פוסט אורח: היי, נעים מאוד, אני "מגהץ קיטור“, וזה הפוסט הראשון שלי בבלוג FlyingOut. ליאור הזמין אותי להיות כותב-אורח ולכתוב לכם על עולם כרטיסי האשראי שהוא עולם מרתק ומורכב בעל נקודות השקה רבות לעולם מועדוני הלקוחות. אז הנה אני, כותב לכם.
חלקכם אולי נתקלתם בתגובות שלי לפוסטים בבלוג ושם העט שלי – מגהץ קיטור – מופיע גם בתגובות לפוסטים בבלוגים אחרים או לידיעות באתרי חדשות. כפי שניתן אולי להסיק מ“שמי“ – תחום העניין שלי הוא כרטיסי אשראי.
לפני שמהדקים חגורות וממריאים אני מעוניין לחלוק אתכם גילוי נאות קטן: בתפיסת העולם שלי כרטיס האשראי הוא קודם כל אמצעי תשלום, שהוא גם מכשיר אשראי, ורק אח"כ כלי שבעזרתו ניתן למקסם הטבות (לרבות בתחום הנקודות ומועדוני הלקוחות). אני מרגיש שאני חייב לציין את זה גם בגלל איך שזה משפיע וישפיע על התפיסה שלי את הכרטיסים/המוצרים/המועדונים או חברות האשראי השונות וגם בגלל שבאופן טבעי שם ממוקדים מרבית הידע והעניין שלי.
את הפוסט הראשון אקדיש לנושא שיש לו חשיבות גבוהה עבור נוסעים לחו״ל: המרת מט"ח בכרטיסי אשראי (ישראלים). קל וחומר עבור נוסעים תכופים שיכולים למצוא עצמם עם חיובי מט״ח של עשרות אלפי דולרים בשנה ואז כל 1% של עמלת המרת מט״ח מתורגם למאות דולרים.
עד כאן סרטון הבטיחות. ממריאים!
בארץ השימוש בכרטיסי אשראי כל כך שכיח שאנחנו שולפים כרטיס ולא חושבים פעמיים. בטח שלא חושבים על עלות השימוש בכרטיס (ויש כזו, גם אם היא נסתרת). החשש הוא שאותה קלילות תלווה אותנו גם בשליפת הכרטיס בחו"ל – מבלי להכיר בעלות (הניכרת) הכרוכה בשימוש בו, כאשר בחו"ל היא נוטה להיות יקרה יותר וגלויה יותר – כשהיא מועמסת באופן ישיר על מחזיק הכרטיס.
פעם כרטיס אשראי לא היה אמצעי התשלום הטריוויאלי לישראלי הממוצע בחו"ל. זה הולך אחורה לתחילת עידן כרטיסי האשראי בישראל, ולדיכוטומיה בין כרטיסים מקומיים ("Valid only in Israel") לבין כרטיסים בינ"ל ("Valid Worldwide"). אחרי הכול, במשך עשרים שנה השוק נחלק כאן בעיקר בין שתי שחקניות שהמיתוג שלהן (בהיעדר תחרות ממשית אחרת) נבדל בדיוק בקטע הזה כקו פרשת המים: ישראכרט – ששיווקה במרץ את המותג המקומי–בלעדי שלה, הלא הוא "ישראכרט", וכא“ל – שנישאה על כנפי המותג הגלובלי שגרם לכולנו להרגיש קצת יותר "אמריקה" מהקיום הלבנטיני והמיוזע שלנו בשוטף, הלא הוא “ויזה“.
זה לא היה ההבדל היחיד, ואולי יש פה מי שזוכר את ההגבלות על הקצאת מט"ח לחו"ל שבין היתר הביאו את חברות האשראי להקצות (כל אחת באופן קצת שונה) קו אשראי ייעודי לשימושים בחו"ל. הליברליזציה במט"ח (מתקופת הקדנציה הראשונה של נתניהו כרה"מ, ב-1998) וציות לדירקטיבות פיננסיות של האיחוד האירופי ("באזל") שהוטמעו ע"י הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הביאו לחיסול של כל זה בהדרגה. אבל אז, בימים ההם, נוסעים לחו"ל הצטיידו לפרקים גם בהמחאות נוסעים, כרטיס נטען רב–פעמי (VTM – Visa Travel Money), כרטיס ערבון (Eurocheque) ורחמנא ליצלן גם מזומן.
היום כרטיס אשראי בינ"ל הוא כבר הרבה יותר נפוץ ולרוב מוצע ע"י הבנקים כמוצר מדף (למעט אולי לאוכלוסיות צעירות, כמו כרטיס צעיר וכרטיס חייל, שם עדיין יש נוכחות כמעט מוחלטת של כרטיסים מקומיים). זה קרה בעקבות עוד כמה תמורות בשוק שהתוצאה שלהן הייתה בעיקר מחיקת האינטרס של ישראכרט להמשיך ולדחוף את "ישראכרט" ככרטיס, כמותג נפרד, אבל על כך בפעם אחרת.
