רשמים מטיסה ראשונה במחלקה ראשונה

ב-23 ביוני המריאה מדובאי טיסת הבכורה של אמירטס לת״א. זו כמובן הייתה טיסה חגיגית ובנתב״ג נערך טקס בנוכחות בכירים רבים. לשמחתי יכלתי להזמין מושב בטיסה זו במחלקה הראשונה (1A אפילו) וחזרתי עם אוסף של רשמים מהנסיעה ומהמחלקה הראשונה החדשה של אמירטס בפרט.

לדובאי הגעתי חמישה ימים קודם לכן בטיסת סוויס. היה לי כרטיס במחלקת העסקים ותקווה גדולה לשדרג למחלקה הראשונה אם יהיה מחיר טוב לשדרוג בצ׳ק-אין בשדה – אבל הציעו לי שדרוג ב-1250 פרנק (כ-4500 ש״ח) וזה נשמע לי מוגזם לטיסת יום שאורכת כ-7 שעות. הטיסה של סוויס הייתה סה״כ נוחה למעט העובדה שאחת הדיילות הצליחה לשפוך עלי כוס מים.

בדובאי ביליתי שלושה לילות במלון Waldorf Astoria DIFC (מומלץ בחום, כמובן רצוי בתעריף אימפרסריו!) ושני לילות במלון Conrad Dubai (סה״כ מלון נוח וגם כן זמין בתעריף אימפרסריו, אבל לא קרוב לרמה של ה-WA). ראוי לציין ששני המלונות האלו אירחו אותי ללא עלות לאור היותי סוכן מועדף של קבוצת הילטון. אני מזמין לילות רבים בשני המלונות האלו עבור לקוחות.

באחד הימים שלפני הטיסה הצטרפתי לסיור עיתונאים במתקנים של אמירטס. ראינו את מרכז הכשרות הבטיחות של החברה (מהמתקדמים בעולם עם מודל יחיד מסוגו של A380), למדנו על מסלול הכשרת צוותי האוויר (כולל חדר ייעודי ללימוד מכירת דיוטיפרי בטיסה…), ביקרנו במשרדים הראשיים בשדה התעופה (חתיכת קומפלקס עם קניון קטן בפנים) וקיבלנו הסברים על האופרציה של אמירטס בשדה הבית שלה ממנהל מרכז השליטה של החברה (שכולל גם מתחם ייעודי לאירועי חירום). היה מרשים מאוד לראות כיצד מתנהלת חברת תעופה בסדר גודל כזה שנחשבת לאחת המובילות בעולם ומנהלת אלפי עובדים שנמצאים בכל קצוות תבל בכל רגע נתון.

בבוקר של ה-23 ביוני נסעתי לשדה ביחד עם יניב, האיש והטיסות הסודיות, לקראת טיסת הבכורה של אמירטס לת״א.

הזמנת הכרטיס

המועד לטיסת הבכורה של אמירטס נדחה מספר פעמים בשנה האחרונה. באופן טבעי עקבתי מקרוב אחר ההתפתחויות ומיד כשפורסם המועד החדש התחלתי לבדוק אפשרויות להזמנה. לשמחתי הרבה אמירטס הציעה גם מושבי בונוס בטיסת הבכורה, ולא רק מושבים בכסף, לחברי המועדון שלה Skywards. יניב ואני שמנו הזמנה לכרטיס במחלקת העסקים בעלות של 38,750 מיילים ו-290 דירהאם לנוסע. באותה עת המחלקה הראשונה לא הייתה זמינה.

במועדון של אמירטס ניתן לשדרג כרטיסים ממחלקת העסקים למחלקה הראשונה – והאפשרות הזאת זמינה באופן חריג גם לכרטיסי בונוס. העלות היא החל מ-15,000 מיילים לטיסה, ובאופן שיגרתי בקשות השדרוג האלו מאושרות או נדחות כ-48 שעות לפני הטיסה. ביום הטיסה עצמו אין מגבלות וכל עוד זמין מושב במחלקה הראשונה אז ניתן לשדרג אליו באותה העלות. אני לא יודע להסביר איך או מדוע אבל בקשות השדרוג של יניב ושלי אושרו ימים רבים לפני הטיסה. ראוי לציין שלא הייתה כל התערבות מצד אמירטס בכרטיסים שלנו.

כך יצא שמספר שבועות לפני הטיסה כבר בחרנו לעצמנו את סוויטות 1A ו-1K. יניב ישב ב-1K ולדעתי זו הסוויטה העדיפה מבין השתיים בשל פרטיות גבוהה יותר. 2A טובה באותה מידה כמו 1K.

