פוסטים קודמים בסדרה:
חופשה בסרי–לנקה: מבוא
חופשה בסרי–לנקה: קונקשיין כפול באירופה
חופשה בסרי–לנקה: טרמינל מחלקה ראשונה
חופשה בסרי–לנקה: הראשונה של לופטהנזה
אני לא מעריץ גדול של הודו, אם לומר את האמת, אבל ביקרתי בה כבר מספר פעמים עד היום ובמספר הזדמנויות שונות יצא לי לבלות לילה ליד שדה התעופה של דלהי בין טיסות. במאי 2017, אחרי שחזרתי מטיול בהודו עם אמא שלי (היא בחרה את היעד…), פרסמתי את הפוסט ״מלונות ליד שדה התעופה הבינ״ל של דלהי״ בו סקרתי בקצרה את שוק המלונות הסמוכים לשדה בדגש על כמה מהם שהזדמן לי לנסות לאורך השנים. בין השאר התייחסתי בקצרה למלון של רשת הולידיי–אין אקספרס:
מלון אחד של רשת הולדיי–אין אקספרס פועל בתוך השדה עצמו – כן, ממש בתוך הטרמינל – ומציע חדרים גם לנוסעים בקונקשיין (בצד האווירי של השדה כך שאין צורך לעבור הגירה). המלון זוכה לביקורות פושרות למדי. בהיותו חלק מקבוצת אינטרקונטיננטל תוכלו לרכוש חדר ללילה בו תמורת 15,000 נקודות מועדון IHG Rewards.
בנסיעה האחרונה החלטתי לנסות את המלון. פעמיים. בפוסט הזה אספר לכם על השהייה הראשונה מתוך השתיים כשהחוויה בשהייה השנייה הייתה דומה למדי.
הזמנת הלילה
מלונות ליד שדה התעופה של דלהי, באופן מפתיע, יכולים להיות די יקרים. מדהים אותי ששישנם לילות בהם זול יותר לישון ליד שדה התעופה הית׳רו בלונדון (LHR) או שדה התעופה ניוארק ליברטי ליד ניו–יורק (EWR) מאשר בשדה התעופה הגדול ביותר במדינת עולם שלישי.
אפילו המלון של רשת ההולידיי–אין אקספרס – שהיא רשת מוזלת במיוחד של קבוצת אינטרקונטיננטל – מבקש לפעמים למעלה מ-150$ ללילה. זה קצת הזוי בעיניי, עם כל הכבוד לנוחות של המלון לנוסעים בקונקשיין. הנה לדוגמה התעריף הגמיש בלילה של מפגש הבלוג:
החדשות הטובות הן שהמלון הוא מקטגוריה 2 במועדון IHG Rewards ומכאן שלילה-בונוס בו עולה רק 15,000 נקודות. באופן כללי אני מעדיף להשתמש בנקודות להזמנת לילות בהודו לאור המסים הגבוהים במדינה. אני נותן לנקודות של מועדון IHG Rewards שווי ריאלי של בערך 0.5 סנט/נקודה – כלומר, 5$ לכל 1,000 נקודות – ולפיכך שילמתי על הלילה כ-75$.
איסוף פרטי
זה אומנם לא כתוב באתר המלון אך ידעתי שהמלון מציע שירות של ליווי נוסעים בקונקשיין משער הטיסה אל המלון. כן, זה טוב כמו שזה נשמע. למיטב ידיעתי השירות מוצע לכל האורחים (שיודעים לבקש אותו) והוא ללא עלות נוספת.
בהתאם שלחתי מייל למלון מספר ימים לפני ההגעה עם פרטי הטיסה שלי. קיבלתי מענה ידידותי, עמוס מידע ונורא הודי במובן שלא באמת קיבלתי תשובה קונקרטית לבקשה שלי. אבל הייתי אופטימי שהמסר עבר.
לשמחתי צדקתי. מיד לאחר היציאה מהמטוס זיהיתי נציג של המלון מחזיק בשלט עם שמי. תענוג. הוא ליווה אותי לאזור של הנוסעים במעבר בין טיסות בינ״ל (הטיסה הבאה שלי הייתה להונג–קונג), הסביר לפקידים את המצב ואז המתנו יחד לנציג של חברת התעופה, קתאי פסיפיק, שיבוא לדלפקים כדי לאשר את מה שצריך לאשר ולתת לי כרטיס העלייה למטוס לטיסת ההמשך. לנציג של המלון, אגב, קוראים Nawab Shah והוא היה אדיב מאוד ואף נתן לי את כרטיס הביקור שלו וביקש ממני שאפנה אליו ישירות בכל הביקורים הבאים.
