אגרת בקרה אווירית, אגרת נחיתה, אגרת חנייה, אגרת ניקוי מטוס (אופציונלי), אגרת טיפול במטען, אגרת נוסעים נכנסים, אגרת נוסעים יוצאים ועוד. חשבתם פעם כמה כל אלו עולות לחברת תעופה? וכמה זול יותר לחברת תעופה לפעול מטרמינל 1 לעומת טרמינל 3?
לחברות תעופה יש אינספור הוצאות. רכישה או חכירה של מטוסים, טיפול במטוסים, הפעלת צוותים, רכישת סלוטים, חוזים על דלק סילוני ועוד ועוד. בין ההוצאות האלו ישנם גם תשלומים רבים שעוברים לשדות תעופה ומדינות (בעיקר עבור בקרה אווירית – גם ללא נחיתה).
האגרות שגובה שדה תעופה מועברות בחלקן למדינה בה הוא נמצא, כפופות להנחיות של גופים בינ״ל דוגמת ICAO (סוכנות של האו״ם) ולרוב מדורגות לפי קטגוריית המשקל של המטוס. ׳קטגוריית המשקל של המטוס׳ נקבעת לפי משקל ההמראה המקסימלי המותר לאותו דגם – מה שנקרא בקיצור MTOW.
כלומר, מטוסים גדולים יותר – כבדים יותר ובעלי מספר מושבים גבוה יותר – ישלמו אגרות גבוהות יותר בכל שדה תעופה לפי השיטה המדורגת. סה״כ הגיוני.
להלן רשימה חלקית של אגרות שתשלם חברת תעופה שתשלח לנתב״ג מטוס מדגם בואינג 787-9 ׳דרימליינר׳ שהוא בעל משקל המראה מקסימלי של 254,000 ק״ג:
- אגרת בקרה אווירית: 195.77$
– – – - אגרת נחיתה: 3031.07$
– – – - אגרת חנייה: חינם לשלוש השעות הראשונות. 757.77$ מהדקה ה-181 ועד ל-24 שעות ואח״כ 757.77$ לכל 24 שעות נוספות (או חלק מהן, אין תשלום חלקי).
– – – - אגרת ניקוי מטוס: 619.93$
– – – - אגרת טיפול במטען: 5.03$ לנוסע בטרמינל 3 ו-3$ לנוסע בטרמינל 1. ישנה אגרה מיוחדת של 3.02$ לכל נוסע בשני הטרמינלים, כתוספת, בין השעות 4:00 ל-8:00 בבוקר.
– – – - אגרת נוסעים נכנסים: 4.94$ לנוסע (כל הנוסעים נכנסים לטרמינל 3).
– – – - אגרת נוסעים יוצאים: 25.02$ לנוסע בטרמינל 3 ו-11.53$ ללנוסע בטרמינל 1.
כאמירה כללית, וגם אם לא תמצאו את זה כתוב במסמכים הפומביים של רשות שדות התעופה, חברות תעופה יכולות לקבל הנחה חלקית או פטור מלא מאגרות מסוימות.
חברות לואוקוסט
לאור רשימת האגרות לעיל אני חושב שברור מדוע חברות לואוקוסט מעדיפות לפעול בטרמינל 1 ולא בטרמינל 3. בזמן שבריטיש משלמת לפחות 30.05$ עבור כל נוסע יוצא, בטרמינל 3, איז׳יגט משלמת רק 14.53$ עבור כל נוסע יוצא בטרמינל 1 (כ-52% פחות).
כמובן שהתשתית בטרמינל 1 נחותה לעומת התשתית בטרמינל 3. מכאן שנתב״ג גובה מהחברות כביכול מחיר ׳הוגן׳ לפעילות בטרמינלים השונים. נתב״ג לא מחייב חברות לואוקוסט לפעול בטרמינל 1 אבל הוא בהחלט מעודד אותן לכך בעיקר באמצעות האגרות השונות.
האגרה המיוחדת לטיפול במטען השעות הבוקר משמעותית גם כן לחברות הלואוקוסט, שישמחו להימנע מכל אגרה שאפשר, אבל היא לא הסיבה העיקרית שבגללה אין כמעט המראות של חברות לואוקוסט בשעות אלו. הסיבה העיקרית היא שחברות הלואוקוסט מעדיפות להימנע מחניית מטוסים בשדות יקרים לאורך הלילה, מה שגם יכריח אותן לספק אש״ל לצוותים לאורך הלילה, ולכן המטוסים שלהן מגיעים לנתב״ג בטיסות מאירופה רק בשעות הבוקר הלא–מוקדמות.
אם וכאשר אחת מחברות הלואוקוסט תחליט לפתוח בסיס פעילות בנתב״ג, ותשאיר בשדה מטוסים לאורך הלילה, היא גם תוכל להציע המראות בשעות בוקר מוקדמות יותר וכנראה גם תזכה להנחה משמעותית באגרות.
