מחריף המאבק של חברות התעופה האמריקניות, בגיבוי וועדי עובדים בארה״ב, נגד שלושת חברות התעופה הגדולות מהמפרץ הערבי: אתיהאד, קטאר איירוויס ואמירטס. החברות האמריקניות מאשימות את החברות הערביות ב׳משחק לא הוגן׳ שכן האחרונות מקבלות סובסידיות אינסופיות מהמדינות שלהן והטבות נוספות שאינן ברוח התחרות החופשית. בטיעון הזה, נכון ככל שיהיה, שוכחות החברות האמריקניות שגם הן מקבלות הטבות מהמדינה שלהן וכמובן מקבלות חילוץ מפשיטת רגל בכל פעם שהן קורסות כלכלית (וזה קורה מדי פעם).
בכל מקרה, דלתא היא מובילת המאבק והמנכ״ל הקודם שלה חתום על כמה אמירות קשות מאוד, שלא נאמר גזעניות ופוגעניות, נגד החברות הערביות.
לאחרונה פרסמה דלתא סרטון ׳תעמולתי׳ חדש. אשמח לקבל את דעתכם עליו. אורכו של הסרטון הוא 15 דקות אז תכינו קצת סבלנות.
הסרטון השני שאני רוצה לחלוק אתכם הוא בגדר ׳סיפור מסע׳ שהכין וולוגר (בלוגר שמפרסם סרטונים במקום פוסטים כתובים) על ׳ריצת מיילים׳ שהוא השלים ב-2016. הבחור לא מנוסה במיוחד בכל תחום מועדוני התעופה, הסטטוסים הגבוהים, המיילים וכו׳ – אבל עדיין מדובר בוידאו מושקע למדי שכולל קצת מידע שימושי.
קורא הבלוג ששיתף אותי בסרטון הזה שאל אותי מספר שאלות שעלו לו תוך כדי הצפייה. אני מעוניין לכתוב פוסט על הסרטון הזה ולענות בו על אותן שאלות אבל לפני כן הייתי שמח לקבל רשמים נוספים ושאלות נוספים מקוראים אחרים. הכל כדי להבהיר טוב יותר מה בעצם עשה הוולוגר במהלך אותה נסיעה, למה עשה זאת והאם גם אחרים יכולים לעשות כמוהו.
הנה הסרטון:
1. מצד אחד הם צודקים כי התחרות לא הוגנת, מצד שני החברות תעופה האמריקאיות הן בין החברות עם יחס השקעה- תמורה הנמוך ביותר- מטוסים ישנים, מוצר קשיח לרוב בינוני, שירות רע, אוכל בינוני מינוס וכו. כן, זה לא בושה להתקלח בטיסות אם המוצר זמין ואתה משלם/ מנצל מיילים לכך. אז עד שלא שפרו את המוצר אין להם קייס
2. הסרטון השני נראה נחמד עם בחור שלומד את החוקים על הדרך, גם אם לא מנצל את כולם- משום מה מחירי טעות זה משהו שאני שומע רק מסיפורים…
טעויות-מחיר, EF, מפורסמות באופן שכיח בפורומים שונים אבל ברוב המקרים הכרטיסים האלו לא רלוונטיים לנוסע הממוצע. לפעמים היעד מאוד לא פופולרי (והרוב רוצים יעד שהם יכולים להישאר בו לפחות לילה או שניים לביקור קצר), לפעמים המוצא לא נוח (והרי צריך להגיע אליו), לפעמים החברות המעורבות לא מעניינות מבחינת צבירת מיילים, לפעמים התאריכים לא מתאימים וברוב המקרים הכרטיסים ממילא יבוטלו ע״י חברת התעופה כמה שעות או ימים מאוחר יותר אז חבל לבנות מגדלים.
פעם המצב היה מעט שונה, בעיקר בשוק האמריקני, כשחברות כיבדו יותר כרטיסים. כיום נדיר למצוא טעות שבאמת כדאי לנצל ולדעתי עדיף לנוסעים תכופים שמחפשים ׳לרוץ׳ פשוט להסתמך על תעריפים מוזלים במיוחד שהם לא בגדר טעות במחיר.
ממתינים בציפייה רבה לפוסט אודות קטע הווידאו. תודה רבה.
מה שמעניין לגבי הוידאו השני זה ה mistake fare – כלומר הוא מצא טיסה מאד זולה מברזיל להונג קונג, אבל ראבק הוא גר 7 שעות טיסה מברזיל, כלומר הוא לקח את ריצת המיילים לאקסטרים (ולא נניח טס בסופי שבוע בכיף…).
אתה מתייחס למה שנקרא ״Positioning Costs״ שאני לפעמים תרגמתי כ״עלויות מעבר״. נכון שסאו-פאולו רחוקה מהבית של הבחור בארה״ב אבל אם הכרטיס החוצה מסאו-פאולו כ״כ אטרקטיבי, ואם הזמן לא מגביל, יכול מאוד להיות שמשתלם לעשות את המעבר.
