בתחילת השנה נתתי הצצה לציוד הנסיעות שלי. בין השאר ציינתי שאני לא מוסר כבודה ובעצם נוסע רק עם מזוודת טרולי ותיק צד נוסף – גם בנסיעות ארוכות שכוללות מספר יעדים.
זה לא טריוויאלי לנסוע למספר ימים בלי למסור כבודה. אני לא מנסה לרמוז שזו הדרך הנכונה לטוס, וזה בטח שלא מתאים לכל הנוסעים. אבל נוסעים תכופים, ובפרט נוסעים עסקיים שטסים לרוב לבדם למספר ימים מועטים, מכירים על בשרם ומבינים את היתרונות של נסיעה עם כבודת–יד בלבד.
אז איך אני יכול לטוס למספר שבועות בחו״ל עם כבודת–יד בלבד?
קיבולת מקסימלית
כאמירה כללית חברות התעופה בעולם משתמשות בשני גדלים כדי להתייחס למזוודות טרולי. נאמר, בפשטות, שיש ׳מזוודת טרולי קטנה׳ (מהסוג שמתירות חברות הלואוקוסט ללא תשלום) ויש ׳מזוודת טרולי גדולה׳ (מהסוג שמתירות חלק מהחברות הקלאסיות ללא תשלום בעוד חברות הלואוקוסט מתירות אותה בתשלום נוסף). המידות המקובלות ל׳מזוודת טרולי גדולה׳ הן 56x45x25 ס״מ.
לצפייה במגבלות כבודת–היד של יותר מ-150 חברות תעופה לחצו כאן.
הטיפ הראשון, אם כן, הוא לרכוש מזוודת טרולי במידות לעיל כדי להבטיח את מקסימום הנפח האפשרי לאריזה. נוסעים תכופים יעדיפו להשקיע את הכסף בדגם מתקדם של מותג מוביל כדי להבטיח שמזוודת הטרולי החדשה תלווה אותם שנים ארוכות בנסיעות רבות.
החיסרון הוא שלפעמים, ובפרט בטיסות לואוקוסט, צריך לשלם תוספת כספית כלשהי כדי לוודא שניתן יהיה להעלות את מזוודת הטרולי למטוס.
אריזה מוקפדת, אריזה קבועה
במזוודת הטרולי שלי אין ס״מ מבוזבז. אני סה״כ מנצל את כל שטח האחסון שעומד לרשותי, והרי זה לא שטח רב במיוחד מלכתחילה, ורק במקרים מיוחדים נשאר חלל ריק.
כל הציוד וכל הבגדים ארוזים בתוך תיקי אריזה, או פאוצ׳ים, שנמצאים במיקום קבוע בתוך המזוודה או תיק היד. אריזה קבועה מקלה מאוד על ההתנהלות במהלך הנסיעה ומקצרת משמעותית את משך הזמן הדרוש לאריזה מחדש של התיקים או לפריקתם.
התוצאה בפועל היא שאני אורז כמעט בדיוק את אותם פריטים לכל נסיעה.
השקעה בציוד ייעודי
אתחיל מדוגמה: באופן שיגרתי אני נוסע עם שני מעילים – אחד דק ואלגנטי, השני עבה וחם. המעיל העבה הוא מעיל פוך קל של חברת The North Face. הוא שוקל מעט מאוד, איכותי ברמה גבוהה, נראה אלגנטי מספיק (שחור) והכי חשוב מתכווץ לגודל של מנגו מגודל. הסיבה העיקרית לרכישת המעיל הזה הייתה המאפיין האחרון שציינתי – הגודל שלו במצב מכווץ. בבחירת הפריט המסוים הזה אני בעצם מאפשר לעצמי להיות מוכן גם למז״א קר במיוחד מבלי להקריב יותר מדי נפח במזוודה.
פריטים כאלו, שנהנים מיתרון של גודל ו/או משקל, הם באופן טבעי יקרים משמעותית מפריטים דומים שאינם בעלי היתרון הזה. בעיניי כדאי לנוסעים תכופים להשקיע בפריטים כאלו, קטנים וקלים, כאמצעי נוסף לדאוג שהנפח המוגבל בתיקים יינוצל בצורה מייטבית.
