הסיור בטרמינל של פתאל אורגן עבור קבוצת חו״ל מהודר. זוהי קבוצה מקצועית, שההצטרפות אליה בהזמנה בלבד, וחברים בה רבים מבכירי שוק התיירות בישראל לרבות נציגי חברות תעופה, סוכני נסיעות, עיתונאים, מלונאים, יזמים ועוד. הקבוצה מתמקדת גם בנושאים הקשורים לציבור הדתי והחרדי אך חברים בה גם חילונים גמורים כמוני תחת מכנה משותף של הבנה מקצועית בתחומים הרלוונטיים ומוכנות לעזרה הדדית. אז תודה גדולה על ההזמנה לדודי ושמחי, מנהלי הקבוצה, ותודה נוספת לשאר חברי הקבוצה שהגיעו לסיור ולמנהלת הטרמינל שני שיפרמן שהובילה את הסיור באדיבות ובתשומת לב. מרבית התמונות בפוסט זה לקוחות מתוך אתר פתאל ואחרות צולמו ע״י המשתתפים באירוע.
למען הגילוי הנאות: הבלוג לא קיבל תמורה כלשהי על פרסום הפוסט או כל אזכור אחר לטרמינל ולא היו תנאים להשתתפות. כל הכתוב בפוסט הזה הוא על דעת הכותב בלבד.
טרקלין או טרמינל?
זו לא סמנטיקה. פתאל מתעקשת לקרוא למתחם הזה ״טרמינל״ לא כי זו מילה מפוארת יותר מ״טרקלין״ אלא כי יש הגדרה פורמלית לזה ולזה.
ע״פ ההגדרה הבינ״ל המקובלת טרמינל בשדה תעופה הוא מתחם עם מסלול מלא לנוסעים נכנסים ו/או יוצאים. הכוונה בפרט לבידוק ביטחוני, הגירה ומכס. חברה פרטית לא יכולה לספק את השירותים האלו עצמאית אבל יכולה להטמיע עמדות מתאימות במתחם כדי לאפשר אותם.
זה בדיוק המצב בטרמינל של פתאל. מלבד המתקנים השונים שעומדים לרשות האורחים כדי להפוך את החוויה לנוחה יותר ישנה גם עמדת בידוק ביטחוני (יחידה ולא מאויישת באופן תמידי), עמדת הגירה (עם פקידה אחת שאמורה לטפל גם בנוסעים נכנסים בצד השני) ועמדת מכס (שבה אין ׳מסלול ירוק׳ אלא כל הנוסעים חייבים למלא הצהרת מכס מלאה בכתב).
הטרמינל של פתאל
המתחם נפתח רשמית בתחילת יולי 2019 אחרי חודשים של עבודות הכנה ובהשקעה של כ-20 מיליון ש״ח.
איזה מתקנים קיימים בטרמינל היוקרתי? ובכן –
- טרקלין אירוח מרכזי עם בופה ובר
- שירותים וחדר מקלחת יחיד
- מתחם הכולל שישה חדרים פרטיים (תשלום נוסף)
- חדר סיגרים קטן ליד מתחם החדרים הפרטיים
- שלושה חדרי שינה שבכל אחד מקלחת (תשלום נוסף)
- חדר ישיבות מאובזר המתאים לשניים-עשר משתתפים
- טרקלין בחלק האחורי לאנשי צוות במטוסים פרטיים
- מסלול יחיד לבידוק ביטחוני לנוסעים יוצאים
- עמדת הגירה לנוסעים יוצאים ולנוסעים נכנסים
- עמדת מכס עם מכונת שיקוף לנוסעים נכנסים
- אזור דיוטיפרי עם חנויות של ג׳יימס ריצ׳רדסון וה.סטרן
לרשות האורחים עומד צוות של דיילות שהוכשרו במיוחד. אני רוצה לקוות שהשירות הוא אקטיבי ויזום, אבל לא יודע לומר שזה המצב בפועל. בכל זאת מדובר בהפקה ישראלית ושירות טוב זה דבר חריג בארץ. הדיילות מטפלות גם בצ׳ק-אין לכבודה במידה והאורח זקוק לשירות הזה.
