שנת 2018, עבורי, מוכיחה עצמה כשנה רגועה למדי. יחסית לשנים קודמות טסתי מעט טיסות, ביליתי מעט לילות במלונות וההתקדמות שלי לקראת סטטוס גבוה היא כבר ממש בגדר תקלה. עד כאן הכותרת – ועכשיו תרשו לי לפרט הלאה.
הנסיעות שלי ב-2018
ביקור אחד בדרום–אמריקה, שני ביקורים בצפון–אמריקה, מספר ביקורים באירופה ושני ביקורים באסיה. זה אולי נשמע כמו הספק משמעותי אבל זה באמת לא. כלומר, יחסית. למען הפרופורציה הנה המספרים של השנים הקודמות:
- ב-2014 טסתי 84 טיסות שכיסו מרחק מצטבר של 188,000 מייל
- ב-2015 טסתי 63 טיסות שכיסו מרחק מצטבר של 142,000 מייל
- ב-2016 טסתי 88 טיסות שכיסו מרחק מצטבר של 144,000 מייל
- ב-2017 טסתי 84 טיסות שכיסו מרחק מצטבר של 170,000 מייל
כלומר, בממוצע בכל אחת מהשנים האחרונות טסתי כ-80 טיסות שכיסו מרחק מצטבר של כ-161,000 מייל. אם נכפיל את המספרים האלו ב-2/3, כדי לקבל את הממוצע לתקופה של שמונה חודשים, נגיע לכ-53 טיסות וכ-108,000 מייל.
כמה הספקתי עד כה ב-2018?
סה״כ 33 טיסות וכמעט 74,000 מייל. זה הכל. וזה אומר שעל מנת להגיע לממוצע של ארבעת השנים האחרונות אצטרך לטוס בארבעת החודשים הקרובים מרחק מצטבר של קרוב ל-90,000 מייל. זה שלוש וחצי פעמים האורך של קו המשווה – שזה כמעט הקפה של כדור הארץ בכל חודש בממוצע. לא סביר שזה יקרה.
החדשות הטובות הן שהרוב המוחלט של הטיסות השנה היו נוחות. רק 3 טיסות היו במחלקת התיירים ו-1 במחלקת תיירים–פרימיום. מרבית הטיסות, 23 במספר (כ-70%), היו במחלקות עסקים מובילות ו-6 טיסות נוספות היו במחלקות ראשונות.
מועדוני תעופה
אני מחזיק כיום בסטטוס גבוה בשלושה מועדוני תעופה:
- סטטוס MVP Gold 75K במועדון MileagePlan (אלסקה)
- סטטוס Silver במועדון Executive Club (בריטיש)
- סטטוס גולד במועדון הנוסע המתמיד (אלעל)
הראשון, עם השם הקליט, הוא הסטטוס הגבוה ביותר במועדון של אלסקה שאינה שותפה בברית תעופה ולכן הטבות הסטטוס מוגבלות למדי. כדאי להשיג/לשמר את הסטטוס יש לצבור 90,000 מיילים לסטטוס (Qualifying Miles) בשנה קלנדרית עם כלל השותפות של המועדון או 75,000 מיילים בטיסות אלסקה בלבד (מה שלא כ״כ רלוונטי לישראלי הממוצע). מבין שלושת הסטטוסים הגבוהים שלי זה היחיד שהשגתי בדרך הרגילה. אני סה״כ מרוצה מהסטטוס הזה כי הוא נותן לי בונוס נדיב לצבירת מיילים מטיסות (125%), פטור מעמלות שונות ובפרט עמלות שינוי/ביטול כרטיסי בונוס, שירות לקוחות מועדף ובונוס של 50,000 מיילים עם השגת/שימור הסטטוס (להם יש שווי ריאלי של יותר מ-1,000$ מבחינתי).
האם אצליח לשמר השנה את הסטטוס במועדון של אלסקה? בתחילת השנה חשבתי שכן אבל כעת יש בי ספק רב. נכון להיום צברתי יותר מ-30,000 מיילים לסטטוס אבל זה רק שליש מהדרך. כדי להשלים את הפער, ולחדש את הסטטוס לשנת 2019, אצטרך לפחות שתיים או שלוש נסיעות בהמשך השנה.
