סקירת סטטוס: גולד של מועדון הנוסע המתמיד

דרישות סף

פורמלית יש לצבור 1,000 נקודות בסיס בתוך 12 חודשים כדי לקבל סטטוס גולד לשנה אחת. לחילופין ניתן לצבור 800 נקודות בלבד ותנאי שנרשמו 15 קטעי טיסה במהלך אותה תקופה. חברי מועדון רבים מדווחים כי ניתן לקבל את הסטטוס כבר לאחר צבירת 700 נקודות בסיס בלבד – בפנייה למחלקת שימור הלקוחות של המועדון.

כיום נקודות בסיס נצברות בשיטה מבוססת-הוצאה וכדי לצבור 1,000 נקודות בסיס צריך לרכוש כרטיסים בעלות כוללת של 8,000$ עד 10,000$ – כך שלא מדובר בסטטוס שקל מדי להשיג בדרך הרגילה.

דרך אחרת להשיג את הסטטוס היא להגיע לסך חיובים של כחצי מיליון ש״ח בכרטיס פלייקארד-פרימיום בשנה. באופן טבעי זה מסלול שמכוון בעיקר לבעלי עסקים שמשתמשים בכרטיס הזה לחיוב הוצאות העסק.

הטבות הסטטוס

אנסה לפרוט, בצורה תמציתית, את הטבות הסטטוס השונות ואת השווי הריאלי שלהן. באופן טבעי תהיה בתוך כך דעה סובייקטיבית שלי ששונה מהותית מדעות של אחרים שהניסיון שלהם עם אלעל אולי משמעותי הרבה יותר משלי.

(1) צבירת נקודות מטיסות

לאחרונה נכנסה לתוקף שיטה חדשה לצבירת נקודות מטיסות אלעל והיא מבוססת-הוצאה. כלומר, חברי מועדון לא צוברים יותר נקודות ככפולה של הקו המסוים ומחלקת הכרטוס אלא צוברים נקודות כנגזרת ישירה ממחיר הכרטיס. זה שינוי מבורך לנוסעים עסקיים שהמעסיק שלהם רוכש עבורם כרטיסים יקרים ושינוי נוראי לשאר הנוסעים. חברי מועדון ללא סטטוס צוברים נקודת בסיס אחת לכל 10$ בעלות הכרטיס בעוד בעלי סטטוס גולד צוברים נקודת בסיס אחת לכל 8$ בעלות הכרטיס ובנוסף 10% נקודות בונוס. כלומר, כרטיס שעולה 400$ יצבור 40 נקודות לחבר מועדון ללא סטטוס ו-55 נקודות לחבר מועדון בסטטוס גולד. עבור מי שרוכש כרטיסים בסך 4000$ בשנה, לדוגמה, מדובר בצבירה של כ-150 נקודות נוספות בשווי ריאלי של כ-50$ בלבד.

(2) שדרוג מוזל ברגע האחרון

פורמלית בעלי סטטוס גולד זכאים לשדרוג מוזל במסגרת 48 שעות מהטיסה. הם חולקים את חלון הזמן הזה הם בעלי סטטוס פלטינום ובעלי סטטוס טופ-פלטינום – ומן הסתם לאלו יש קדימות אוטומטית. בפועל אני בספק רב שבעלי סטטוס גולד מצליחים לנצל את ההטבה הזאת באופן שיגרתי לאור מספר בעלי סטטוס פלטינום שיש כיום במועדון. קשה לי לתת שווי ריאלי להטבה הזאת אבל להערכתי היא שווה בדיוק אפס עבור הרוב המכריע של בעלי סטטוס גולד.

(3) היתר כבודת-יד

ככלל אלעל מאפשרת לנוסעיה לעלות למטוס עם תיק אחד במשקל של עד 8 ק״ג (טרולי / תיק-גב / אחר) ובנוסף פריט אישי שיכול להיכנס מתחת למושב (ופורמלית אינו מוגבל במשקל). בעלי סטטוס גולד רשאים לעלות למטוס עם שני תיקים במשקל מצרפי של 12 ק״ג – וגם זה רק במידה והם לא רכשו כרטיס מוזל (לייט). כלומר, בפועל, כמעט אין הבדל בין היתר כבודת-היד הרגיל להיתר כבודת-היד של בעלי סטטוס גולד. המועדון מוזמן לקרוא לזה הטבה ככל שירצה – אבל הלכה למעשה אין פה כלום.

(4) היתר כבודה

אלעל מאפשרת לבעלי סטטוס גולד למסור שתי מזוודות במשקל של עד 32 ק״ג כל אחת בטיסות לכל יעדי החברה (למעט כרטיסי לייט). זאת לעומת היתר הכבודה הרגיל שמאפשר מזוודה אחת במשקל של עד 23 ק״ג. אומנם רוב הנוסעים לא צריכים למסור שתי מזוודות, גם אם הם זכאים לכך, ובטח לא שתי מזוודות במשקל מצרפי של 64 ק״ג, ובכל זאת מדובר בהטבה משמעותית שעשויה לחסוך כסף רב אם וכאשר יש צורך לשלוח שתי מזוודות כבדות. גם אם הצורך הזה צץ פעם בשנה – מדובר בחיסכון של עשרות דולרים. אני מניח שעבור נוסעים מסוימים, שבאופן שיגרתי נדרשים למסור שתי מזוודות לפחות, ההטבה הזאת היא ההטבה המשמעותית ביותר של הסטטוס.