חוויית הקרקע

בבוקר של ה-23 ביוני יצאנו לשדה. אסף אותנו מהמלון רכב של בלאקליין, אם כי היינו יכולים להסתפק באובר-בלאק שהיה עולה חצי המחיר.

לאמירטס יש כניסה נפרדת בטרמינל לנוסעי מחלקות העסקים והראשונה. מדובר באולם גדול שכולל עמדות צ׳ק-אין רבות. על פניו אין הפרדה בין נוסעי המחלקות השונות ולאחר הצ׳ק-אין כל הנוסעים ממשיכים במסלול אחד דרך הבידוק הביטחוני בקצה האולם. כשעברנו שם הייתה רק עמדת בידוק אחת פעילה וזה קצת חבל. אומנם לא היה תור ארוך אבל זו לא הרגישה לי כמו חוויה שתואמת טיסה במחלקה ראשונה.

אחרי הבידוק הביטחוני עלינו במעלית לקומת הדיוטיפרי. משם הלכנו מספר דקות עד שהגענו לטרקלין המחלקה הראשונה. לא נורא אבל גם לא מצוין.

טרקלין המחלקה הראשונה של אמירטס הוא בעיקר גדול. אני לא חושב שהוא יפה במיוחד או מעניין במיוחד או איכותי במיוחד – אבל גדול הוא כן. אגב, את אותו הדבר אני אומר על טרקלין הדגל של טורקיש באיסטנבול שבעיניי הוא אובר-רייטד ברמות אחרות ואני אישית לא נהנה שם. בטרקלין של אמירטס פגשנו חברים לארוחת בוקר והתאכזבו ביחד מהמנות שהגיעו. המסעדה רחוקה מלהיות מצוינת, וחבל, אבל המבחר עשיר והשירות טוב. לפני שיצאנו הספקתי לנסות מספר יינות כי אמירטס היא אלופת העולם באלכוהול וזה פשוט פשע לטוס איתה ולא לשתות.

בורדינג

חשבתי שיהיה טקס בשער הטיסה. חשבתי שהעלייה למטוס תהיה מסודרת, מוקפדת, וכמובן תהיה קדימות לנוסעי המחלקה הראשונה. בפועל היה בדיוק להפך.

דיילי קרקע של אמירטס קיבלו את הנוסעים בכניסה לאזור המתוחם ובדקו דרכונים וכרטיסים. בתוך האזור הזה בהחלט לא היו מספיק מקומות ישיבה לכל הנוסעים וכמובן שלא היו אזורים נפרדים לפי מחלקות שירות. אז עמדנו וחיכינו.

קבוצה של עיתונים עלתה למטוס לפני הנוסעים. עד כאן מקובל וסביר. אח״כ, בלי כריזה או כל הודעה מצד הצוות, פשוט הגיע דייל קרקע ונעמד ליד המדרגות הנעות שמובילות לחלק התחתון שאליו מחובר הגשר והתחיל לקרוא לנוסעי המחלקה הראשונה. לבורדינג כזה הייתי מצפה אולי בשדה של מדינת עולם שלישי לקראת טיסת-פנים אבל בטח שלא בשדה הבית של אמירטס לפני טיסת בכורה חשובה. מיותר לציין שסביב המדרגות הנעות התקבצו ישראלים רבים שלא מכירים בקיומו של בורדינג מסודר אז הכל היה מסובך יותר. אבל לבסוף מצאתי את עצמי במטוס.

המוצר החדש של אמירטס

לטיסת הבכורה הוקצה המטוס החדש ביותר בצי של אמירטס מדגם 777-300ER של בואינג. הוא כולל כמובן את המחלקה הראשונה החדשה של החברה שרבים מהמומחים בתחום מכתירים אותה כמחלקה הראשונה הטובה ביותר בשוק כיום. אני לא יודע אם אני מסכים עם התואר הזה אך בהחלט מדובר במוצר מצוין שמתחרה לכל פחות על מקום בפודיום ובפרט לנוסעי סולו. זוגות כנראה יעדיפו את המחלקה הראשונה החדשה של סינגפור איירליינס.

המוצר הזה מותקן לבינתיים רק במספר מצומצם של מטוסי 777. ב-A380, הדגם בשני בצי של אמירטס, מותקנת המחלקה הראשונה הישנה שהיא בעיניי בעיקר מכוערת. אבל, נכון, ב-A380 יש מקלחת וזה שיחוק רציני לכל חובב תעופה אמיתי. אין ספק שאני מעדיף את המוצר החדש על פני ה-A380 ותסלח לי המקלחת.

להלן תמצית הרשמים שלי מהמוצר החדש:

(1) המושב נוח בצורה בלתי רגילה. פשוט מושב שלא רוצים לקום ממנו. הוא גם מתכוונן בצורה מלאה עם שליטה מצוינת מהטאבלט הקטן שמשמש כשלט ראשי לסוויטה. תענוג, ציון 10/10.