כיוון שכך, השימוש בחו"ל בכרטיסי אשראי גבר וזה נתון שבולט גם בקמפיינים ממוקדי–זמן שעורכות חברות האשראי להגברת השימוש בכרטיס אשראי בחו"ל: פעם נותנים החזר כספי תלוי–מחזור (למשל, 20$ החזר מעל 500$ בישראכרט), פעם פריסה אוטומטית ל-3 תשלומים, פעם החזר כספי על קניות באתרי אינטרנט נבחרים ("Cashback") וכך הלאה. אגב, אני בכוונה בוחר במינוח "שימוש" ולא "עסקה" כי בניגוד לארץ, גם משיכת מזומן בחו"ל עוברת (מעובדת, נקלטת, מחויבת) באופן דומה לעסקה; כך למשל, היא מאושרת לא על בסיס היתרה למשיכה בח–ן העו"ש (כפי שנהוגה לגבי משיכת מזומן בכרטיס בנקאי בארץ) אלא על בסיס היתרה הפנויה לניצול במסגרת הכרטיס עצמו.
הגענו לגובה שיוט…
לפני קצת יותר משלוש שנים, עם סיום הקדנציה שלו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל ובתזמון מושלם עם יריית הפתיחה לעונת נסיעות הקיץ, חילק דודו זקן סוכריה נוספת לציבור: הוא הורה שכל חברות האשראי צריכות להתיישר עם מנגנון המרה ממט"ח לשקלים שקוף וקל להשוואה. המנגנון הזה התבסס, ככל האפשר, על המרה אחת וישירה ממטבע הפעולה במט״ח (משיכה או עסקה) ועל השער היציג כשער ההמרה. את הסוכרייה הקודמת, אגב, הוא חילק 5 חודשים קודם לכן כשביטל את העמלה הידועה לשמצה על חיוב דחוי (העמלה על עסקת תשלומים).
בכך, למעשה, הוא הורה לחברות האשראי להתיישר לפי מודל ההמרה שאימצה כא"ל כמעט עשור קודם. אפשר לומר הרבה דברים על כא"ל (אני מקווה שתהיה לי ההזדמנות; והתנצלותי מראש לקוראי הבלוג מחזיקי Fly Card Diners), אבל באמת מדובר (לשם שינוי) במנגנון המרה ידידותי למשתמש. מעטים אולי יזכרו, למשל, שישראכרט ביצעה המרה משולשת (!) בין המט"ח המקורי לשקלים. זו הייתה המרה שהשתמשה בין היתר בשקל עצמו לצורך המרת ביניים בדרך לתוצאה השקלית הסופית (!). פעולה זו, בצדק, הביאה על ישראכרט תביעה ייצוגית וחוסר ודאות לגבי עלות ההמרה למחזיק הכרטיס. למען הסדר הטוב אציין שבשוליים חוסר הוודאות הניב לפעמים גם עלות שלילית – כלומר, רווח למחזיק הכרטיס.
מהו המצב כיום?
משלמים או מושכים בכרטיס אשראי במטבע זר שיש לו שער יציג? הפעולה תומר ישירות לשקלים, בתוספת עמלה, כשיעור (%) מגובה העסקה. כדי ליישר קו אציין ששער יציג אינו שער מסחרי, כזה שנקבע בין קונה ומוכר בשוק הפתוח, אלא הוא ממוצע ששקלל בנק ישראל ממספר שערים שדגם במסחר הבין–בנקאי סמוך לפרסומו. הוא בעצם שער האמצע בין השער (הגבוה) שבו הבנק מוכר לכם מט"ח לבין השער (הנמוך) שבו הוא קונה מכם מט"ח, ואת זה הוא עושה בשתי סדרות של שערים: שער מזומן (מה שחברות/סוכני נסיעות אוהבים לקרוא לו "שער נוסעים") ושער לכל השאר ("שער העברות/המחאות״, שהוא המשתלם יותר ללקוח).
באופן כללי, ישראכרט (לרבות אמריקן אקספרס) גובה את עמלת ההמרה הנמוכה ביותר: 2.3% (עד כמה שאפשר לקרוא לזה נמוך). לאומי קארד גובה את העמלה המקבילה הגבוהה ביותר: 3%. כא"ל (לרבות דיינרס) נעה בין לבין: פעם היא הייתה קרובה יותר לישראכרט (2.5%) אבל בצעד חזירי למדי היא התקרבה לעמלה של לאומי קארד בשיא עונת התיירות אשתקד – וכיום התעריף שלה בשיעור 2.8%.
אבל זה לא מסכם את התמונה כולה. קודם כל, בגלל שהעמלה על משיכת מזומן יכולה להיות שונה. כך למשל, ישראכרט מעדיפה שתגהצו ולא תמשכו, מה שמסביר מדוע התמונה מתהפכת והיא הופכת ליקרה ביותר למשיכת מזומן עם עמלה בגובה 3.9%. כא"ל ממשיכה לנוע בין לבין עם עמלה בגובה 3.5%. מחזיקי לאומי קארד ישלמו את עמלת המשיכה הנמוכה ביותר, ויתנחמו בתמחור ידידותי, זהה למשיכות ולעסקאות: 3%.
