לפני עשור, ובעצם עד יחסית לאחרונה, עולם מועדוני התעופה היה שונה מאיך שאנחנו מכירים אותו כיום. צבירת הנקודות הייתה נדיבה הרבה יותר, המבצעים היו תכופים יותר, האפשרויות היו מגוונות יותר וסה״כ התחרות שהייתה אז עשתה טוב למועדוני התעופה. או, נכון יותר, לחברי אותם מועדונים ובפרט לאלו מהם שידעו לשחק את המשחקים בצורה הטובה ביותר. המרואיינים בסרט – שחלקם נשארו פעילים מאוד בקהילה עד היום – מתארים היטב את התחביב האדיר הזה שכולל נסיעות מרובות ברחבי העולם.
אני זוכר את הימים העליזים, לפני כחצי עשור ואולי קצת יותר, כשהייתי טס כמעט בלעדית במחלקת התיירים, ולפעמים בטיסות אולטרה-ארוכות של כ-15 שעות, ומתנחם בידיעה שאחרי הטיסה אצבור יתרה נאה מאוד של נקודות בחשבון כלשהו. באותה תקופה גם מחלקות הכרטוס המוזלות ביותר היו בדר״כ מאפשרות צבירת קרדיט לפי 100% ממרחק הטיסה וכך התמורה לכסף הייתה גבוהה. כיום אני טס בעיקר במחלקות הפרימיום בין השאר כי השתנתה שיטת צבירת הנקודות ברוב המועדונים והערך האמיתי נמצא שם. אני מתגעגע לתנאים הנדיבים שהיו אז במועדוני התעופה, כן, אך לא כ״כ מתגעגע לטיסות ארוכות מדי במחלקת התיירים.
ואחרי ההקדמה הארוכה-מדי הזאת, קבלו את הסרט הקצר:
מעורר השראה!
תוכל קצת לספר אלו מהדמויות בסרטון פעילים היום ואיפה?
שלושה אנשים שראוי להזכיר:
(1) רנדי פיטרסן
זה הבחור המבוגר עם השיער הלבן שמתראיין לאורך הסרט וגם מופיע בהזדמנות אחת כמרצה. הוא נחשב לגורו בעולם הנקודות כבר שלושים שנה. ראה הכל, עשה הכל, היה מעורב בהכל. כיום הוא הבעלים של חברה מצליחה בתחום שבין השאר אחראית לכמה מהפורומים והבלוגים הכי גדולים בתחום והוא גם נותן הרצאות ועוד. אושייה של ממש – כולם מכירים אותו.
(2) סטיב בלקין
זה הבחור בחולצה האדומה שמתראיין ראשון בסרט. גם הוא וותיק מאוד ומנוסה מאוד, וידוע כאחד שניצל כמה ׳פרצות׳ במועדוני תעופה לאורך השנים בהיקף משמעותי (אז, בתקופה שעוד היו כאלו…). למיטב ידיעתי הוא עד היום מעורב במיזמים שונים בתחום אבל ירד מהכותרות.
(3) אדווארד פיצארלו
זה הבחור עם המשקפיים והזקן הצרפתי, שמתראיין שלישי בסרט (00:45). לפני עשור הוא לא היה מוכר כמו שני הראשונים אבל כיום הוא אחד הבלוגרים המובילים בארה״ב. הבלוג שלו נקרא Pizza in Motion. הוא באמת בלוגר מצוין, שאני קורא בקביעות, ויש לו גם לא מעט פוסטים על נסיעות עם ילדים וחוויות מהפארקים של דיסני בארה״ב.
וגם סרט הקולנוע החמוד תלוי באוויר (up in the air), עם ג׳ורג׳ קלוני
Up in the air
הוא אכן סרט מצוין ומומלץ, ורומז גם על הצד האפל של להיות million miler
להרים רשת שנחשדת כחבורה של בלדרי סמים שרצים על אותו הקו, בלב משולש הזהב, בשמונה דולר לכרטיס במשך 6 שבועות זה מרשים.
מופרע, אבל מרשים.
רק לא הבנתי איך הוא אגר את כל המיילים האלה מהבלדרים שלו וצבר אותם על שמו
באותה עת, במסגרת אחת מאותן ׳פרצות׳, זה היה אפשרי.
בעקבות הסרט הסתקרנתי ובדקתי כמה טסתי בחיי – 1.35M מיילים. לא מדגדג את החברה האלה….
סתם מתוך סקרנות כמה יש לכם? מישהו מתקרב ל"משוגעים" האלה :)?
מעניין – איך בדקת כמה טסת בכל חייך? רוב האנשים בקושי שומרים תיעוד מהטיסות שלהם בחייהם הבוגרים…
כך או כך, 1.35 מיליון מיילים זה מספר מרשים מאוד!
עקבתי כל חיי … בהתחלה על נייר ואחר כך – https://my.flightmemory.com/ystahl
מעולה!
היי ליאור,
אני חדש בבלוג שלך ומהרגע שגיליתי אותו אני קורא בשקיקה את כתביך ומאוד נהנה!
בסרט מספרים על הבחור שמצא פרצה שמאפשרת לו לשכור אנשים שיטוסו במקומו עם מספר המועדון שלו.
השאלה שעלתה לי היא האם זה אפשרי גם היום? לאו דווקא בשביל פרצה כזאת, אבל בשביל בני משפחה שטסים בלי שיש להם מועדון (מזדמנים), האם אפשר לרשום את הטיסה שהם עשו על המועדון שלי? האם זה משנה מי מזמין/משלם על הטיסה? האם יש הבדל בין מועדונים במקרה הזה?
ברוך הבא לבלוג!
(א) מה שמתואר בסרט, על צבירת נקודות מטיסות של אנשים אקראיים בצד השני של העולם, כבר לא אפשרי כיום.
(ב) ישנם מועדוני תעופה המאפשרים הקמת ׳חשבון משפחתי׳ באמצעותו ניתן לצבור במשותף נקודות. כאן מדובר רק על נקודות למימוש ולא על נקודות לסטטוס (למעט במקרה של המועדון של איג׳יפט אייר שבאופן חריג מאפשר גם וגם, אבל אני לא ממליץ עליו). אבל, כאמור, זה תקף רק לבני המשפחה ולא לאנשים זרים. המועדון היחיד שהוא חריג בעניין הזה הוא FinnairPlus (פינאייר) שמאפשר העברת נקודות בין חברי מועדון שונים שאינם בהכרח בני משפחה. כלומר, זה לא חשבון משפחתי קלאסי שבו הנקודות מרוכזות אוטומטית לחשבון אחד אלא פשוט אפשרות להעברת נקודות לאחר שנצברו בחשבונות שונים. מצ״ב קשור.
(ג) לעניין צבירת נקודות זה לא משנה מי שילם עבור הכרטיס ולמעט מקרים מיוחדים זה גם לא משנה באיזה ערוץ מכירה נרכש הכרטיס.
https://www.finnair.com/il/gb/finnair-plus/what-is-finnair-plus