מאמר: האם ניתן/מותר/כדאי לסחור בנקודות?

מבוא וטרמינולוגיה

לצורך הדיון אשתמש רק במילה ״נקודות״ כדי להתייחס למטבעות השונים של מועדוני הלקוחות. זאת משום שהדיון אינו שונה מהותית בין אם מדובר בנקודות, מיילים או אוויוס של מועדון תעופה לבין אם מדובר בנקודות של מועדון מלונות.

כמו כן, הדיון יהיה לגבי המסחר בנקודות עצמן אם כי הדברים נכונים באותה מידה גם למסחר בתוצרים השונים של הנקודות כמו כרטיסי–בונוס, שדרוגים, כניסה לטרקלינים, לילות–בונוס, שוברים, קרדיט שווה–כסף וכיוצ״ב מוצרים ושירותים שניתן לרכוש באמצעות נקודות עבור אדם אחר.

״מסחר״, אגב, לא חייב לערב כסף. אם אדם א׳ נתן לאדם ב׳ כרטיס–בונוס וקיבל על כך תמורה כלשהי, נגיד לילה–בונוס שהזמין עבורו אדם ג׳ שהוא חבר של אדם ב׳, הרי שמדובר במסחר לכל דבר ועניין. כסף הוא אפשרות אחת בלבד לתמורה. משזה נאמר, בהחלט מותר לתת נקודות ו/או תוצר שלהן במתנה לאדם אחר (ובתנאי שלא נתקבלה תמורה ישירה או הבטחה לתמורה ישירה בעתיד).

האם המסחר בנקודות הוא חוקי?

התשובה הקצרה: כן.

״חוקי״ פרושו שהדבר אינו בניגוד לחוק. החוק הישראלי, הוא שמעניין את הישראלי הממוצע, שותק בכל הנוגע למסחר בנקודות של מועדוני לקוחות. כנ״ל לגבי החוק ברוב מדינות העולם למיטב ידיעתי – ואפילו אומר שאני לא מכיר מדינה אחת שבה הנושא מוסדר בחוק. יתרה מזאת, למיטב ידיעתי במספר מדינות בדרום–אמריקה קבעו בתי–המשפט שנקודות של מועדוני לקוחות הן בבעלותם המלאה של בעלי החשבון ויש להם הזכות המלאה לעשות בנקודות כרצונם.

כך או כך, גם אם המסחר בנקודות היה בלתי–חוקי במדינת–האם של מועדון הלקוחות כנראה שאזרחים זרים לא היו נתבעים לדין על ׳עבירות׳ של מסחר בנקודות מסיבות משפטיות שונות ומעלויות תביעה לא מבוטלות שכנראה לא היו מצדיקות את עצמן (שהרי למועדון הלקוחות יש ממילא את היכולת והאפשרות החוקית, בדר״כ, למחוק נקודות ולבטל כל רכישה שנעשתה באמצעותן – אז מה כבר יש לו להרוויח מתביעה?).

האם המסחר בנקודות מותר?

התשובה הקצרה: לא.

כל מועדון לקוחות בתחום הנסיעות קובע מפורשות בתקנון הפעילות שלו (T&C) שכל צורה של מסחר בנקודות ו/או תוצריהם של הנקודות הוא אסור לחלוטין. כלומר, מסחר בנקודות הוא בהכרח הפרה של תנאי המועדון ולצד ההפרה הזאת יכולות להיות סנקציות.

כך, לדוגמה, נכתב בתקנון מועדון Executive Club (בריטיש):

22.1. Except as otherwise provided by British Airways and AGL and communicated to the Member, Avios points are not transferable (whether from person to person, account to account, statement to statement, card to card or otherwise) other than in accordance with the Conditions of Use and cannot be bequeathed, devised or otherwise transferred by operation of law.

22.2. Any purported purchase, sale, transfer, unauthorised use (including bartering), procurement or redemption of Avios points issued or awarded to another person or any other use of Avios points contrary to these Terms and Conditions will constitute a fundamental breach by the Member of these Terms and Conditions and the Conditions of Use.