כך או כך, העמלה הזו בכל מקרה גבוהה יותר מהמרווח שמגלם שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) בבנק, ולרוב גם גבוהה מהמרווח המגולם בשער מכירת מזומנים (גבוה), היקר יותר. בטח לא תופתעו לגלות שבחו"ל ישנם כרטיסים שמשווקים לקהל הרחב בגלוי עם הטבה של פטור מעמלת המרת מט״ח – בלי להצניע, בלי טריקים ובלי שטיקים (הישארו איתי, הם מגיעים מיד).
עמלות המרה לשקלים בכרטיסי אשראי ישראליים:
|
חברת האשראי |
ישראכרט (MasterCard, Visa, American Express) |
לאומי קארד (Visa, MasterCard) |
כא"ל (Visa, Diners Club, MasterCard) |
|
רכישות מט"ח |
2.3% |
3% |
2.8% |
|
משיכות מט"ח |
3.9% |
3% |
3.5% |
אך אלו רק התעריפים המוצהרים ויש לקוחות מקומבנים יותר ומקומבנים פחות. מן הידועות הן שכרטיסים עסקיים (המונפקים לשכירים עובדי חברות בהסדר) נוטים להציע הטבה שכיחה בדמות הנחה בעמלת ההמרה. גם Fly Card לסוגיו מציע הנחה בעמלת ההמרה (וכנראה שהרווחתם אותה ביושר, על דמי הכרטיס שכרוכים בכרטיס הזה). מגדילה לעשות לאומי קארד, שבימים כתיקונם גובה את העמלה הגבוהה ביותר על עסקאות מט״ח, שמציגה שחור על גבי תעריפון כיצד היא גובה עמלה נמוכה יותר ככל שהכרטיס יוקרתי יותר עד שהיא מתקצצת לחצי בכרטיס היוקרתי ביותר שלה שנקרא MasterCard World Elite (העמלה היא 1.5%). שלא לציטוט, יש שיודעים לספר שהנוהג בכרטיסים "שחורים"– הכרטיסים היוקרתית ביותר (ביניהם ה-World Elite) – הוא לזכות את הלקוחות ידנית על העמלה שחויבה.
לאומי קארד – לקוחות פשוטים משלמים יותר:
|
כרטיס |
World Elite (MasterCard) |
First/Society (Visa) |
ו…כל השאר (Visa/MasterCard) |
|
רכישות/ |
1.5% |
2% |
3% |
לאומי קארד מנסה איך שהוא לאזן את מדיניות התמחור הדיפרנציאלי והמפלה שלה ומחלקת באופן די עקבי הטבת ניחומים בעונות הנסיעות בדמות האפשרות להצטרף לתוכנית פריסה אוטומטית של השימושים בחו"ל ל-3 תשלומים קבועים ללא ריבית וללא הצמדה. רוצה לומר: "העמלה אצלי הכי גבוהה אבל לפחות היא מסבסדת גם ימי אשראי". אבל אליה וקוץ בה – התוכנית לא זמינה לכרטיסים מיוחדים (כרטיס פטור מדמי כרטיס ומהטבות, כרטיס רכש, כרטיס חיוב מידי, כרטיס נטען חד/רב–פעמי) וגם לא לכרטיסים הנהנים מהנחה בעמלה. כיום ההטבה הזו מוצעת ברכישות מעל 250 ש״ח.
אומנם, מצד אחד, פריסה אוטומטית כזו (נניח ל-3 תשלומים קבועים) היא מוצר שבשגרה מוצע הן ע״י לאומי קארד והן ע״י מתחרותיה כתוכנית אשראי נושאת ריבית קבועה (המבוססת על קרדיט ב-18-1 תשלומים קבועים, בהתאם לחברת האשראי ולמותג הכרטיס). מצד שני, כא"ל מציעה בדיוק אותה תוכנית, ללא הצורך ברף של 250 ש״ח (אך גם היא כוללת רשימת כרטיסים מוחרגים).
אנא לקפל מגשים – אנחנו מתכוננים לנחיתה
כאשר הפעולה היא במטבע זר שאין לו שער יציג היא תומר לשקלים בדומה למנגנון הקודם שהיה קיים בחברת האשראי ערב סוכריית הפרישה של דודו זקן. זה אומר המרה כפולה – מהמטבע המקורי למטבע ההתחשבנות הבינ"ל של הכרטיס וממנו לשקל. ההמרה הראשונה תבוצע לפי שער מצטלב של מותג רשת כרטיסי האשראי אליו שייך הכרטיס (ויזה הבינ"ל, למשל) והשנייה לפי שער יציג. מטבע ההתחשבנות הוא ברוב המכריע של המקרים דולר אמריקני. החריג הוא כרטיס מסטרקארד של לאומי קארד שבו המטבע הוא אירו. אירו משמש גם כמטבע התחשבנות משני בישראכרט אבל זה במקרים בהם החיוב אינו שקלי אלא מח–ן מט"ח (אופציה שאולי נדון בה בפעם אחרת).
