אני חושב שחברת תעופה לאומית, נושאת דגל, צריכה לייצג את האופי של מדינת הבית שלה. אני חושב שסה״כ רוב החברות האלו מייצגות היטב את האופי של מדינות הבית שלהן.
קחו למשל את אלעל עם סיסמתה ׳הכי בבית בעולם׳. תשאלו את עצמכם בכנות: כמה צוותי האוויר של אלעל, בעיניכם, מייצגים את האופי הישראלי? כמה אלעל, כחברת תעופה, מייצגת את אופיה של מדינת ישראל? אולי לא תסכימו איתי אבל אני חושב שסה״כ האופי של אלעל הוא הכי ישראלי שיש; הכל מרגיש קצת מאולתר אבל איכשהו עובד, כולם נחמדים אבל חצופים באותה מידה, חלק מהדברים תקועים בעבר הרחוק וחלק מהדברים מודרניים במיוחד, אם אתה מכיר את האדם הנכון כל הדלתות נפתחות אבל אם לא אתה עלול להיתקל באטימות גמורה, יותר מדי תקלות ואף אחד לא אשם, ועדיין אין טיסות במזרח התיכון.
טוסו עם ג׳אל ותכירו את האופי היפני. טוסו עם סינגפור איירליינס ותבינו למה המזרח מוביל את העולם בכ״כ הרבה מדדים. טוסו עם אתיהאד ותראו איך נראית מדינת מהגרים. טוסו עם אמריקן ותרגישו איך היחס שתקבלו נגזר ישירות מכמות הביזנס שאתם מביאים לחברה. טוסו עם איזיג׳ט כדי ללמוד למה המילה ׳לואו׳ היא חלק מהמילה ׳לואוקוסט׳.
טוסו עם אליטליה…
אליטליה, בעיניי, מייצגת היטב את האופי האיטלקי. בצורה כמעט מטרידה.
אליטליה ואיטליה שתיהן כלכלות כושלות. שתיהן מורכבות מאנשים נחמדים בצורה מיוחדת שפשוט לא עובדים חלק משמעותי מהיום. שתיהן אופנתיות, טרנדיות ומעוצבות ברמה שקשה לתאר במילים. שתיהן עמוסות היסטוריה אבל לא בהכרח מטפחות אותה כמו שצריך. והקפה, אוי הקפה.
אני לא טס עם אליטליה לעיתים תכופות מדי אבל באמת שאני לא רוצה שהחברה הזאת תקרוס. יש לה אופי שכזה, אופנה שכזאת, טעם ייחודי. לא משהו שאחד צריך לחוות כל יום כדי להעריך אבל משהו שאחד כנראה ירצה שיהיה חלק מעולמו אפילו בשביל ביקורים מזדמנים אחת לכמה חודשים.
למה אני שמח שאליטליה עדיין חיה וקיימת?
- המחירים האטרקטיביים. אליטליה היא אחת החברות שמציעות את התעריפים הנמוכים ביותר ליציאה מת״א באופן עקבי. לאירופה, לארה״ב ולמזרח הרחוק. זאת ועוד, החברה מציעה לעיתים תכופות קופון הנחה של 15% או 20% שתקף למגוון רחב של כרטיסים. באמצעות קופון כזה שילמתי בתחילת השנה פחות מ-800$ על כרטיס של אליטליה שכלל טיסות במחלקת העסקים מת״א לרומא וחזרה וטיסות במחלקת פרימיום–אקונומי מרומא לניו–יורק וחזרה, ואיזו עוד חברה מציעה כרטיסים כאלו?
– – – - צבירת המיילים. אני מקרדט טיסות של אליטליה למועדון Etihad Guest (אתיהאד) ומקבל קרדיט נדיב מאוד. בפרט בטיסה במחלקות הפרימיום. למעשה, בזכות שניים–שלושה כרטיסים של אליטליה בלבד אני צפוי לקבל סטטוס סילבר במועדון בשבועות הקרובים.
– – – - הקפה בטיסות. חלקכם אולי חווייתם חוויה שונה אבל עד כה קיבלתי אך ורק קפה מצוין בטיסות אליטליה בכל מחלקות השירות. אני לא יודע איך זה יכול להיות, ואולי זה בכלל פסיכולוגי, כי סה״כ לא מעט חברות תעופה מחזיקות מכונות קפה במטוסים שלהן ואיכות הקפה אמורה להיות פחות או יותר זהה… אבל היא לא. הקפה של אליטליה מצוין מבחינתי, נקודה.
– – – - המדים של צוותי האוויר. אוקיי, זו לא סיבה לאהוב חברת תעופה אבל אליטליה הפכה את אופנת המדים שלה לאומנות קטנה. תורידו את הסמל של החברה מהמדים האלו ובצעו כמה שינויים קלים ואני מאמין שהחליפות האלו יימכרו היטב בחנויות ביגוד מובילות.
המצב הפיננסי הנוכחי
קיבלתי לא מעט פניות בזמן האחרון מקוראי הבלוג ששאלו על מצבה הפיננסי של החברה האיטלקית. הרי ידוע שהיא נמצאת בקשיים וממשלת איטליה מחפשת עבורה משקיע. לאור המצב הזה רבים חוששים לרכוש טיסות שמועדן בעוד חודשים רבים.
בחודש מאי הודיעה חברת התעופה, באופן רשמי, שהיא על סף חדלות פרעון. ממשלת איטליה מיהרה להעביר לחשבונה הלוואת גישור בסך 600 מיליון אירו שמטרתה לאפשר לחברה להמשיך לפעול למשך כמה חודשים (במקור עד סוף נובמבר 2017) כשבזמן הזה אמור להימצא לה משקיע חדש. חשוב לזכור שבניגוד לחברות אחרות שקרסו לאחרונה, כמו מונארך או אייר ברלין, אליטליה היא נושאת הדגל האיטלקי ועל אף כל הצהרה שתהיה לממשלת איטליה יש אינטרס ברור להשאירה בחיים. בדיוק כפי שממשלת ישראל לא תאפשר לאלעל לקרוס.
