בטיסתכם עם אלעל אולי לא יהיה מאבטח

עדכון: משרד התחבורה הודיע כי אל אף שההחלטה נכללה בהצעת תקציב המדינה הוא הסיר אותה מאוחר יותר. אבטחת המטוסים תישאר כפי שהייתה.

שירות הביטחון הכללי הוא האחראי, בין השאר, על אבטחת תחום התעופה. הוא קובע סידורי ביטחון לחברות תעופה ישראליות, הוא מפעיל מאבטחים בנתב״ג ובשדות תעופה זרים והוא גם אחראי לאבטחת מטוסים בדרכם לישראל וממנה. ככלל בכל טיסת אלעל, לדוגמה, ישנו לפחות מאבטח חמוש אחד.

ע״פ הנהלים כיום השב״כ מחוייב לאבטח כל טיסה בקוד מפעיל של חברה ישראלית, גם אם הטיסה מבוצעת בפועל ע״י חברה זרה (קודשייר למשל), וגם טיסות בקוד מפעיל של חברה זרה שיעדן ישראל ומבוצעות ע״י מטוס ברישום ישראלי. כלומר, המשימה היא להגן על טיסות ׳בעלות מאפיינים ישראלים׳ שעלולות להוות מטרה לפעילות עויינת.

חכירות רטובות

בשנתיים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר החכירות הרטובות שמבצעות חברות תעופה ישראליות ובראשן אלעל. חכירה רטובה, למי שלא מכיר, היא חכירה של מטוס נוסעים לרבות הצוות שמפעיל אותו. אלעל עושה שימוש חריג בכלי הזה, למורת רוחם של לקוחותיה, בעיקר כתוצאה ממאבק קשה בין הנהלת החברה לוועד הטייסים הבעייתי שלה שמשתמש באינספור טקטיקות מפוקפקות כדי לכפות את רצונו על החברה. הבעיה – שאלעל לא עושה מאמץ להציע שקיפות ללקוחותיה וברוב המקרים מודיעה להם רק ברגע האחרון שטיסתם תופעל ע״י חברה זרה על אף שהיא נמכרה מלכתחילה כטיסת אלעל.

ב-2013 התבצעו סה״כ 30 חכירות רטובות. זה מספר בריא לשוק המקומי שלנו. ב-2014 מספר החכירות הרטובות קפץ ל-150. ב-2015 המספר כבר הגיע ל-650, והתחזיות ל-2016 מנבאות שלא פחות מ-1200 טיסות מישראל ואליה יופעלו בצורה של חכירה רטובה.

המצב הנוכחי הוא בגדר שערוריה. חכירות רטובות הן כלי שנועד לעזור לחברת תעופה תקינה ובריאה ׳להשלים פערים׳ בלו״ז הטיסות שלה. למשל כאשר מספר מטוסים חוויים תקלות טכניות שמונעות מהם לטוס ונדרשים להחלפה מהירה או כאשר אין מספיק צוותי אוויר כדי להפעיל את כל הטיסות הרצויות בשיא עונת התיירות. באמצעות חכירות רטובות חברות תעופה יכולות להשיג גמישות משמעותית שתעזור להם להתנהל בצורה כלכלית יותר. חכירות רטובות לא אמורות להיות חלק משיגרת הפעילות הרגילה של חברת תעופה שמתנהלת כמו שצריך.

בתוך שלוש שנים הכפילה אלעל את מספר החכירות הרטובות פי ארבעים. בין אם זו תוצאה ישירה של המאבק בוועד הטייסים ובין אם ברצון של החברה להרחבת הפעילות שלה הרחק מעבר לגבול האפשרי מבחינת הצי הנוכחי שלה – כך או כך מדובר בפרקטיקה פסולה. הדבר נכון בחזקת קל וחומר כאשר החברה יודעת חודשים מראש שטיסות מסוימות יבוצעו ע״י חברה זרה בחכירה רטובה ובוחרת שלא לפרסם את העובדה הזאת בשלב מוקדם כדי לא לפגוע במכירת הכרטיסים, שהרי לקוחות רבים מוכנים לשלם פרמיה כדי לטוס עם אלעל בגלל שיקולי ביטחון בין השאר, והחברה מודיעה על ׳השינוי׳ רק בסמוך למועד הטיסה כשרוב הנוסעים כבר הפכו קהל שבוי. זה אולי חוקי אבל פחות אתי ומוכיח כמה איכפת לאלעל מהלקוחות שלה.

