בדיוק היום לפני שישה עשורים – ב-22 לפברואר 1961 – המריא מטוס הסילון הראשון של אלעל לטיסת בכורה. לכבוד האירוע, קבלו פוסט שכולו פרטי טריוויה על החברה: הטיסות הראשונות עוד לפני שנרשמה כחברה, שיאים שהושגו, חטיפת המטוס היחידה והתגובה הצה״לית, המנכ״לים שלא היו טייסים ועוד.


למען הנוחות אתייחס לאירועים בסדרם הכרונולוגי.

(1) הטיסות הראשונות

אלעל נוסדה על פי החלטת ממשלה ב-8 לאוגוסט 1948. אז עוד לא היה לה אפילו מטוס אחד, לא היו לה צוותי אוויר והיא כלל לא הייתה רשומה כחברה בישראל (זה קרה ב-15 לנובמבר). בשבועות הבאים הוקם מטה החברה ונמסר לה מטוס צבאי מדגם DC-4. המטוס הוסב בזריזות למטוס אזרחי, נצבע מחדש, זכה לשם ׳רחובות׳ ונהיה למטוס הראשון שקיבל רישום ישראלי (מספר זנב המתחיל ב-4X).

טיסת הבכורה, לציריך, המריאה ב-29 לספטמבר 1948. הנוסע הראשון של אלעל היה שר החוץ דאז משה שרת. אך מטרת אותה טיסה לציריך הייתה אחרת: להביא ארצה, באופן סימלי ורשמי, את נשיא המדינה חיים ויצמן.

(2) צוות האוויר

השוויצרים, כמיטב מסורתם, התעקשו להישאר נייטרלים ולכן סרבו שמטוס צבאי ינחת בשטחם. אלעל אומנם החזיקה במטוס שהוסב למטוס אזרחי אך בהתאם לתקנות התעופה היה עליה להציב לפחות שני אנשי צוות לשירות הנוסעים. לטובת המשימה גוייסו מלצר ממלון בת״א ופקידה מחיל האוויר.

אגב, בתחילת הדרך אנשי הצוות כונו ״סדרני אוויר״, או ״סטוארדס״, והמילה ״דיילים״ נכנסה לשימוש רק בתחילת שנות ה-50. מקורה במילה היוונית ״דולוס״ שפרושה עבד, אשר בהמשך הפכה למילה הארמית ״דיילא״ שפרושה אדם המגיש מזון ומשקאות. אליעזר בן-יהודה הוסיף לעברית את המילה ״דייל״, בפרוש דומה סה״כ אך בשונה ממלצר, וכיום נהוג לומר ״דיילי אוויר״ ובין השאר משום שהמקצוע דייל אינו בלעדי לתחום התעופה.

(3) על כנפי נשרים

זהו שמו של המבצע הישראלי להעלאת יהודי תימן. המבצע החל בדצמבר 1949 ואלעל לקחה בו חלק משמעותי. המבצע הסתיים באוקטובר 1950 וסה״כ בוצעו במהלכו קרוב ל-400 טיסות שהעלו לארץ כ-50,000 יהודים.

באופן מעניין השתתפו במבצע גם מטוסים של חברת התעופה האמריקנית אלסקה איירליינס. כ-70 שנה מאוחר יותר, וללא כל קשר, החל שת״פ בין שתי החברות ומועדוני הלקוחות שלהן.

(4) עידן הסילון

בפברואר 1961 המריאה טיסת אלעל הראשונה במטוס סילון. היה זה מטוס בואינג מדגם 707. זאת הייתה תחילתו של קשר מסחרי רציף ועמוק בין היצרנית האמריקנית לבין חברת התעופה הישראלית. מאז רוכשת אלעל אך ורק מטוסי בואינג.

טיסת הבכורה הייתה לניו-יורק עם נחיתות ביניים ברומא ובלונדון. לטיסה הוזמנו מספר כתבים מכלי התקשורת המובילים. הביקור בארה״ב נמשך מספר ימים וכלל סיור במתקני חברת בואינג במפעל הראשי שלה בסיאטל.

(5) שיא עולמי

ביוני 1961 קבעה אלעל שיא עולמי לטיסה המסחרית הארוכה ביותר בזמן הקצר ביותר. הייתה זו טיסה מניו-יורק לת״א ללא עצירות ביניים, במטוס ה-707, שעברה מרחק של כ-5800 מייל (כ-9400 ק״מ) בתוך זמן שיא של 9 שעות ו-33 דקות. במטוס היו 85 נוסעים ו-12 אנשי צוות.