לאחר השהייה בטרמינל, כשהאורח מוכן לטיסתו, הוא זוכה להסעה ברכב אאודי A8 חדש היישר לפתח המטוס. הרכבים של פתאל הם כיום היחידים שמורשים לחנות מתחת לשרוולים בטרמינל 3 והנוסעים עולים במעלית לתוך השרוול ומקבלים ליווי ממש עד פתח המטוס. לרשות הטרמינל עומד גם רכב הסעות עם מספר מושבים גדול יותר לטובת קבוצות ומשפחות.
העלות הגבוהה
לפני שאגיע לרשמים שלי מהסיור – צריך להתייחס לפיל שבחדר.
האירוח בטרמינל עולה 395$. זה המחיר לאורח ראשון ויש מחיר מוזל לכל אורח נוסף בקבוצה (המחיר יורד עד 209$ לאורח חמישי ומעלה). אבל זה כולל רק את החבילה הבסיסית שמאפשרת לאורח להנות משירותי הטרקלין וממסלול מלא של נוסע יוצא או נכנס כולל הסעה למטוס.
מעוניינים לקבל חדר פרטי כדי להנות מפרטיות מוגברת? הוסיפו 80$ לכל אורח.
מעוניינים לקבל חדר שינה כדי לנוח למספר שעות? הוסיפו 100$ עד 125$ לכל אורח.
הטרמינל גם מציע הסעות פרטיות מ/אל נתב״ג במחירים של 95$ עד 575$ בתלות ביעד ובסוג הרכב, אפשרות להכנסת אורחים שאינם טסים תמורת 45$ לאורח וחדר ישיבות שמתאים ל-15 אנשים (למרות שיש בו 12 כסאות מסביב לשולחן) במחיר חצי-משוגע של 420$ לכל משתתף.
המחירים האלו לא כוללים מע״מ. עצם העובדה שהם מוצגים ללא מע״מ מוכיחה שהטרמינל הזה מכוון בעיקר לקהל את תיירים עשירים ולקהל של נוסעים עסקיים ישראלים.
אני מוצא את התמחור המודולרי הזה כמעייף למדי. אולי היה מוטב לדרוש תשלום אחד, שכולל אפשרות שימוש בחדרים הפרטיים ובחדרי השינה על בסיס כל הקודם זוכה, במטרה לעודד לקוחות פוטנציאליים לבצע את ההזמנה מוקדם ככל האפשר. סתם מחשבה. לצפייה במחירון המלא באתר הטרמינל של פתאל – לחצו כאן.
ביקורת והערות
הכניסה לטרמינל לא מרשימה במיוחד. בתמונת יח״צ נקייה היא נראית כמו כניסה למלון יוקרה, או אולי כניסה למתחם ספא, אבל במציאות זה נראה קצת אחרת. חלק מאורחיי הטרמינל טסים במטוסם הפרטי וכתוצאה מכך לוקחים איתם תיקים רבים, ציוד ואפילו קופסאות של פירות וירקות – וכל אלו מוצאים את מקומם ברחבת הכניסה לטרמינל בחלק מהזמן.
החלל המרכזי, הוא הטרקלין ובו מבלים רוב האורחים את רוב זמנם, מעוצב היטב ומציע מגוון אפשרויות ישיבה. במרכז ניצבת עמדת בופה וההיצע בה אומנם איכותי מאוד אך לא עשיר מספיק בעיניי מבחינת היקף וניראות. אני מניח שאורחים רבים משלמים בעיקר כדי לחסוך זמן ביציאה מהארץ, ולכן פחות משנה להם הבופה בטרקלין כי הם לא מבלים שם מספיק זמן כדי לאכול, אבל עדיין ראוי בעיניי שיהיה בופה עשיר ואפילו מוגזם מבחינת היצע בטרמינל שגובה מאות דולרים לכל אורח.