לסיכום
ניקח לדוגמה מטוס בואינג 787-9 של אייר קנדה שנוחת בנתב״ג בשעה 10:15 וממריא חזרה ב-11:55 לאחר שעבר ניקוי. במטוס זה 298 מושבים סה״כ: 30 במחלקת העסקים, 21 במחלקת תיירים–פרימיום ו-247 במחלקת התיירים. כמה תשלם אייר קנדה על התענוג כולו? בהנחה שגם הטיסה הנכנסת מלאה וגם הטיסה היוצאת מלאה תשלם החברה 14,273.79$. לפי השער הנוכחי זה כמעט בדיוק 50,000 ש״ח. פנחס עידן מאשר.
האם חברות תעופה משלמות על שימוש במרחב האוירי של מדינות מעליהן הן טסות? כיצד הנושא מוסדר?
הן משלמות, כן, והרבה. הן כביכול משלמות עבור השימוש בבקרה האווירית של אותן מדינות. הכל מוסדר חוזית ויש גם הסכמים בינ״ל בנושאים האלו.
כך, לדוגמה, ו׳באופן מקרי לחלוטין׳, המרוויחה הגדולה ביותר מהפלת המטוס המלזי מעל אוקראינה הייתה רוסיה. מדוע? כי המרחב האווירי האוקראיני נסגר לתנועת מטוסים אזרחיים ומרבית הטיסות הופנו לעבור מעל השטח הרוסי (וחלקן מעל השטח הטורקי). רוסיה הרוויחה מליונים רבים מהסיפור הזה ובמקרה המטוס הופל באמצעות טיל קרקע-אוויר שיוצר במפעלים שלה, באמצעות אנשים שהוכשרו בצבא שלה ותחת ידה של מיליציה שהיא מעודדת. זו הדרך היפה והפוליטיקלי-קורקטית להגיד שרוסיה יירטה מטוס מלזי ועשתה המון כסף מזה.
האם יש הבדל בין אגרת נוסע לפי סוג המחלקה שטס הנוסע ל/מ נתב״ג ? ככל שידוע לי כי אגרת נוסע במחלקות הפרימיום בהיתרו נחשבת ליקרה להחריד.
למיטב ידיעתי האגרה בנתב״ג אינה תלויה במחלקת השירות. בהית׳רו כן, כפי שציינת. או, אם לדייק: בהית׳רו יש אגרה אחת לנוסע שממריא במחלקת התיירים ואגרה שניה לנוסע שממילא בכל מחלקת פרימיום (לרבות פרימיום-אקונומי).
אני יודע שזה לא קשור לנושא של המאמר (שדרך אגב היה מעניין מאוד לדעת את הפרטים האלה), אבל אני אשמח אם תוכל לכתוב פוסט כל מחלקת העסקים/ראשונה של אל על (גם אם לא היית שם, אפשר גם לכתוב את דעתך דרך התמונות באינטרנט או חברים שנסעו).
אשמח אם תוכל לענות על זה
כן, בהחלט, אוסיף את זה לרשימה. זה פוסט שחשוב שייעלה.
טסתי בביזנס של אלעל לא מעט פעמים אבל לא זכור לי שאי פעם טסתי בפירסט.
תודה, אני בטוח שזה יעזור להרבה קוראים של הבלוג שרוצים לדעת מידע על המחלקות האלה שלא זוכות לסיקור נרחב באתרי אינטרנט גדולים בינלאומיים.
מרתק.
כלומר חברת לואו קוסט ממוצעת משלמת כ-3$ על כל מזוודה שנוסע שולח לבטן המטוס, אבל גובה עליה אקסטרה של כ-40-50$, אחלה דרך לעשות עוד קצת קופה.
מרבית הרווחים של חברות הלואוקוסט מגיעים ממכירת ׳שירותים נלווים׳ ולא ממכירת כרטיס הטיסה עצמו. כך ראינאייר יכולה להרשות לעצמה להציע כרטיסים החל מ-5 אירו בלבד כשבעצם על כל נוסע שירכוש אך ורק את הכרטיס היא כנראה תפסיד כסף (אבל היא בונה על זה שהרוב המוחלט ירכשו שירותים נוספים כמו בחירת מושב, שליחת כבודה, אוכל בטיסה, הזמנת מלון דרך אתר החברה ועוד).
לחברה יש עלויות נוספות על המזוודה: אגרה בשדה היעד וכמובן עלות הדלק בשל המשקל, אבל כאמור זה לא שירות שניתן בעלות אלא החברה מרוויחה עליו.
[…] נובמבר: כמה עולה לחברות תעופה לפעול בנתב״ג? […]
[…] נובמבר: כמה עולה לחברות תעופה לפעול בנתב״ג? […]