אך זו לא הייתה טיסת הנון-סטופ הראשונה של אלעל מניו-יורק לת״א. בסוף שנות ה-50 השלים מטוס מדגם בריטניה טיסה בקו בזמן של קרוב ל-15 שעות. גם זה היה שיא בשעתו. אחד מטייסי אלעל, דן רוזין, היה בשתי הטיסות הנ״ל.

(6) החטיפה שהצליחה

ביולי 1968 נחטפה טיסת אלעל מספר 426 בדרכה מרומא לת״א. במטוס ה-707 היו 38 נוסעים ו-10 אנשי צוות. החוטפים, אנשי החזית העממית, הנחיתו את המטוס באלג׳יריה ומיד שחררו את הנוסעים שאינם ישראלים. במסגרת המו״מ שוחררו גם הנשים והילדים (אשר חזרו לישראל בטיסת סוויס) ושאר הנוסעים ואנשי הצוות שוחררו רק כעבור 39 ימים. מדינת ישראל שיחררה בתמורה 24 מחבלים. זו הייתה הפעם היחידה שבה נחטף מטוס אלעל. החוטפים היו לבנונים.

בעקבות אירוע זה ובעקבות אירוע נוסף באותה שנה (תקיפת מטוס אלעל וצוותו על הקרקע בשדה התעופה באתונה) ביצע צה״ל בסוף 1968 את ״מבצע תשורה״ במסגרתו פשטו כוחות של סיירת מטכ״ל וחטיבת הצנחנים על שדה התעופה של ביירות והשמידו 14 מטוסים אזרחיים.

(7) הדממה והבראה

בסוף שנות ה-70 הייתה אלעל במצב כלכלי חמור. בתחילת שנות ה-80 פרצו סכסוכי עבודה על רקע תנאי השכר. עקב המצב החליט דריקטוריון החברה בספטמבר 1982 על הקפאת הפעילות למשך חודש כדי להחליט על תוכנית התייעלות. המהלך נכשל ובאוקטובר ביקש הדריקטוריון את פירוק החברה. הממשלה הסכימה, וגם האסיפה הכללית, ולחברה מונה מפרק זמני שמינה מנכ״ל חדש. אלעל חזרה לטוס בינואר 1983 לאחר חתימה על הסכם עבודה חדש עם העובדים.

אלעל מעולם לא הייתה קרובה יותר לפירוק. זו גם הייתה הפעם היחידה שאלעל חדלה לטוס לפרק זמן כ״כ ממושך בגלל קשיים פנימיים (להבדיל מהמצב הנוכחי בתקופת הקורונה).

(8) זכות ראשונים

במרץ 1984 הפכה אלעל לחברת התעופה הראשונה שמפעילה מטוס בואינג מדגם 767-200ER. מטוסי ה-767 נחשבו פורצי-דרך בהיותם מטוסים רחבי-גוף שנדרשו רק שני טייסים להפעלתם (בניגוד לכל מטוס רחב-גוף אחר באותה תקופה). הדגם הראשון בסדרה החל טיסות מסחריות ב-1982 אך דגם ה-200ER, הייעודי לטיסות ארוכות, נכנס לשירות רק ב-1984. הסיומת ״ER״, היא קיצור של ״Extended Range״. אלעל, אם כן, הייתה הראשונה להפעיל את הדגם החדיש.

לאורך השנים הפעילה אלעל 6 מטוסים מסדרת ה-767. מטוס ה-200ER הראשון, זה שנכנס לשירות במרץ 1984, עזב את הצי בספטמבר 2011 ונגרט.

(9) מועדוני לקוחות

בשנות ה-90 הפעילה אלעל ארבעה מועדוני לקוחות במקביל. אחד כללי (״הנוסע המתמיד״), אחד ייעודי ללקוחות כאל (״קונים טסים״), אחד ייעודי ללקוחות לאומיקארד (״הנוסע הנאמן״) ואחד לנוסעים צעירים (״ראש בעננים״). ארבעתם אוחדו ב-2004. אחת הסיבות לאיחוד הייתה השאיפה של אלעל להגיע להסכמים עם מועדוני התעופה של אמריקן וקוונטס.

בהמשך הפעילה אלעל תוכניות שונות לתגמול קהלים שונים. לדוגמה תוכנית Sell&Fly אשר איפשרה לסוכני נסיעות לצבור נקודות ממכירת כרטיסים או תוכנית Executive שעדיין קיימת ומציעה סל של הטבות ללקוחות אלעל שאינם תושבי ישראל.