בשנים האחרונות חלק ממועדוני הלקוחות בחרו בנוסח מעודן יותר בתנאים שלהם כדי לציין שהמסחר עדיין אסור אבל בלי לציין בצורה ספציפית מה בדיוק אסור ומה הסנקציות האפשרויות להפרת התנאים.

האם האיסור לסחור בנקודות הוא חוקי?

בעיניי זו שאלה מעניינת יותר וחשובה יותר מהשתיים הקודמות.

תקנון של מועדון לקוחות הוא ׳חוזה אחיד׳. כלומר, חוזה בעל נוסח קבוע בו משתמש מועדון הלקוחות לטובת התקשרות עם אנשים רבים. כל אדם שמעוניין להיות חבר לקוחות חייב בהכרח לאשר שקרא את תנאי המועדון והסכים עליהם (כביכול, ואף אחד לא קורא).

חוזים אחידים, מטבעם, הם בעלי פוטנציאל מסוכן. מדוע? משום שהם נכתבים ע״י צד אחד בעוד הצד השני יכול רק להסכים או לא–להסכים, הם בדר״כ נחתמים בין צד חזק (המועדון, במקרה הזה) לצד חלש (חבר המועדון, במקרה הזה) והם בדר״כ ארוכים מאוד וסבוכים מאוד כך שהרוב המוחלט של אלו החותמים עליהם לא קוראים אותם בכלל. מסיבות אלו ואחרות חוקק ב-1982 ׳חוק החוזים האחידים׳ שמטרתו לאפשר לבתי–המשפט לבטל או לשנות סעיפים בחוזה אחיד אם החליטו שאותם סעיפים מנוגדים לחוק או מהוויים ניצול לרעה של כוחו של כותב החוזה (׳תנאי מקפח׳). לאורך השנים נפסלו סעיפים רבים של חוזים אחידים רבים באמצעות החוק הזה. במדינות אחרות קיימים חוקים דומים עם מטרה דומה.

אם כן, מהו מעמדו החוקי של  סעיף בתקנון של מועדון לקוחות הקובע כי מסחר בנקודות הוא אסור? האם ייתכן שמדובר בסעיף לא–חוקי שמקפח את חברי המועדון? האם בית–משפט עשוי לקבוע שנקודות הן מטבע שנמצא בבעלותו של בעל החשבון ומשכך מותר לו, לבעל החשבון, לעשות עם הנקודות כרצונו?

מועדוני לקוחות לא מעוניינים שבתי–המשפט יתנו תשובות מפורשות לשאלות האלו ומעדיפים שהתנאים הקבועים בתקנוני הפעילות שלהם יישארו כפי שהם. הרי מה שמעניין את מועדוני הלקוחות הוא אפקט ההרתעה והסמכות, לכאורה, לפעול כנגד חברי מועדון המפרים את תנאי המועדון. אם בית–משפט ייקבע חד–משמעית שמסחר בנקודות הוא מותר, ושאסור למועדון לקוחות לכתוב אחרת בתקנון הפעילות שלו, מיד יווצר שוק משני חופשי לגמרי של מסחר בנקודות וזה יביא בהכרח לירידת ערך הנקודות.

כל האמור נכון בחזקת קל וחומר במדינה כמו ישראל בה מערכת המשפט היא משוכללת למדי, חזקה ואקטיבית. אבל אני כמובן לא טוען שבדיון בבית–משפט ישראלי, נניח בין אלעל לבין לקוח, בית–המשפט יהיה בהכרח בעד הלקוח ונגד אלעל, וייתכן בהחלט שבית–המשפט יחליט לטובת אלעל בקביעה שאכן המסחר בנקודות הוא אסור (ע״פ התקנון), שאין הצדקה לביטול או שינוי הסעיף בתקנון הפעילות של אלעל ושלאלעל עומדת הזכות המלאה להטיל סנקציות על כל מי שמפר את התנאים.

מהו הסיכון בפועל? מהן הסנקציות האפשריות?

התשובה הקצרה: תלוי במועדון ותלוי בהפרה.

