טסתי לניו-יורק בתחילת השבוע כדי לחוות את חגיגות ה-4 ביולי. המסלול המקורי כלל טיסת אלעל מת״א ללונדון וטיסת המשך של אמריקן מלונדון לניו-יורק. הייתי מתוכנן לנחות בניו-יורק בשעה 18:05 ולכן הזמנתי איסוף מחברת כרמל (על כך בפוסט אחר) לשעה 19:15 מתוך הנחה שתוך שעה וקצת אספיק לעבור הגירה ומכס (לא מסרתי כבודה). זו הערכה אופטימית, כן, במיוחד בחודש יולי, אבל ידעתי שבמקרה הגרוע ביותר הנהג ימתין לי ביציאה ואחוייב בעוד כמה דולרים.

בטיסת אלעל קיבלתי בחינם מושב במחלקת תיירים-פלוס תודות לסטטוס טופ-פלטינום שקיבלתי לפני מספר חודשים. קיוויתי לקבל שדרוג תפעולי למחלקת העסקים אבל זה לא קרה. את הטיסה של אמריקן שדרגתי למחלקת עסקים באמצעות שובר שדרוג (SWU).

American Business Class Boeing 77W

American Boeing 777-300ER Business Class Cabin

כשנחתתי בלונדון גיליתי שינוי בכרטיס. במקום טיסה עם אמריקן (AA105) הופיעה לי טיסה עם וירג׳ין אטלנטיק (VS9). מסתבר שנוסעים רבים הורדו מהטיסה של אמריקן וזכו לרי-בוקינג לטיסה של וירג׳ן אטלנטיק. ועדיין אין לי מושג למה בעצם – כי טיסה AA105 לא בוטלה (אם כי יצאה באיחור). שמחתי על השינוי כי אף פעם לא טסתי עם וירג׳ין אטלנטיק וממש שמחתי לנסות את מחלקת העסקים שלה.

Virgin Atlantic Upper Class Cabin

Virgin Atlantic Airbus A340-600 Upper Class Cabin

Virgin Atlantic Upper Class Seats

Virgin Atlantic Upper Class Seats

הטיסה של וירג׳ין אטלנטיק הייתה אמורה להמריא בשעה 16:05 ולנחות בניו-יורק בשעה 19:00. כלומר, בערך שעה איחור לעומת הטיסה המקורית שלי. לפני שעזבנו את לונדון הספקתי להיכנס לאתר של כרמל ולעדכן את ההזמנה שלי לאיסוף ב-19:45 כי גיליתי שאם אבחר איסוף בשעה 20:00 או מאוחר יותר אשלם תוספת של 6$ לתעריף לילה.

נחיתה בשדה התעופה קנדי בניו-יורק

הטיסה של וירג׳ין אטלנטיק המריאה באיחור של כמעט שעה ונחתה באיחור של בערך חצי שעה. המטוס התחבר לטרמינל בסביבות השעה 19:35.

יצאתי מהמטוס. הלכתי במשך חמש דקות עד לאולם ההגירה. התור היה קצר מאוד ומצאתי לי מכונה פנויה (אפשר להשתמש במכונות עם ויזת B1/B2 סטנדרטית). שתי דקות אח״כ עמדתי בתור הבא לעמדות ההגירה. התור היה קצר ומצאתי את עצמי מול השוטר שלקח ממני את ההדפס והדרכון. הוא שאל שאלה אחת בלבד: ״כמה ימים אתה מתכוון להישאר?״. עניתי במילה אחת: ״שישה״. הוא החזיר לי את הדרכון והמשכתי בדרכי. במכס לא היה תור בכלל. ביציאה התקשרתי לכרמל ונאמר לי שהנהג שלי יגיע לנקודת האיסוף בתוך חמש דקות.

כל התהליך – מהיציאה מהמטוס ועד שהתקשרתי לכרמל – ארך בקושי חמש עשרה דקות. מדהים. חריג.

לסיכום

לא התלהבתי מהמושבים במחלקת העסקים של וירג׳ין אטלנטיק אבל הטיסה הייתה במטוס איירבאס A340-600 ישן במיוחד. מה שכן – בחיי שזו חברה מגניבה לגמרי. הטרקלין בשדה, תצורת המחלקה במטוס, תפריט האוכל, השירות… בכל אלו מורגש האופי הייחודי של קבוצת וירג׳ין. אז בעצם אהבתי הכל למעט המושב במטוס.

כך או כך – היה לי יום נחמד מאוד. גם שינוי מרענן בלו״ז הטיסות, גם חווייה נפלאה ב-JFK וגם ניסיון ראשון וחיובי מאוד עם שירות האיסוף של כרמל. אגב, גם נתב״ג היה די ריק בבוקר יום ראשון ואפילו לא היה תור בבידוק הביטחוני.

הפוסט הזה נכתב מהחדר המעוצב שלי במלון אנדז וול-סטריט ברובע העסקי של מנהטן. מומלץ בחום.

2 תגובות

השאר תגובה

BoardingArea