שלוש יבשות בחודש אחד: לילה בציריך
ריו היא עיר נהדרת מהרבה בחינות, ובהחלט אחת הערים שחובה לבקר בהן לדעתי, אבל יש לה בעיה אחת שמפריעה לנוסעים תכופים: שוק המלונות בעיר מזעזע.
זו בעיה שיש לה מספר רבדים:
- נוכחות אפסית לרשתות מלונות בינ״ל. לא, אני לא אומר שצריך לבחור תמיד במלון של רשת בינ״ל בכל יעד. אבל לנוסעים תכופים יש נטייה ברורה להעדיף מלונות כאלו גם כי זה חוסך להם את הצורך בסקר שוק, גם כי הם מכירים את הסטנדרטים של המלון עוד לפני שהם מגיעים אליו וגם כי זה מאפשר צבירה וגם מימוש של נקודות. זה לא אומר שאי אפשר לבקר בעיר שאין בה נוכחות של רשתות בינ״ל אבל זה כן אומר שלנוסעים תכופים יהיה קל יותר ׳להתמודד׳ עם עיר שיש בה נוכחות עשירה של רשתות בינ״ל.
– – – - סטנדרט השירות והאיכות במלונות נמוך. ייתכן שזו בעיה שנכונה לברזיל כולה. מרבית המלונות באזורים הפופולריים של העיר, בין סנטרו דרך בוטאפוגו ועד איפנמה, הם מלונות מיושנים מאוד ולא אטרקטיביים. כלומר, דווקא המלונות שנמצאים במיקום הטוב ביותר הם ברמה נמוכה. יש כמובן יוצאים מן הכלל אבל הם לרוב יקרים להחריד.
– – – - נוכחות מוגבלת של מלונות יוקרה. בקטלוג של וירטואוזו מופיעים ארבעה מלונות בלבד בכל ריו ומלון נוסף אחד שעולה בתוצאות החיפוש כאחד המלונות בעיר אך למעשה נמצא כמה שעות נסיעה ממנה. לצורך ההשוואה בקטלוג של וירטואוזו יש תשעה מלונות בישראל אבל יחי ההבדל: בישראל יש כ-9 מיליון תושבים ומבקרים בה קצת יותר מ-3 מיליון תיירים בשנה בעוד בריו לבדה יש כ-13.5 מיליון תושבים ומבקרים בה מעל 5 מיליון תיירים בשנה.
– – – - תמורה נמוכה יחסית למחיר. לפחות באזורים המבוקשים ביותר לתיירים. הסטנדרט של המלונות כאמור נמוך למדי אבל המחירים בעיר גבוהים. מדוע? כי המלונות יודעים שבריו המיקום הוא הכל. ריו גם לא מצטיינת בתחבורה הציבורית שלה, במצב הכבישים שלה או ברמת הביטחון האישי ברחובות שלה (לא בכל האזורים של העיר…) כך שעניין המיקום הופך למשמעותי יותר.
בשורה התחתונה – בחירת מלון מתאים בריו ומציאת עסקה טובה הן פעולות מאתגרות יחסית כשמדובר בביקור בעיר היפה הזאת.
הבחירה בשכונת בארה דה טיז׳וקה
מתוך ויקיפדיה:
בארה דה טיז'וקה (בפורטוגזית: Barra da Tijuca), המכונה גם בקצרה "בארה", היא שכונה במערב העיר ריו דה ז'ניירו בברזיל, השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי. העיר ידועה בחופים, נהרות ואגמים רבים, ובסגנון החיים המאפיין אותה.
בשכונה מתגוררת רק 4.7% מאוכלוסיית העיר, אך 30% מהמסים של העיר נגבים בה; היא נחשבת לאחד האזורים המפותחים בברזיל. היא נבנתה ופותחה בעיקר החל משנות ה-70, על פי סטנדרטים מודרניים יחסית, כגון כבישים רחבים המהווים צירי תנועה מרכזיים. היא נחשבת כיום כשכונה המשלבת מודרניות, קיימות וטבע. היא כוללת גנים רבים, מרכזי קניות, בנייני מגורים ואחוזות רחבות ידיים.
בבארה דווקא כן יש נוכחות של רשתות מלונות בינ״ל ממגון קבוצות. תוכלו למצוא באזור מלונות של הרשתות נובוטל, איביס, מרקיור, גראנד מרקיור, גראנד הייאט, הילטון, בסט ווסטרן, קורטיארד, רזידנס אין, רמדה ועוד. בהחלט מבחר לא מבוטל. ראוי לציין שלקבוצת אינטרקונטיננטל אין אפילו מלון אחד בכל ריו – וזו שערוריה קטנה בפני עצמה.
אחרי התלבטות משמעותית בחרתי במלון של הילטון. החלופה הייתה המלון של גראנד הייאט שהוא יוקרתי יותר, במיקום טוב יותר ויקר הרבה יותר. בסופו של דבר בחרתי בהילטון כי הרגשתי שם אקבל תמורה גבוהה יותר למחיר בצורה משמעותית, ובפרט שלא היה לי צורך בפינוק נוסף בנסיעה הזאת.
