שלוש יבשות בחודש אחד: סופ״ש בניו-יורק

שלוש יבשות בחודש אחד: מבוא

שלוש יבשות בחודש אחד: לילה בציריך

שלוש יבשות בחודש אחד: שבוע בריו דה ג׳נרו

ישראלים מאוהבים בניו–יורק, כאמירה כללית, אבל משום מה הרוב חושבים שכל המלונות במנהטן תמיד יקרים מאוד. זה לא נכון. מנעד המחירים במנהטן, ובניו–יורק בכלל, הוא די רחב ביחס לעיר גדולה. בשיא הקיץ ובמהלך חגים מסוימים המחירים יכולים להיות גבוהים מאוד, זה נכון, אך בחודשי החורף גם מלונות טובים למדי בלב מנהטן מוכרים חדרים מתחת לרף 100$/לילה.

כמעט מיותר לציין שבניו–יורק יש נוכחות משמעותית לכל קבוצת מלונות בינ״ל. זה גם אומר שתמיד ישנן אפשרויות מגוונות לשחקני נקודות – אבל שימוש בנקודות בניו–יורק כדאי, בדר״כ, רק בחודשי הקיץ בהם המחירים בכסף מטפסים גבוה. בחודשי החורף אין שום הגיון להשתמש בנקודות אלא אם באמת יש לכם יותר מדי נקודות בחשבון.

שלוש חלופות וההזמנה ששרדה

היו לי ארבעה לילות במנהטן, בסופ״ש ארוך מה-19 עד ה-23 לינואר, והתלבטתי בין שלושה מלונות שכל אחד מהם שייך לקבוצה אחרת:

• מלון גראנד הייאט (קבוצת הייאט). היתרונות: ארוחת בוקר כהטבה מובטחת, כניסה לטרקלין ואפשרות להשתמש בשובר שדרוג על מנת להבטיח סוויטה (למרות שמדובר בסוויטת ג׳וניור לא גדולה במלון הזה). החסרונות: מחיר גבוה יותר ביחס לשתי החלופות האחרות, היעדר מבצע תקופתי אטרקטיבי של מועדון WoH והעובדה שמדובר במלון עצום וחסר אופי.
  – – –
• מלון גארדן–אין מידטאון פארק (קבוצת הילטון). היתרונות: הזול ביותר מבין החלופות ובעל המיקום הנוח ביותר עבורי מבין כל החלופות. החסרונות: סיכוי אפסי לשדרוג בשל גודל המלון ומגוון החדרים בו.
  – – –
• מלון סטייברידג׳ סוויטס טיימס סקוור (קבוצת אינטרקונטיננטל). היתרונות: מלון סוויטות כך שהחדרים די גדולים, מחיר נוח ומבצע תקופתי אטרקטיבי יחסית של מועדון IHGR. החסרונות: מיקום פחות אידיאלי.

היו לי הזמנות בשלושת המלונות הנ״ל. עד הרגע האחרון הייתי בטוח שאבחר במלון גארדן–אין ובעיקר כי הוא היה הזול ביותר מבין השלושה עם תעריף של בקושי 102$/לילה כולל מסים. מה גם שיש לי עדיין סטטוס במועדון של הילטון ויש מבצע תקופתי אטרקטיבי מספיק.

אבל אז הסתכלתי שוב על ההצעות שקיבלתי במסגרת המבצע התקופתי של מועדון IHG Rewards (אותן פירטתי בפוסט על המבצע). אחת ההצעות דורשת שהייה של ארבעה לילות רצופים – וזו הצעה שהערכתי שלא אוכל להשלים בשום יעד אחר מלבד ניו–יורק במהלך תקופת המבצע – והצעה אחרת דורשת שלוש שהיות בסופ״ש. השתכנעתי שאם אוותר על שהייה במלון של קבוצת אינטרקונטיננטל כנראה שלא אוכל להשלים את כל ההצעות ומכאן שאצטרך לוותר על כמה עשרות אלפי נקודות בשווי ריאלי של כמה מאות דולרים – וזה פחות מתאים לי. היה הגיון כלכלי, אם כן, לבחור במלון של הקבוצה ולהבטיח בכך שאפשר יהיה להשלים את שאר ההצעות (וזה אכן מה שקרה בינתיים…).

אז במקום לשלם 406$ עבור השהייה במלון של רשת גארדן–אין בחרתי לשלם 461$ עבור השהייה במלון של רשת סטייברידג׳ סוויטס. אלא שבעצם הפער במחיר קטן יותר כי קיבלתי בדרך החזר בגובה 8% מסך ההזמנה לפני מסים (30$) מאתר הקאשבק TCB (מה שלא יכלתי לעשות עם ההזמנה הראשונה). כלומר, הפער האמיתי במחיר היה סה״כ 25$ לארבעה לילות ותמורתו קיבלתי החזר גבוה הרבה יותר בנקודות.