(5) בחירת מושבים רגילים

אלעל גובה כיום תשלום על הושבה. בפרט בכרטיסי לייט שמוצעים כעת בשווקים רבים ולא רק בטיסות לאירופה. בעלי סטטוס גולד שטסים לאירופה עדיין נדרשים לשלם עבור בחירת מושב בכרטיסי לייט אבל יכולים לבחור מושב בחינם בכל שאר הכרטיסים. בטיסות לאסיה ואפריקה הם יכולים לבחור מושב בחינם גם בכרטיסי לייט – שזו הטבה מעניינת. אבל חשוב לזכור שההטבה חלה רק על בעל הסטטוס ולא על נוסעים נלווים.

(6) בחירת מושבים מועדפים

בטיסות ליעדי צפון-אמריקה בעלי סטטוס גולד יכולים לבחור מושבים מועדפים בחינם על בסיס זמינות. אבל כמובן שלבעלי סטטוסים גבוהים יותר יש קדימות עליהם. הכוונה למושבי תיירים-פלוס ומושבים מועדפים אחרים כמו מושבים בשורת יציאת החירום. גם הטבה זו חלה על בעל הסטטוס בלבד ולא על נוסעים נלווים – כך שהשווי שלה מוגבל. יהיה מעניין לגלות כמה מבעלי סטטוס גולד שטסים בתכיפות לארה״ב באמת נהנים ממושבים מועדפים לאור הזכאות שלהם.

(7) כניסה לטרקליני המלך דוד

בעלי סטטוס גולד נהנים מכניסה חופשית לטרקליני אלעל לפני טיסות אלעל בלבד ובנוסף יכולים לארח 10 אורחים בשנה (שטסים אלעל גם כן באותו יום, אם כי להבנתי אין חובה שהם יטוסו באותה טיסה כמו המארח). באופן טבעי להטבה הזאת יש ערך גבוה שנגזר מהשימוש בה. עבור נוסעים תכופים שוטסים בדר״כ במחלקת התיירים זו הטבה חשובה מאוד – אבל היא שולית למדי עבור אלו שטסים בדר״כ במחלקת העסקים.

(8) צ׳ק-אין בדלפקי המלך דוד

הטבה שולית למדי בעיניי. נכון שצ׳ק-אין בדלפקי המלך דוד הוא מהיר יותר ונוח יותר לעומת הצ׳ק-אין בדלפקים הרגילים אבל מדובר בחיסכון של דקות בודדות בכל ביקור לנוסעים שמבקרים בנתב״ג במקרה הטוב פעם בחודש. זאת ועוד, נוסעים תכופים טסים במקרים רבים עם כבודת-יד בלבד ואז יש באפשרותם לדלג על דלפקי הצ׳ק-אין בכלל – ואז ההטבה הופכת שולית לגמרי, הלכה למעשה, משום שהתור לתשאול הביטחוני לנוסעים ללא כבודה לרוב קצר מאוד.

(9) עלייה מוקדמת למטוס

מהניסיון שלי עם טיסות אלעל – הבלאגן תמיד חוגג בתהליך העלייה למטוס. איכשהו חצי מהנוסעים הם בעלי זכות עלייה מוקדמת למטוס: מבוגרים, נעזרים, משפחות עם ילדים, מחזיקי כרטיסי פלייקארד, בעלי סטטוס גולד ומעלה, עובדי אלעל, חברים של עובדי אלעל, נוסעי מחלקת עסקים, בעלי חשבון אקזקיוטיב (הגרים בחו״ל), אלו שרכשו עלייה מוקדמת למטוס וסתם כאלו שנדחפים מתוך הרגל. בתוך כל הרשימה לעיל בעלי סטטוס גולד הם מיעוט שלא שמים לב אליו.

(10) מוקד שירות לקוחות ייעודי

בעלי סטטוס פלטינום וסטטוס טופ-פלטינום רבים טוענים ששירות הלקוחות של אלעל עובד כמו שצריך. לפחות במתן פיצוי על תקלות. גם הניסיון שלי עם מוקד השירות לסטטוסים אלו הוא חיובי. אבל מה לגבי טיפול בחברי מועדון בסטטוס גולד? האם גם הם זוכים לרמת שירות גבוהה? נניח שכן, וכעת נשאלת השאלה כמה ההטבה הזאת שווה בפועל. לתחושתי לא יותר מדי – משום שרוב חברי המועדון לא באמת נדרשים לסיוע מיוחד משירות הלקוחות לעיתים תכופות.

לסיכום

סטטוס גולד של אלעל, בעיניי, הוא סטטוס די חלש שלא מצדיק את דרישות הסף שלו. ההטבות העיקריות שלו הן הכניסה לטרקליני אלעל והאפשרות לבחור מושבים ללא תשלום מראש בטיסות החברה – אבל לא ניתנת גישה חופשית למושבים מועדפים מראש. הטבות אחרות הן בעיקר למראית עין ואין מאחוריהם באמת אפשרות לחיסכון כספי אמיתי או לשדרוג משמעותי של חוויית הנסיעה.

חשוב לזכור שיש כיום המון בעלי סטטוס פלטינום במועדון – מעל 10,000 לפי הערכה לא-רשמית שיצא לי לשמוע – וכל אלו נהנים מקדימות על בעלי סטטוס גולד בהטבות כמו מושבים מועדפים, שדרוגים תפעוליים ועלייה מוקדמת למטוס.