נתב״ג הוא לא שדה שערוך לנוסעים במעבר. לא יודע בדיוק מדוע. אי לכך הצורך בטרקליני נוסעים מוגבל אבל מן הסתם עדיין קיים. בכל זאת מדובר בשדה תעופה לא קטן עם תנועת נוסעים של למעלה מ-20 מיליון בשנה.
אז למה יש כ״כ מעט טרקלינים בנתב״ג? למה מצבם עגום? למה אפילו ברית סטאר, שלה יש נוכחות משמעותית בשדה, לא עשתה מאמץ לפתוח טרקלין ייעודי לנוסעיה? ומה לעזאזל קורה בינתיים עם טרקלין דן-פלוס ועם טרקלין דן בזרוע E?
הטרקלינים של טרמינל 3
בהתחלה היו שלושה: טרקלין המלך דוד של אלעל וטרקליני דן בזרועות B ו-C. הראשון היה סביר, ושני האחרים היו גרועים. ב-2013 נוסף טרקלין דן-פלוס ששירת במשך תקופה ארוכה בלעדית את נוסעי בריטיש (ולא איפשר כניסה לבעלי סטטוס בברית וואן-וורלד שהמריאו עם חברות תעופה אחרות בברית) ובהמשך גם את נוסעי טיסות הלילה של יונייטד. טרקלין דן-פלוס היה ברמה אחת מעל שני אחיו הגדולים. אח״כ טרקליני דן האחרים עברו שיפוץ מקיף ששינה את מצבם מ-׳אוי ואבוי׳ ל-׳בסדר׳. ב-2018 נפתחה זרוע E ובתוך כך נחנך טרקלין דן נוסף שהתגלה כמרווח יותר, מעוצב יותר ונעים יותר מהאחרים. בשלב זה שלושת טרקליני דן היו על אותו התקן – ובעצם כל נוסע זכאי יכל לבחור ביניהם – אבל מהר מאוד הפך טרקלין דן בזרוע E לטרקלין ייעודי לנוסעי מחלקת העסקים (של כל חברות התעופה למעט אלעל כמובן). כלומר, נוסעים שהיו זכאים לכניסה לטרקליני דן שלא מתוקף כרטיס הטיסה שלהם – קרי: כרטיסי אשראי, פריוריטי פאס, קופונים וכו׳ – נשלחו כלאחר כבוד לטרקליני דן ׳הישנים׳ בזרועות B ו-C.
היום הגעתי לבקר בטרקלין דן בזרוע E, עם כרטיס במחלקת העסקים של בריטיש, וקיבלתי סירוב תחת הטענה שהטרקלין משמש בשבועות האחרונים רק את נוסעי לאטאם. כן, שני טרקלינים משמשים את כל חברות התעופה בטרמינל 3 וטרקלין שלישי משמש חברת תעופה אחת שמפעילה קו אחד לנתב״ג עם תדירות של שלוש טיסות בשבוע בלבד. ועוד הטרקלין השלישי הוא הטוב מהשלושה. מוזר, שלא לומר מגוחך.
טרקלין דן-פלוס עדיין סגור. לפחות חלקית. אף אחד לא יודע למה.
לשם השוואה: בשדה התעופה של וורשה (WAW) עברו ב-2018 פחות מ-18 מיליון נוסעים – פחות מבנתב״ג – ובשדה הזה יש שבעה טרקלינים לעומת ארבעה בנתב״ג. ולא, הטרקלינים בנתב״ג לא עצומים בגודלם כדי להצדיק את הפער.
איך ייתכן שלא מקצים טרקלין לברית סטאר בנתב״ג? ולברית וואן-וורלד? איך ייתכן שחברת תעופה כמו לאטאם, עם כל הכבוד, מקבלת טרקלין ייעודי משלה לשלוש טיסות בשבוע? איך ייתכן שטרקליני דן ממשיכים לשמר רמה כ״כ נמוכה למרות שהם משמשים האפשרות היחידה לנוסעי מחלקות העסקים והראשונה של כלל חברות התעופה בשדה למעט אלעל?
