עבור מרבית הנוסעים, אני מאמין, טיסות הן בגדר ׳זמן מת׳. כלומר, זמו שבו אפשר לנוח ולהנות מניתוק יחסי מהעולם החיצון תחת ההסכמה-כביכול שאין צורך להיות פרודוקטיביים בזמן הזה. כמובן שיש לא מעט נוסעים שכן בוחרים להיות פרודוקטיביים בזמן הטיסה, או לפחות בחלקו, וכאן גם יש יתרון אמיתי לנוסעי מחלקות הפרימיום שנהנים ממרחב אישי גדול יותר ויכולים בנוחות להשתמש בלפטופ וכיוצ״ב.

אני לא מתיימר לטעון איך נכון יותר לנצל את הזמן בטיסות. זה לא נושא הפוסט. אני פשוט רוצה לחלוק אתכם שבע מחשבות שיש לי על איך חברות תעופה יכולות וצריכות לשפר את המערכות הקיימות שלהן לטובת הנוסעים. אשמח, כמובן, לקבל את תגובותיכם בנושא.

(1) חיבור אוזניות אלחוטיות

בעבר חברות תעופה היו משתמשות בחיבור ׳ייחודי׳ שכביכול כפה על הנוסעים להשתמש רק באוזניות שחולקו במטוס ולא באוזניות עם חיבור ׳רגיל׳. או, לחילופין, הכריח אותם להביא מתאם. אפילו היו כמה חברות תעופה שבאופן חצוף למדי לא חילקו אוזניות אלא מכרו אותן (או חילקו אוזניות גרועות במיוחד ומכרו אוזניות טובות יותר בדולרים בודדים). מהצד זה תמיד נראה כאילו חברות תעופה עושות טובה לנו, הנוסעים, שהן מאפשרות לנו להשתמש במערכות הבידור שלהן.

כיום עדיין ניתן למצוא במטוסים חיבור לא-רגיל (שניים או שלושה שקעים), מסיבה כזאת או אחרת שאולי איש מקצוע יידע להסביר, אבל לפחות ניתן לחבר בקלות אוזניות רגילות לאחד השקעים כך שאין צורך להשתמש באוזניות החינמיות והפשוטות-להחריד שמחכות במטוס. חצי נחמה.

ואני שואל: מדוע חברות התעופה לא מאפשרות חיבור בלותות׳ (Bluetooth) – התקן המקובל כיום בתחום האוזניות האלחוטיות – שיאפשר לנוסעים לחבר בקלות את האוזניות האלחוטיות שלהם למערכת הבידור האישית שלהם?

חיבורים כאלו לא יפריעו למערכות המטוס. מה גם שנוסעים רבים ממילא משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי לחבר אוזניות אלחוטיות ללפטופים או למכשירים ניידים אחרים. אני גם בספק שיהיה קושי טכנולוגי כלשהו להציג כל ׳מסך׳ כמכשיר נפרד לטובת החיבור האלחוטי.

חשבון אישי מעודכן

חברות תעופה משקיעות הון בשיפור מערכות הבידור האישיות לנוסעים. הן מוסיפות תכנים רבים, לרבות משחקים ואלבומי מוזיקה, ומאפשרות כלים שונים כמו יצירת ׳רשימת מועדפים׳ שמקלה על נוסע לסקור את התכנים, לשמור את המועדפים עליו ולנווט ביניהם בקלות בהמשך הטיסה. עד כאן מצוין.

ואני שואל: מדוע חברות תעופה לא מאפשרות להתחבר למערכת הבידור עם זיהוי כלשהו – נניח החשבון במועדון התעופה של החברה – כך שאותה ׳רשימת מועדפים׳ תישמר מטיסה לטיסה? וטוב יותר – מדוע לא לאפשר לנוסעים גישה למערכת הזאת עוד בטרם הטיסה כך שיוכלו לצפות בתכנים שיהיו בטיסותיהם ולבחור אותם מראש? למה לא להפוך את כל החוויה לטובה ביותר באמצעות חשבונות אישיים?