יש לכם הנחה בעמלת ההמרה בכרטיס? באיזה שיעור ומכוח מה? שתפו בתגובות.
נחתנו. אפשר למחוא כפיים.
יש מועדונים של לאומי קארד תחת יחידת הגג executive, כמו בוגרי העברית בו אני חבר, מאפשר תשלום שוטף + 30 כלומר חיוב בחודש הבא, ועמלת המרה ומשיכה של 1% בלבד.
והכרטיס בחינם
נכון. Executive בגדול משתייך לקב' הכרטיסים העסקיים לשכירים בהסדר עם מקום העבודה אותם הזכרתי בהקשר של כרטיסים הזוכים להנחה בעמלת ההמרה. כרטיס האשראי של לאומי קארד המשויך למועדון בוגרי האוני' העברית אכן מונפק ככרטיס Executive.
מדובר במותג משנה פנימי של לאומי קארד לכרטיסים עסקיים כאמור, שבנוסף מתאפיין בהיותו כרטיס אשראי מתגלגל ("Multi"), שזוכה לתוכנית הטבות נוספת (שיוך משני למועדון Multi עזריאלי) ופטור קבוע מדמי-כרטיס.
לתנאי התשלום על פעולות בחו"ל לא התייחסתי בפוסט הזה, כי יש רשימה ארוכה של כרטיסים פטורים מחיוב מידי בחו"ל (שזו ברירת המחדל) שמזכים אותה בפוסט נפרד.
יש לי מספר כרטיסים – רובם עסקיים ולכן אתן את העמלות שם שהם העמלות הטובות ביותר:
דיינרס פלייקארד עסקי:
גיהוץ – 1.4% עמלה
משיכה – 2.55% עמלה
ויזה כאל עסקי:
גיהוץ – 1.5% עמלה
משיכה – 2.55% עמלה
ויזה לאומי עסקי:
גיהוץ – 1.5% עמלה
משיכה – 1.5% עמלה
כלומר בגיהוץ אשתמש בדיינרס ובמשיכה אשתמש בלאומי קארד
תודה איתי.
לדיינרס יש אינטרס להיות אטרקטיביים בעמלת ההמרה במיוחד ללקוחות שהם חפצים ביקרם (עסקיים, פלטינום = Fly Card) עם קורלציה לנסיעות תכופות לחו"ל כי הדעת נותנת שהם גם ככה ייטו להשאיר את הכרטיס במגירה – דמי כרטיס הם גם ככה משלמים, והמותג מכובד בקושי בבתי עסק בחו"ל (לכן העמלה הנמוכה דווקא על רכישות).
אני יודע שב-Fly Card עמלת ההמרה משתנה בין הכרטיס הסטנדרטי (הכחול) לבין כרטיס הפרימיום (השחור). לפי שיעור העמלה אני מניח שמדובר בכחול.
לגבי הכרטיסים האחרים:
מדובר בכרטיסים חוץ-בנקאיים או בנקאים? אני מניח שהם משויכים להסדר עם בית עסק מסוים שמקנה את ההנחה או מועדון מסוים (למשל, High-tech Zone ), נכון? בלאומי קארד (בנקאי?) הכרטיס הוא Executive?
מעניין שהכרטיסים שלך בעצם הופכים את הפירמידה על פיה, לפחות בהקשר של רכישות בחו"ל – שם כברירת מחדל ישראכרט זולה יותר.
אכן הכרטיסים של לאומי הינה אקזקיוטיב כפועל יוצא מהחברות שבהן אני או אשתי עובדים. חלק מהכרטיסים הם חוץ בנקאים אבל גם את הכרטיסים הבנקאים שלנו (שאותם הוצאנו עבור חשבון מטח) משויכים למועדון.
הכרטיסים בכאל כולם חוץ בנקאים
שים לב שניתן לקבל גם כרטיס אשראי Fly Card בנקאי – בנק לאומי מנפיק את כרטיס הפרמיום כויזה דרך לאומי קארד. בנוסף, בנק לאומי מנפיק גם כרטיסי דיינרס בנקאיים, אם כי לא ברור האם הם כוללים את Fly Card.
ידוע אבל דרך הכרטיס העסקי העלויות הרבה יותר זולות. 14.9 לכרטיס ראשון וכרטיס שני ב50% הנחה
יש דרך ליצור איתך קשר באופן אישי? אני לא רואה אופציה לפניה פרטית בדף
איתי היי,
ההסדרה הטכנית של האופציה לפנייה פרטנית פה כרגע נמצאת בטיפול (תודה, ליאור!).
איתי היי, נסה בבקשה לשלוח לי הודעה פרטית לתיבה swiper@flying-out.com.
היי
שלחתי הודעה – מקווה שקיבלת 🙂
קיבלתי ועניתי 🙂
הנחה של 100% ותשלום שוטף+30 על עסקאות במט״ח.
כרטיס ישראכרט מסטרכארד quality plus ממותג אמדוקס.
