פוסט אורח: החסכן מנתץ בחדווה חמש ׳מוסכמות׳ של עולם הנסיעות ונותן לכם כמה מחשבות וטיפים לתכנון החופשה הבאה שלכם באירופה.


לפני זמן מה ביקשתי מליאור לערוך סקר כדי לקבל קצת מושג מי קהל הקוראים העתידי שלי. קיבלנו תשובות מכמאתיים קוראים ולמדנו כמה דברים מפתיעים. מטבע הדברים הקוראים של בלוג זה מתעניינים ואוהבים לנסוע לחו"ל אבל מעל מחצית המשיבים נוסעים לנופש בחו"ל רק פעם אחת או פעמיים. נתון זה עורר בי הרהורים וגם תחושת עצב והזדהות עמוקה. עד לפני מספר שנים גם אני הייתי במצב דומה. מצד אחד נסעתי לא מעט לצרכי עבודה וזכיתי להכיר הרבה שדות תעופה ומלונות בינוניים, ומצד שני רציתי לטייל במקצת מאותם מקומות יפים שעליהם השקפתי ממעל (אני מעדיף לשבת ליד החלון).

הסיבה העיקרית שישראלים לא נוסעים יותר מפעם-פעמיים בשנה לחו״ל היא לרוב אינה כספית. אפשר למצוא טיסות החל מ-40 אירו לכיוון (ולפעמים אפילו 40 אירו הלוך/חזור) , דירות נחמדות ב- AirBNB במחירים צנועים, במקרה שאין מלון במחיר טוב, וכך המחיר לסופ״ש ארוך (שלושה לילות) לזוג יכול בקלות להיות די נמוך ואפילו ׳סטודנטיאלי׳. הבעיה היא שלרובנו קשה למצוא את הזמן בהינתן תאריכי נסיעה/חופשה קשיחים מאוד. אני סובל מבעיה זו שנים רבות: כמי שנשוי לחסכנית שהמעביד שלה מכתיב פחות או יותר מתי ניתן לקחת ימי חופש ויחד עם אילוצי העבודה שלו הגמישות מאד מצומצמת. אנחנו גם לא יכולים להשאיר את הילדים אצל סבא וסבתא יותר משלושה-ארבעה ימים למען בריאותם הנפשית של כל המעורבים – תסריט מוכר להרבה קוראות וקוראים.

כדי לנסוע יותר ולאוורר את הנשמה הייתי צריך לשנות כמה הרגלי חשיבה וותיקים שלי ושל החסכנית וחשבתי לחלוק אתכם את אותם היגדים-שגויים בתקווה שזה יחולל שינוי לטובה וידרבן אתכן ואתכם לנסוע יותר (ואני לא מקבל אחוזים מחנויות הדיוטיפרי, וכחסכן גם לא קונה בהן). ההמלצות בחלקן מתאימות יותר לסופ"ש ארוך לזוג בלי ילדים (לטייל עם הילדים זה חשוב, אבל אין נופש עם הילדים, יש רק נופש מהילדים, והמלצות כיצד לחסוך בחופשה עם הילדים אכתוב בפעם אחרת).

היגד מס' 1: “לא שווה לנסוע בשביל שלושה ימים“

היגד זה, שהחסכנית הייתה חוזרת עליו שנים מספר, הוא הגיוני כשמדובר בטיסות ארוכות או יקרות (לנסוע להוואי ל-48 שעות זה אולי מוצדק כשיש Mistake Fare או למישהי שממש קיצונית ב- Mileage Runs). אבל אם מדובר ברומא, סופיה או אפילו לונדון זה בהחלט סביר לטוס 5 שעות במחלקת תיירים לצורך התאווררות של שלושה ימים. את זמן הטיסה ניתן לנצל לצפיית בינג' משותפת בסדרה שמזמן רציתם לראות (מפצל לזוג אוזניות לא עולה הרבה) או לדבר סוף-סוף זה עם זו ולנצל את העדר הקליטה הסלולוארית (נכון שאפשר לשלם על wifi בהרבה טיסות אבל אני בעד להתנתק ונגד לשלם).