כחצי שעה אח״כ, כשנציג קתאי פסיפיק האיטי ביותר בעולם סיים את עבודתו, המשכנו אל עבר עמדות הבידוק הביטחוני השוממות למדי שהיו מאחורי דלפקי הטרנזיט (טוב, זה היה בערך ב-1:30 בלילה…). מעבר זריז, עליית קומה, כניסה למסדרון סגור לעובדים של השדה, שתי דקות הליכה והגענו ללובי של המלון. מדהים כמה שזה היה נוח ומהיר.
קונקשיין בינ״ל
המלון, כאמור, נמצא בתוך שדה התעופה. נשאלת השאלה המתבקשת: האם צריך ויזה להודו על מנת להגיע למלון? והרי הבטחתי לעדכן בשאלה דומה: האם נדרשת ויזה עבור קונקשיין של פחות מ-24 שעות בהודו?
התשובה: לא, בתנאי שלא צריך לאסוף כבודה. אם צריך לאסוף כבודה אז חובה לעבור בהגירה, אפילו אם הקונקשיין הוא בין שתי טיסות בינ״ל, ואז נדרשת ויזה. זו יכולה להיות ויזת תייר רגילה או ויזת טרנדיט.
מה שמעניין יותר הוא שלמלון הזה יש שני אגפים מנותקים (או מנותקים לכאורה – אני מוכן להמר שיש מעברים ביניהם שזמינים לעובדיי המלון). כל אגף מקושר בעצם לצד שונה של השדה – אחד לצד הטיסות המקומיות ואחד לצד הטיסות הבינ״ל. לטענת עובדיי המלון אין הבדל בגודל ואיכות החדרים בין האגפים השונים ובהתאם אין הבדל במחיר הלילה. חשוב לשים לב לעניין הזה בתהליך ההזמנה ולהזמין את החדר הרצוי באגף הנכון.
השהייה במלון
את הצ׳ק–אין עשיתי בסביבות השעה 1:45 בלילה. לא קיבלתי שדרוג כי במלון הזה כל החדרים זהים אבל הצ׳ק–אין היה נעים מאוד ומקצועי.
ביקשתי צ׳ק–אאוט מאוחר בגלל שטיסת ההמשך שלי, להונג–קונג, הייתה רק בשעה 22:45 (כלומר, כ-21 שעות אח״כ). חשבתי שלאור הסטטוס שלי במועדון יאשרו לי צ׳ק–אאוט מאוחר בשעה 16:00 ואת השעות שאח״כ אבלה באחד הטרקלינים בשדה. אז חשבתי. פקידת הקבלה הסתכלה עלי במבט חצי מובך וחצי מבולבל ופשוט אמרה לי שהחדר שלי עד שאחליט לעזוב אותו. חששתי לרגע שלא הבנתי נכון את כוונתה, ולכן הדגשתי שוב שטיסת ההמשך שלי היא בשעת ערב מאוחרת ולא בבוקר, והיא חזרה על עצמה שהיא מבינה ושאני מוזמן לפנות את החדר גם ב-22:30 אם מתחשק לי. זה מה שנקרא צ׳ק–אאוט מאוחר.
חשוב להבהיר: המלון הוא חלק מהצד האווירי של השדה. כלומר, אורחים יכולים לצאת מהמלון בכל עת, לשוטט ברחבי הטרמינל יחד עם כל הנוסעים, ולחזור להתאוורר בחדר.
אחרי הצ׳ק–אין המשכתי לחדר. סטנדרטי למדי, לא גדול אך לא קלסטרופובי, מאובזר בצורה די מינימלית ועם נוף לרחבת ביקורת הגבולות.
בגלל המיקום של המלון, במרכז המבנה הראשי של שדה התעופה, לחדרים אין נוף החוצה אל מסלולי ההמראה אלא רק נוסף לשטחים פנימיים של הטרמינל. וכן, זה מצחיק מאוד. בביקור הבא שלי במלון, כשבוע אח״כ, קיבלתי חדר עם נוף לאחד הטרקלינים.