ראוי לציין שכל האוכל מסופק ע״י קייטרינג כשר ממודיעין שנחשב לאחד המובילים בארץ וזכה במרכז היוקרתי. כלומר, כל האוכל המסופק, לרבות הקינוחים, הוא באמת ברמה גבוהה.
עמדת הבידוק הביטחוני נמצאת בסמוך לאזור הישיבה של הטרקלין. באמצע מפריד קיר חצי-שקוף שאינו מבודד קול (ובכלל החלק העליון פתוח לגמרי). עמדת הבידוק כוללת שער מגנטי ומכונת שיקוף, ושניהם מכשירים רועשים, וכך התוצאה בפועל היא שכל פעם שעובר אורח בבידוק הביטחוני הטרקלין כולו סובל. לא מדובר בהפרעה קלה אלא במטרד של ממש, ואולי החיסרון הגדול ביותר שמצאתי בטרמינל.
החדרים הפרטיים נראים מצוין. בעיניי שווה ׳לשדרג׳ כדי להנות מהפרטיות הנוספת, ומה גם שהחדרים האלו שקטים למדי ובגדול לא חשופים ל׳בעיית הבידוק׳. סה״כ תוספת של 20% על המחיר הרגיל, וזה מתקבל על הדעת.
חדרי השינה נראים מצוין גם כן ובכל אחד מהם מקלחת ומוצריים של חברת לאוקסיטן (L‘Occitane). סה״כ ישנם שלושה חדרי שינה בגודל כמעט זהה עם מיטת קווין. פורמלית כל חדר הוא לאורח אחד בלבד, אבל לתחושתי יאפשרו לזוג שמבקש להשתמש בחדר ביחד (מיטת קווין).
בטרמינל יש חדר ייעודי לאירוח של אנשי צוות אוויר. יש שם שולחנות וכסאות, מטבח קטן, מכונת קפה, מקרר משקאות, כיבוד ועוד. זה מיועד לטייסים של מטוסים פרטיים, כמובן, וסה״כ הטייסים לא אמורים לבלות שם יותר מדי. ולמרות שיש חדר ייעודי כאמור – במהלך הביקור הקצר, בשעות הבוקר ביום חול – ראיתי מספר טייסים יושבים בטרקלין או על הבר כדי להעביר את הזמן. עם כל הכבוד לאותם טייסים זה קצת חבל לי שמאפשרים להם את זה כי זה בהחלט פוגע ביוקרתיות של הטרמינל ובחוויית האורחים.
היתרון העיקרי בטרמינל הזה הוא המעבר המהיר. זה משמעותי יותר ביציאה מהארץ מאשר בכניסה לארץ. אורחי הטרמינל יכולים להגיע כ-90 דקות לפני הטיסה, או אפילו פחות, ואת הזמן העודף לבלות בטרקלין. כשהטיסה מוכנה תבוא דיילת ללוות אותם למטוס. כלומר, היתרון הוא לא רק בזמן ההגעה לשדה (גם ככה אני לרוב מגיע כ-75 דקות לפני הטיסה לטרמינל 3) אלא בנוחות של התהליך ובצמצום ׳הזמן המת׳ בצורה משמעותית. בנוסף לכל החוויה היוקרתית, כמובן.
אגב, אני די בטוח שהעובדות בחנויות הדיוטיפרי בטרמינל של פתאל הן העובדות הכי משועממות בכל נתב״ג. ככה זה כשעובר לקוח פוטנציאלי אולי פעם בעשרים דקות בממוצע, כשהוא ממהר לטיסה כי דאגו להוציא אותו מהטרקלין רק ברגע האחרון, והוא ממילא כנראה מסוג האנשים שהנחה של 15% על קופסת שוקולד היא פשוט לא פקטור בשיקולי הרכישה שלהם. אבל אני באמת לא יודע מה היקף המכירות של החנויות שם.