עמדת שירות הביטחון הכללי

לשב״כ כנראה נמאס מהתרבות התפעולית החדשה הזאת. נמאס לו לאבטח מטוסים זרים, נמאס לו לשלוח מאבטחים למטוסים עם צוות טייסים זר ונמאס לו לקחת אחריות על טיסות שאלעל לא רוצה לקחת עליהן אחריות בעצמה. בצדק – שהרי האחריות הזאת הונחה על כתפיו של השירות במטרה לשמור על חיי ישראלים ולא כדי לעזור לאלעל למכור כרטיסים ולשווק את עצמה בעולם. הרי מה הלאה? אלעל יכולה לפתוח עשרות קוים חדשים, כולם בחכירות רטובות, והשב״כ ייאלץ לאבטח את כל הטיסות האלו רק בגלל שהן נושאות את הקוד של אלעל? מילא אם היו אלו מאבטחי אלעל שמקבלים את משכורתם מהחברה אבל עלויות האבטחה של השב״כ – כמו כמעט כל עלויות האבטחה שממנה נהנית אלעל – ממומנות ע״י משלמי המסים בישראל.

ובכן, ע״פ ההחלטה שנכללה בתקציב המדינה החדש השב״כ יחדול מלאבטח טיסות שמבוצעות בחכירה רטובה אפילו אם הן נושאות קוד מפעיל של חברה ישראלית. בנוסף, השב״כ לא יאבטח יותר טיסות בעלות קוד מפעיל של חברה זרה שיעדן ישראל ומבוצעות ע״י מטוס ברישום ישראלי.

וכך נכתב:

״בהתאם לעמדה המקצועית של שירות הביטחון הכללי מוצע לקבוע כי תבוטל אחריותו להנחיית האבטחה בטיסות חכירה רטובה. עמדה זו מבוססת על כך שטיסות בחכירה רטובה אינן נושאות סממנים ישראלים מובהקים – ובמידה רבה, אין שוני רב בין אלו לבין טיסות זרות הנושאות נוסעים ישראלים. בנוסף, מוצע לקבוע כי תבוטל גם אחריותו בכל הנוגע לטיסות שמוצאן בחו״ל הפועלות תחת קוד חברה זר ומבוצעות באמצעות כלי טיס ברישום ישראלי ושיעדן בתחומי מדינת ישראל״.

לפי הערכה המהלך יחסוך למשלמי המסים בישראל כ-40 מליון ש״ח בשנה.

המשמעות בפועל מעט בעייתית

בשנה האחרונה אלעל הפעילה מאות רבות של טיסות בחכירה רטובה. לא משנה מאילו סיבות. הבעיה: שברוב המקרים הנוסע לא יודע בשלב הרכישה שהטיסה שלו לא תופעל ע״י אלעל.

אלעל מרשה לעצמה לגבות מלקוחותיה פרמיה בין השאר כי היא מבטיחה להם מוצר טוב יותר. זה אולי לא מתבטא באיכות המושבים או במערכת הבידור, אבל, המוצר של אלעל כולל צוות טייסים מקצועי ומנוסה (על בסיס אמונת-שווא שכל טייסי אלעל הם יוצאי חיל האוויר הישראלי), צוות דיילים דובר עברית ונהלי ביטחון שאין להם אח ורע בעולם.

ברגע שטיסה עוברת לחכירה רטובה היתרונות האלו נעלמים. הטייסים אינם ישראלים, ובטח שלא בוגרי חיל האוויר הישראלי, וצוות הדיילים אינו דובר עברית. לטיסות אלו כן מתווסף איש צוות ישראלי אחד כדי שיהיה מי שיוכל לדבר עם הנוסעים – אבל מכאן ועד צוות דיילים דובר עברית ההבדל גדול מאוד. בחכירה רטובה אלעל הופכת לגוף המשווק בלבד והטיסה בפועל היא טיסה של חברה זרה. הפרמיה של אלעל, אבל, נשארת עמוק בתוך מחיר הכרטיס.

לא ייתכן, ברמה הצרכנית הבסיסית ביותר, שאלעל תמשיך לרמות ככה את הלקוחות שלה. למכור טיסות כאילו הן טיסות אלעל ובסמוך למועד הטיסה לעדכן את הנוסעים שמדובר בעוד חכירה רטובה. לפחות עד כה הטיסות האלו זכו לאבטחה של השב״כ – אבל עכשיו החגיגה המופקרת הזאת נגמרה. חכירות רטובות של אלעל יקבלו יחס כאילו היו טיסות של חברה זרה והרי זה בדיוק מה שהן.

לסיכום

לקוחות אלעל דעו לכם: ברכישת כרטיס של אלעל, לטיסות של אלעל, אתם אף פעם לא יכולים לדעת מה תקבלו בפועל. סטטיסטית, על בסיס כ-1200 חכירות רטובות בשנה, יש סיכוי סביר מאוד שטיסתם תופעל ע״י חברה זרה בלי טייסים ישראלים, בלי צוות דובר עברית ובלי אבטחה של השב״כ. אז תחשבו פעמיים לפני שאתם משלמים את הפרמיה הזאת.