גילוי נאות: כרטיס הטיסה לליסבון ניתן במתנה מחברת טאפ. אני מדגיש שלא היו תנאים לצד הכרטיס, לא התחייבתי לכתוב ביקורת, לא קיבלתי מטאפ תשלום או כל הטבה נוספת והפוסט הזה נכתב ללא התערבות או עריכה של טאפ או כל גורם אחר. הבלוג היה וממשיך להיות נטול תוכן-ממומן.
פוסט קודם שאולי תרצו לקרוא: סופ״ש בליסבון, ותודה לטאפ (נובמבר 2019)
מטוסי איירבאס A321LR בצי של טאפ
חברת התעופה הפורטוגלית קיבלה את המטוס הראשון מדגם זה מוקדם יותר השנה ובצי שלה עתידים להיות ארבעה-עשר מטוסים מדגם זה. ה-A321LR הוא למעשה דגם חדש מסדרת ה-Neo של איירבאס, ולכן לפעמים נקרא גם בשמו המלא A321neoLR. לטאם יש ועוד יהיו מטוסים נוספים מסדרת ה-Neo. ה-LR הוא קיצור למילים ״Long Range״. למידע נוסף על מטוסי ה-A321LR – לחצו כאן.
ב-A321LR של טאפ ישנם 171 מושבים מתוכם 16 מושבים במחלקת העסקים ו-155 מושבים במחלקת התיירים. בשתי המחלקות הותקנו מוצרים חדשים ומתקדמים, והרי המטוסים הראשונים מדגם זה יצאו ממפעלי איירבאס רק השנה.
טאפ מפעילה את המטוסים החדשים בקו לת״א. זה לא ברור מאליו כי מדובר בקו צעיר לשוק שהוא חדש לטאפ. המטוסים היו אמורים לפעול בקו כבר מטיסת הבכורה, אבל בפועל זה לא קרה. כיום כל הטיסות בקו מופעלות במטוסים החדשים למעט אולי מקרים חריגים בהם ישנה תקלה טכנית שמאלצת את טאפ לשלוח מטוס מדגם אחר. ה-A321LR מסוגל גם לפעול בקוים טרנסאטלנטיים ובשנה הבאה עתיד לטוס ליעדים בצפון-אמריקה ודרום-אמריקה. כלומר, על אף שמדובר במטוס צר-גוף טאפ ייעדה אותו לפעול בקוים ארוכים יחסית ובחרה להתקין בו מוצרים נוחים גם לטיסות של 8-5 שעות.
לליסבון במחלקת התיירים
לליסבון נסעתי עם יניב, האיש והטיסות הסודיות, שכבר פרסם את רשמיו מהטיסות.
נתב״ג היה יחסית ריק באמצע הלילה כשהגענו לעמדות הצ׳ק-אין. אספנו את כרטיסי העלייה למטוס, עברנו את הבידוק הביטחוני וההגירה, ישבנו לאכול משהו בשמוזי בנוהל והמשכנו לשער הטיסה שהיה בקומה התחתונה של זרוע B. מעט לפני תחילת הבורדינג הגיע רכב לאסוף אותנו כדי שנספיק לעלות למטוס לפני שאר הנוסעים כדי שנוכל לצלם תמונות במטוס הריק ולשוחח בקצרה עם צוות הטיסה.
כשהגענו למטוס פגשנו בצוות האדיב-במיוחד של טאפ. היה נחמד לשוחח איתם ולגלות כמה הם עצמם מתלהבים מהמטוס החדש והקו לת״א. במהלך הטיסה הם דאגו לנו היטב.
במחלקת התיירים ישנם 155 מושבים. השורות הראשונות במחלקה, בהן המושבים בעלי כריות-ראש אדומות, הן עם מרווח רגלייים משופר באינצ׳ אחד לעומת שאר המושבים במחלקה בעלי כריות-ראש ירוקות.
כרית-הראש, אגב, מתכווננת בגובה. בנוסף כל מושב מצויד במערכת בידור עם מסך מגע גדול יחסית, שולחן מתקפל בעיצוב ארגונומי ושקע USB.
בטיסה זו ישבנו בשורה הראשונה של מחלקת התיירים (שורה 6). מרווח הרגליים כמובן היה נדיב מאוד אבל אני לרוב מעדיף שלא לשבת בשורה זו כי לא ניתן להשאיר את התיק האישי על הריצפה לזמניי ההמראה והנחיתה.
במהלך הטיסה הוגשה ארוחה שנראתה יחסית מושקעת למה שמקובל במחלקות תיירים.
המושב החדש של טאפ נוח מאוד, ולא צר מדי, וגם אחרי כחמש שעות טיסה הרגיש טוב. מערכת הבידור הייתה נוחה לשימוש ונראה שהיא עמוסה בתכנים חדשים. זה יתרון גדול בעיניי במציאות שבה חברות תעופה רבות כלל לא מציעות מערכות בידור אישיות בטיסות בין אירופה לישראל.
לת״א במחלקת העסקים
הגענו לשדה התעופה של ליסבון (LIS), הסמוך למרכז העיר, וניגשנו ישר לעמדות הצ׳ק-אין הייעודיות של טאפ לנוסעי מחלקת העסקים (החברה לא מציעה מחלקה ראשונה). משם המשכנו למסלול המהיר של הבידוק הביטחוני.