הטרקלינים של טרמינל 1
כלומר, היעדרם של.
בטרמינל 1 עברו בשנה שעברה יותר מ-2 מיליון נוסעים. זו לא פעילות מבוטלת. אבל כמעט כל הנוסעים האלו המריאו או נחתו בטיסות לואוקוסט – ולכאורה זו עובדה שמצדיקה את היעדרם של טרקלינים בטרמינל זה. אבל:
- אלעל עדיין מפעילה חמישה קוים מטרמינל 1. אלו הקוים הישנים של אפ, כמובן, שמשום מה אלעל לא מעוניינת להחזיר למרכז הפעילות הטבעי שלה בטרמינל 3 יחד עם שאר הקוים לאירופה. למיטב ידיעתי אלעל אומנם לא משווקת את מחלקת העסקים בקוים האלו – למרות שיש מחלקת עסקים במטוסים המשרתים בהם – אבל נוסעים בעלי סטטוס בעצם מאבדים את אחת ההטבות העיקריות שלהם: כניסה לטרקלין לפני הטיסה.
– – – - אני מניח שרבים מהנוסעים הממריאים מטרמינל 1 היו שמחים להיכנס לטרקלין לפני הטיסה. אפילו אם זו טיסת לואוקוסט. אני עצמי טס לפעמים בלואוקוסט, מטרמינל 1, ומאוכזב שאין לי טרקלין להיכנס אליו שם. והרי נוסעים רבים נכנסים לטרקלינים גם לפני טיסות אקונומי באמצעות מנוי פריוריטי פאס, כרטיסי אשראי של אמקס או דיינרס, תשלום ישיר על כניסה ועוד.
כלומר, לתחושתי בטרמינל 1 יש קהל משמעותי שהיה רוצה להיכנס לטרקלין לפני הטיסה ואותו קהל מקבל כיום אפס התייחסות. עסקית זה רע.
טרקלין פתאל החדש
אחרי חודשים רבים של המתנה פתחה לאחרונה חברת המלונאות פתאל ״טרמינל VIP״. כלומר, טרקלין גדול הכולל מתקנים מפוארים יחסית שהחליף את טרקליני מצדה וארבל. הטרקלין החדש שוכן בצמוד לטרמינל 1 והוא מיועד בעיקר לנוסעים בעלי כיסים עמוקים הממריאים בעיקר בטיסות פרטיות או טיסות מטרמינל 3 במחלקות הפרימיום.
כמה עולה התענוג? 485$ לנוסע הראשון ו-340$ לכל נוסע נוסף. כלומר, הטרקלין הזה בהחלט מציע חווייה אקסקלוסיבית ויוקרתית למי שיכול להרשות לעצמו – אבל תג המחיר המנופח גרם לך שנוסעים תכופים ׳רגילים׳ לא יוכלו להרשות לעצמם להשתמש בטרקלין.
פתאל, אגב, צופה שיעברו בטרקלין בין 45,000 ל-55,000 נוסעים בשנה. כלומר, למעלה מ-150 נוסעים בממוצע ביום בהנחה שהטרקלין סגור בימי שבת וחגים. זאת אופטימיות. מצד שני, פתאל השקיעה קרוב ל-20 מיליון דולר בפתיחת הטרקלין.
לסיכום
מצב הטרקלינים בנתב״ג הוא בדיחה גרועה. נכון שהשדה לא ערוך לנוסעים במעבר – וזה מוריד דרמטית את מספר הנוסעים הזכאים לטרקלין ומתוכם את אלו שמעוניינים בכניסה. אני, למשל, בד״כ מאוותר על האפשרות הזאת.
לא ברור לי מדוע הטרקלינים בנת״כ נראים כמו שהם נראים. ובכלל זה טרקלין המלך דוד.