לסיכום
שמחתי על ההזדמנות לבקר בטרמינל של פתאל. בעיניי קיומו של הטרמינל מוסיף ליוקרתו של נתב״ג.
אין ספק שהטרמינל מספק יתרונות מסוימים לאורחיו. אבל הוא לא חף ממגרעות, ואולי חלקן יתוקנו בהמשך. לעת עתה קשה מאוד להצדיק מחיר של 400$ עבור השירות הבסיסי. אולי למעט לקראת טיסה שממריאה מטרמינל 1 (שמציע מסלול פחות נוח לנוסעים יוצאים) או לקראת טיסת לילה (כשניתן להזמין חדר שינה בטרמינל לשעות הערב במקום לשלם על לילה נוסף במלון) או סתם בימים עמוסים מאוד בנתב״ג כשהחיסכון בזמן יכול להיות משמעותי.
שתי שאלות:
1. טרמינלים פרטיים כאלו הם דבר נפוץ בעולם?
2. בכמה אתה חושב שהיה נכון לתמחר את המעבר בטרמינל בנתב״ג?
(1) לא דבר כ״כ נפוץ אבל הם קיימים. המפורסמים ביותר והיקר ביותר הוא ב-LAX.
(2) ראשית – אני פחות מתחבר לתמחור הדינמי, כאמור. לדעתי עדיף אפילו שמחיר הכניסה יהיה גבוה יותר – נגיד 500$/אורח – אבל הכל כלול. להוריד את המחיר מתחת ל-200$/אורח, נגיד, זה פשוט לא נכון ובמקומם לא הייתי עושה את זה גם במבצעים הכי שווים. כל תמחור בין 500$-200$ עושה שכל בעיניי.
אתה חושב שתמצא את עצמך מבלה בטרמינל הזה לפעמים?
לא סביר. לפחות בשלב זה.
“טרמינלים״ (או טרקלינים שהם לפני הבדיקה הבטחונית) כאלה יש בכל העולם וחלק גדול מהם בחינם למחזיקי כרטיס דיינרס או priority pass select. אז נכון, לזה יש גם בלעדיות בארץ וגם יתרון שהוא ״מפואר״ ביחס לארץ, אבל זה תמחור שהוא לא פחות מהזוי (ועוד לפני מע״מ)
לצורך העניין בסין לחברה שלי שמחזיקה סתם כרטיס פלטינום מקומי יש כניסה חינם לטרקליני דומים בכמעט כל שדה תעופה סיני.
אני חושב שזו השוואה מאוד לא נכונה.
הטרמינל של פתאל הוא לא ״טרקלין לפני הבדיקה הביטחונית״. זה מתחם שנותן לנוסע מענה מלא בשדה – גם טרקלין אירוח, גם חדרים פרטיים, גם מקלחת או חדר שינה, גם אוכל ברמה גבוהה, גם מסלול נוסע יוצא מלא, אפילו דיוטיפרי וכמובן גם הסעה ישר למטוס. זה לא דומה בכלל לטרקלין מסכן וחינמי או כמעט חינמי שמציע לך משקאות קלים וכמה מאפים רגע לפני שאתה הולך לעבור את הבידוק הביטחוני עם כל שאר באי השדה ואז להמשיך ברגל עד שער העלייה למטוס (ולבזבז שם זמן נוסף כי סביר להניח שתגיע מוקדם מדי).
אני לא מכיר טרמינל פרטי אחד בסין. אני בטוח שיש, ואני בטוח שיש שם קומבינות-על לעבור בשדות תעופה אם אתה חבר של המפלגה, אבל טרמינל ברמה כזאת פשוט אין. בכלל זה דבר שקיים במעט מאוד שדות וזה מרשים שנתב״ג הוא אחד מהם (אבל באמת שיש כאן אוכלוסיה מספיק משמעותית כדי לתמוך בזה).