היגד מס' 2: “מלונות בסופ״ש עולים הרבה כסף גם בחו“ל"

זה כמעט אף פעם לא נכון. בערים גדולות באירופה מלונות רבים הם בתפוסה גבוהה יותר דווקא בימי עסקים והמחירים בסופ״ש לרוב נוחים הרבה יותר. את הלילה שבין חמישי לשישי כדאי הרבה פעמים להזמין בנקודות…

היגד מס' 3: “כדאי לחכות למבצעים“

לפעמים כדאי ולפעמים ממש לא. הרבה פעמים יש מחירים נמוכים מאד 6-4 חודשים מראש ליעד מבוקש יחסית שכנראה לא יהיו טובים מהם וכדאי להזמין אם הם תואמים את התאריכים הרצויים (הקשיחים בדר"כ). אני מזמין לרוב בפחות מ-300$ כרטיס הלוך/חזור בין 4-2 חודשים מראש וחצי שנה מראש אם מדובר ביולי-אוגוסט.

היגד מס' 4: “הטיסה בחברות המוזלות מזעזעת“

נכון, כדאי להביא אוכל ומים מהבית, אבל כמי שטס הרבה לאירופה אני יכול לספר לכם שדווקא לחברות תעופה מוזלות כמו Wizzair או Easyjet יש מטוסים חדישים ומצוינים, בעוד שהחברות הותיקות כמו לופטהאנזה משתמשות במטוסים וותיקים בהתאם ללא מערכות בידור אישיות, ללא סטרימינג של בידור ועם תחושה חזקה של רטרו לשנות ה- 70 וה- 80 של המאה שעברה.

היגד מס' 5: ”הטיסות הזולות ביותר הן בתקופות שאף אחד לא רוצה לטוס בהן“

נכון, רוסיה או פולין בחורף זה לא פיקניק. תשאלו את נפוליאון או את משלחות הנוער שלא יכלו לצאת מהאוטובוס בטרבלינקה במרץ האחרון בשל סופת שלג. מצד שני ההתחממות הגלובאלית פועלת כאן לטובתנו ובפאריז ודרומה בדרך כלל נעים למדי עד כמעט סוף נובמבר ואם יש גשם זה זמן טוב לבילוי במוזיאון או בקניות. זו הדמנות טובה לאוורר בגדי חורף ישראליים שנקנו ולא נעשה בהם שימוש אלא לסופ"ש אחד בירושלים. מאמצע-סוף נובמבר יש גם את מגוון שווקי חג המולד למיטיבי לסת שאינם שומרי כשרות. דרך אגב, אפשר למצוא טיסות ישירות ללונדון באוגוסט בפחות מ- 350 דולר אם מזמינים במרץ.

לסיכום

חלקכם וודאי חושבים עכשיו משהו בסגנון "הוא מתכנן נסיעה חצי שנה מראש, הוא לא לגמרי נורמאלי החסכן הזה, בטח חסך גם על הפסיכולוגית". זה כמובן נכון במידה מסוימת – לי ולחסכנית יש שריטה משותפת: אנחנו נהנים לתכנן את הטיול הרבה זמן מראש ולצפות לו במשך חודשים, לפעמים זהו אור בקצה המנהרה. הגיחות הקצרות האלה לחו"ל עוזרות לנו לשמור על קצת איזון ושפיות ובשביל להזמין טיסה ב-Ryanair לא צריך BA או MA.

14 תגובות

  1. דודי

    יופי של פוסט.
    רק חבל שלי בתור שומר שבת וכשרות זה לא מדבר.
    אבל אני בעד לסוע כמה שיותר אפילו ל24 ו48 שעות מה שעשיתי לא פעם.

    הגב
    • החסכן

      תודה דודי. אין ספק שלשומרי מצוות יש יותר אילוצים הן מבחינת התאריכים והן מבחינת היעדים (ערים עם מסעדות כשרות או לפחות סופרמרקטים שמוכרים מזון כשר). גם מבחינה זו יש שיפור באירופה – יש יותר מסעדות טבעוניות ששומרי כשרות רבים מוכנים לאכול בהן (כמובן לא האדוקים ממש).

      הגב
      • מוישי דמבק

        היי חסכן, אני ואשתי יחד עם הילד טסים כשלוש פעמים בשנה, שנינו עובדים, אורטודוקסים אדוקים, וחסכנים..
        אפשר להסתדר נהדר עם קצת תושיה ועם מזוודה של 23 קילו, אנחנו קונים רוב הפעמים כרטיסים כחצי שנה מראש, לפעמים גם לא, ומנצלים דילים טובים בחוליו.. נסענו גם ליעדים בהם היינו היהודים היחידים ברדיוס של 1000 ק"מ לכל רוח.. תיכנון מדוייק ומהודק, חיסכון על מה שלא צריך, ומפצים את עתמנו בשופינג ביעד, ולא, אנחנו לא רעבים בכלל..
        אשמח לשתף אותך מנסיוננו אם תרצה
        כיף לקרוא את הפוסטים שלך ושל ליאור – תענוג

      • החסכן

        משמח ומעודד מאד! תסכים לחלוק איתי ועם הקוראים את רשימת חמשת פריטי המזון שאתם תמיד לוקחים לדרך?