חשוב להבין שכל מועדון לקוחות הוא ייצור שונה מאחרים, הוא מכתיב את תנאיו לעצמו, הוא פועל תחת רגולציה מדינית שונה והוא כמובן בעל עמדה משלו לכל נושא המסחר בנקודות. יש מועדוני לקוחות שלא רק שאינם מתנגדים למסחר בנקודות אלא אף מעודדים אותו (בצורה לא–פורמלית, כמובן, ובאופן שמטיב איתם). אחרי הכל מועדוני לקוחות הם בעצם בורסות ענקיות למטבעות וירטואליים ומסחר בנקודות הוא עיקר פעילותם.

ישנם מועדוני לקוחות שמתנגדים בתוקף לקיומו של שוק משני למסחר בנקודות והם לא מהססים לפעול כנגד מי שמפר את תנאיהם. חלקם מקדישים משאבים לא מבוטלים כדי לנטר פעילות ולגלות במהרה כל פעולה חריגה. רכשתם כרטיס–בונוס לאדם אחר שחולק אתכם שם משפחה או כתובת מגורים? כנראה שהפעולה לא תרים דגל אדום. רכשתם כרטיס–בונוס לשלושה אזרחים סינים שאין קשר סביר בינם לבינכם? ייתכן שיהיו בעיות.

כאמירה כללית מועדוני לקוחות לא ממהרים לפעול נגד ׳עבירה ראשונה׳. מורה מצוין שזכיתי ללמוד אצלו היה אומר ׳בפעם הראשונה זה מקרה, בפעם השנייה זה הצטרפות מקרים ובפעם השלישית זה מגמה׳ – ואלו המגמות שמועדוני הלקוחות מעוניינים לעצור. בדיוק כמו שאנשי המכס לא מחפשים את הסטודנט הצעיר שהכניס לישראל אייפון בלי לדווח עליו, כי זו עבירה קטנה וחד–פעמית, ומשקיעים את זמנם בחיפוש אחר המבריח הסידרתי שחוזר לארץ כל פעם עם מוצרים חדשים בשווי עשרות אלפי ש״ח. אבל מעצם העובדה שמדובר ב׳עבירה ראשונה׳ אין בכך הבטחה שלא תיתפסו או שלא תהיה סנקציה אלא יש בכך הקטנת הסיכון לתפיסה ואולי סנקציה קלה יותר.

באילו סנקציות יכול לנקוט מועדון לקוחות במידה וזיהה מסחר אסור בנקודות? בראש ובראשונה הקפאת החשבון שבו נתגלה הפעילות החריגה (קרי: חשבון המוכר), הקפאת החשבון של כל חבר מועדון אחר המעורב בפעילות (קרי: הקונה או המוטב) וביטולו של כל מוצר או שירות שנרכשו באמצעות הנקודות. סנקציות נוספות יכולות להיות עתידיות כמו מניעת רישומו למועדון של אדם למשך כך וכך שנים, ביטול סטטוס גבוה במועדון וכיוצ״ב.

וכן, היו מקרים שנוסעים הגיעו לשדה תעופה רק כדי לגלות שכרטיסים בוטל כי לטענת חברת התעופה, ומועדון הלקוחות שלה, היה זה כרטיס–בונוס שנרכש בניגוד לתנאי המועדון ובעצם נעשה מסחר אסור בנקודות. גם אם נניח שמדובר בטעות מצד חברת התעופה, וכרטיס–הבונוס ניתן במתנה, הרי שהעובדה הזאת לא תעזור לנוסעים בזמן אמת והם ייאלצו למצוא לעצמם פיתרון. מסיבה זו, בין השאר, סוחרי נקודות מנוסים מעדיפים שלא לתפקד כסוכני נסיעות אלא רק כברוקרים. אלו שרוכשים כרטיסי–בונוס, לפחות במישור הפרטי מאדם לאדם, יכולים לבקש לשלם על הכרטיסים רק לאחר השלמת הטיסות כדרך הוגנת למדי (לפחות לדעתי) להגן על עצמם מתקלות אפשריות כפי שתיארתי כאן.