לא בכולם יש אוכל יוקרתי, לא בכולם יש מקלחת, לא בכולם יש דיוטי פרי. אבל צ׳ק אין, אזור ישיבה עם אוכל ושתייה, בידוק בטחוני, והסעה זה די נפוץ (ולא רק לחברי המפלגה, מספיק שיש כרטיס פלטינה של ויזה שעולה בשנה בערך 200 ש״ח)
מועדים לשמחה
יש לי טיסה עם סינגפור איירלינס מפרנקפורט לניו יורק עם המטוס a380
שילמתי לכרטיס 550 יורו לתיירים
שלחו לי מייל מכרז לאקונמי פלוס מתחיל ב 410 יורו עד 600 יורו
האם אתה ממליץ על אקונמי פלוס בסינגפור, והאם זה שווה להוסיף את הכסף, ואם כן כמה.
תודה רבה
מוצר הפרימיום של SQ הוא אחד הטובים בשוק, אין ספק, אבל המחירים שציטטת גבוהים. אם תגיש את ההצעה המינימלית, ותזכה, אתה תשלם כ-1500$ על כרטיס פרימיום הלוך/חזור. זה בערך כמה שאני הייתי מוכן לשלם על כרטיס ביזנס, אז, התמורה פה לא מרשימה במיוחד. להוסיף 200$/טיסה בשביל שדרוג כזה ל-7 שעות זה שפוי יותר, ו-410 אירו/טיסה נשמע לי המון.
תודה רבה!
האם נראה לך שבשדה תעופה יהיה אפשר לשדרג במחיר שפוי יותר, או שיש לך איזה רעיון בשבילי לשדרוג לפרמיום אקונמי או לביזנס?!
יש לי גם כרטיס חזור מגרמניה לתל אביב עם איג'אן דרך אתונה, את הכרטיס קניתי עם נקודות של מילז אנד מואר, ואני מנסה להציע מחיר לשדרוג לביזנס והוא לא מאפשר לי, האם זה נכון שכרטיס שנקנה עם נקודות אי אפשר לשרג לביזנס?!
?
תודה רבה!
להערכתי ה״טרמינל״ בא לתת מענה למוצר מתפתח עבור ציבור מסוים המעדיף לטוס במטוסי פרטיים. חברה חוכרת מטוס פרטי בן 12 עד 18 מושבים ומוכרת כרטיסים בתעריף המסתכם בערך מעל 15% – 50% ממחיר במחלקת עסקים של מוביל סדיר. היתרון הוא כמובן יותר פרטיות, נחיתה בשדות תעופה קטנים ונגישים, מה שמתורגם לחסכון ניכר בזמן (חשבו על לונדון סיטי, לה בורז׳ה בפריס וטטרבורו בניו-יורק). זהו הכיוון אליו שואפים חברות גדולות וגם מובילים סדירים – חסכון ניכר בזמן בפחות עלויות עבור הנוסע העיסקי.
אני דווקא מאמין שזה טרנד חלש ולא נתח שוק משמעותי עבור הטרמינל של פתאל.
בנתב״ג יש פעילות ענפה מאוד של מטוסים פרטיים. באופן יחסי לשדות בגודל שלו. בשביל נוסעים כאלו המתקנים הקודמים היו חלשים יחסית, וגם יקרים, והטרמינל החדש פותר את הבעיה במחיר שם מוכנים לשלם. אני לא יודע לומר אם באמת רוב האורחים כיום אכן טסים במטוסים פרטיים אבל אני מוכן להמר שכן. בנוסף, יש פעילות ענפה של נוסעים עסקיים בקוים מ/אל ת״א ורבים מהם בעלי תקציב נסיעות כמעט בלתי-מוגבל, ובפרט אם הם בעלי העסק, וכאן זה רק עניין של שיווק נכון כדי להגיע אליהם. כאמירה כללית אני חושב שבהחלט יש מקום לטרמינל כזה בנתב״ג לאור הביקוש הפוטנציאלי וזה יכול להצליח גם במחירים גבוהים.