היי יניב,
ההנחה של 100% היא בעמלת המט"ח או בדמי הכרטיס (או בעצם, גם וגם)?
זו הנחה שניתנת אוטומטית או מזכים בדיעבד?
כרטיס Quality + של אמדוקס הוא Gold MasterCard, אם אינני טועה.
כתבה מעולה, ובהצלחה בהמשך 😉
ממליץ על כרטיס האשראי החוץ בנקאי של לאומי כראש שמונפק לכל אחד דרך קבוצת “I need it “ , בעל עמלת משיכה וקנייה של 1% בלבד !
https://ineedit.co.il/tag/כרטיס-אשראי/
* אין לי קשר לקבוצה זו
תודה אליאור!
שמעתי על הכרטיס הזה.
מה צריך לעשות כדי לקבל אותו? מילוי הפרטים צריך להיות דרך אתר הקב' באינטרנט או דרך פניה ללאומי קארד?
צריך להיות חבר פעיל בקבוצה? החברות בה כרוכה בתשלום?
לפי עמ' המועדון בלאומי קארד, העמלה בשיעור 1% נוגעת רק לעסקאות (ולא למשיכות).
נ"ב
כרטיס אשראי חוץ-בנקאי של לאומי קארד לא מונפק לכל אחד…
גם לי יש את הכרטיס הזה.
הוא אחלה.
צריך להיות חבר בפורום בפייסבוק ולהראות צילום מסך (כל מי שמבקש מקבל).
ההרשמה ישירות בלאומי
היי שלומי,
ההרשמה ישירות בלאומי קארד, הכוונה?
משיחה עם מוקד השירות, הם טוענים ( לא ניסיתי ) שגם עבור משיכה העמלה היא של אחוז אחד.
לפי דף המועדון באתר החברה והתגובות באתר הקבוצה ובעמ׳ שלה בפייסבוק, העמלה על משיכה נותרה בעינה (3%).
אנסה להירשם, רעיון מצוין 🙂
לדעתי העמלה של 1% היא רק על רכישה. במשיכה העמלה היא 3%. תבדקו את האותיות הקטנות
צודק.
תודה, וברוכים הבאים לכותב נוסף לבלוג.
קצת חסרה לי התייחסות לאפשרות המשתלמת ביותר לי, ולעניות דעתי להרבה אנשים (נכון, לא לכולם, אבל ממש לא מחייב להשתייך למאיון העליון כדי לעמוד בזה).
1) פתיחת חשבון מט"ח בבנק בו מתנהל החשבון. עד כאן, פשוט מאד, ללא עמלות משמעותיות / בכלל אם נכלל במועדון הטבות כלשהו של הבנקים, ויש הרבה כאלו היום (חבר, מועדון הוט, עובדי אינטל ויתר חברות הייטק, פותחי חשבון חדש בכל בנק שהוא), או סתם בעל יכולת מיקוח סבירה עם הבנק.
2) הגדרת כרטיס בנקאי למשוך גיהוצים שקליים מחשבון ש"ח ודולריים מחשבון דולר (או לחילופין יורו מיורו, בכרטיסים מסויימים אפשר גם וגם וגם). לי זה עובד עם דיינרס fly card (רק דולר) ועם מאסטר קארד (דולר ויורו).
3) מיקוח על עמלות המרה בחשבון. פטור מעמלה קבועה קל לקבל (וכל המועדונים הללו ועוד רבים מציעים), והטבת שער של 0.5%-0.7% מהשער שמפרסם הבנק.
כל אלו למעשה יביאו לכך שנגהץ דולרים, שיירדו ישירות מחשבון הדולרי, ואת הדולרים בחשבון נרכוש בשער שהוא בממוצע 0.2%-0.4% מעל השער היציג. אין אף כרטיס שאני מכיר שממיר בעלויות כאלו נמוכות. אותו כנ"ל לגבי יורו.
נכון, לא מתאים לאדם שקונה ב 100$ בשנה באמזון, אבל למי שמוציא אלפי והרבה אלפי $ בשנה, זה משמעותי מאד.
שלום "קורא",
שים לב שבסוף הפוסט התייחסתי לכך שחיוב כרטיס אשראי מח-ן מט"ח זו אופציה אחרת (שדורשת דיון נפרד).
קצרה היריעה מלהקיף את כל מה שאתה מעלה בפוסט אחד:
בגדול, חיוב ח-ן מט"ח הוא אופציה שקיימת אך ורק בכרטיס בנקאי. אם למשל מדובר במועדון לקוחות שפועל רק ככרטיס חוץ-בנקאי, לא ניתן יהיה להגדיר אותו לחיוב מח-ן מט"ח. למשל, Fly Card כחול יכול להיות מונפק ככרטיס בנקאי (למשל בדיסקונט), ושם ניתן יהיה להגדיר אותו לחיוב מח-ן מט"ח. האופציה הזו לא תהיה קיימת כאשר הוא מחויב מבנק הפועלים, למשל.