בסוף כל טיסה יוכל הצוות לאפס את כל המסכים במטוס בקלות.

(3) פרסומות מציקות

למה לעזאזל חברות תעופה מסוימות מרשות לעצמן להוסיף פרסומות לתכנים במערכות הבידור שלהן? לא מספיק שהנוסעים שילמו על כרטיס הטיסה?

מה גם שבהיעדר חשבונות אישיים, כפי שהצעתי קודם, הפרסומות אינן ממוקדות בכלל והערך השיווקי שלהן בטח די נמוך.

(4) אינטרנט אלחוטי בחינם

כיום מרבית חברות התעופה גובות עשרות דולרים עבור חיבור אינטרנט לא-מוגבל, או כמעט לא-מוגבל, לפחות בטיסות ארוכות. אלעל, לדוגמה, גובה לכל היותר 25$ עבור השירות. חיבור כזה, לא-מוגבל, הוא בעיקר שירות שמכוון לקהל הנוסעים העסקיים כך שעלותו יכולה להיות גבוהה. ישנן חברות תעופה המציעות חיבור חינמי לאינטרנט לנוסעי הפרימיום שלהן.

המגמה החדשה היא לאפשר גישה לאינטרנט בחינם גם אם תחת מגבלות של מהירות גלישה ואפשרויות השימוש. כך למשל נוהגות חברות תעופה כמו טורקיש, נורוויג׳ן, ג׳ט-בלו, דלתא ואחרות. כלומר, שיהיה שירות חינמי ומוגבל לצד שירות יקר ומורחב. כך ניתן לעודד יותר נוסעים להתחבר לאינטרנט בטיסה, מה שמתורגם למספר יתרונות: תחושה שחברת התעופה פועלת לטובת נוסעיה, חשיפה לפרסומות במהלך הגלישה החינמית, הגדלת הסיכוי שאותו נוסע ייבחר לשלם בהמשך הטיסה על חבילת גלישה ועוד ועוד.

חברות תעופה מסוימות, ובעיקר בארה״ב, אף מוכרות מנוי חודשי/שנתי לשירותי האינטרנט בטיסותיהן מתוך הבנה שמדובר בשירות מבוקש במיוחד בקרב נוסעים תכופים.

ואני שואל: מדוע חברות תעופה לא מקיימות שת״פים עם חברות סלולר וחברות תקשורת בינ״ל אחרות? מדוע לא להציע ללקוחות של חברות אחרות את האפשרות לרכוש שירות של אינטרנט בטיסה, ברכישה מראש, כתוספת למנוי/שירות שהם כבר משלמים עליו?

חשוב לזכור שהעלות העיקרית מבחינת חברת התעופה היא התקנת מערכת התקשורת הלוויינית על המטוס, ומכאן שיש לה תמריץ משמעותי לעודד כמה שיותר מהנוסעים לגלוש באינטרנט ואם אפשר גם לשלם על כך משהו.

(5) ניתוק מערכת הבידור

למה?

כלומר, אם מדובר בדרישה בטיחותית אמיתית או בדרישת רשויות החוק – אני מבין – אבל מעבר לזה, למה שחברת תעופה לא תעשה כל מאמץ לאפשר את השימוש במערכת הבידור שלה בכל עת?

החל מהעלייה למטוס ועד הירידה מהמטוס. מערכת הבידור צריכה לפעול. ברצף.

(6) משחקים מרובי-משתתפים

נניח שהצלחתם להושיב 300-200 אנשים במתחם אחד ולכל אחד מהם יש מסך מול הפנים. נניח שכל המסכים האלו מחוברים במערכת אחת שמסוגלת בקלות לאפשר תקשורת ביניהם. נניח גם שאין בעיה להתקין במערכת הזאת משחקים מרובי-משתתפים החל משחמט ועד פוקר. נניח, כן?