אימרו ׳לא׳ לשטויות
עם השנים פיתחתי סלידה מאריזת פריטים עודפים. אם לא ברור לי מראש מתי ואיך אני עשוי להשתמש בפריט מסוים – הוא לא ייכנס למזוודה. נוסע שאורז בצורה חכמה לא יכול להרשות לעצמו לארוז את כל אותם פריטים שהשימוש בהם הוא מקרי לחלוטין ולא הכרחי. זאת ועוד, יש לזכור שאת מרבית הפריטים ניתן לרכוש בחו״ל במקרה הצורך.
עושים ספורט באופן קבוע? מצוין, אירזו בגדי ספורט ונעלי ספורט לכל נסיעה ותהיו בריאים. לא עושים ספורט באופן קבוע אבל מספרים לעצמם שאולי באחד הימים בחופשה תקפצו לבקר במכון הכושר של המלון? עשו לעצמם טובה ותשלימו עם העובדה שזה כנראה לא יקרה.
אל תארזו שלושה זוגות נעליים כאפשר להסתפק בשניים. אל תארזו נעלי בית עבות ומרופדות כשמספיק לארוז כפכפים. אל תארזו מגבות – כי זה סתם מגוחך, אלא אם אתם נוסעים לאי בודד. אל תארזו ארבעה מעילים, שלושה כובעים ושני צעיפים. צמצמו למינימום את הפריטים שאתם אורזים לנסיעה ואני מבטיח לכם שאתם תגלו במהלך הנסיעה שאלו בדיוק הפריטים שרציתם.
לאריזה ללא–שטויות יש גם השפעה על הקיבולת למתנות. פשוט יידעו את מכרייכם שאתם נוסעים מבלי למסור כבודה ולכן אין באפשרותכם להביא עבורם מחו״ל מתנות כמו מוצרי חשמל, נעליים, מעילים וכיוצ״ב. הנה, יתרון נוסף על הדרך.
כביסה, רבותיי, כביסה
הקדשתי לנושא הזה פוסט אי שם במאי 2015.
אחד הטיפים החשובים ביותר עבור כל מי שנוסע לחו״ל לשבוע או יותר הוא להבין שהוא ייאלץ לעשות כביסה במהלך הנסיעה. אם זאת נקודת ההנחה לקראת הנסיעה – פתאום הצורך לאסוף מספר גבוה של פריטים כמו גרביים או תחתונים פשוט נעלם. אני לא אומר שצריך לנסוע עם שני זוגות גרביים, מן הסתם, אבל גם לא צריך לנסוע עם עשרה זוגות.
אני לרוב מעדיף לעשות כביסה במכבסות מקומיות ותמיד מוכן לשלם את הפרמייה לשירות מהיר ככל האפשר (אידיאלית מהערב לבוקר). רוב המכבסות מתמחרות את הכביסה ע״פ משקל, ולא ע״פ מספר הפריטים, והמחיר עבור שקית כביסה עם 20-10 פריטים בדר״כ נמוך למדי (פחות מ-50 ש״ח… ולפעמים אפילו פחות מ-20 ש״ח). בערים שאני חוזר אליהן בקביעות יש לי מכבסות קבועות אבל סה״כ לא קשה למצוא מכבסות מקומיות בעזרת גוגל–מפות. באמת שלא צריך לבזבז יותר מדי זמן על העניין ובאמת שזה מקל בצורה נפלאה על האריזה לנסיעה.
רק במקרים מיוחדים אני משתמש בשירותי הכביסה של המלון או עושה כביסה בעצמי בחדר של המלון. ככלל שירותי הכביסה של מלונות יוקרה הם יקרים בצורה מחרידה, עם תמחור שיכול להיות יותר מפי 10 לעומת התמחור של מכבסות מקומיות, ולכן רצוי להימנע מאלו כשאפשר.
לסיכום
השקיעו במזוודת טרולי איכותית וגדולה, השקיעו בציוד ייעודי לנוסעים שמציע נפח קטן ומשקל קל, הקדישו תשומת לב לאופן האריזה של התיקים, וותרו על ׳שטויות׳ ועל פריטים עודפים, ואל תשכחו שבכל העולם יש מכבסות מקומיות שיישמחו לתת לכם שירות שיחסוך מכם את הצורך לארוז יותר מדי פריטי לבוש.
בהצלחה!
אף פעם האמת לא הצלחתי להבין את האריזה בתיקים ייעודיים בתוך המזוודה עצמה. תמיד הרגיש לי כמו עוד טרחה.
אתה מרגיש שזה חוסך מקום?
