כאמירה כללית אני מאוד אוהב את בריטיש. היא חברה גדולה, יציבה, שותפה בברית התעופה שאני מחשיב לטובה בעולם, מציעה טיסות מלונדון למגוון רחב של יעדים בעולם, מחזיקה צי מטוסים במצב טוב יחסית, יש לה שדה בית מצוין בעיניי… ואני יכול למנות עוד יתרונות לזכותה. אני לא שוקל להפסיק לטוס עם בריטיש בגלל שהיא פתאום הפכה להיות חברה פחות טובה.
בחמש השנים האחרונות, לצורך העניין, טסתי בקלות מעל חמישים טיסות עם בריטיש. בין השאר טסתי עם החברה הבריטית ליעדים רחוקים כמו הונג-קונג, סינגפור, קואלה לומפור, יוהנסבורג, ניו-יורק ושנגחאי.
אז למה אני שוקל להפסיק לטוס עם חברה שאני טס איתה לעיתים כ״כ תכופות ומחשיב סה״כ לחברה טובה?
1. זה פחות משתלם לי כנוסע מתמיד
מועדון התעופה הראשי שלי הוא AAdvantage (אמריקן). במציאות הנוכחית כל מייל שאני טס עם בריטיש צובר לי 1 נקודה לסטטוס (EQM) ו-2 נקודות לחשבון המיילים (RDM). זה נכון לכל מחלקת כרטוס של בריטיש.
כך, לדוגמה, כרטיס הלוך/חזור של בריטיש מת״א לסינגפור יצבור לי 18,000 מיילים לסטטוס ו-36,000 מיילים למימוש. לא רע בהתחשב בעובדה שכרטיס בונוס הלוך/חזור מת״א לסינגפור (דרך עמאן וכנראה דוחא) עולה רק 45,000 מיילים.
אלא שלאחר ה-1 לפברואר, בעקבות השינויים האחרונים בתנאי מועדון AAdvantage, מרבית מחלקות הכרטוס המוזלות של בריטיש יצברו כמחצית מהקרדיט לסטטוס שהן צוברות כיום (ולפעמים רבע מהמיילים למימוש). זה אומנם נכון לכל החברות בברית OneWorld, כחלק מהמדיניות החדשה, אבל טיסות של אמריקן עצמה עדיין יצברו לכל הפחות 1 נקודה לסטטוס ו-2 נקודות לחשבון המיילים גם במחלקת הכרטוס הנמוכה ביותר. אז לפחות מעל האגם ישתלם לי לטוס עם כרטיס של אמריקן בלבד.
השינוי האמור רלוונטי אך ורק לכרטיסים במחלקת התיירים. אם אטוס עם בריטיש במחלקת העסקים או אפילו במחלקת תיירים-פרימיום, עליה כתבתי בעבר ואותה אני די אוהב, אוכל לצבור קרדיט בדומה לאם הייתי טס עם אמריקן או כל חברה אחרת בברית OneWorld. משה נאמר, אני מוצא את מחלקת העסקים של בריטיש מיושנת מאוד ולא נוחה ביחס למוצרים המובילים בשוק כיום – ולכן אני נמנע ממנה, ללא קשר לחשבון המיילים שלי.
2. העלייה למטוס משגעת אותי
אוקיי, זה אולי יישמע שולי לחלקכם, אבל מפריעה לי מאוד המדיניות הרופפת של בריטיש לגבי סדר העלייה למטוס. חשוב להבין שעלייה מוקדמת למטוס היא הטבה שנוסעים תכופים רבים מעדיפים להגן עליה בחירוף נפש – כי בעלייה מוקדמת למטוס, בתור התחלה, אתה מבטיח שתמצא מקום קרוב ונוח לתיקים שלך ותוכל להתיישב ברוגע ולא להידחף בין המוני הנוסעים.
מרבית חברות התעופה נוהגת להעלות נוסעים למטוס בצורה מדורגת: קודם עולים נוסעי המחלקה הראשונה ונוסעים המחזיקים בסטטוס הגבוה ביותר (עם החברה או הברית). אחריהם עולים נוסעי מחלקת העסקים ונוסעים המחזיקים בסטטוס בינוני כלשהו. ובסוף עולים נוסעי מחלקת התיירים. זה מדרג הגיוני, פשוט ונוח.