בשבוע שעבר סיפרתי את הסיפור של שני הסטטוסים הגבוהים האחרים בהם אני מחזיק כיום: סטטוס גולד במועדון של אלעל וסטטוס סילבר במועדון של בריטיש.
מועדוני מלונות
אני מחזיק כיום בסטטוס גבוה בארבעה מועדוני מלונות:
- סטטוס גולד במועדון Hilton Honors (קבוצת הילטון)
- סטטוס גולד במועדון Radisson Rewards (קבוצת רדיסון)
- סטטוס פלטינום במועדון IHG Rewards (קבוצת אינטרקונטיננטל)
- סטטוס אקספלוריסט במועדון World of Hyatt (קבוצת הייאט)
שני הסטטוסים הראשונים הם הטבה מצוינת של כרטיס הפלטינום של אמקס. כתזכורת: ניתן להנות מ-50% הנחה בדמי השימוש של הכרטיס לשנה אחת וכמו כן ניתן להנפיק כרטיס שני חינם לבן/בת–זוג השותפים בחשבון (אם כי ככל הנראה הנציגים השונים של אמקס לא מכירים טוב מספיק את תנאי ההטבה האחרונה). אם לומר את האמת – לא כ״כ איכפת לי מהסטטוס במועדון של רדיסון, כי הוא מגיע עם סל הטבות די מוגבל ואני גם ככה לא מתארח לעיתים תכופות במלונות הקבוצה, אבל סטטוס גולד של הילטון הוא חשוב מאוד בעיניי.
סטטוס פלטינום במועדון IHGR מגיע עם סל הטבות אנמי למדי ולכן גם הוא לא חשוב לי במיוחד. כשאני מתארח במלונות של רשת אינטרקונטיננטל לסטטוס אין משמעות אמיתית וכל הטבה בשהיות האלו אני מקבל בזכות החברות שלי בתוכנית אמבסדור של הרשת. משזה נאמר, אני מבלה עשרות אלילות בשנה במלונות הקבוצה ולכן מצליח די בקלות לשמר את הסטטוס בדרך הרגילה. השנה, אם יהיו מספיק אורות ירוקים בדרך, אצליח להגיע לסטטוס הגבוה במועדון – ספייר (Spire). גם סל ההטבות של הסטטוס הזה די אנמי אבל לפחות אקבל בונוס של 25,000 נקודות (בשווי 125$) אם אשיג את הסטטוס.
במשך שנים החזקתי את הסטטוס הגבוה ביותר במועדון של הייאט (שנקרא פעם דיימונד וכעת נקרא גלובליסט). בשנה שעברה המועדון שינה משמעותית את תנאי ובין השאר השתנה סל ההטבות של סטטוס גלובליסט (לטובה) ותנאי הסף להשגת הסטטוס (לרעה). אי לכך החלטתי לוותר על המרדף אחר סטטוס גבוה במועדון הזה וסיימתי את 2017 עם 42 לילות בלבד מה שהבטיח לי את הסטטוס השני מתוך שלושה במועדון. ומה קרה ב-2018? באופן מעניין… לא ביליתי אפילו לילה אחד השנה במלון של קבוצת הייאט!
לאחר המיזוג עם סטארווד, ולאור התנאים החדשים של מועדון Marriott Rewards, אני שוקל ברצינות לשים את הפוקוס על המועדון הזה בשנה הבאה. בכל מקרה אני מאמין שיהיה ערך אמיתי להחזקת סטטוס גבוה במועדון של מאריוט.
לסיכום
היחס שלי ל-2018, עד כה, הוא אמביוולנטי. מצד אחד מדובר בשנה הרגועה ביותר בחצי העשור האחרון וזה נתון מעט מאכזב שגורם לי לחשוב שהזנחתי את הפעילות העיקרית שלי שבין תוצריה הוא הבלוג הזה. מלבד הטיול לסרי–לנקה לא ביקרתי השנה ביעדים חדשים ולא שהיתי בחו״ל יותר מדי לילות. התירוצים לא משנים והשורה התחתונה, כאמור, מבאסת. מצד שני, במהלך הנסיעות שלי ב-2018 הזדמן לי לנסות בפעם הראשונה מספר מוצרים ושירותים שרציתי לנסות מזה זמן רב (ולכתוב עליהם!) כמו ביקור בטרמינל המחלקה הראשונה של לופטהנזה, טיסה במחלקה הראשונה של לופטהנזה, טיסה עם סרי–לנקן איירליינס, טיסה מלונדון לניו–יורק עם BA1, טיסה במחלקה הראשונה החדשה של מלזיה איירליינס ב-A350 ועוד. כלומר, מדובר בהספק מועט יחסית אבל איכותי – ובמובן הזה אני שמח.