טרקליני דן הם לא פחות מאסון. זה מביך ומבייש כל חברת תעופה העושה בהם שימוש. גם מביך לנתבג ולישראל שזה ההיצע. ניראות, מזון, עומס הכל נורא. אגב גם קינג דיוויד בתור טרקלין הבית של חברת התעופה הלאומית הוא לא יותר מבינוני מינוס. מגוון מזון דל ובעיקר קר, עומס בלתי נסבל ומחסור באיזורי ישיבה. באין אלטרנטיבה טובה אחרת הטרקלין נראה בסדר. שווה לבקר בטרקלין של יונייטד בסאן פרנס ואחרים מבלי לציין חברות לגסי יוקרתיות או מהמפרץ להבין מה זה טרקלין ברמה אחרת.
הייתי אתמול בדן פלוס, עדיף היה אם היה נשאר סגור, קטן מאד ואין אפילו את המעט שיש בטרקליני דן האחרים
אני לא מצפה מאלעל להציע טרקלין-דגל ברמה דומה לטרקליני-דגל של חברות תעופה שגדולות ממנה פי כמה ועשירות ממנה פי כמה. צריך פרופורציות. אני מודה שמעולם לא ערכתי השוואה מסודרת בין ה-KDL לטרקליני-דגל של חברות תעופה בסדר גודל דומה לאלעל, וזה יכול להיות מבחן מעניין.
בכל מקרה, בעיניי ה-KDL הוא בסדר גמור גם לאור כל המגרעות שציינת. לא בכל השעות עמוס בו – ומניסיוני בקומה השנייה כמעט תמיד ריק. חשוב גם לזכור שבנתב״ג אין כמעט נוסעים במעבר אז אלעל לא צריכה טרקלין עד-כדי-כך גדול ו/או עמוס במתקנים שימושיים כמו מקלחות, מסעדה, חדר יוגה וכו׳.
כשאתה אומר טרקליני דגל אחרים אתה מתכוון למזח, לFCT, לAl Sawfa וכו'?
״טרקלין-דגל״ לרוב הכוונה לטרקלין הגדול ביותר והראשי ביותר של חברת התעופה בשדה הבית שלה. אם יש לה מחלקה ראשונה אז אפשר אולי לומר שיש שני טרקליני-דגל – אחד לנוסעי המחלקה הראשונה (כמו אל-סוואפה) ואחד לנוסעי מחלקת העסקים (כמו המזח, למרות שיש לו גם טרקלין מחלקה ראשונה).
דוווקא כאן נושא הטרנזיט פחות רלוונטי לטרקלין של הנוסע העיסקי הישראלי. הלוז של יציאות מוקדם מאוד בבוקר המראות של 6-7 בבוקר (מגיעים עייפים ורוצים משהוא נורמאלי לאכול לפני הטיסה ולשבת רגוע) או בערב סביב 1700 (מגיעים ישר מהמשרד אחרי יום עבודה ונוחתים די מאוחר ביעד) דווקא כן מצריכים מקלחות ואוכל נורמאלי. קח בחשבון כי אירופה רחוקה מאיתנו 4-5 שעות טיסה ברוב היעדים העיסקיים (לונדון , מילנו וכו) ולא שעה שעתיים כמו שיש לאירופאים – אנחנו רחוקים מהם משמעותית. להרבה חברות יש גם טרקלין בנחיתה – שאל על לא מציעה באף יעד כולל נתבג. בקיצור יש מה לשפר כאן…
תיקון: בפתח הפסקה האחרונה לפני הסיכום פתא״ל –> פתאל
תוקן. תודה!
היי! לא ענית/ העלית השערה למה לסטטר אין טרקלין באל על. למ שווה ללופטהנזה לפתוח אחד? יש מצב שרש״ת לא מאפשרת מסיבות כאלו ואחרות?