באופן פורמלי בריטיש מחזיקה במדיניות דומה. אלא בפועל אני שם לב בשנה האחרונה איך המדיניות הזאת מתפוררת ונעלמת כל הקפדה מצד צוותי הקרקע. התור המהיר של בריטיש (Fast Track) בדר״כ עמוס לא פחות מהתור הרגיל, וזה סטטיסטית לא סביר. לאחרונה טסתי עם בריטיש ב-A380 והיו ארבעה מסלולים לבורדינג, אחד מהם מסלול מהיר, ובצורה כמעט מגוחכת צוות הקרקע פתח את כל ארבעת המסלולים באותה עת. אז – בשביל מה בכלל יש מסלול מהיר אם התור בו לא מהיר יותר?
3. מחלקת התיירים לא מתעדכנת
לפני חמש שנים הייתי אומר שמחלקת התיירים של בריטיש טובה למדי. או, בפשטות, עומדת בסטנדרט המקובל ואפילו עולה עליו. כתבתי על כך בקיץ הקודם. אבל ככל שעוברות השנים, וככלל שבריטיש בוחרת שלא לעדכן את המוצר שלה במחלקת התיירים, יש בפועל ריגרסיה יחסית. ובפרט מערכת הבידור האישית חייבת לעבור עדכון למשהו ראוי יותר לסוף 2015.
עברו הימים שבהם הייתי מנדב את עצמי בקלילות לטיסה של מעל 5000 מיילים במחלקת התיירים, בכל חברה שהיא, אבל היום אני עוד פחות נרגש לבחור בבריטיש. המחשבה על טיסה של מעל עשר שעות במושב מיושן עם מערכת בידור כמעט גרועה כמו של אלעל ב-747… סיוט.
יחד עם זאת, חשוב לציין שאני מוצא את השירות בטיסות בריטיש מעל הממוצע ואת היצע האוכל והשתייה מצוין.
4. מדיניות שדרוגים קמצנית משהו
אני מחזיק בסטטוס הגבוה ביותר בברית OneWorld – אמרלד. אני טס בפועל כמעט 150,00 מיילים בשנה עם הברית (כולל כרטיסי בונוס). אני מכיר את ההטבות הניתנות לי ולא חושב שמגיע לי לקבל שדרוגים חינמיים בכל הזדמנות רק בגלל שיש מושבים פנויים – זה לא הוגן כלפי נוסעים ששילמו במיטב כספם או נקודותיהם כדי להזמין מושב במחלקות הפרימיום.
British Airways Business Class
אבל, שדרוגים תפעוליים הם דבר שבשיגרה. הם תוצר ישיר של הפרקטיקה המודעת של חברות התעופה למכור יותר מושבים מאלו המוצעים במטוס. ושבמחלקת התיירים מגיעה לאוברבוקינג – חברת התעופה צריכה להחליט מי יקבל שדרוג. מבלי להיכנס לדקויות – מדיניות השדרוג של בריטיש מטיבה במיוחד עם חברי מועדון הלקוחות שלה (Executive Club) מאשר עם נוסעים תכופים אחרים של הברית – וזה, בעיני, פחות הוגן ופחות רצוי.
כתוצאה מכך הסיכוי שלי לקבל שדרוג בטיסה של בריטיש נמוך משמעותית מהסיכוי שלי לקבל שדרוג דומה בטיסה של איבריה, פינאייר, אמריקן או כמעט כל שותפה אחרת בברית OneWorld. הסטטיסטיקה האישית שלי מוכיחה את זה יפה.
לסיכום
מחלקת התיירים של בריטיש הפכה לפחות אטרקטיבית עבורי. המוצר עצמו אומנם לא השתנה, והוא עדיין טוב ביחס לסטנדרט בתעשייה, אבל איכות המוצר היא לא הגורם היחיד שקובע את האטרקטיביות שלו.
היחס שלי למחלקות האחרות לא השתנה כעקרון – אבל גם כיום אני פחות נלהב לשלם עבור מחלקת העסקים של בריטיש, שהיא בעיניי מוצר נחות משהו, קל וחומר בטיסות פנים-אירופיות.
נכון לכרגע לא מוזמנים לי קטעי טיסה כלשהם במחלקת התיירים של בריטיש ב-2016.
השאר תגובה