אכבר אל באקר לא יודע לסתום את הפה

אכבר אל באקר הוא המנכ״ל האגדי של קטאר איירוויס. הוא שם מתחילת הדרך, בסוף 1996, והוא שם עד היום בלי צפי לעזוב את התפקיד. על הדרך הוא גם מחלטר כמנהל–בפועל של שדה התעופה של דוחא (DOH), כדירקטור בחברה המנהלת את הית׳רו וכיו״ר מועצת המנהלים של ארגון IATA (ארגון חברות התעופה העולמי).

דבר אחד שאפשר וצריך לציין על אכבר אל באקר הוא המחויבות האדירה שלו לקטאר איירוויס. אי אפשר לפקפק ברצון שלו שהחברה תצליח.

אבל אין גבול לדברים הנוראיים שיוצאים לאדם הזה מהפה ומהמקלדת. הוא מקלל חברות תעופה זרות, מאשים יצרניות מטוסים בכל צרה, מעליב נשים, צוחק על חוקי עבודה ובאופן כללי לא מצנזר את עצמו.

פליטת–הפה האחרונה

השבוע השתתף אכבר אל באקר בוועידת המנהלים של ארגון IATA – אחד מהאירועים השנתיים החשובים ביותר של הארגון. באסיפת עיתונאים ביום שלישי הוא נשאל, ע״י עיתונאית, לגבי עמדותיו בנושא קידום נשים בתעשיית התעופה (לאור העובדה שזו תעשייה גברית במיוחד – לפחות בדרגות הניהול הבכירות) והאם הוא חושב שרק גבר יכול לעשות את עבודתו. אכבר אל באקר לא עצר לחשוב יותר מדי לפני שהתחיל את תשובתו במשפט ״ברור שהחברה צריכה להיות מנוהלת ע״י גבר כי מדובר בתפקיד מאוד מאתגר״. הקהל הגיב בהתאם.

אין חדש תחת השמש.

ההתנצלות

טוב, סוג–של. ה׳התנצלות׳ בעיקר כללה רמיזה שהתקשורת הוציאה את דבריו מפרופורציה ואוסף של אי–דיוקים ו/או שקרים על פעילותה של קטאר איירוויס. 

I would like to offer my heartfelt apologies for any offence caused by my comment yesterday, which runs counter to my track record of expanding the role of women in leadership throughout the Qatar Airways Group and has been sensationalised by the media. Women comprise almost half (44%) of our work force, and the dedication, drive and skill they bring to their jobs tells me that no role is too tough for them, at all levels of the organisation.

Qatar Airways firmly believes in gender equality in the workplace and our airline has been a pioneer in our region in this regard, as the first airline to employ female pilots, as one of the first to train and employ female engineers, and with females represented through to Senior Vice President positions within the airline reporting directly to me.

Qatar Airways is made stronger by its female employees for whom I hold nothing but the highest regard. I support all IATA initiatives to promote the advancement of women in our industry, and I am a strong advocate for these and will continue to be moving forward

והנה כמה הערות…

אין כאן באמת התנצלות

קודם כל – יש כאן שלוש פסקאות כשבתוכן רק משפט אחד שנראה כמו התנצלות. אז קשה לקרוא לכל המכתב ״התנצלות״.

שנית – התרגום החופשי של המשפט הוא ׳אני מתנצל אם מישהו נעלב מההערה שלי׳. כלומר, הוא לא מודה בכך שמדובר בהערה מעליבה אלא מודה בכך שיש אנשים שעלולים להיעלב מההערה.

כתוספת הוא מציין שהתקשורת ׳עשתה מההערה סנסציה׳. כן, טוב, הוא בכל זאת אמר בצורה מפורשת שאישה לא הייתה יכולה לעשות את העבודה שהוא עושה והוא קצת מנכ״ל של חברת תעופה מובילה.

אחוז הנשים בקטאר איירוויס

אכבר אל באקר טען שנהים מהוות 44% מכלל עובדיי החברה. האם זה נכון? אין לי מושג, כי מדובר בחברה ממשלתית, במדינה עם אפס שקיפות, שלא טורחת לפרסם דו״חות מסודרים על פעילותה ובטח שלא על מצבת כוח האדם שלה.קטאר, כמדינה, לא בדיוק מכירה בקיומם של זכויות עובדים ומעסיקה בעיקר עובדים לא–קטארים.

חיפשתי מידע מפורט על ההנהלה הבכירה של קטאר איירוויס. לא מצאתי. אך במהלך החיפושים הגעתי לכמה עשרות שמות של מנהלים בכירים בחברה, לרבות ששת חברי הוועד המנהל, ומכל אלו מצאתי רק אישה אחת שקיבלה משרה בכירה במערך השיווק. אז אולי לקטאר איירוויס יש באמת 44% נשים בחברה אבל בוודאי שנשים לא מהוות 44% מהנהלת החברה.

שוויון במקום העבודה

שקר גס. אפשר בקלות למצוא עדויות מכל הסוגים ברחבי הרשת לזכויות ותנאי העובדים, ובפרט של דיילי ודיילות האוויר, בחברות תעופה במפרץ הפרסי. או, לייתר דיוק, היעדר אותן זכויות.

הלכה למעשה לדיילות אסור להיכנס להיריון, הן חייבות לשמור על המשקל, אסור להן להתבטא בפומבי נגד החברה או מנהליה ועוד ועוד. אכבר אל באקר עצמו מזכיר בכל הזדמנות את העובדה שהחברה שלו לא חשופה לחוקי עבודה ׳בעייתיים׳ ולכן היא יכולה להתקדם מהר ולהצליח כביכול בניגוד לחברות תעופה מערביות. לא רק שהוא לא מעודד שוויון, או מעודד נשים בכלל, אלא שהוא שמח שהמציאות בה הוא פועל אינה מחייבת אותו להתנהג אחרת.

חברת התעופה הראשונה להעסיק טייסות

קטאר איירוויס נוסדה ב-1993 והחלה לפעול ב-1997. כבר שנים רבות שהחברה מעסיקה טייסות ומסלול הקידום של נשים בחברה לא נחשב איטי יותר משל גברים.

אך האם קטאר איירויס היא חברת התעופה הראשונה במזרח–התיכון להעסיק טייסות? לא מצאתי כל עדות לכך, ואני יודע ממקורות אחרים שנשים סיימו קורסיי טיס של חברות תעופה, גם ערביות, כבר בשנות ה-80 עוד לפני שקטאר איירוויס הוקמה.

לסיכום

אכבר אל באקר הוא אדם חשוך למדי, אם כי מקצועי ונלהב בקשר לחברה שהוא מנהל, שממשיך לנצל כל הזדמנות כדי להגיד בפומבי את כל הדברים הלא נכונים. אין ספק שהוא ביסס היטב את המוניטין שלו בתעשייה.

לא שזה משנה. קטאר איירוויס אינה חברת תעופה שחייבת בשקיפות כלשהי, ללא קשר לרווחיות שלה, ואין חשש אמיתי שאכבר אל באקר יפוטר בעתיד הנראה לעין.