הזמנת המלון
הטבה אחת שרציתי לנצל היא ׳לילה חמישי בחינם׳ במימוש נקודות של הילטון. זו הטבה שקיימת רק לבעלי סטטוס גבוה במועדון Hilton Honors ואני עדיין ביניהם. הרעיון פשוט מאוד: בהזמנת שהייה של חמישה לילות ומעלה בתשלום בנקודות הלילה החמישי יהיה בחינם.
הזמנתי חמישה לילות מה-13 עד ה-18 לינואר. כל לילה עלה 26,000 נקודות וכך שקיבלתי חמישה לילות תמורת 104,000 נקודות סה״כ. אם נניח שנקודה של הילטון שווה 0.35 סנט הרי שעבור השהייה שילמתי נקודות בשווי ריאלי של 364$. (כלומר, 72.8$ לכל לילה בלבד – אין תשלום מסים). זו עסקה פנטסטית בעיניי!
את הלילה הנוסף, שהוא למעשה היה הלילה הראשון של השהייה מה-12 עד ה-13 לינואר, הזמנתי בכסף ושילמתי 367 ריאל ברזילאי כולל מסים (בתעריף MVP). בתרגום: 113$ לפי השער הנוכחי.
כלומר, סה״כ שילמתי 477$ עבור שישה לילות במלון אם תרצו להתייחס לשווי הכספי של הנקודות. מהשהייה גם צברתי קרוב ל-6,000 נקודות תודות למבצע התקופתי ולסטטוס שלי במועדון.
ביקורת מקוצרת: Hilton Barra Rio de Janeiro
ביציאה משדה התעופה הבינ״ל של ריו הזמנתי אובר. כשעה ורבע אח״כ הייתי במלון – מוכן לעשות צ׳ק–אין בסביבות השעה 9:30 בבוקר.
גם עבור אורחים בעלי סטטוס גבוה במועדון של המלון, ואפילו אם מדובר במלון גדול, זה לא טריוויאלי לעשות צ׳ק–אין בשעה כ״כ מוקדמת (אם כי לא חריג במיוחד). לשמחתי דווקא היה חדר מוכן עבורי ועשיתי צ׳ק–אין מיד כשהגעתי.
הלובי של המלון נותן תחושה של מלון עסקי (ובצדק, רבים מאורחיי המלון הם נוסעים עסקיים) אך יש בו הרבה מקומות ישיבה, חללים פתוחים ובר (שפעיל ברוב שעות היום). סה״כ לובי נעים מאוד ומעוצב.
קיבלתי חדר אקזקיוטיב בקומה ה-7 עם נוף לכיוון מערב. נאמר לי שאולי תהיה סוויטה פנויה בהמשך היום אבל עם נוף מזרחה (לכיוון הקניון) אבל לא היה לי צורך בסוויטה אז העדפתי להסתדר בחדר שהוצע לי. ואכן, הנוף לכיוון מערב מרשים מאוד ובפרט משום שהמגרש הסמוך למלון בכיוון זה עדיין ריק מבנייה.
התאורה במסדרונות של המלון נבנתה כך שהיא כבויה כשהמסדרון ריק מאדם ונדלקת מיד כשאדם נכנס למסדרון. זה אולי נשמע מעט מלחיץ אבל אני התלהבתי.
החדר בהחלט עמד בסטנדרטים של רשת הילטון והוא גם היה מרווח מאוד. המיטה הייתה גדולה, שולחן העבודה היה פשוט ופונקציונלי, הייתה כורסה נוחה בפינה וחדר המקלחת היה מאובזר ונעים. הייתי מרוצה מאוד.
חיסרון אחד שכדאי לציין הוא שרמת בידוד הקול של דלת הכניסה ושל החלונות היא טעונה שיפור. המשמעות העיקרית היא שאפשר לשמוע אנשים עוברים במסדרון ובפרט אם הם קולניים – וזה יכול להפריע בשעות הלילה בסופ״שים כשאנשים חוזרים ׳שמחים׳. רמת הבידוד של החלונות היא סה״כ מובנית – כי הרי לא מדובר במלון שדה שצריך להתמודד באופן שיגרתי עם רעש מטוסים – ובפרט לחדרים במפנה המערבי של המלון שפונים לאזור ריק מכבישים ובניינים. במהלך היום יכלתי לשמוע את התנועה החולפת בכביש הראשי הסמוך אבל בלילה היה סה״כ שקט למדי.
הנוף מהחדר היה מצוין.