אני לא יודע את התשובה לשאלה הזאת. אני כן יודע שלברית סטאר יש עשרות המראות ביום מנתב״ג וזאת לחלוטין תנועת נוסעים שמצדיקה טרקלין ייעודי לברית. טורקיש לבדה אחראית לעשר המראות מנתב״ג וקבוצת לופטהנזה מוסיפה מספר דומה… ואז יש את יונייטד, איגיאן, אתיופיאן, אייר-אינדיה ואולי שכחתי עוד. אני בספק רב שיש בעולם שדה תעופה עם פעילות ענפה כ״כ של ברית סטאר שאין בו לפחות טרקלין אחד של הברית אם לא שניים. למה זה ככה? פשוט לא יודע.
אני מניח שאחת הסיבות זה שאף חברה בסטאר אינה ישראלית ואילו בשדות אחרים יש לפחות חברה מקומית אחת שמפעילה בפועל את הטרקלין ותלויה פחות בציוד המגיע בטיסות
יש טרקלינים של סטאר בהמון שדות תעופה שהם לא האב של הברית. בכל מקרה הציוד לא מגיע בטיסות – כמעט הכל מקומי.
לעניות דעתי, הדבר התמוה ביותר הוא מצב הטרקלין בימי שבת. טרקליני דן שומרים על כשרות בשבת, זה מדהים במיוחד שאף לא נוסע דתי טס בשבת. הדבר מתבטא בביטול המכונה של הקפה, וכן שינויים כאלה ואחרים במזון המוגש. לא ברור למשל מדוע לא ניתן לשתות אספרסו ביום שבת בטרקלין, אבל במרחק של כמה מטרים בחוץ מוכרים את כל סוגי הקפה….
אני מסכים, ואני תוהה למה ואיך נוצר ההסכם שגורם לזה.
לכאורה אפשר לטעון שטרקלין שפועל בשבת הוא טרקלין ״לא כשר״, על תקן מסעדה שלא תקבל תעודת כשרות אם היא פתוחה בשבת, אבל במקרה הזה מדובר בטרקלין שפתוח בשבת ופשוט חלק ממתקניו לא זמינים בשבת – ולא ברור לי מה ולמה זה משנה. כלומר, איך הפעלת מכונת הקפה הופכת את הטרקלין לכשר יותר או פחות בעיניי אדם דתי שמשתמש בו בימי חול?
כנראה בדיוק כמו מלון שפתוח בשבת, אבל מופעל ע״י לא-יהודים (לפחות בעיקרון) ובפיקוח משגיח כשרות.
אני מניח שזה נובע מהקשר בין הטרקלין ומלונות דן.
מאפיית הרבנות הייתה לוקחת למלונות את הכשרות אם הטרקלין לא היה מתיישר לפי הדרישות שלהם בשבת.
מבחינה הלכתית כלי שמבשלים בו בשבת נאסר לשימוש גם ביום חול, ולכן אם הטרקלין רוצה תעודת כשרות, הוא חייב להשבית את מכונת הקפה בשבת (או לקנות מכונת קפה ייעודית לשבת).
תודה על ההבהרה.
הייתי מצפה מהטרקלינים לרכוש מכונות קפה נוספות לשבת, אם זאת הבעיה. כנ״ל לגבי כלים חיוניים אחרים. לא הגיוני שכדי לחסוך הוצאה יחסית קטנה, של כמה אלפי ש״ח למכונות קפה, השירות הזה יהיה מושבת כ-25 שעות בשבוע.
נראה לי שרכישת מכונת קפה נוספת זה ממש לא העניין. זה יכול לפתור את כשרותה של מכונת ״ימי החול״ לימי החול, אבל יכניס את הטרקלין לחילול שבת עם ״מכונת שבת״ שתופעל (חשמלית) ע״י האורחים (היהודים).