(10) מנהלי אלעל

ישנה דעה רווחת לפיה מנכ״לי אלעל הם ברובם טייסים בוגרי חיל האוויר. זה לא נכון. למעשה, מתוך 15 המנכ״לים שניהלו את החברה מאז היווסדה – כולל הנוכחי, אביגל שורק – רק 6 שירתו כטייסים בחיל האוויר. 2 מה-6 היו גם מפקדי החיל (מרדכי הוד ואליעזר שקדי).

רפי הר-לב, שהיה טייס ומפקד בחיל האוויר והשתחרר מצה״ל בדרגת תא״ל, החזיק בתפקיד המנכ״ל יותר מכל אחד אחר. ב-1977 הוא מונה כמשנה למנכ״ל וב-1979 הפך מנכ״ל בפועל לאחר פרישתו של מרדכי הוד. הוא עזב ב-1980 כשלא ניתן לו מינוי קבע כמנכ״ל החברה, ובא במקומו יצחק שנדר, אך הוא חזר לתפקיד המנכ״ל ב-1982 כשהחברה נכנסה להליך הפירוק. הוא נשאר בתפקיד עד 1996. במהלך כהונתו הוא שיקם את אלעל היטב והפך אותה לרווחית.

10 תגובות

    • Lior@FlyingOut

      אני לא יודע למה הפוסט הזה נראה לך כמו יח״צ.

      אני כותב על תעופה. באופן טבעי אני כותב גם על אלעל – בהיותה חברת התעופה הגדולה במדינה שבה אני חי. מדי פעם אני מקדיש פוסטים גם לחברות תעופה אחרות, גם כן באופן טבעי. אף אחד באלעל לא ביקש ממני לכתוב את הפוסט הזה או כל פוסט אחר על החברה וקוראיי הבלוג הקבועים יודעים היטב שיש לי ביקורת כלפי אלעל (ומועדון הנוסע המתמיד) ואני לא טס עם אלעל בתכיפות (אם כי הייתי רוצה).

      הגב
  1. אורי

    הטיסה בבריטניה (מטוס מדחף) מניו יורק לתל אביב אכן היתה הישג מרשים, בעיקר כי זה הרבה מעבר לטווח המטוס. אך יש לציין שמדובר במטוס בלי נוסעים (פרט לכמה עיתונאים) שפירקו ממנו חלק מהמושבים כדי לחסוך משקל.

    אם עוסקים בשיאים, איך אפשר לדלג על שיא מספר הנוסעים במטוס אחד, שנשבר ע"י אל על במבצע שלמה, ונראה שיחזיק לנצח?

    הגב
  2. נוגס

    חשבתי על כך שעברו חמישים שנה המטוסים השתפרו וזמן הטיסה לנויערק התארך בכמעט 3 שעות (כן, אני יודע שלא משתלם לטוס מהר, כי בטיסה כזו חסכון של 20 דקות לא מורגש עבור הנוסעים ושורף המון דלק וכן שמתי לב שהיו כלום נוסעים, אבל בכל זאת…).

    הגב
  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אירוע מעניין נוסף ששווה להזכיר. מטוס אלעל שהופל בטעות בשמי בולגריה בשנת 1955. נדמה לי שיחד עם מטוס המטען שהתרסק באמסטרדם אלה מטוסי החברה היחידים שלא הגיעו ליעדם בשלום.

    הגב
  4. אורי

    נכון, בלבלתי בין זמני הטיסה של בריטניה ו-707. באמת 9:33 זה זמן מהיר מאוד. לדעתי ה-707 לא מהיר מהמטוסים של היום. בטח לא מה-747 ששירת בקו שנים רבות. שעה אחת יכולה להיות תוצאה של רוח טובה.

    הגב
  5. יצחק

    אני מצטרף לתקוה שלך
    כרבים אחרים אני מזמן לא מרגיש בבית באלעל
    אולם אני חייב לציין לטובה טסתי עם אלעל לפני כמה חודשים
    והיה נחמד מאד! הצוות היה אדיב מאד , למרות ההגבלות והתקופה הקשה
    אמנם הקפידו על הכללים ועל מסכות כנדרש! אבל לא באלימות והיסטריה של החברים ביונייטד,
    ויתרתי על השדרוג לתיירים + משום שהיה לי ספסל שלם לשכב עליו!
    לגבי הפליכארד כמו שכתבת זה מזמן מכונת כסף ולא מועדון נאמנים
    אגב ההטבה של שדרוג חינם לתיירים + כבר לא רלוונטית משום שאין את המחלקה יותר
    זה רק מושבים ספורים ביציאות ליד המטבח וכדו'

    הגב

השאר תגובה