אחד מקוראי הבלוג כתב לי בשבוע שעבר על מקרה שהיה עד לו בעת חופשתו ביוון: סניף של חברת השכרת רכב מובילה סירב למסור רכב ללקוח ישראלי, בטיול משפחתי עם אשתו וילדיו, משום שלא היה ברשותו רישיון נהיגה בינ״ל בנוסף לרישיון הישראלי. נציגי החברה באותו סניף טענו שהנהלים השתנו לאחרונה בעקבות המצב הביטחוני במדינה ומעתה הרישיון הבינ״ל הוא תנאי להשכרה.
אני מזכיר לכם שאתם מוזמנים לכתוב לי במייל עם כל שאלה, התלבטות, התרשמות, חוות דעת וכיוצ״ב. אני שמח ללמוד, להגיב ובמקרים המתאימים גם לפרסם כאן באתר לרווחת כלל הקוראים.
רישיון נהיגה ישראלי
לפני עשור עבר משרד התחבורה הישראלי להשתמש ברישיון חדש, כרטיס פלסטיק עם כיתוב בעברית ובאנגלית, המתאים לתקנים הבינ״ל (האירופי והאמריקני). לכאורה הרישיון ׳החדש׳ הזה אמור לייתר את הצורך בהוצאת רישיון נהיגה בינ״ל והוא מקובל בעולם המערבי כתעודת זיהוי אישית.
ישנן מדינות המתירות נהיגה ברכב פרטי בשטחן גם ללא רישיון נהיגה בינ״ל ובתנאי שלנהג יהיה רישיון נהיגה בתוקף ע״פ התקן המתאים (ממוחשב עם תמונה, בדרגות רישוי מתאימות וכיתוב באנגלית). כלומר, במדינות אלו ניתן לנהוג עם רישיון נהיגה ישראלי בלבד. אלו המדינות: אוסטרליה, איטליה, אירלנד, אל-סלבדור, ארה״ב, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון, נורווגיה, סינגפור, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ׳כיה, צרפת, קוסטה ריקה, קפריסין, שבדיה, שוויץ וטורקיה. (רשימה זו מעודכנת לתחילת חודש אוגוסט 2016 ע״פ אתר משרד התחבורה).
שימו לב שיוון נמצאת ברשימה הנ״ל ובכל זאת, ע״פ הסיפור שהובא בראשית הפוסט, לקוח ישראלי סורב בחברת השכרה מובילה תחת הטענה שהוא נדרש לרישיון נהיגה בינ״ל. בסוגיה זו אגע בהמשך.
רישיון נהיגה בינ״ל
נכון להיום שתי חברות רשאיות להנפיק בישראל רישיון נהיגה בינ״ל: טלדור וממסי. הרישיון עולה 16 ש״ח בלבד, תקף לשנה אחת מיום הנפקתו ויש לשאת אותו בצמוד לרישיון הנהיגה הישראלי. הרישיון הבינ״ל תקף כיום ב-175 מדינות בעולם.
אם אתם מתכננים לשכור רכב בחו״ל מומלץ לבדוק את הדרישות הספציפיות של מדינת היעד. ישנן מדינות שאוסרות על זרים לנהוג בשטחן בכלל (לדוגמה סין) ויש מדינות שדורשות רישיון נהיגה בינ״ל ידני מיוחד כדי לנהוג בשטחן (לדוגמה יפן). ברוב המדינות, במיוחד בעולם המערבי, רישיון נהיגה בינ״ל יספיק לטובת כל עניין.
המדינות, חברות השכרת רכב וחברות ביטוח
סוגיית ׳הרישיון הנדרש׳ היא מורכבת משום שבשכירת רכב בחו״ל נכנסים לתמונה מספר גורמים שונים: רשויות המדינה שבשטחה נוהגים (ובפרט המשטרה), חברות השכרת הרכב וחברות הביטוח שמבטחות את הרכב והנוסעים (גם חברת ביטוח הנסיעות הישראלית וגם חברת הביטוח של חברת השכרת הרכב).
אין הכרח שכל הגורמים האלו יהיו מתואמים ביניהם באשר לדרישות. ייתכן, לדוגמה, שרשויות המדינה ייסתפקו ברישיון נהיגה לאומי עם התקן המתאים (לטובת בדיקת רישיונות שגרתית, למשל) בעוד חברת הביטוח תדרוש רישיון נהיגה בינ״ל. חברות השכרת הרכב נמצאות בתחתית הרשימה, במובן הזה, משום שלהן אין אינטרס להקשות על הלקוחות שלהן עם דרישות מיוחדות וסה״כ מתאימות את הדרישות שלהן לדרישות המינימום של המדינה וחברת הביטוח שלהן.