אפשר להציע לטרקלין דן להציב קומקום הלכתי להכנת נס 🙂
יכול להיות שהתשובה למחסור בטרקלינים איכותיים קשורה לשחיתות של רש"ת? הרי הם גם ככה גובים מכל דבר שזז הון תועפות, דן משלמת להם מספיק ואולי כשברית סטאר הציעה לפתוח שם טרקלין או להחליף את אחד מטרקליני דן, הם נקבו בסכום כל כך לא הגיוני שהברית פשוט החליטה שזה לא משתלם לה
יכול להיות. אין לי ספק שהשכ״ד של טרקליני דן הוא גבוה משמעותית מהמקובל בשוק – כי רש״ת אכן עושה מאמצים למקסם את ההכנסות שלה גם במחיר של הברחת עסקים. אולי המצב הנוכחי משתלם לרש״ת ולטרקליני דן (שגובים כנראה סכום לא מבוטל עבור כל נוסע שנכנס). ואולי יש גם סטטיסטיקה של חברות התעופה שמראה שרק אחוז קטן מהנוסעים שלהן נכנסים בפועל לטרקלין לפני המראה – ולכן לא משתלם להן להפעיל טרקלינים ייעודיים. ואולי לטרקליני דן יש מונופול בשתיקה עם רש״ת שפשוט לא מאפשר פתיחת טרקלינים מתחרים.
לא שאני מתנדב להגן על טרקליני דן, אבל נוצר אצלי הרושם שבשנים האחרונות הם הפכו לתחנת אוטובוס בעל כורחם.
כל בעל כרטיס אשראי בינוני מינוס יכול היה להכנס *בחינם* (בהמשך תמורת שני פינוקים, מה שלא קשה להשיג במחזור עסקאות של בערך 8000 ש״ח בחודש) לטרקלין מה שיצר עומס פסיכי. טעות שהם עשו לפני כמה שנים ועלתה להם ביוקר.
למיטב הבנתי ההטבה הזו בוטלה באופן גורף וכיום ניתן להכנס ברוב המוחלט של המקרים רק בשילוב של הטבה + מזומן (בערך 30 ש״ח אם אני זוכר נכון). ביטולה של ההטבה הזו היתה הסיבה העיקרית שביטלתי את כרטיס הויזה לאומי שלי מכיוון שהוא הוחזק פחות או יותר רק למטרה הזאת. כמו שכבר הוכח באינספור מחקרים של דן אריאלי, ההבדל בין ״חינם״ ובין ״תשלום מועט״ הוא הבדל תהומי, מה שאמור להקל על העומס בצורה ניכרת.
כולי תקוה שהורדת העומס הזאת תאפשר לדן להרים את הראש כדי לנשום, וסופסוף לספק סטנדרט נורמלי לטרקלין שיכבד את עצמו.
לגבי טרקלין סטאר – אין ספק שאתה צודק
שאלה: אני אמור לטוס לניו יורק בסוף יולי מטעם העבודה, עלות הכרטיס בערך 2000 דולר באקונומי טיסת נון סטופ וזה הסטנדרט שהעבודה תכסה.
האם יש המלצה לכרטיס ביזנס בעלות קרובה, עם קונקשן(ים) שאוכל לתחלף בעלות קרובה?
ראשית – בריטיש משווקת כרטיסי הלוך/חזור בפרימיום-אקונומי בסביבות 1750$. כבר חלופה טובה. קונקשיין קצר בהית׳רו ובתמורה אתה מקבל מוצר משודרג וצבירת נקודות גבוהה הרבה יותר והמעסיק שלך חוסך קצת כסף.
חריג למצוא תעריף ביזנס לניו-יורק מתחת ל-2000$. בדר״כ אייר-פראנס מציעים את המחיר הזול ביותר אבל אז אתה מקבל ביזנס פנים-אירופי בין ת״א לפריס וזה מוריד מהכיף. לבריטיש יש תעריף של כ-2450$ אז תחשוב אם אתה מוכן להוסיף את ההפרש או אולי תוכל לקבל אישור מהמעסיק לכרטיס הזה לאור ההפרש הלא-גדול. אפשרות אחרת היא לחזור ליעד אירופי כמו שהצעתי בפוסט לאחרונה או לחזור לת״א אבל באקונומי (חצי עבודה).