הגענו לטרקלין הדגל של טאפ. הוא היה סתמי למדי ועמוס מאוד. היצע האוכל והשתיייה נראה סביר, אומנם, אבל כאמירה כללית מדובר בטרקלין-דגל חלש מאוד שאפשר וכדאי לוותר עליו בהינתן חלופות. לשמחתנו בסמוך אליו ישנו טרקלין של פריוריטי-פאס שהוא משמעותית נוח יותר וצפוף פחות. העברנו את הזמן שם. חשוב לציין שהטרקלינים האלו נמצאים במרכז הטרמינל אבל בדרך לשער הטיסה לת״א צריך לעבור בהגירה, ולפעמים גם בידוק ביטחוני נוסף (סלקטיבי), ולכן יש לעזוב את הטרקלין מוקדם יחסית כדי לא להיות בלחץ זמן.
מהטרקלין המשכנו לשער הטיסה ללא עיכובים משמעותיים. עלינו למטוס ראשונים והגענו למושבים שלנו במחלקת העסקים הנהדרת של טאפ. זה בהחלט אחד המוצרים הטובים ביותר שנשלחים לת״א מאירופה ואולי הטוב ביותר שבהם (עד שיגיע מטוס ה-A351 הראשון של בריטיש…).
במחלקת העסקים ישנם 16 מושבים המסודרים ב-5 שורות. בשלוש שורוות (1, 3 ו-5) ישנם ארבעה מושבים בכל שורה בתצורת 2-2 ובשתי שורות אחרות (2 ו-4) ישנם שני מושבים בלבד בכל שורה בתצורת 1-1.
יניב ואני ישבנו ב׳מושבי הסולו׳ בשורה 4. אלו המושבים הטובים ביותר במחלקת העסקים של טאפ, לעניות דעתי, ובמזל הם היו זמינים לנו בטיסה זו (טאפ אינה חוסמת את המושבים במפת ההושבה). זוגות אולי יעדיפו לשבת דווקא בשורות אחרות, בצמדי מושבים סמוכים, למען תקשורת טובה יותר ביניהם במהלך הטיסה.
לא הוצע לנו משקה לפני ההמראה, לא חולקו בקבוקי מים ולא נמסרו לנו ערכות נוחות. אני לא יודע אם זה כך בכל טיסה או שהצוות בטיסה זו התרשל. בכל מקרה, הטיסה המריאה בסופו של דבר באיחור קל.
המוצר של טאפ במחלקת העסקים במטוס ה-A321LR הוא לא פחות ממצוין. החיסרון המשמעותי היחיד שמצאתי הוא באפשרויות השליטה על תנוחת המושב שהן מוגבלות. המושב עצמו נוח ורחב מספיק, הוא מתכוונן בקלות ומגיע עד למצב של מיטה-שטוחה (180 מעלות). מעטות חברות התעופה ששולחות לת״א מוצרים באיכות כזאת במחלקת העסקים.
במטוסי ה-A321LR של טאפ יש אינטרנט אלחוטי. בטיסת ההלוך לא בדקנו אותו, כי היינו עייפים ורצינו לישון כמה שאפשר, אבל בטיסת החזור ניסינו לגלוש באמצעות מגוון מכשירים. החיבור היה רציף ומהיר יחסית לאורך כמעט כל הטיסה. כהטבה מענייינת טאפ מאפשרת שירות חינמי (לשעה אחת) של שימוש באינטרנט האלחוטי באפליקציות מסרים מידיים כמו ווטסאפ, פייסבוק מסנג׳ר, טלגרם וכיוצ״ב – כלומר, הלכה למעשה, טאפ מאפשרת לנוסעיה לעדכן את קרוביהם בשדה היעד לקראת הגעתם ללא עלות.
במהלך הטיסה השירות היה מצוין. כמעט טוב כמו בטיסת ההלוך. הוגשה ארוחת ערב מלאה שהייתה טובה אבל לא חריגה באיכותה. לפחות היא לוותה ביין פורט פורטוגלי מצוין (כדאי לנסות!).
לסיכום
אהבתי את החוויה במחלקת העסקים של טאפ ואת המוצר של החברה במטוס ה-A321LR. בשורות 2 ו-4 ישנם מושבים אולטרה-נוחים לנוסעים יחידים שהם באמת שדרוג רציני.
פחות אהבתי את שירותי הקרקע של טאפ ואת הטרקלין שלה בשדה הבית. קצת חבל בעיניי שיש פער כזה בין המוצר והשירות על הקרקע לבין המוצר והשירות באוויר. בנוסף, הבידוק הביטחוני הנוסף לפני הטיסות לת״א – שאינו ביוזמתה של טאפ – הוא מטרד של ממש, אבל זהו מטרד שקיים גם בשדות תעופה אחרים לפני טיסות לת״א.
מיטות שטוחות בצרי גוף זה עתיד. כיף אמיתי ושידרג משמעותי בחווית הטיסה. בפרט מישראל שהרבה מהטיסות לאירופה הן בנות 5 שעות פלוס מינוס ובשעות מוקדמות או מאוחרות מאוד.
אם אלעל רוצה בידול ופרימיום לטיסות מדריד, לוטון ליסבון וכו בצרי הגוף – זו הדרך.
אני די התאכזבתי מהאינטרנט בטיסה אבל חוץ מזה הכל היה נהדר