צריך להבדיל בין מועדון ברמת ניהול ח-ן בנק (וההטבות שהוא מקנה) לבין מועדון אליו משויך כרטיס אשראי. נתת כדוגמא את מועדון הו"ט – שאפשר להנפיק אותו ככרטיס בנקאי וחוץ-בנקאי מכל בנק, אבל רק לבינלאומי יש הסדר לתת הטבות בחשבון לחברי המועדון.
הדוגמאות שנתת בסעיף 2 לתגובה שלך מכוסות למעשה בפסקה האחרונה שלי בפוסט, בהתייחס למטבע ההתחשבנות הבינ"ל של הכרטיס: דיינרס >> כא"ל >> דולר, מסטרקארד >> ישראכרט >> דולר ואירו.
לגבי הטבת שער, ככל שאתה מדבר על פעולה באמצעות הבנק, זה משתנה ממקרה למקרה. אני לא מכיר את תנאי ניהול החשבונות של כל המועדונים או מקומות העבודה שהזכרת, אבל אם יש לך מידע בעניין – אתה יותר מאשר מוזמן לשתף. יש כן אלטרנטיבה להמרה אוטומטית לשקלים דרך חשבון צל במט"ח שקיימת בקב' הבנק הבינלאומי. יש לה יתרונות וחסרונות ועל כך תכננתי לדון גם בה בנפרד (בהרחבה).
עמלות ההמרה הפכו לבוננזה ולמסחטות כספים עבור חברות האשראי ככל שהשימוש בכרטיסים בחו"ל הלך והתעצם, ובמיוחד כשלא נדרשה מהן שקיפות לגבי אופן ההמרה. אני כן יכול להגיד לך שאי-שם בתחילת המילניום חברות האשראי למעט ישראכרט (כא"ל ואלפא קארד) המירו דולרים לשקלים לפי שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) של בנק לאומי/דיסקונט/הבינלאומי (תלוי בכרטיס ובתקופה) ללא עמלה כלל. בימים ההם, המשמעות הייתה שעסקה דולרית הומרה לשקלים במרווח של פלוס-מינוס 0.8% בלבד מעל השער היציג. כמו שכתבתי בפוסט, בישראכרט זה עבד אחרת, אבל במיעוט המקרים (אבל בהכרח כשמטבע הפעולה במקור לא היה דולר אמריקאי) יכולת למצוא את עצמך מחויב לפי שער שאפילו נמוך מהשער היציג.
יש לי הטבה מהמעסיק שעליו אני יכול לגלגל ההמרה, אבל פה נוקטת כא״ל בתרגיל יפה, כשבאים למשוך מוזמן במט״ח ממכשירים אוטומטיים היא חוסמת את העסקה. אותה עסקה שתאשר שניה אחר כך בדלפק המאוייש של הבנק הנמצא בשדה, את הודעת הסמס על העסקה החסומה ואת היכול לאשרה תקבל כמובן רק כשתנחת ביעד או כשכבר לא תהיה ליד המכונה ושום אישור לא יחלץ לכיוונך את המט״ח מהמכונה… (באופן מוזר שום סליקה באף בית עסק אחר בדיוטי לא נחסמה). שיטה? מקריות? מסופקני (קרה יותר מפעם אחת).
ויזה זהב כא״ל
שוטף +60 על עסקאות חו״ל
המרה ישירה לש״ח (מסתבר שזו עדיין הטבה…)
עמלה של 0.1% על רכישה בחו״ל בדולר ו-0.2% בשאר המטבעות
OK, עכשיו אני רואה את הפרטים של הכרטיס.
זה כרטיס בנקאי?
הוא משויך להסדר עם מעסיק, אני מבין?
המרה ישירה לשקלים איננה הטבה – היא הוראה שמגיעה מלמעלה (מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, כפי שציינתי), והיא גם לא הייתה הטבה לפני כן, כיוון שהמפקח הקודם אימץ בהכרח את מודל ההמרה שהיה נהוג בכא"ל (והחיל אותו על שער חברות האשראי).
אלה תנאים מעולים, אגב.
שים לב שבתגובה הקודמת שלך דיברת על משיכת מזומן במט"ח ממכשיר בארץ. אני לא חושב שצריך לצפות לעמלה על משיכת מט"ח במזומן בחו"ל (אני חושב שהעמלה תהיה העמלה על חלפנות כספים, כלומר כמו העמלה על רכישת מט"ח בדלפק, כיוון שההמרה לשקלים לא מבוצעת באמצעות כא"ל – העמלה נועדה "לקנוס" על רכישת כסף ולא על המרת המטבע).
שים לב שגם ציינת עמלה לגבי עסקאות מט"ח בחו"ל ולא לגבי משיכות מט"ח בחו"ל. כאמור, בכא"ל אלה שתי עמלות שמתומחרות בנפרד.
היי קוקו,
אתה יכול לפרט ולהסביר קצת יותר?
מה זאת אומרת "הטבה מהמעסיק"? הכוונה לכרטיס עסקי בהסדר עם המעסיק?
למה הכוונה "לגלגל ההמרה"? הכוונה לכרטיס אשראי מתגלגל?