הטרקלין של המלון ממוקם בקומה ה-8 (מתוך 9) וגם הוא נהנה מנוף מצוין. הטרקלין מרווח למדי, כולל שלושה אזורי ישיבה בחלל פתוח אחד ומעוצב בצורה נעימה. בטרקלין לא מוגשת ארוחת בוקר אבל כן מוצע כיבוד ושתייה קלה לאורך היום וארוחה קלה ובר אלכוהול צנוע בשעות הערב. אין שירות בטרקלין לאורך שעות היום.
במהלך השהייה שלי הטרקלין היה ריק לחלוטין כמעט בכל שעות היום למעט שעות הערב שאז הגיעו בעיקר משפחות עם ילדים. בשעות הערב היה כמובן שירות בטרקלין והוא היה מצוין.
סה״כ אני חושב שמדובר בטרקלין נוח מאוד ונעים מאוד אבל עם היצע אוכל ושתייה יחסית מוגבל. כלומר, במובני ארה״ב מדובר בטרקלין מדהים ובמובני אסיה מדובר בטרקלין בינוני לכל היותר.
ארוחת הבוקר מוגשת במסעדת Abelardo Restaurant & Bar. באותה מסעדה מוגשות גם ארוחות בשאר שעות היום עם שעות מסוימות בין לבין במהלכן המסעדה סגורה. במבט ראשון, ואולי בגלל העומס של שעות ארוחת הבוקר, המסעדה לא עושה רושם מיוחד. במהלך השהייה גיליתי שהיא דורגה במקום ה-3 מתוך כ-13,000 מסעדות בכל ריו (כרגע במקום ה-9…).
כל ארוחות הבוקר היו טובות (בלבד, נגיד 7/10) וארוחת ערב אחת שאכלתי במסעדה הייתה פשוט מצוינת.
המלון לא נמצא על קו החוף של בארה וזה חיסרון מובהק. החדשות הטובות הן שהמלון מציע שאטל חינמי מספר פעמים ביום לנקודה מרכזית ברצועת החוף של בארה והאורחים יכולים לקבל גם תיק ייעודי הכולל מגבת, קרם הגנה וכו׳. סה״כ סידור נוח מאוד. אומנם הנסיעה אורכת כעשרים דקות לכל כיוון אבל לפחות ניתן להגיע לחוף, ועוד לאזור המובחר שלו, מבלי להידרש להליכה ארוכה או לנסיעת מונית.
בסמוך למלון, ממש מהצד השני של הכביש, יש קניון גדול מאוד ומערבי לחלוטין. זה בגדר יתרון שלדעתי יותר ממפצה על הריחוק של המלון מהחוף. בקניון אפשר למצוא מספר מסעדות, אולם קולנוע וכמובן אינספור חנויות לרבות חנויות נוחות כמו סופר, בית מרקחת ועוד. אידיאלי לשהייה ארוכה.
במהלך השהייה שלי ניצלתי את השאטל לחוף פעמיים וביקרתי בקניון פעמיים גם כן. כדי להגיע למרכז העיר העדפתי לקחת אובר, בנסיעה לא קצרה בכלל, ולא להשתמש בתחבורה הציבורית (שהיא דווקא די מסודרת באזור הזה אבל הנסיעה אף ארוכה יותר ולפעמים הדוחק רב).
לסיכום
ריו דה ג׳נרו היא ללא ספק אחת הערים האהובות עלי בעולם. היא לא הנקייה ביותר, היא לא התרבותית ביותר, היא לא הבטוחה ביותר, היא לא הזולה ביותר והיא לא הנוחה ביותר לתייר הממוצע… אבל וואו כמה שהיא יפה, צבעונית ושמחה. צאו לשיטוט של שעה אחת בטיילת של קופקבאנה ותבינו בדיוק למה הכוונה שלי (ויש עוד כמה נקודות שחובה לבקר בהן בעיר!).
שמחתי מאוד שבחרתי לבלות את השבוע שלי באזור בארה דה טיז׳וקה שהוא אזור של העיר שמעולם לא ביקרתי בו. זה לא אזור שהייתי ממליץ עליו למי שמבקר בעיר בפעם הראשונה, קל וחומר לביקור קצר, אבל למי שקצת מכיר את ריו ורוצה אזור שקט יותר ועם מחירי מלונות שפויים יותר אז בארה מתאים בול.
המלון של הילטון היה הפתעה נעימה מבחינתי. לא שמדובר במלון יוצא מן הכלל אבל בהחלט קיבלתי תמורה גבוהה מאוד לכסף ששילמתי והשהייה הייתה טובה מאוד מכל בחינה. מאמין שאחזור לבקר בו פעם נוספת בעתיד.
פעם היה אינטרקונטיננטל ריו ממש מעל הצוק של סאו קורנדו נוחות טובה ושירות לא רע. העיקר היה המיקום, אך כפי שכתב בוודאי נחשב לחריג. כיום למי שמתכנן ״לנפוש״ באזור ריו עדיף להרחיק עד בוזיוס שאיכות חופיה, חיי לילה שלה והבטחון אישי עוקפת את ריו העיר בסיבוב.
תודה על ההמלצה!