      • שמחוש

        אמנם אני לא המגיב לעיל, אבל גם אני, "אורתודוקסי אדוק" ואני נוסע גם נוסע 5-8 פעמים בשנה, ולהלן כמה טיפים טובים.
        1. "אין ב1000 ק"מ הקרובים אוכל כשר" זה בדרך כלל לא נכון, חיפוש באינטרנט, כולל קבוצות פייסבוק ייעודיות כמו "חו"ל מהודר" ותמיד תוכלו למצוא מסעדה או קייטרינג באזור המוכר אוכל כשר גם למהדרין,
        2. אני תמיד משיג את ה"ליסט" של הקהילה הקרובה ליעד, הווי אומר, לכל קהילה בחו"ל יש רשימה של מוצרים מקומיים שאותם ניתן לקנות ולאכול ללא חשש, פסטות, מיצים, וכמובן פירות וירקות….
        3. מה נשאר? אני לוקח איתי מעט מוצרים, כמו חלב עמיד, מעט קרקרים, שימורי טונה וכדו' שביחד מגיעים ל 2.5 ק"ג. אין צורך ליותר עבור 3 ימים, והפלוס הוא שבישראל אפשר להעלות למטוס נוזלים… אז אני לא מוסיף מזוודות לטיסה.
        בהצלחה!

  2. ישראל

    פוסט מצויין.

    תכנון והציפייה לטיול מהווים בעיני כמחצית מההנהה.
    אני מוצא לפעמים את הקושי בטווח רחוק, של מה יהיה..

    הגב
    • החסכן

      שמח שהפוסט מצא חן בעיניך. החשש "מה יהיה" הוא טבעי אבל מתרגלים להתעלם ממנו. סטטיסטית, מעט מאד נסיעות מתבטלות, פחות מ-5%. בכל מקרה הזמנות בנקודות ניתן לשנות יחסית בזול לפעמים ללא עלות ולינה מזמינים תעריף שניתן לבטל ולפעמים מחליפים ב- non cancelable rate מוזל אם המחיר יורד כשלושה שבועות לפני הנסיעה.

      הגב
  3. בטי

    איזה פוסט כייפי.

    כמה פעמים בשנה יוצא לכם לטוס לנסיעות קצרות כאלה ?

    הגב
    • החסכן

      תודה!
      בדרך כלל אנו נוסעים לשתי גיחות קצרות כאלה בשנה: אחת באביב ואחת בסתיו, שמתווספות לנסיעה אחת ארוכה יותר עם הילדים בקיץ.

      הגב
  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אם אתה נוסע לשלושה ארבע ימים איך אתה עושה את זה טכנית (אני שואל כי תמיד יש את ההתלבטויות הללו) מבחינת העדפה ולא מבחינת אילוצים:
    1. חמישי בערב עד שני בערב (יומיים חופש ולפעמים ראשון בחו"ל זה שווה בגלל שווקים וכו…).
    2. חמישי בבקר עד ראשון בערב (כי ראשון בחו"ל הוא יום מת הרבה פעמים ובמיוחד בחורף).
    3. חמישי ערב – שני בקר (יומיים חופש, אבל אתה לא מת מעייפות בגלל טיסות לא סבירות).
    אחר?

    הגב
  5. החסכן

    אני תמיד נוסע לשלושה לילות בדיוק ומשתדל שיהיו לי לפחות 60-72 שעות נטו ביעד. אני לא ממריא לפני 0930 אבל אם אין ברירה מוכן גם לחזור בטיסה שנוחתת ב0200 או 0300 ולעבוד אחר כך כרגיל. רביעי עד מוצ"ש זה מצוין כמו גם חמישי עד ראשון. אני גמיש בבחירת היעד משום שיש עדיין מספיק מקומות יפים באירופה שלא ביקרתי בהם בכלל או שאני שמח לחזור אליהם.
    יש ערים באירופה שמתות ביום א' (למשל וינה או גראץ) ויש כאלה שדווקא נחמדות, כפי שציינת. בפאריז למשל מסוף נובמבר נהיה מאד שמח בימי ראשון ממש עד חג המולד.

    הגב
  6. שי

    תודה על הפוסט! נהנתי מאוד לקרוא!
    בזכותך הזמנתי את החופשה הבאה!

    הגב

השאר תגובה