אתה בעצם מדבר על משיכת מזומן שאמורה להצטבר לסל פעולות מתגלגל ושלדעתך כא"ל חוסמת אותה כי היא לא מעוניינת לתת אשראי על משיכות מזומן?
זה מעניין. קודם כל, נדמה לי שעלרכישת מט"ח במזומן בדלפק מאויש משלמים עמלה נוספת. לדעתי זה גם משתלם יותר לחברה – היא מקבלת גם עמלת סליקה מבית העסק וגם עמלה ממך, מחזיק הכרטיס, וגם מפחיתה את פרופיל הסיכון של הפעולה – היא יודעת לאיזה ענף לסווג את העסקה.
לכא"ל יש מערכת ניטור סיכונים ("פלקון" אם אינני טועה) שלמיטב ידיעתי/ניסיוני היא בוטה יותר בהיקף הפעולות שהיא חוסמת (קודם, ורק בדיעבד, לאחר זיהוי ואימות טלפוני, מאשרת). יכול להיות שצריך לפנות לחברה ולהציף את זה. יכול להיות שזה גם נובע ממה שסימנת בטופס ההצטרפות (בהנחה ומדובר בכרטיס מועדון/חוץ-בנקאי) – יש שם רובריקות בהם אתה מצהיר אם אתה מתכוון להשתמש בכרטיס בארץ/בחו"ל/להעביר כספים ל/מחו"ל/לסחור במט"ח. יכול להיות שזה משפיע על מדיניות ניהול הסיכונים שלהם.
ואחרון אחרון חביב – אני לא אתפלא אם יש גרעין של אמת בחשד שלך. אני לא חושב שאף חברת אשראי נותנת שירות מדהים, אבל דעתי האישית היא שבכא"ל הבעיה הזו חריפה במיוחד.
כרטיס אשראי של הייטק זון נותן עמלת המרה של 1%
https://www.htzone.co.il/item/23930/%D7%94%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9C-3-%D7%91%D7%A0%D7%AA%D7%91_%D7%92/
כתבה מקיפה ומעניינת – תודה. מחכה לכתבות ההמשך…
יש ברשותי מספר כרטיסים עסקים :
– לאומי קארד מסטר קארד פלטינום אקזקיוטיב: עמלת המרה של 1%, שוטף פלוס 60 (פחות אוהב את זה, מעדיף שוטף פלוס 30 לכל היותר). הכרטיס בחינם
– ויזה כאל זהב עסקי: עמלת המרה של 0.7%, שוטף פלוס 30 . הכרטיס בחינם
– פליי קארד ביזנס: עמלת המרה של 1.2%, שוטף פלוס 30. עלות כרטיס 7.45 שח בחודש
שני האחרונים גם משויכים להייטק זון.
משתמש בחו”ל בעיקר בויזה כי לו יש את העמלה הכי נמוכה, למעט כשיש מבצע כמו שהיה בקיץ האחרון עם לאומי קארד, בו נתנו 100 שח החזר על קניות בסך 700$. למרות הפער בעמלת ההמרה, עבור הסכום הנ״ל, עדיין היה כדאי יותר להשתמש בו כשמשקללים פנימה את ההחזר.
היי ערן,
תודה רבה על הפידבק.
הכרטיסים בנקאיים/חוץ-בנקאיים? אני משער שאם מישהו מהם בנקאי, זה בוודאי הכרטיס של לאומי קארד (אם כי אני פחות מכיר כרטיסי Executive בנקאיים). אני שואל מסיבה עקיפה (מקווה להתייחס אליה בפוסטים בהמשך) – כיוון שכרטיס בנקאי לרוב נושא ריבית נמוכה יותר. כיוון שאני רואה בכרטיס אשראי רשת ביטחון (מימונית) במידת הצורך, זה פקטור שבאופן אישי אני מאוד נותן לו משקל. בלאומי, בכל אופן, הריביות בכרטיסי פלטיניום (ומעלה) נמוכות (מאוד), ולכן בשקלול עם שאר הטבות הכרטיס – נראה לי שמדובר בהצעת ערך מאוד משתלמת.
לא שאני לא שמח בחלקך (חלילה, נהפוך הוא), אבל מצער לגלות את המדיניות המפלה של לאומי קארד (שאותה הזכרתי בפוסט ברמת תעריפון עמלות ההמרה לכרטיסים השונים) באה לידי ביטוי גם בכרטיסים מועדפים, פטורים מדמי-כרטיס ונושאים עמלת המרה נמוכה; מישהו הרי משלם על זה – הרי רק החל מאוגוסט האחרון החברה ביצעה מהלך התייקרות רוחבי ניכר של דמי כרטיס (ושל ההתניות לקבלת פטור חלקי/מלא ממנו). הייתי בעצמי עד לשיחת שירות כה לא איכפתית, כה לא מתחשבת ממחזיק כרטיס (לא אני) שכל פשעו שאינו משויך להסדר או למועדון מיטיב – ולא תעזור היסטוריית תשלומים ללא רבב, שנות ותק, אלפי (אולי אפילו רבבות) עסקאות והכנסות לחברה שנאמדות במאות שקלים מידי חודש – לא היה עם מי לדבר בחברה כדי לחדש פטור פרסונלי שניתן לו עד כה מידי שנה בשנה.