דעתי על מסחר בנקודות

בבלוג אני עוסק, בין השאר, בנושא של ׳טרוול האקינג׳. המטרה היא להבין לעומק את התנאים של כל מועדון לקוחות, חברת תעופה וכו׳ מתוך כוונה לזהות ולנצל בצורה מקסימלית הזדמנויות, הטבות וכל דבר אחר. אבל היכן שיש שחור ולבן העניין שלי הוא לעולם בתחום הלבן. מהסיבה הזאת לא תמצאו בבלוג טיפים על איך להיכנס/להתגנב לטרקלינים כשאתם לא זכאים להיכנס אליהם, איך לשדרג את מחלקת השירות בכרטיס על בסיס שקרים לחברת התעופה או איך לאיים על מלון בהשמצה ברשתות החברתיות כדי שייתן לכם פיצוי על אף שלא נגרם לכם נזק.

הבעיה היא שהעולם הוא לא שחור ולבן וחלק מהדברים נמצאים בתחום האפור.

ניקח לדוגמה את הטריק הידוע בשם ׳Hidde City׳. המטרה של הטריק היא הוזלת עלות הטיסה משדה א׳ לשדה ב׳ בעזרת הגדרת שדה ב׳ כנקודת קונקשיין לשדה ג׳. כלומר, במקום לרכוש כרטיס משדה א׳ לשדה ב׳ רוכשים כרטיס זול יותר משדה א׳ לשדה ג׳ דרך שדה ב׳ – ולא עולים על הטיסה האחרונה. האם הטריק הזה מנוגד לתנאיהן של חברות התעופה? וודאי. האם חברות התעופה יכולות בקלות לשנות את מודל תמחור הכרטיסים שלהן כדי להפוך את הטריק הזה ללא–שימושי? וודאי, אבל הן בוחרות שלא. האם הנוסע בפועל עולה על טיסה ששילם עליה את המחיר שביקשה חברת התעופה? כן. האם השימוש בטריק הזה הוא מוסרי בעיניי? בהחלט, ולו רק משום שחברות התעופה יכולות לסגור את הברז בכל יום שירצו. אז אפשר לומר שהטריק הזה נמצא בתחום האפור של הטרוול–האקינג, וזה נכון כי פורמלית מדובר בפעולה שנוגדת את התנאים שמכתיבה חברת התעופה, אבל זה חוקי, זה קל ובעיניי זה הוגן. ולא נשכח שהכוח הוא לעולם בידיהן של חברות התעופה אז לא צריך להגן עליהן יותר מדי.

נחזור לעניין המסחר בנקודות.

דעתי היא שכל הנקודות צריכות להיות בבעלותו המלאה של חבר המועדון שהשיג אותן. קל וחומר אם השיג אותן בדרך של פעילות ׳אמיתית׳ במועדון כמו טיסות, לינות וכו׳. ״בעלות מלאה״ פרושה שחבר המועדון יכול גם למכור את הנקודות האלו. אבל במציאות שבה מסחר בנקודות הוא אסור ע״פ תנאי המועדון אז אין ברירה אלא לשחק את המשחק בהתאם. כלומר, הזכות המוסרית קיימת בעיניי אבל ברור לי שהזכות הזאת לא תעזור לי במקרה ומועדון לקוחות יבקש להקפיא את חשבוני או לבטל כרטיס–בונוס שהזמנתי לאדם אחר. לכן עם כל הכבוד למוכנות שלי לסחור בנקודות – לא בטוח שארצה לעשות את זה.

אני רוצה גם להבהיר שמועדוני לקוחות, ובפרט מועדוני תעופה, הם לא מה שהיו בעבר. אם פעם היה תפקידם לתגמל נאמנות ולהיות כלי שיווקי עבור החברה–האם, אם זו חברת תעופה או רשת מלונות, אז כיום מועדוני הלקוחות האלו הפכו ענקיים וידם בכל. במקרים רבים מועדון הלקוחות גדול יותר, בהיקף פעילותו וברווח הנקי שלו, מהחברה–האם שתחתיה הוא לכאורה פועל. לדוגמה מועדון הנוסע המתמיד של אלעל, בניצוחו של ליאור טנר, להערכתי שווה פי כמה מאלעל עצמה.