לא צילמתי את החדר אבל תמונות הפוסט היא של חדר במלון שנראה בדיוק כמו החדר שקיבלתי.
המלון, בהיותו מלון של רשת הולידיי–אין אקספרס, מציע ארוחת בוקר (מינימלית) לכל האורחים. לא ניסיתי אותה.
לא היו בעיות כלשהן לאורך השהייה והשירות של הצוות במלון היה טוב מאוד. לא ברור לי מדוע המלון זוכה לביקורות פושרות יחסית כי סה״כ מדובר במלון שבהחלט עומד בסטנדרטים של רשת הולידיי–אין אקספרס ואף מתעלה עליהם במובנים רבים. שירות האיסוף משער הטיסה לבדו שווה בעיניי המון. אם נוסע תכוף כמוני מעריך את השירות הזה, ואני סה״כ חי בשדות תעופה ויודע להסתדר לבד, אז כמה שווה אותו שירות לנוסע מזדמן שקונקשיין בשדה תעופה גדול וזר מלחיץ אותו מאוד.
את החדר עזבתי קצת אחרי 22:00 וכמה דקות אח״כ כבר עליתי למטוס בדרך להונג–קונג.
לסיכום
אם יש לכם קונקשיין ארוך בשדה של דלהי ואתם מעדיפים שהוא יהיה נעים ורגוע אז אני ממליץ לכם בחום להשתמש ב-15,000 נקודות של מועדון IHG Rewards כדי להזמין לילה במלון הזה. במיוחד אם אין לכם צורך לאסוף כבודה במהלך הקונקשיין – למרות שגם אם כן המלון הזה כדאי.
בפוסט הבא אספר על ארבע טיסות במחלקת העסקים המצוינת של קתאי שהובילו אותי לשום מקום ועל מלון חדש שניסיתי בהונג–קונג. זה יהיה הפרק השישי בסדרת פוסטים בשם ״חופשה בסרי–לנקה״ ועדיין לא הגעתי לכתוב מילה אחת על סרי–לנקה.
20 שעות?? חייב להבין איך העברת את כל הזמן הזה שם..
קודם כל – זה היה קונקשיין בין שני כרטיסים שונים, כך שרציתי מרווח זמן בריא, ובפרט בין שתי טיסות מסוימות שפועלות בתדירות של אחת ליום. אז לא באמת הייתה לי ברירה במקרה הזה.
איך העברתי את הזמן? בתור התחלה ישנתי כמו שצריך. בגלל שהמלון הוא חלק מהטרמינל, ובגלל שיש לי כניסה למספר טרקלינים בטרמינל, אז לא חסר איפה לבלות/לעבוד/לשוטט. זה לא שהייתי כלוא בתוך החדר ל-20 שעות.
יו זה נשמע כל כך כיף לצאת מהחדר ישר למטוס…
תודה על ההסבר – יש לי טיסה דרך דלהי בקרוב.
האם זה היה בכרטיס שספירת קודם דרך פרנקפורט לסרי לנקה? אפשר קונקשיין 20 שעות בכרטיס בונוס כזה?
כן ולא.
ככלל – כמעט כל מועדוני התעופה מאפשרים קונקשיין של עד 23:59 שעות בכל שדה כי זה מה שמוגדר בזירה הבינ״ל כטרנזיט (Layover) ולא עצירה (Stopover). אז בתיאוריה יכלתי לכלול עצירה באורך כזה בשדה תחת כרטיס מ״א לקולומבו. אבל זה לא מה שקרה.
הקטעים ת״א-דלהי ודלהי-קולומבו הם אכן תחת אותו הכרטיס אבל הם מנותקים. כלומר, יצרתי עצירה בדלהי למספר ימים. הטיסה שאיתה המשכתי מדלהי להונג-קונג הייתה בכלל תחת כרטיס אחר לגמרי שעדיין לא התייחסתי אליו לעומק בפוסטים והוא יופיע בפוסט הבא בסדרה שאסביר איך ולמה הגעתי להונג-קונג בדרך לסרי-לנקה.