(2) הסוויטה מרווחת מאוד. יש תא ייעודי שמתאים למזוודת טרולי אבל מעבר לכך יש מרחב עצום בסוויטה והתחושה מצוינת. בת״א סוויטה כזאת הייתה מושכרת כדירה קטנה לסטודנטים ואני לא בטוח שהם היו מתלוננים על השטח. לראייה – המחלקה כוללת רק שתי שורות שבהן שלוש סוויטות בכל אחת. לסוויטה יש דלת שסוגרת אותה באופן מלא ויוצרת פרטיות מוחלטת לנוסע. יש גם חלון קטן שמאפשר לצוות להכניס ולהוציא פריטים מבלי לפתוח את הדלת של הסוויטה.

(3) הסוויטה מתקדמת מאוד מבחינה טכנולוגית. שלושת החלונות, כל התאורה, מסך הטלויזיה הגדול (32 אינץ׳ HD), המושב, ה-DND, המיזוג ועוד – הפונקציות כולן נשלטות באמצעות מספר אמצעים: טאבלט נשלף שהוא השלט הראשי, שלט אלחוטי קטן, מסך מגע על הקיר ועוד מספר כפתורים ייעודיים על המושב עצמו. זה נשמע עמוס אבל במציאות הכל אינטואיטיבי ונוח מאוד. לסוויטה יש שמונה מצבי תאורה לא כולל חושך, החלונות אלקטרוניים, יש אפשרות לראות אם השירותים פנויים או תפוסים, ניתן להזמין רום-סרוויס מהצוות ואפילו לקיים איתם שיחת וידאו לטובת העניין… והרשימה ממשיכה. חוץ מטעינה אלחוטית למכשירים אני חושב שיש כאן הכל.

(4) בסוויטה יש מיניבר. לא מקורר, אומנם, אבל מיני בר עם משקאות שונים, חטיפים ומוצרים אחרים. רק למקרה שיתחשק לכם משהו זריז בלי לחכות לשירות של הצוות. המבחר מרשים אבל בעיניי זה בגדול גימיק שהוא פחות הכרחי.

(5) אמירטס, כפי שציינתי קודם, היא אלופת העולם באלכוהול. לפני מספר שנים היא השיקה את תוכנית האלכוהול שלה עם השקעה חסרת-תקדים של מעל 500 מיליון דולר שכללה גם רכישת מרתף יינות בצרפת. באופן שיגרתי ניתן למצוא במחלקה הראשונה בקבוקי אלכוהול בשווי מעל אלף דולר שכבר מזמן לא ניתן להשיג בחנויות. יין, וויסקי, קוניאק או כל מה שאתם אוהבים – יש תפריט עשיר מאוד, גם במטוסים וגם בטרקלין בשדה הבית בדובאי.

(6) השירות של הצוות מצוין. לא הייתי אומר שאמירטס היא מספר אחת בעולם בשירות, כי זאת כנראה תהיה הגזמה על חשבון חברות התעופה האסייתיות, אבל באופן כללי השירות במחלקה הראשונה של אמירטס הוא מוקפד ומקצועי מאוד. רק אנשי צוות מצטיינים מקבלים את הזכות להיות במחלקה הראשונה וזה מורגש. במחלקה הראשונה יש רק שישה נוסעים כך שהצוות כמעט תמיד זמין לכל בקשה.

לאחר הנחיתה התקבל במטוס בהסלנה מסורתית. יניב ואני נשארו יחד עם העיתונאים לטקס הגדול שנערך בשער הטיסה בנתב״ג במעמד שרת התחבורה ובכירים נוספים. לא זכור לי טקס מושקע כ״כ בנתב״ג לקבלת טיסת בכורה – אבל הייתי רק במעטים מהם.

לסיכום

הטיסה במחלקה הראשונה החדשה של אמירטס הייתה חוויה מיוחדת מאוד אבל לצערי זאת הייתה טיסה קצרה מדי של כשעתיים וחצי בלבד. זאת ועוד, מעצם היותה טיסה חגיגית מאוד, הרי שרוב הטיסה הייתה טיילת משמעותית במטוס. אני חושב שהייתי בין הנוסעים היחידים שקיוו שהטיסה תופעל עם המטוס החדש ולא עם ה-A380 כי רציתי מאוד לנסות את המחלקה הראשונה החדשה של החברה וכמה טוב שזה יצא כך.

מחכה בקוצר רוח להזדמנות נוספת לטוס במחלקה זו בעתיד אבל בטיסה ארוכה הרבה יותר כדי שאוכל לחוות את המוצר בצורה מלאה כולל במצב שינה ובמספר ארוחות.