך כל דיון לקצר יותר ויעיל יותר. זה מדהים כמה אינפורמציה יכולה לעבור בשימוש מדויק בקודים משום שבדיבור חופשי לפעמים נוצרים פערים שידרשו שאלות נוספות. כך, למשל, המשפט ״אני טס מחר ללונדון״ לא מפרט לאיזה שדה בלונדון – כי נכון להיום יוצאות טיסות לת״א להית׳רו (LHR), גטוויק (LGW) ולוטון (LTN). גם התייחסות ספציפית לאלעל לא תעזור כי אלעל מפעילה טיסות ישירות לשניים משלושת השדות האלו. לעומת זאת המשפט ״אני טס מחר עם BA162״ אומר הכל.

לכן, עצתי הראשונה היא להתרגל להשתמש בקודים הנכונים ובמונחים הנכונים כשיוצרים קשר עם חברות תעופה או סוכנות נסיעות. זה ייקל על השיחה ויימנע הפתעות. אם, כמו בדוגמה שנתתי, מציעים לכם כרטיס של אייר פראנס דרך פריס – מוטב שתדעו לשאול או לבדוק  האם הקונקשיין הוא ב-CDG בלבד או דורש מעבר בין השדות. לא תאמינו כמה פעמים סוכני נסיעות לא מציינים עובדה כ״כ קרדינלית ללקוחות ומתייחסים לזה פשוט בתור ״קונקשיין בפריס״.

16 תגובות

    • Lior @ FlyingOut

      בהחלט אחשוב על זה. (:

      אולי פשוט אפליקציה נוחה עם מידע כללי, קישורים לפוסטים לפי נושאים ועדכונים שוטפים על מבצעים. הנה, רעיון.

      הגב
      • מיכאל

        צריך שזה זמין גם off-line שיהיה מה לקרוא בזמן טיסה.

  1. adi

    שלום,
    היכן אפשר למצוא טבלת קודים של שדות תעופה.

    תודה
    עדיאל

    הגב
  2. פוסט מן העבר: דברים שחשוב לדעת כשכרטיס הטיסה כולל מספר חברות תעופה - FlyingOut

    […] בעולם של כרטיסי טיסה מורכבים קל להיקלע מדי פעם למצב של פעילות בלתי רגילה (״Irregular Operations״, או בקיצור IRROPS). מציאת הפתרון הטוב יותר בזמן הקצר ביותר היא לעולם שילוב של מזל וידע מוקדם. נוסעים שנכנסים ללחץ ומתחילים לירות האשמות ודרישות לכל כיוון – לא בהכרח משפרים את מצבם. עדיף להבין שמצבים כאלו הם חלק מהשיגרה ועדיף להתכונן אליהם – או לפחות להבין קצת איך עובדים הדברים ולדעת לדבר את השפה. […]

    הגב
  3. יהודית

    נהנתי מאוד לקרוא את הפוסט.
    תודה על הגשת מידע חשוב בצורה מסודרת וממחישה.

    הגב

השאר תגובה