ממה שאני מבין הוא בעצם טס מסאו פאולו להונג קונג הלוך חזור כי זה היה במחלקת עסקים במחיר טעות וזו הייתה האפשרות המהירה ביותר לקבל את הסטטוס הגבוה ביותר בברית. לא הצלחתי להבין למה עשה את זה במשך שבועים. לכאורה שלוש-ארבע טיסות כאלה במחלקת עסקים היו משיגות לו את הסטטוס הגבוה ביותר וזה אאל״ט לא משהו שלוקח שבועיים
הוא טס שלוש פעמים מסאו פאולו להונג קונג. כל פעם כללה לפחות שלשה קטעי טיסה ארוכים כאשר ברוב המקרים אלו טיסות לילה, כלומר כל פעם נפרשת על פני שלשה-ארבעה ימים בערך.
כמה נקודות לגבי הוידאו השני:
-ציפיתי ליותר מידע או ביקורת על הטיסות בחברות השונות, מחלקות העסקים והטרקלינים אבל הבלוג עסק בעיקר בטיול ביעדים. אני מניח שאם ליאור היה עושה את אותו הדבר הייינו מקבלים סקירה של המוצרים עצמם 🙂
– כל הסיפור נראה קצת מטורף – לבלות 13 לילות ברצף במטוסים או טרקלינים בשביל חיסכון של כ $2000 בסופו של דבר? אשמח לשמוע את דעתו של ליאור או של קוראים אחרים האם החישוב שהוא עשה אכן ריאלי (תמחור המיילים שצבר). אני מניח שיש ערך רב גם לסטטוס שהגיע אליו למרות שהוא לא ציין זאת במספרים.
כמו כן, האם הוא לקח בחשבון את עלות הטיסה במיילים מארה"ב לסאו פאולו?
– הוא טוען שהסטטוס (וכנראה גם המיילים) ישרתו אותו ואת בת הזוג שלו בטיולים עתידיים. לגבי המיילים זה מובן, אבל בהנחה שלבת הזוג אין סטטוס – היא יכולה להינות מהטבות בגין הסטטוס שלו?
– לא ברור מתי ולמה הוא השתמש ב priority pass – אם כל הטיסות במחלקת עסקים הוא זכאי לכניסה לטרקלינים של החברות השונות.
– ולסיום – אחרי כזו השקעה – למה לא לקח חדר במלון בלילה האחרון או התעקש לבלות לילה במקדונלדס?
אתן לך מספר תשובות והערות לבינתיים:
(1) אני מסכים איתך שזה די מטורף. הוא בחור צעיר, שטס לבד, והוא כנראה רצה לקחת את הרעיון של ׳ריצת מיילים׳ לקיצוניות ובתוך כך להוריד למינימום את ההוצאה הכספית של הנסיעה. בעיניי זה קצת פרטני ואני אישית לא בוחר לעשות דברים כאלו לעצמי. אם אני הייתי צריך לטוס את הכרטיסים האלו הייתי מרווח אותם עם לילות בהונג-קונג, סאו-פאולו וגם דאלאס – ומתמחר את הלילות האלו לתוך עלות הנסיעה בבחינת הכדאיות.
(2) החישוב שהוא עשה לקראת סוף הסרטון הוא נכון בבחינת ערך המיילים (1.5 סנט למייל למימוש) אבל הוא לא התייחס נכון לשווי הסטטוס והוא לא כלל בחישוב את עלויות המעבר שגם אותן הוא בהכרח שילם.
(3) הטבות סטטוס חלות גם על נוסעים אחרי שטסים עם בעל הסטטוס. לפחות רובן. חלק מההטבות חלות רק על בעל הסטטוס ונלווה אחד – לדוגמה כניסה לטרקלינים – אבל חלק מההטבות חלות על מספר גדול יותר של נלוויים. השאלה המעניינת היא כמה הוא ובת-זוגו טסו בשנה שאח״כ כדי לנצל את הטבות הסטטוס.
אני הבנתי בסרטון שהוא עשה את זה בסוף 2015 כדי להגיע לסטטוס גבוהה בצורה מהירה, ולא כדי לחסוך כסף, לקראת טיסות רבות עם אשתו ב2016. הוא התחיל ממחיר טעות ובנה מסלול מהיר שיאפשר שדרוגים בהמשך
ליאור, חייב לציין שהפורום שלך הרבה יותר מוצלח מהסרטון לריצת מיילים.
כפי שכבר צוין לא הוסבר יותר מידי או נתנו חוות דעת על חברות התעופה השונות.
לעולם לא הצלחתי למצוא כרטיס מוזל כפי שהוא מציין.
ובכול מקרה נראה לי טירוף לחיות בשדה תעופה/מטוסים במשך שבועיים.
לשאלתך, לא התרשמתי מהסרטון.