אז למה חברות תעופה לא עושות בדיוק את זה? זה קל וזה מוסיף מימד נוסף למערכות הבידור האישיות. זה כמובן גם מאפשר לבני-משפחה ו/או חברים לשחק משחקים ביחד במהלך הטיסה ולהעביר מהר יותר את הזמן (מה שבטח יגרום לצריכה פחותה של מזון ומשקאות במהלך הטיסה – מה שאולי יוזיל עלויות לחברת התעופה בטווח הארוך…).

(7) הודעות במערכת הכריזה

בואו נודה על האמת: יש הודעות ויש הודעות.

כשהקפטן מודיע באמצע הטיסה שיש מז״א בעייתי וכל הנוסעים חייבים לשבת ולהדק חגורות – זו כמובן הודעה חשובה עם אופי בטיחותי. במקרה כזה חשוב שההודעה ׳תפרוץ׳ גם על חשבון הפרעה למערכות הבידור ואפילו למערכות האינטרנט האלחוטי במטוס.

אבל מה לגבי הודעות מנהליות שונות ומיותרות? למה הסרט צריך להיעצר באמצע רק כי אחת הדיילות רוצה לספר שעוד חמש דקות היא תעבור עם עגלת הדיוטיפרי?

יש גם פתרון ביניים: למה לא להפוך את מרבית ההודעות הקוליות להודעות טקסטואליות כך שניתן יהיה להציג אותן על גבי המסכים מבלי להפריע לנוסע לצפות בסרט, לשמוע מוזיקה או לשחק משחק.

לסיכום

בעיניי יש עוד הרבה מה לשפר במערכות הבידור במטוסים, בשירותי האינטרנט האלחוטי במטוסים וגם בנהלים של חברות התעופה בעניינים אלו. או שאולי קיימים אתגרים רבים שאני לא רואה. סביר להניח שהדברים לא נעשים, כמו ברוב המקרים, רק משום שהגדלת ראש מתורגמת מהר מאוד לכאב ראש ופשוט אין את התמריץ המספיק לעשות את זה. חבל שכך.

מה דעתכם? שתפו בתגובות!

8 תגובות

  1. אלעד

    מסכים לגמרי.
    אכן הפרסומות מעצבנות, וגם פרסומת של 5 דקות בתחילת כל פרק של סדרה שאורכו 20 דקות זה מוגזם… כולנו כבר יודעים שבאיחוד האמירויות אוהבים תכשיטים (-: לגבי הבלוטות' אני דווקא בעד השארת המצב הקיים – אם יאפשרו אז גם זה יגביר את רמת הקרינה במטוס, וגם בזמן שאנשים ינסו לסנכרן אז יהיו רעשים בקבינה.
    ישנן חברות תעופה מעצבנות שהטייס כל 5 דקות מדליק ומכבה את תאורת החגורת בטיחות, וכ-ל פעם הדיילת כורזת מחדש (לעיתים ב3 שפות) שצריך לחזור ולחכור. לא יותר קל פשוט להשאיר את זה חצי שעה דולק ואז לכבות?

    הגב
  2. michael7070

    אין דבר יותר מעצבן לדעתי מריבוי ההודעות וההתפרצויות המיותרות לרצף של מערכת הבידור, איך אף חברה לא מבדלת את עצמה במינימום הפרעה לנוסעים? 90% מההודעות מיותרות.

    הגב
  3. אריק

    אם כבר מערכות בידור ואוזניות, לא שמתם לב שכל חברה מתייחסת אחרת למושבי שורת האקזיט בזמן המראה ונחיתה בהקשר של בידור? יש חברות שמתעקשות שאסור לשים אוזניות over the ear (הגדולות) אבל אפשר קטנות in ear (אייר קנדה), יש כאלה שאסור בכלל שום אוזניות ואסור להחזיק ביד סלולרי אפילו (לופטהנזה), יש כאלה שלא מסכימות אפילו כרית צוואר (אבל אחרת שמסכימה אם הוא סגור בתופסן… נורוויגיאן)
    טורקיש לא מסכימה אוזניות משדרות, אבל כשהראיתי להם שהאוזניות שלי לא משדרות ורק מבטלות רעש כשהם בלי הכבל, הם הסכימו…
    אוסטריאן לא אכפת להם שאפילו תראה סרטים בטלפון בזמן המראה בשורת אקזיט
    אבל זה די מציק, בתור אחד שאוהב אקזיט לטובת מרווח רגליים, המאבק הזה עם כל צוותי הטיסה שוב ושוב עם ההנפצות שלהם….