חברות הביטוח דורשות לפעמים רישיון נהיגה בינ״ל אך ורק כדי שתהיה להן אפשרות להתנער מאחריות במקרה של אירוע ביטוחי. כך, למשל, נוסע ששכר רכב במהלך טיולו במדינה שמתירה נהיגה עם רישיון ישראלי בלבד (לדוגמה ספרד) מחברת השכרה שאינה דורשת רישיון בינ״ל ומצא את עצמו בתאונת דרכים. במקרה כזה חברת הביטוח עלולה להתנער ממנו בטענה שלא היה ברשותו רישיון נהיגה בינ״ל ולכן הוא לא מכוסה ע״פ תנאי הפוליסה. אני לא יודע אם תנייה כזאת תחזיק מעמד בהתקפה משפטית אמיתית אבל לנסות אפשר.
מכיוון שברחבי העולם יש אינספור חברות ביטוח וחברות השכרת רכב אין לי כל אפשרות להתייחס לכלל פוליסות הביטוח וחוזי השכרת הרכב – ולכן מומלץ לבחון כל מקרה לגופו ע״פ הצורך. כוונתי שמוטב לקרוא את פוליסת ביטוח הנסיעות (או לפנות במייל לחברה המבטחת ולקבל תשובה כתובה), לקרוא את פוליסת הביטוח של חברת השכרת הרכב (או, שוב, לבקש את ההבהרה הזאת בכתב) ולפנות מראש לחברת ההשכרה כדי לוודא האם יש צורך להצטייד ברישיון נהיגה בינ״ל או לא.
בפועל ברוב מדינות העולם המערבי אין צורך ברישיון נהיגה בינ״ל. הרשויות מכירות ברישיון הישראלי כי הוא תואם את התקנים המתאימים וחברות השכרת הרכב יספקו בשמחה רכב לכל משכיר שהרשויות מכבדות את הרישיון שלו. חברות ביטוח לרוב מיישרות קו ופשוט קובעות שהכיסוי הביטוחי חל אך ורק במקרים בהם המבוטח נהג ברכב עם רישיון בתוקף ודרגת רישוי מתאימה.
אני אחדד את האמירה האחרונה: אם אתם שוכרים רכב בחו״ל, לרבות קטנוע וכל רכב דו-גלגלי אחר, חברת הביטוח תדרוש בהכרח שהרישיון המקומי שלכם (הישראלי) יאפשר לנהוג באותו כלי רכב ע״פ דרגת הרישוי שלו. יש מדינות בהן ניתן לשכור כלי רכב מסויימים, בעיקר דו-גלגליים, ללא הצגת רישיון – אבל עצם העובדה שההשכרה חוקית אין פרושה שהנהג מכוסה ביטוחית.
האם חלו שינויים בנהלים לאור המצב הביטחוני?
אני לא מכיר שינויים שחלו בחודשים האחרונים בנושא זה. ייתכן בהחלט שחלק מחברות השכרת הרכב הוסיפו דרישות, מעבר לאלו שנכפו עליהן ע״י המדינות בהן הן פועלות, אבל לא מדובר במגמה עולמית רחבה אלא בהחלטות פרטיות של סניפים עצמאיים. אני חוזר על המלצתי לפנות לסניף המסוים של חברת ההשכרה ולשאול לגבי הדרישות להשכרה כדי להימנע ממצבים לא נעימים.
בסיפור שתיארתי בתחילת הפוסט הלקוח הישראלי סורב בסניף היווני כי לטענת נציגי החברה קיימת דרישה לרישיון נהיגה בינ״ל בתוקף לטובת השכרת הרכב. דרישה כאמור אינה דרישה מדינתית ביוון. מכאן שיש שתי אפשרויות: או שאותה חברת השכרה החליטה להקשות על לקוחותיה ולהוסיף תנאי מפתיע זה שאין בו צורך – או שנציגי החברה לא מעודכנים ומטעים את הלקוחות שלהם.
אם הייתי מכיר את אותו אדם המלצתי אליו הייתה לפנות מיד לחברת ההשכרה עם תלונה רשמית עם הנזק הכספי שבטח נגרם לו ועל עוגמת הנפש. לחברת ההשכרה כמובן יש זכות מלאה להוסיף תנאי כזה לחוזה ההשכרה, אפילו שאין לו מקום בחוק המקומי, אבל במקרה כזה ראוי לציין את התנאי הזה באופן מודגש ומובלט בתהליך ההזמנה המוקדמת (מניח שהייתה) משום שמדובר בתנאי חריג שהלקוח הסביר לא אמור לצפות לו.
לסיכום
רישיון נהיגה בינ״ל אינו הכרח בכל המקרים אך עדיף שבהחלט שהוא יהיה בנמצא בעת השהות בחו״ל. לאור העובדה שמחירו כה נמוך – 16 ש״ח בלבד והוא מוכן תוך דקה – אני לא רואה סיבה למה לוותר עליו.
חברי המועדון של ממסי נהנים מרישיון נהיגה בינ״ל בחינם. מחזיקי כרטיס אשראי של לאומיקארד, תחת תנאים מסויימים, זכאים לשנת חברות ראשונה בחינם וחידוש חברות במחיר מוזל אח״כ.
השאר תגובה