כן, זה חוסך מקום במידה מסוימת, כי חלק מתיקי האריזה האלו בנויים כך שהם מסוגלים לכווץ את הפריטים שבתוכם (לרוב בגדים) וליצור מעין ׳קוביות אריזה׳ שאתה יכול לסדר בתוך המזוודה.
אבל היתרון הגדול הוא הסדר שנוצר. לכל פריט יש את המקום הקבוע שלו וכל פאוצ׳ מאגד בתוכו בדיוק את אותם פריטים. תמיד קל לשלוף את הפריט שאתה רוצה, ולהחזיר אותו למקומו, ואין צורך לפרוק לגמרי את המזוודה בהגעה למלון. כשאתה נכנס ויוצא עשרות פעמים בשנה מחדרי מלון, ובפועל פורק ואורז את המזוודה שלך במידה זו או אחרת עשרות פעמים בשנה, יש לכל זה חשיבות גבוהה. זאת ועוד, סדר מופתי במזוודה עזר לי מאוד בכל פעם שנדרשתי לבדיקה מיוחדת במכס (לרוב בכניסה לארה״ב) או כשנדרשתי להוציא מהמזוודה פריטים מסויימים בבידוק ביטחוני.
הזכרת את הצורך בטרולי שמנצלת את כלל מגבלות הנפח המותר, אבל כדאי להזכיר גם את נושא המשקל. עם שיטות התמחור הנפוצות כיום, לא מעט חברות התחילו להקפיד על מגבלות המשקל של מטען היד (בד"כ בין 8 ל 12 ק"ג). הדבר ניכר בטיסות פנים אירופאיות, בהן גם נציגים של חברות רציניות ביותר מוצאים עצמם בסצנות לא נעימות, עם דמעות והכל, ליד שער העליה למטוס.
במציאות כזאת, טרולי ששוקלת לבדה 3-4 ק"ג היא אסון. מותגים מובילים מציעים טרולי ספינר בפחות מ-2 ק"ג. כמו שציינת, מוצרים שכאלה עולים יותר אבל לדעתי שווים כל שקל.
(בלי קשר למגבלות המשקל, גם הרבה יותר נוח להסתובב עם טרולי קלילה במהלך הנסיעה)
העלית נקודה חשובה מאוד שאכן לא התייחסתי אליה בפוסט – סוגיית המשקל.
אחת הסיבות לאי-מסירת כבודה היא האפשרות לדלג על דלפקי הצ׳ק-אין היכן שאפשר. זה חוסך זמן, זה חוסך אי-הבנות ויש לזה יתרון משמעותי נוסף: לסוכני הקרקע של חברת התעופה אין את ההזדמנות לשקול לך את התיקים. כלומר, אין להם איך לדעת אם מזוודת הטרולי שלך שוקלת 8 ק״ג או 18 ק״ג – אלא אם הם מציבים משקל בשער הטיסה (וזה לרוב לא קורה). אני עצמי תמיד חורג ממבלות המשקל, ולא משנה באיזו חברה אני טס. מזוודת הטרולי שלי שוקלת בדר״כ בסביבות 15 ק״ג (המזוודה עצמה שוקלת מעל 3 ק״ג, היא לא קלה במיוחד). אני מוכן למקרה הנורא-מכל שבשער הטיסה אדאג למסור את מזוודת הטרולי שלי ככבודה לבטן-המטוס מפאת משקלה הגבוהה ואולי גם אצטרך לשלם על כך עמלה – אבל אחרי מאות רבות של טיסות זה טרם קרה.
בפועל לחברות התעופה מגבלות הנפח חשובות הרבה יותר ממגבלות המשקל. תאי האיחסון במטוס מסוגלים להתמודד בקלות עם מזוודת טרולי במשקל 8 ק״ג או 18 ק״ג אבל הנפח בהם מוגבל מאוד ולכן אם יותר מדי נוסעים ייעלו למטוס עם תיקים במידות גודל חריגות אז תיווצר בעיה. לכן אני גם שמח שחברות הלואוקוסט, וחברות אחרות, מציעות בחינם רק מזוודות טרולי קטנות ודורשות תשלום לא מבוטל על מזוודות טרולי גדולות (שאני שמח לשלם, כי טומי שלי הולכת איתי לכל מקום).
בטיסה האחרונה שלי עם לופטי מהיטרו לפרנקפורט זה קרה. היה משקל ליד הגייט ושקלו את הטרולי של כל הנוסעים. מי שמעל 8 קילו, היה צריך להשאיר אותה בגייט להורדה לבטן המטוס.