בהנחה שאלך על הכרטיס של בריטיש ואשלים את ההפרש, יש אופציה לחצות את האטלנטי ב 747 של בריטיש או 777 של אמריקן, מה עדיף? (יש לי חשבון בבריטיש ולא באמריקן, אם זה משנה למטרות צבירה)
חד משמעית עדיף לך לבחור בטיסה של אמריקן. הטיסה היחידה שטובה יותר היא BA001 אבל זה ידרוש ממך קונקשיין מורכב וארוך בלונדון – אז כנראה לא מתאים.
כנוסע מתמיד (מבקר בין פעמים בחודש בשדה לפעם בחודש) ומשתמש בטרקלינים של דן אני יכול לומר שהיום הם סבירים.
למרות זאת, יצא לי לא קצת פעמים לתהות מה העניין של הטרקלין בשרוול E. הם טוענים שזה מיועד רק לנוסעי עסקים בפועל (אם אתה בעל מעמד בחברה בינלאומית – לא נחשב) ואז פתאום טוענים שאם אתה לא טס בחברה מסויימת אז אי אפשר להיכנס. קרה לי עם אירפלוט שהם טענו שכל החברות פעולות "חוץ מארפלוט" ככה שזה נראה כמו טענה שחוזרת על עצמה כל פעם עם חברה אחרת.
העניין המוזר הוא שאפילו אנשי השדה של ארפלוט לא ממש ידעו לתת לי תשובה לגבי זה.
לגבי למה המצב ככה – זה די פשוט…עניין של עלויות. אנחנו מדינה יקרה, שוק קטן ולא משתלם להם להשקיע בטרקלין שמשרת יעד אחד.
משער שבמקביל לסיבות שאנשים העלו אפשר להוסיף גם חוסר תחרות – אם לסטאר היה לאונג׳ סביר אז גם וואן וורלד היו נאלצים להוסיף, הנוסעים שיוצאים מישראל באופן גורף מקבלים לאונג׳ גרוע ולכן זה לא מהווה שיקול בבחירת חברת התעופה, ומכיוון שלמיטב ידיעתי הטיסות בביזנס מלאות מספיק גם כך – אין תמריץ להקים לאונג׳ים.
בהחלט מצב עגום, שלפעמים אני פשוט מעדיף לא להכנס בגלל העומס והרעש בטרקליני דן הקטנטנים. אפילו בשדות קטנים מנתבג יש טרקלינים רגועים ונוחים (אפילו לא ברמת האוכל והאלכוהול, אלא כמקום שיש מקום רגוע לשבת לפני הטיסה…).
הייתי פעמיים בטרקלין דן בזרוע e והיה בהחלט נחמד, אבל הוא לא עיקבי כפי שציינת ליאור, ותלוי במצב רוחם של מנהלי נתבג בבוקר.
אישית לא מבין למה אנשי עסקים/ חברות גדולות במשק לא מקימים קול זעקה בעד שיפור השירות בנתבג.
ליאור, אתה כותב בכל מיני מקומות שמחלקת העסקים של אמריקן טובה פי כמה וכמה ממחלקת העסקים של בריטיש. האם לדעתך הדבר ישתנה כשבריטיש תכניס לשירות את הCS בA350?
כמובן, אז המוצר של בריטיש יהיה טוב יותר, אבל ייקח לבריטיש הרבה זמן להפוך את המוצר הזה זמין בקוים רבים. זה תהליך ארוך.
תודה.
אם כבר מחלקות עסקים, איזו היא הטובה ביותר?
קשה לענות על השאלה הזאת. יש הרבה מחלקות עסקים מצוינות ואין מדד אובייקטיבי מדי.
היי, עוד שאלה: האם יש מסלול מתל אביב לניו יורק עם קונקשן אחד שכולל יציאה בשעות אחה״צ?
