אייר ניו-זילנד מכרה את הסלוט שלה בהית׳רו תמורת 27 מיליון דולר
סתם ככה, למקרה שתהיתם כמה שווים סלוטים מבוקשים בשדות תעופה מובילים. פוסט שפורסם לפני השנה ב-TPG מסביר מדוע סלוטים בהית׳רו כ״כ יקרים. העסקה האחרונה אומנם תפסה כותרות אבל היא רחוקה מאוד מהשיא השייך לאומן-אייר ששילמה לאייר-פראנס בשעתו 75 מיליון דולר על סלוט מבוקש מאוד בהית׳רו. אייר ניו-זילנד מוכרת את הסלוט שלה משום שהיא מפסיקה את טיסותיה ללונדון באוקטובר (בקו שמתקיים כיום דרך לוס-אנג׳לס).
חברות תעופה מבטלות קוים לנתב״ג בעקבות משבר הקורונה
בחודש שעבר בוטלו כמעט כל הקוים לאסיה, של כלל חברות התעופה ובפרט חברות התעופה הסיניות, אך כעת המגמה מחריפה בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות ומיעוט הנוסעים. כלומר, אין הנחייה לחברות התעופה לבטל קוים אבל הן מבטלות קוים בגלל חוסר כדאיות כלכלית מובהקת. השבוע הודיעה קבוצת לופטהנזה שהיא מבטלת את כל הטיסות של לופטהנזה, סוויס ואוסטריאן לשלושת השבועות הקרובים – ובהמשך הודיעו גם אייר-פראנס, ראינאייר, איבריה, אליטליה ועוד מספר חברות תעופה על צעדים דומים. אלעל מצמצמת את פעילותה בקוים רבים, ומחליפה מטוסים ע״פ הצורך, אבל מרבית קוים ממשיכים לפעול אף על פי שרבים מהם אינם מוצדקים כלכלית בשלב זה.
הירשמו למבצע התקופתי החדש של מועדון Bonvoy
למקרה שאתם בכל זאת מתכננים לבקר במלונות קבוצת מאריוט בחודשים הקרובים. תנאי המבצע פשוטים למדי: להרשמה עד ה-31 למרץ, לשהיות בין ה-17 למרץ וה-14 ליוני, והבונוס הוא 2,000 נקודות לכל שהייה החל מהשהייה השניה.
מצרים מכחישה שפצצה היא שהפילה את המטוס הרוסי בשיטחה ב-2015
ב-31 לאוקטובר 2015 המריא מטוס של חברת תעופה רוסית מהשדה של שארם-א-שייח בדרכו לסנט-פטרסבורג. דקות לאחר ההמראה הוא סבל כשל מבני חמור והתרסק. באסון נספו 224 נוסעים ואנשי צוות. ממצאי החקירה הצביעו בבירור על פיצוץ מתוך המטוס, כלומר פיגוע טרור, והאשמה הייתה על המצרים שאינם מקפידים על נהלי ביטחון מחמירים מספיק בשדות התעופה שלהם ובפרט בשדה של שארם-א-שייח. אותו אסון גרם לחרם של רוסיה על טיסות למצרים, וצעדים דומים של חברות תעופה אירופיות, מה שהוביל לפגיעה קשה מאוד בתיירות המצרית. השבוע קבע בית-משפט במצרים כי המטוס לא הופל בגלל פצצה – ולכאורה האירוע אינו פעולת טרור כלל. זאת ועוד, בית-המשפט קבע באופן תמוה מאוד שלא ניתן להחליט על פיצויים למשפחות של קורבנות האסון משום שזהות הנספים אינה ידועה. ואני אומר: אם המצרים לא יודעים מי עולה למטוסים בשיטחם – זו בעיית ביטחון חמורה מאוד.
ממשלת תאילנד תשקיע סכום עתק של 3.2 מיליארד דולר בשיקום התיירות
משבר הקורונה הוביל לירידה חדה של מעל ל-50% בתיירות לתאילנד. בפרט כי סין היא שוק המקור העיקרי של תאילנד. סוף המשבר עוד לא כאן, אבל התאילנדים מתחילים במסלול לשיקום שוק התיירות המקומי שהוא מקור הכנסה מרכזי עבור הממשלה בהיותה של תאילנד אחת המדינות המתויירות בעולם. אפשר להניח שבקרוב נראה צעדים דומים ממדינות נוספות באסיה ובכלל.
אלעל החלה בתהליך פיטוריהם של כ-1,000 עובדים
משבר הקורונה הגיע בעיתוי גרוע מאוד עבור אלעל שנמצאת לקראת סיומו של תהליך הצטיידות ארוך ויקר. החברה בחובות עצומים אבל במגמת שיפור ניכרת בהיבטים רבים (גם אם מועדון התעופה שלה ממשיך להתדרדר…). החברה נערכת כעת לפטר כ-600 עובדים קבועים וכ-400 עובדים זמניים (אלו שעובדים בחברה פחות מ-5 שנים). בנוסף תקצץ החברה 20% בשכרם של חברי הדריקטוריון, מנהלי החברה וכמו כן טייסים ובעלי תפקידים אחרים ששכרם גבוה במיוחד. ע״פ מקורות מחוץ לחברה ישנם באלעל קברניטים שמשכורתם החודשית לעיתים נושקת ב-200,000 ש״ח – ואז אנשים תוהים מדוע החברה לא מצליחה להיות תחרותית ורווחית. באופן אישי אני מאמין שאלעל עושה כעת את הדבר הנכון עבורה, ובכלל שמדובר בצעד שהיה צריך לקרות ממילא, וכולי תקווה שיגיעו במהרה ימים טובים יותר לאלעל ובכלל.
אופטימיות גרמנית: לופטהנזה פרסמה לו״ז טיסות משדה התעופה החדש של ברלין
שדה התעופה ברנדנבורג (BER) הפך לבדיחה הכי גדולה בגרמניה בעשור האחרון. שורה אינסופית של מחדלים, כשלים וטעויות הובילו לשורה ארוכה של דחיות בפתיחת השדה שהיה אמור להיות פעיל כבר לפני שנים רבות. השדה מיועד להיות השדה הראשי של ברלין ולהחליף אפקטיבית את שני שדות התעופה של העיר יחד (TXL ו-SXF). בחודשים האחרונים עלתה הטענה שהשדה יהיה מוכן לפעילות בסוף 2020 (אשרי המאמין) ולופטהנזה הפכה להיות חברת התעופה הראשונה שפרסמה לו״ז טיסות בשדה וסביר להניח שתהיה באמת חברת התעופה הראשונה שתנחת בו לאחר שייפתח. ע״פ הפרסום לופטהנזה תעביר את פעילותה משדה התעופה טגל לשדה התעופה ברדנבורג בלילה שבין ה-7 וה-8 לנובמבר. בהצלחה עם זה.
אתיהאד הפסידה ׳רק׳ 870 מיליון דולר ב-2019
באופן יחסי מדובר בהישג מרשים לחברת התעופה מהמפרץ הערבי שכבר שנים רבות מתנהלת בצורה כמעט חסרת אחריות עם השקעות-ענק במטוסים חדישים עם מוצרים נוצצים, קוים לא-כלכליים במיוחד, שירותי VIP מוגזמים ואפילו מניות בחברות תעופה כושלות במטרה ליצור ברית-תעופה קטנה משל עצמה. ב-2018, לצורך ההשוואה, הפסידה החברה כ-1.3 מיליארד דולר – אז נתוני 2019 מצביעים על שיפור ניכר בפעילות.
השאר תגובה