האם למישהו יש עצה למה עדיף – טרולי רך או קשיח?
אני לא אוהב את מזוודות הפלסטיק לסוגיהן. אפילו של המותגים המובילים.
בגלל זה ברוב המקרים אני אעדיף צ׳ק אין מראש באופן עצמי.
לדלג על השקילה.
וגם להכנס למטוס מוקדם כשהתאים ריקים.
עוד תוספת לגבי המזוודה עצמה:
יש מזוודות "ורסטיליות" שהן שילוב של טרולי ותיק גב ללפטופ. ניתן להשתמש כטרולי רגיל (אולי מעט קטן יותר מבד"כ – אבל לא הרבה ומספיק לנסיעות קצרות של יומיים שלושה), וגם כתיק גב. מהחלק האחורי ניתן לשלוף רצועות/כתפיות. זה נוח מצד אחד להסתובב בשדה עם טרולי נגרר, ומצד שני לפעמים בעיר זה יותר נוח לקחת אותו כתיק גב – יותר מהר ואין בעיה של מדרכות עקומות/מדרגות וכדומה.
אנונימי – יש לך המלצה ספציפית על איזה טרולי-תיק גב??
אשמח להמלצה על משהו לא מגושם – אלגנטי, קליל ונוח ובמחיר סביר כמובן.
[ יש לסמסונייט כמדומני תיקים כאלה בסביבות ה 200 דולר, לא זה הטווח מחיר שאני מחפש.. ]
אפשר המלצה על דגם ספציפי של טרולי? בעבר המלצת על דגם של TUMI שכבר לא נמכר, ויש כל כך הרבה מבחר…יש לי כרגע טרולי רק מאוד קל אך לא כ"כ יציב- מחפש להחליף.
תודה
אשתדל לפרסם פוסט בהמשך על מזוודות מומלצות, בכל הגדלים, אבל כרגע אין לי המלצה קונקרטית כי כבר חצי עשור שלא רכשתי מזוודה.
חיסרון שגיליתי על בשרי כשטסתי לאחרונה לשבוע ביפן עם טרולי בלבד – שדה התעופה נמל בן גוריון…
דאגתי לעשות צ'ק אין באתר AirFrance ולהדפיס את הכרטיס, והגעתי לשדה עם חבר שהביא מזוודה רגילה. הוא הלך לצ'ק אין הסטנדרטי, ואני התחלתי לצעוד לי, שמח וטוב לב, לכיוון הבידוק הבטחוני. ואז שגיליתי שאני בכל זאת צריך לעבור בעמדות צ'ק אין – עבור אנשים ללא כבודה (יש איך להימנע מהעמדות האלה?).
כביכול תור די קצר, אבל רק 2 עמדות שמשום מה ממש התעכבו עם 2-3 נוסעים, אלוהים יודע למה.
מפה לשם, החבר סיים עם הצ'ק אין שלו בחצי מהזמן שלקח לי.
כן, בנתב״ג כל הנוסעים חייבים לעבור תשאול ביטחוני לפני הבידוק. יש עמדות תשאול לפני עמדות הצ׳ק-אין ויש עמדת תשאול נפרדת לנוסעים עם כבודת-יד בלבד. ברוב המוחלט של המקרים העמדה לנוסעים עם כבודת-יד בלבד היא המסלול המהיר ביותר אבל לפעמים אכן מהר יותר לעבור דווקא בעמדות הצ׳ק-אין. זה מעניין, אגב, כי אין מניעה לעבור את התשאול שלפני עמדות הצ׳ק-אין ואז לא להגיע לעמדות הצ׳ק-אין. לנוסעים במחלקות הפרימיום זו לפעמים הדרך המהירה ביותר (כי יש תורים מקוצרים לתשאול שלפני עמדות הצ׳ק-אין).
בכל מקרה, עמדות התשאול האלו אינן קשורות לחברות התעופה ולכן אין חשש לעבור בהן עם כל מזוודה/תיק.
ואת מיקום העמדה הזו הצליחו להזיז כשש פעמים במשך שנתיים…
כן, זה פשוט מביך העניין הזה…
ליאור יש לך המלצה לדגם ספציפי של טרולי כמו שתיארת?
אשתדל לפרסם פוסט בהמשך על מזוודות מומלצות, בכל הגדלים, אבל כרגע אין לי המלצה קונקרטית כי כבר חצי עשור שלא רכשתי מזוודה.