כלומר – במקום לצאת באחת מטיסות הלילה הישירות והיקרות, לצאת אחה״צ (אני חייב להיות בבוקר בפגישה) ליעד כלשהו וממנו להמשיך לניו יורק מבלי לבלות לילה בבית מלון.
יש לטורקיש טיסה ב-2 ורבע אחה"צ, נחיתה ב-JFK ב-10 וחצי בערב.
יש לאלעל טיסה ישירה ב-4 וחצי אחה"צ, שנוחתת ב-JFK ב-9 ורבע בערב.
[…] מצב הטרקלינים בנתב״ג בכי רע, אומנם, אבל אם אתם זכאים לכניסה לטרקלין ויש לכם זמן לבזבז אז בהחלט עדיף להיכנס מאשר לא. קצת להתרענן, לשתות משהו, לשבת על כורסה במקום על עוד כסא בטרמינל, לאכול משהו קל ואולי אפילו להרגיש משב רוח של של יוקרה. […]
כתבה המתארת בול (במיוחד את ההלם כשנכנסים פעם ראשונה לדן+ רק לגלות שהוא יותר גרוע מהשניים האחרים). דבר אחד לא לגמרי ברור לי, הציפייה לטרקלין של סטאר. בסוף החברות תעופה מנהלות עסק ורוצות להרוויח, מה האינטרס שלהן לפתוח טרקלין? כל עוד לסטאר אין, אז עולם-אחד גם לא צריכים. ואם אחת מהן תפתח לפני השניה, שבועיים אחרכך המתחרה תפתח ואז שתיהן עדיין ב"תיקו" רק שורפות יותר כסף..
ראשית – לפני הטיעון הזה, לבריתות אין אינטרס לפתוח טרקלין באף שדה תעופה מלבד שדה-הבית של אחת השותפות.
שנית – יש הרבה שדות בהם רק אחת הבריתות מפעילה טרקלין בעוד האחרות לא.
שלישית – הנוכחות של סטאר בנתב״ג היא גבוהה מאוד ביחס לנוכחות שלה בשדות רבים אחרים שבהם יש לה טרקלין. אז כן, מפתיע שאין לה בנתב״ג.
רביעית… ״עולם-אחר״? ברור שהתכוונת ל-OneWorld, או בכתיב עברי יותר וואן-וורלד, אבל ״עולם-אחר״ זה מגזין טיולים.
אני מתלונן באופן קבוע ללופטהנזה על הסיפור (אני סנאטור) ומקבל פיצוי בלי סוף, אבל לעולם לא הסבר או הבטחה לשינוי. ואני ממשיך להתעקש על הסברים אבל פשוט אין. אפילו ביקשתי שיתנו אופצית ואוצ׳ר לכריך וקפה (לפחות בשבת כשאין מכונת קפה) – לא מוכנים.
לטעמי לא סתם כל הלאונגים למעט אלעל הם דן. קומבינה עם נתבג בודאי כדי להמשיך להגיש שירות נחות על הכסף שהם גובים. גם אם החברות או הבריתות לא רוצות לפתוח לאונג בעצמן, בהרבה שדות יש תחרות גם על זה מטעם מפעילים פרטיים.
נמשיך לסבול.
ולא רק שטרקליני דן הם ברמה די נמוכה – הם גם יקרים מאוד לחברות התעופה. במיוחד טרקלין דן החדש בזרוע E. לחברות התעופה פשוט אין ברירה אלא לשלם את המחיר כי לדן יש מונופול על הטרקלינים בנתב״ג ופשוט אין להן אפשרות אחרת (למעט להחליט שרק בת״א נוסעי הביזנס לא יקבלו גישה לטרקלין – באופן חריג ולא מתקבל על הדעת).
טרקליני דן בנתבג כאמור הם פח. אבל הרבה טרקליני ביזנס של לופטהנזה הם על הפנים; בפרנקפורט, בהמבורג (צפוף וגרוע) אז יש לטרקלין דן אחים כמוהו בעולם.