היי,
לקראת קונקשיין דומה בדלהי לקראת טיסה כ-20 שעות אחכ לקולומבו.
בהנחה שאבלה רק חלק מהזמן בחדר, איזה לאונג מומלץ שאוכל להכנס? בהנחה שאבחר לא לבלות בלאונג של אייר אינדיה (טס בביזנס)?
במידה ואני טס עם מטען (אנסה carry-on בלבד, אבל..) – ואני "יוצא" לאסוף אותו, האם יתנו לחזור לאזור האווירי ולמלון? כי כבר הייתי בעבר במצב שאחרי שעברתי הגירה לא נתנו לי לעשות צק אין כי הטיסה הבאה שלי היתה 12 שעות אחרי… (לא בדלהי, ולא כשהטיסה הבאה היא עם חברת התעופה המקומית -אייר אינדיה בדלהי שאני מניח שדלפקי הצק אין פתוחים שם 24/7).
תודה רבה!
אכתוב לך תשובה שאני 90% בטוח שהיא נכונה, אבל, מכיוון שלא ניסיתי דבר כזה בעצמי, אני לא ב-100% בטוח. אני ממליץ לך לפנות עם אותה שאלה גם לחברת התעופה.
– – –
כאמירה כללית חברות תעופה עוצרות כבודה בקונקשיין כ״כ ארוך. אבל בדלהי (DEL), ממה שראיתי, יש ׳שוק חופשי׳ לעניין הכבודה והכל אפשרי. לרבות שליחת נציג בשמך שיאסוף את הכבודה ויפקיד אותה חזרה לטיסת ההמשך. זה פשוט יצריך ממך לבלות לא מעט זמן בדלפק הטרנזיט בהמתנה שהכל יטופל (ובהודו דברים לא זזים מהר). אז להערכתי לא תצטרך לעבור הגירה בכל מקרה.
אם הטיסה עוד רחוקה, ואם אתה מעריך שכן תמסור כבודה, אז שקול ברצינות הוצאת ׳ויזת טרנזיט׳ להודו דרך השגרירות בת״א (או באמצעות סוכן שיפעל עבורך). נדמה לי שזה אפשרי רק במסגרת של שבועיים לפני הטיסה וזה לא יקר כ״כ. כלומר, אתה משלם כמה עשרות ש״ח ופוטנציאלית חוסך טירחה בשדה. האם ייתנו לך לעשות צ׳ק-אין לטיסת ההמשך כ-20 שעות לפני המועד? להערכתי כן… ובפרט אם יש לך הזמנה למלון שנמצא בתוך השדה והסבר שמניח את הדעת. אבל זה תלוי על הפקידים שתיפול עליהם.
לגבי טרקלינים – אין ממש טרקלינים טובים ב-DEL למיטב ידיעתי. אלה שניסיתי היו די גרועים. אני הלכתי לסטארבקס כמפלט של שפיות, ואז חזרתי למלון.
הי בקרוב אני טסה לסרי לנקה עם קונקשיין בדלהי בגלל שאני טסה לבד ואני מאוד צעירה( 18) אני קצת חוששת רצית לשאול האם שדה התעופה בדלהי מסובך? ומה התהליך המפורט של המעבר בין הטיסות ואיך מתמצאים בשדה התעופה בדלהי להגיע מהמטוס שנוחת מישראל בדלהי עד לשער של הטיסה לסרי לנקה?
החשש טבעי, ואת עושה בשכל כשאת מנסה ללמוד את התהליך מראש.
בגדול – אחרי היציאה מהמטוס את צריכה למצוא את הדלפקים לנוסעים במעבר (Transit Desk). שם אמור להיות דלפק עם שם חברת התעופה שמפעילה את טיסת ההמשך שלך. את ניגשתם אליהם ומציגה את המסמכים והם אמורים לתת לך את הכרטיס לטיסת ההמשך שאיתו תוכלי לעבור את הבידוק הביטחוני שנמצא מיד לאחר אזור הדלפקים. אחרי הבידוק הביטחוני תגיעי לטרמינל המרכזי, איפה שכל הנוסעים, ושם תצטרכי למצוא את שער הטיסה הבאה שלך לפי השילוט. בדלפק יגידו לך מאיזה שער יוצאת הטיסה וזה גם יופיע על כל המסכים בטרמינל.