השאלה המעניינת היא: מה יקרה בארבעת החודשים הבאים?
אנחנו מחזיקים בסטטוס גולד בבריטיש וסטטוס פלטינום עם אמבסדור בספג/מאריוט. מדוע אתה מעריך שיהיה ערך אמיתי להחזקת סטטוס גבוה במאריוט? ושאלה נוספת, האם כדאי להתמקד במועדון אחד ולהגיע לסטטוס גבוה מאוד או לפזר בין מועדונים שונים?
תודה
מיכל
אני חושב שסה״כ המועדון של מאריוט התחזק מאוד. שווי הנקודות אולי לא עלה, ויש כאלו שיטענו שאפילו ירד, אבל היצע המלונות של הקבוצה קיבל שדרוג דרמטי עם הצטרפותם של מלונות סטארווד. עד הקיץ בגזרת מלונות היוקרה – בהם הרוב חולמים לנצל נקודות – הפורטפוליו של מאריוט היה די חלש והתבסס בעיקר על מלונות רשת ריץ-קרלטון (פחות מ-100 בעולם) שהיו, אגב, יקרים מאוד גם בנקודות (עם טבלת מימוש נפרדת עד המיזוג). בפורטפוליו של סטארווד היו עשרות מלונות מעולים שעכשיו הפכו למלונות של מאריוט לכל דבר ועניין. קבוצת מאריוט החדשה, אם כן, היא גם בעלת חתימה גבוהה יותר בעולם ובפרט ביעדים פופולריים וגם בעלת היצע מלונות יוקרה גדול יותר ואיכותי יותר. מכאן שהחזקת סטטוס גבוה במועדון של הקבוצה הפך כדאי יותר ובמידה מסוימת השגתו ושימורו הפכו קלים יותר (כי יש יותר מלונות…).
ככלל העצה הטובה היא לרכז כמה שיותר מהפעילות לכמה שפחות מועדוני לקוחות. פיזור הוא בדר״כ לא כדאי. אבל – חשוב לזכור שיש ערך שולי פוחת לקירדוט לילות/טיסות למועדון לקוחות לאחר השגת הרף שהוא רף המטרה עבור חבר המועדון. כך, לדוגמה, אם נוסע תכוף מעוניין להשיג סטטוס פלטינום של מאריוט אז מוטב לו לעשות מאמץ כדי להגיע ל-50 לילות בשנה אבל מרגע שהגיע לרף הזה, ובהנחה שאין לו עניין אמיתי בפלטינום-פרמייר, הרי שללילה ה-51 יהיה ערך שולי פוחת מבחינת תועלת. כלומר, לאחר רישום 50 לילות למועדון המסוים הזה והשגת הסטטוס הרצוי – אז, ורק אז, יהיה הגיוני וכדאי עבור אותו נוסע לשקול השגת סטטוס גבוה גם במועדון אחר.
לאחר ריכוז המאמצים להשגת סטטוס השגת אותו. עכשיו אתה עובר למועדון הבא – כלומר השגת סטטוס במועדון ומאותו רגע לא תזכה להנות ממנו שכן תרכז את שהיותיך במלונות רשת המועדון הבא…? מה פספסתי?
מרגע השגת הסטטוס הוא יהיה בתוקף, בדר״כ, להמשך אותה שנה קלנדרית, לכל השנה הקלנדרית שאחריה ולרוב לעוד חודש או חודשיים מעבר לזה. כלומר, פוטנציאלית, לבערך שנה וחצי. אז אם נגיד הגעתי בספטמבר 2018 לסטטוס המטרה שלי, שיהיה בתוקף עד פברואר 2020, אני יכול להרשות לעצמי להתרכז בהשגת סטטוס נוסף ב-2018 כדי שב-2019 יהיו לי שני סטטוסים גבוהים. כלומר, מהסטטוס הראשון אוכל להנות ב-2019 בכל מקרה וזאת הכוונה.