בכל מקרה אין סיבה לרחם על מצבם הכלכלי של מועדוני הלקוחות. זו כבר אמירה כללית מאוד ולא טיעון בעד או נגד מסחר בנקודות.

איך בעצם מתבצע המסחר בנקודות?

בין אם אתם מוכרים או קונים יש לכם שני ערוצים עיקריים לפעול בהם: מול מוכרים וקונים פרטיים אחרים או מול סוחרי נקודות (שלרוב מפעילים אתר מסחר באינטרנט, לפעמים בחסות חברה רשומה).

באופן טבעי עסקה עם סוחר, בין אם אתם מוכרים או קונים, תבטיח לכם תמורה נמוכה יותר לכסף. הרי הסוחרים האלו מנוסים, מביני–עניין וברוב המקרים מעבירים את הנקודות הלאה תוך גזירת עמלה – אז מרבית הסיכויים שהם יהיו מוכנים לשלם על נקודות מחיר נמוך משמעותית מהשווי הריאלי שלהן מתוך ידיעה שהם ערוץ הפעולה הנוח ביותר עבור מי שמעוניין למכור נקודות. ואכן זה המצב – מכירת נקודות לסוחרי נקודות זו הדרך המהירה ביותר, הנוחה ביותר וכנראה גם הבטוחה ביותר למכור נקודות. אותו כנ״ל לגביי קנייה מסוחר אך מכיוון שבפעולה זו יש סיכון גבוה יותר אני ממליץ בחום לקנות נקודות אך ורק מסוכן ששמעתם או קראתם עליו ביקורות חיוביות מאוד.

בכל מקרה צאו מנקודת הנחה שבאינטרנט ישנם הרבה סוחרי נקודות וחלקם למעשה רמאים ממדרגה ראשונה שבין השאר מוכנים לסחור גם בנקודות גנובות. חשוב לעשות שיעורי בית כמו שצריך לפני כל החלטה לעסקה עם סוחר נקודות כלשהו.

סוחר נקודות בדר״כ יעדיף לקנות את כל יתרת הנקודות בחשבון ולא רק את חלקה. כמובן שיש מינימום לכל עסקה וכנראה שאף סוחר נקודות לא יירצה לקנות כמה אלפי נקודות במועדון שמימוש ריאלי בו דורש כמה עשרות אלפי נקודות. בפועל הסוחר בעצם מבקש לקנות את פרטי ההתחברות לחשבון, ואת ההרשאה המפורשת לעשות כרצונו בנקודות, ולאחר מכן הוא או אחד מסוכניו ייכנסו לחשבון וישתמשו בנקודות לרכישת מוצרים שונים עבור אחרים. לאחר מימוש הנקודות ייקבל בעל החשבון את הסכום עליו הוסכם בהתחלה.

בין מוכרים וקונים פרטיים, מן הסתם, אין ׳נהלים׳ והצדדים לעסקה יכולים להחליט על כל דרך פעולה שנוחה להם. התשלום יכול להיות ברגע הראשון, לאחר הוצאת הנקודות מהחשבון או אפילו רק לאחר הנסיעה עצמה שבה נעשה השימוש במוצרים שנרכשו בנקודות. אם העסקה מתבצעת בין חברים אז לדעתי עדיף תמיד לבחור באפשרות האחרונה. אפשר למצוא מוכרים וקונים בקבוצות פייסבוק שונות, בפורומים רבים, בקבוצות ווטסאפ, בלוחות מודעות כמו קרייגס׳ליסט ועוד.

החלטתם למכור נקודות? עשו זאת בחוכמה!