סה״כ יצאתי מרוצה עם תעריף של 108$/לילה כולל מסים במלון סוויטות בלב מנהטן שמציע ארוחת בוקר חינם לכל אורחיו ומתקנים נוספים כמו חדר כביסה לשימוש חופשי. המחיר הזה לא משקלל בתוכו את השווי הריאלי של הנקודות שצברתי – אז העסקה אפילו טובה יותר.

ביקורת מקוצרת

לאתר המלון לחצו כאן.

המלון הוא בעל ציון 4.4/5.0 במדד הביקורות הפנימי של הקבוצה שאני מקנה לו חשיבות גדולה יותר לעומת דירוג טריפאדוויזור לדוגמה (שם המלון הוא בעל ציון 4.5/5.0). אני חושב שהציונים האלו נכונים וסה״כ מדובר במלון טוב שנותן תמורה גבוהה למחיר. המלון מומלץ לתיירים, וגם למשפחות, אבל כדאי לשים לב למיקום שלו ולשכנות שלו עם תחנת האוטובוסים הגדולה באזור.

המלון נמצא על רחוב 40 בין השדרה ה-8 וה-9. מרחק הליכה של כ-10 דקות לטיימס סקוור. סה״כ מיקום נוח למדי לתייר הממוצע.

הגעתי לצ׳ק–אין בשעות הצהריים. דלפק הקבלה קטן יחסית, באופן די מפתיע, אבל לא ראיתי אותו עמוס לאורך כל השהייה והפקידים היו תמיד נחמדים בצורה בלתי רגילה. הליך הצ׳ק–אין היה זריז מאוד אבל לצערי לא קיבלתי שדרוג כלשהו או חדר בקומה גבוהה במיוחד. מכיוון שהחדר נראה נוח מספיק וגדול מספיק לא טרחתי לברר עם הקבלה לגבי אפשרות להחליף לחדר אחר.

כל החדרים במלון נקראים ׳סוויטות׳ אם כי לא מדובר בסוויטות ע״פ ההגדרות המקובלות בשוק (כשיש הפרדה, בדלת שניתן לסגור, בין חדר השינה לסלון). החדרים במלון נקראים סוויטות משום שהם לכאורה מאובזרים כמו סוויטות קטנות וכוללים, בין השאר, מטבח מאובזר לגמרי. אני מתכוון שבכל סוויטה תוכלו למצוא מקרר בגודל מלא, כיריים, סירים, מחבתות, מכונת קפה, מדיח כלים, כלי מטבח מלאים, סכו״ם… פשוט כל מה שתצטרכו כדי להכין לעצמם ארוחות בחדר. אני בטוח שזה שימושי להפליא לחלק מקהל הלקוחות של המלון.

המטבח לא יכל לעניין אותי פחות, נודה על האמת, אבל מצאתי את שאר החדר כמספיק בהחלט. הגודל היה סביר ביחס למקובל בניו–יורק, המיטה הייתה נוחה, שולחן העבודה היה גדול וחדר השירותים לא הרגיש קלסטרופובי. אני לא באמת מצפה לקבל יותר מזה תמורת 108$/לילה במנהטן ולא משנה מתי.

באופן מעניין במהלך ארבעה ימים לא אכלתי ארוחת בוקר במלון פעם אחת למרות שהיא מוצעת בחינם לכל האורחים. כן השתמשתי בחדר הכביסה של המלון – ובהחלט מדובר ביתרון אמיתי שהייתי שמח שיוצע ע״י מלונות רבים יותר.

שוב אדגיש את השירות המצוין שקיבלתי מכל איש צוות במלון בכל פנייה. אפילו צוות הניקיון הקפיד להשאיר בחדר פתק מחוייך בכל יום. יש לי הערכה רבה למלונות שמציעים רמת שירות גבוהה – וזה דבר שאין לו קשר ישיר למידת היוקרה של המלון או למחיר שהוא גובה לחדר אלא פשוט לניהול בריא.

אני ממליץ על המלון ובתנאי שהמחיר לחדר תחרותי לסביבה.

לילה חמישי…

אחרי ארבעה לילות במנהטן ארזתי עם חפציי ונסעתי למלון בברוקלין. זה לא דבר הגיוני לעשות, באופן כללי, אבל יש לי הסבר משכנע להחלטה המוזרה הזאת. על המלון ההוא אכתוב בפוסט הבא בסדרה על אף שתכננתי במקור לכלול את הסיפור כבר בפוסט הזה. מבטיח שמדובר בסיפור מעניין שחלק מקוראיי הבלוג כבר ניחשו בדיוק במה מדובר (וח״ח רציני להם…).