בכל מקרה, אני לא אומר שזה מה שנכון לעשות תמיד – אני רק אומר שזה מודל פעולה אפשרי עבור מי שמעוניין בכך. יש יתרון בהחזקת סטטוס גבוה במספר מועדוני מלונות, לפחות עבור מי שנוסע למגוון רחב של יעדים באופן שיגרתי (כמוני, למשל). כמובן שאפשר לטעון את ההפך: שמרגע שהושג סטטוס גבוה במועדון לקוחות כלשהו צריך דווקא אז לרכז את כל הפעילות באותו מועדון כדי למקסם את הטבות הסטטוס. זה, אפקטיבית, אומר שכל הנוסעים התכופים צריכים לרכז את כל הפעילות שלהם אידיאלית רק למועדון לקוחות אחד ומכאן, לפחות בגזרת המלונות, להתמיד אך ורק עם קבוצת מלונות אחת. זה די מגביל.
לא בהכרח מסכימה. בהגעה ל75 לילות קיבלנו מתנה- לילה חינם. בהגעה ל100 לילות הגענו לסהכ של 700 לילות ועוד שנתיים נגיע לפלטינום פור לייף. מה גם שהמבחר כל כך גדול שאפשר בקלות להשאר בתוך המןעדון.
ולגבי הערך של מאריוט. אנחנו דווקא הגענו מסטארווד, כך שמבחינתנו זה פחות רלוונטי העובדה שנוספו מלונות יוקרתיים יותר. עשינו בהם שימוש עד היום.
"יש ערך שולי פוחת לקירדוט לילות/טיסות למועדון לקוחות לאחר השגת הרף שהוא רף המטרה עבור חבר המועדון".
סטטוס פלטינום, שדורש 50 לילות בשנה, היה רק דוגמה. בפועל לכל חבר מועדון יש את סטטוס המטרה שלו בהתאם לאופי הנסיעות שלו ולהטבות שהוא מעריך כבעלות הערך הגבוה ביותר. בעיניי הערך המוסף במעבר מגולד לפלטינום (מ-25 ל-50) גדול יותר מהערך המוסף המעבר מפלטינום לפלטינום-פרמייר (50 ל-75) אבל זאת אמירה כללית והיא סובייקטיבית בכל מקרה.
כלומר, הטיעון שלי לא היה נגד 75 או 100 לילות בשנה. רק השתמשתי בזה כדוגמה כדי להמחיש את הציטוט לעיל.
יכול להיות שהגיל עושה את שלו?
הגיל עוד לא משחק תפקיד…
(:
אולי אתה לא יודע שהוא כבר משחק…
תהליך ההזדקנות מתחיל מגיל 24…
היי ליאור, סליחה אם אני חוזר על משהו שכתבת אבל צריך ויזה לסרי לנקה לקונקשיין של כיומיים? אפשר לנפק בשדה?
יש המלצות איך לבלות כיומיים סביב קולומבו?
תודה!
(א) אם תשהה בסרי-לנקה פחות מ-48 שעות אז תוכל לבקש ויזת טרנזיט במקום ויזה רגילה. את שתיהן קל לקבל, בהליך מהיר באתר הממשלתי, אבל הראשונה היא חינמית (או לפעמים עולה 5$ כדמי טיפול) והשנייה עולה אאל״ט 35$ (אם כי ניתן לקבל אותה גם בשדה התעופה במחיר דומה או מעט נמוך יותר). הנה האתר הרשמי:
http://www.eta.gov.lk/slvisa/visainfo/center.jsp?locale=en_US#
(ב) שמעתי כאלו שאמרו שקולומבו עצמה היא עיר נעימה ויש מה לעשות בה. נטע ואני בילינו בה לילה אחד ולא הזדמן לנו להתרשם יותר מדי. לא חסרים מלונות ראויים בקולומבו. אם אתה ממש רוצה להתפרע אז תוכל לקחת הסעה פרטית (~ שלוש שעות לכל כיוון) ולנסוע למלון של מאריוט שנמצא בדרום האי. זה מלון חדש והוא ברמה גבוהה למדי. חופשה קטנה במחיר שפוי.
תודה רבה!