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      כן, לכל חברה נהלים משלה. לפעמים כאלו שהיא ממציאה ולפעמים כאלו שרשות התעופה שאחראית עליה ממציאה עבורה. יש לי זילזול עמוק בכל מה שקשור לבטיחות טיסה אז מבחינתי לנהלים האלו, ב-99% מהמקרים, אין ערך. מזה נאמר, אני מעדיף לכבד את הבקשות האלו מאשר למצוא את עצמי בויכוח כלשהו עם הצוות (בלי קשר למה שכתבת – סתם הערה).

      הגב
  4. החסכן

    לדעתי בכל מקרה מערכות הבידור תלכנה ותעלמנה לטובת Streaming שהוא פתרון הרבה יותר זול תפעולית לחברות התעופה. גם כיום אני מעדיף להביא את התכנים שלי איתי ולא להיות נתון לחסדי חברת התעופה, בעיקר בגלל ההצקות שכבר צוינו – "פלישה" של הודעות צוות הטיסה, פרסומות, מערכות בידור "טיפשות" שמקשות על חזרה לקטע מסוים בסרט או פודקסט, מסכי מגע שמצריכים לחיצות כל כך עזות שהנוסע לפניכם מרגיש כל אחת ואחת מהן ועוד.
    מה שאני אוהב במערכות הבידור הקיימות הוא שבמקרים רבים הן אינן עובדות וזה מזכה את הנוסע בפיצוי של 5000 מיילים בדרך כלל…

    הגב
  5. גיא

    לגבי החיבור הלא סטנדרטי של האוזניות – אני לא איש מקצוע אבל ההנחה שלי מאז ומתמיד הייתה שזה עשוי ככה לא כדי להקשות על אנשים לחבר אוזניות משלהם, אלא לצמצם את האינטרס של אנשים לקחת איתם הביתה את האוזניות שמחלקים במטוס (כי לא יתאימו למכשירים בבית).

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      בהחלט טיעון טוב.

      אז הייתי מצפה שבמטוס יהיו שני סוגי שקעים – ׳מיוחד׳ ורגיל – כך שמחד נוסעים יוכלו בקלות להשתמש באוזניות שלהם ומאידך לנוסעים לא יהיה תמריץ לקחת הבייתה את האוזניות החינמיות. אבל חברות תעופה משאירות בינתיים שקע יחיד שבמקרים רבים אם תנסה להכניס אליו תקע של אוזניות רגילות (פין יחיד, במקום שניים) תקבל סאונד באחת האוזניים בלבד. תענוג.

      אז או שמדובר בחלם הנדסי או שמדובר בבחירה מכוונת לרעת הנוסעים.

      הגב
      • גיא

        לגבי החוסר ב2 שקעים – ההנחה שלי כאן היא שהם מעדיפים להימנע מלהוסיף עוד חיבור כשהם לא באמת חייבים. רוב הלקוחות משתמשים באוזניות שמחלקים להם, גרועות ככל שיהיו, ולא באמת עושים על זה טררם רציני. להוסיף עוד חיבור זה להוסיף עוד משהו שצריך לתחזק ויכול להתקלקל.
        אפשרות אחרת היא שהקונפיגורציה הזאת פשוט משמשת אותם בקלות גם בטיסות בפורמט לואו קוסט. רוצים להשתמש במערכת הבידור? אתם צריכים לשלם לנו בשביל האוזניות המיוחדות שלה.

        לא פוסל כמובן שזה פשוט חלם הנדסאי…

השאר תגובה