אבל הנה אנחנו בסוף אוקטובר וטרם נמצא משקיע חדש לחברה. ממשלת איטליה, כצפוי, העבירה מוקדם יותר החודש הלוואת גישור נוספת בסך 300 מיליון אירו כדי להבטייח את המשך הפעילות. כעת, ככל הנראה, יש בחשבונה של אליטליה כסף נזיל שיאפשר לה לפעול לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2018 ואולי אף עד סוף הרבעון השני. כמובן שייתכן שממשלת איטליה תעביר בשנה הבאה הלוואת גישור נוספת אם תדרש לכך.
לקבוע שאליטליה תמשיך לפעול עד הקיץ הבא? להתחייב שכל כרטיס יהיה מוגן? כנראה שאי אפשר, אבל, הסבירות גבוהה מאוד שהחברה תהיה פעילה לגמרי בקיץ הקרוב וטיסות לא יבוטלו.
לסיכום
בעיניי אליטליה היא אחת החברות הכי מעניינות באירופה. יש לה אופי ייחודי למדי, יש לה קצב משלה ויש לה טעם איטלקי (תרתי משמע). אה, כן, יש לה גם קפה נהדר.
כולי תקווה שיזדמן לי לטוס עם החברה שוב בחודשים הקרובים. אולי אפילו אזכה לנצל עוד מבצע אטרקטיבי כדי לטוס שוב לניו–יורק בכרטיס זול שיאפשר לי גם לצבור כמה עשרות אלפי מיילים.
מה דעתכם על אליטליה?
את ארץ המגף אפשר לחלק באופן גס לשלושה איזורים. האחד הוא כל מה שדרומית לרומא. השני הוא כל מה שבין רומא לפירנצה ןכמובן ישנו איזור הצפון המפותח והעשיר. לדידי אלאיטליה מייצגת אזור שבטווח שבין נאפולי לפירנצה – אחד האזורים הפחות מפותחים מבחינה כלכלית (אילולא התיירות) ונקשר לחוסר יעילות ובירוקרטיה סבוכה. זוהי על אלאיטליה מבחינתי, הן לטוב והן לרע.
אני מניח שאיטליה לא תקרוס אבל קשה לתכנן נסיעות בזמן שאול, וכל פעם עתיד של חצי שנה…כדאי להזמין רק לעתיד הקרוב.
חברה טובה עם מחירים טובים
בהחלט המקרה של אייר ברלין מציג את היעילות הגרמנית…מ100 ל0 בחודשיים…
אייר ברלין אכן כשלה, אבל, היא מעולם לא הייתה נושאת הדגל של גרמניה.
בשנים האחרונות היא גם הייתה בבעלות חלקית של אתיהאד, שעשתה בה כרצונה, והפעילה את החברה-הבת ניקי שבסיסה היה באוסטריה.
המחירים של אלאיטליה בהחלט אטרקטיביים ומחלקות ה- Business or Premium Economy נעימות לטיסה (גם ה- 321 צר הגוף מ / אל TLV). אך שיקול נוסף אני עושה בחישוב (לבד מהמחיר) האם אני יכול להרשות לעצמי לא להגיע בזמן ליעד. לפחות שלוש פעמים, בשנתיים האחרונות, נאלצתי להעביר את הלילה לא ביעד הסופי אליו הייתי אמור להגיע, אלא בחנית ביניים כי איחרנו לקונקשיין, כי הייתה שביתה באלאיטליה כי…. מאידך יש לציין כי החברה דאגה בצורה מיטבית לאותן חניות לילה בלתי צפויות. המשיכו לטוס באלאיטליה שזו לא תקרוס.
מעניין מאוד, תודה.
אכן משהו להתחשב בו, קל וחומר אם מדובר ב׳מחלה׳ של חברת התעופה או של שדה הבית שלה. בכל מקרה, השדה של רומא, כפי שציינתי בפוסט, היה נשאר בלאגן אחד גדול. זו הערה שמכוונת בעיקר לאלו שאבדה כבודתם בדרך ליעד בטיסות אליטליה – אז יש לזכור שברוב המקרים האשמה היא של עובדי השדה ברומא שרובם אינם עובדי אליטליה.
המחיר אכן אטרקטיבי – לרוב בלי תחרות. אבל טסתי איתם כמה פעמים טיסות ארוכות (לארה״ב) ותמיד הרגשתי שחסר מאוד חמצן במטוס, מה שגורם לאוויר יבש, לקושי נשימה מסוים וליובש בפנים. יתכן שאני מעט רגיש יותר, אבל בעשרות טיסות עם חברות אחרות מעולם לא הרגשתי כך. שביקשתי בשיא היופי מהדיילת האיטלקייה להגביר את החמצן במטוס (דרך מערכת המיזוג, ויחד עם דיילת אחרת מתחתיה שניסתה לעזור) קיבלנו כזה ״לא״ איטלקי שהבנתי שאין עם מי לדבר. האם עוד מישהו חווה אוייר יבש בטיסות שלהם ?
[…] אוקטובר: אליטליה, בבקשה אל תקרסי… […]
[…] באוקטובר האחרון פרסמתי פוסט נוסף שעסק באליטליה ובין הש…. לא היה שינוי משמעותי בחודשים שקדמו לפרסום אותו פוסט, כמו שגם לא היה שינוי משמעותי בחצי השנה שעברה מאז. […]