מספר טיפים ומחשבות:

• עדיף למכור לאדם שמכירים. מכירת נקודות לחבר או–קרוב משפחה זה גם כמעט חסר סיכון לשני הצדדים בעסקה, גם מלחיץ פחות וגם מספק ברמה האישית כי יש תחושה של עזרה הדדית שלצידה יש מחיר הוגן. באופן אישי המחשבה של למכור נקודות לאדם זר לחלוטין מעולם לא חלפה לי בראש, אבל לא בטוח שהייתי מתנגד לאפשרות הזאת תחת התנאים הנכונים.
  – – –
• עדיף למכור חשבון שלם. כאמור סוחרי נקודות מעדיפים את הדרך הזאת ממילא, וסביר להניח שגם לא יסכימו אחרת, אבל יש כאן גם הקטנת סיכון עבור המוכר שהרי החשש האמיתי הוא להקפאה/סגירה של החשבון בעקבות המכירה. כך, מרגע שהקונה השתמש בנקודות ושילם עבורן – נעלם הלכה למעשה כל סיכון ממשי עבור המוכר ומבחינתו החשבון כולו יכול להימחק.
  – – –
• עדיף למכור חשבון שהופסק השימוש בו. נוסעים עסקיים רבים מוצאים את עצמם עם יתרת נקודות גבוהה בחשבון של מועדון שאין להם יותר צורך בו. נניח אם הפסיקו לטוס ליעד מסוים אחרי שנים של נסיעות תכופות ובמציאות החדשה לא יחזרו לטוס עם אותה חברת תעופה או להתארח באותו מלון. במקרה כזה הסיכון הוא נמוך מלכתחילה שהרי לבעל החשבון אין רצון אמיתי להמשיך להשתמש בחשבון בעתיד.
  – – –
• עדיף שלא למכור נקודות מחשבון עם סטטוס גבוה. אחת הסנקציות שעומדות לרשות מועדון הלקוחות היא שלילת סטטוס גבוה מחבר מועדון שנתפס או נחשד במסחר בנקודות. כלומר, חשבון בעל סטטוס גבוה חשוף לסיכון גבוה יותר מחשבון ׳רגיל׳.
  – – –
• עדיף שלא למכור למספר קונים בתקופת זמן קצרה. את הטיעון הזה הצגתי מוקדם יותר בפוסט. כמעט בטוח שרכישת כרטיס–בונוס לאדם זר אחד, במקרה יחיד, לא תיראה כפעילות חשודה בחשבון כלשהו. הרי מועדוני הלקוחות לא יכולים להתיימר להכיר את הקשרים האישיים בין כל האנשים בעולם. האם בלתי סביר שיש לי, כישראלי, חבר תאילנדי שאני מעוניין לרכוש עבורו כרטיס–בונוס מבנגקוק לטוקיו? ברור שזה סביר וברור שהקפאת החשבון שלי לאחר רכישת כרטיס–בונוס תהיה צעד מוגזם וחסר אחריות מצד מועדון התעופה שבנקודות שלו השתמשתי. אבל הסיפור הזה יהפוך לבדיחה לא מצחיקה במיוחד כשיהיו בו תאילנדי, גרמני, אמריקאי ואוסטרלי. שימוש בנקודות מחשבון אחד לרכישת מוצרים למספר אנשים זרים זה מתכון לצרות.

לסיכום

מסחר בנקודות הוא לא לא–חוקי אבל הוא כן נוגד את התנאים של מועדוני הלקוחות. לטענתי התנאים האלו לא בטוח הוגנים, ולא בטוח חוקיים, והעובדה שהם כתובים שחור על גבי אינטרנט לא צריכה לרמוז שזה מה שנכון שיהיה. האם מסחר בנקודות הוא דבר מוסרי? לשיקולכם.

כך או כך, ישנו סיכון מסוים במכירה או קנייה של נקודות. לפעמים מדובר בסיכון די גבוה עם סנקציות משמעותיות לצידו. האם כדאי לקחת את הסיכון? לשיקולכם.

אני עצמי לא מתעסק בשלב זה עם מסחר בנקודות. במהלך השנים נתתי נקודות, שוברים, כרטיסי–בונוס ולילות–בונוס אבל רק לחברים ולבני–משפחה (ואז כל הדיון על תמורה הופך שולי מאוד אם בכלל קיים).

מזל גדול שמועדוני הלקוחות לא אוסרים על חלוקת מתנות לקוראים בבלוג. אומנם טרם חילקתי לכם כרטיסי–בונוס אבל חילקתי נקודות, ערכות–נוחות ועוד. תמיד יש לאן לשאוף.