אגב, נאמן לגישה שלי (הרואה בכרטיס גם מכשיר אשראי ולא רק אמצעי תשלום), אני דווקא חושב שתנאי שוטף + 60 על חיובי חו"ל זו הטבה מצוינת. גם אם אתה לא צריך אותה קונקרטית עבור הרכישות (והמשיכות) שנהנות ממנה, תחשוב שהיא בעצם מסבסדת רכישות או הוצאות אחרות בענפים שבהם פחות שכיח להשיג אשראי בחינם.
כרטיס היי-טק זון הוא כרטיס מצוין, שככל הנראה מגרעתו היחידה הוא ש…הוא של כא"ל (למיטב זכרוני, במקור הכרטיס היה תחת ישראכרט). כא"ל, אגב, באופן הדרגתי הולכת ומסתירה אותו מהציבור הרחב: פעם הייתה גישה לדף הנחיתה של המועדון, ממנו לא ניתן היה לראות את ההטבות אלא ע"י הזדהות; היום עצם קיום המועדון לא מוזכר אפילו בעמ' הכלליים באתר כא"ל המתארים את מועדוני הלקוחות.
לעניין Fly Card Business, איך דמי הכרטיס בתעריף 7.45 ש"ח? מגיב אחר ציין שהכרטיס מקנה תעריף מוזל של 14.9 ש"ח וכרטיס שני ב-50%. מאחר ותעריף הכרטיס ככלל הוא 19.9 ש"ח, הדעת נותנת שגם במקרה זה העלות לכרטיס השני היא 9.95 ש"ח. זו הטבה ייעודית להיי-טק זון?
אני מבין את תחשיב הכדאיות שביצעת. אישית, זה בדיוק מה שאני סולד ממנו בדמי כרטיס, בדמי חבר, בחברות סלולר, בכרטיסי מועדון – את הצורך בחשבונאות כדי לחלץ הצעת ערך. זה לא שאני לא מסוגל לה, פשוט אני חושב שמבחינה צרכנית אנחנו צריכים לדרוש יותר – שזה אומר עלויות והטבות מסובכים פחות.
אגב, נדמה לי שלא מזמן הייתה הטבה דומה של ישראכרט בתנאים משופרים (20$ על הוצאה של 500$ כמדומני).
תודה על התגובה המפורטת.
כל הכרטיסים שציינתי הם חוץ בנקאיים.
יש לי גם כרטיס בנקאי – ישרכארט מסטר קארד קורפורייט זהב, ללא עלות, עם תנאי שוטף פלוס 30. האמת שהוא מזמן לא בשימוש תדיר ואני צריך לבדוק מה עמלת ההמרה שלו בחו״ל. לדעתי בפעם האחרונה שבדקתי זה היה מעל 1%, כך שעדיין יש עדיפות לויזה.
לגבי הפלי קארד העסקי (דיינרס) – דמי הכרטיס הרשמיים הם 14.90, אך מהחודש הראשון שהחזקתי אותו ניתנה הנחה של 50%. אולי בגלל סטטוס באל על (סילבר) שהיה לי, אבל בשנה האחרונה אין לי סטטוס וזה לא השתנה. או אולי בגלל מחזור חיוב מסויים, אבל גם שם יש חודשים עם שימוש לא גבוה במיוחד (סביב 5000 שח )וגם שם זה לא השתנה. בכל מקרה לא נראה לי שזו הטבה של הייטק זון.
היי ערן,
תודה על המידע.
לא ידעתי שכרטיס Gold MasterCard Corporate של ישראכרט מונפק ככרטיס בנקאי. ליתר דיוק, למיטב ידיעתי הוא לרוב מונפק ככרטיס חוץ-בנקאי, למעט בבנק מזרחי טפחות (שבגדול, למיטב ידיעתי מתקשר עם חברות האשראי בהסדרי הפצה שמחייב אותן להנפיק את מרבית הכרטיסים החוץ-בנקאיים בכל בנק אחר כבנקאיים).
לגבי ה-Diners Fly Card Business – ממה שאתה מספר לדעתי העלות לכרטיס הזה (Business) מוגדרת מראש כ-14.9 ש"ח (בלי קשר לכל שיוך נוסף ע"ג הכרטיס) כך שההטבה שהתייחסתי אליה קודם – כרטיס שני בחשבון ב-50% הנחה – היא מהתעריף הזה (ואכן, 7.95 ש"ח הם מחצית מ-14.9 ש"ח…).
מצד שני, זה לא שטענת שמדובר בכרטיס שני, כך שהסיבה לתעריף הזה כנראה טמונה במקום אחר.
באשר למחזור החיובים, דווקא גולת הכותרת של ה-Fly Card (באשר הוא) הוא דמי כרטיס ללא קשר לשימושים בכרטיס (זה חלק מהמודל העסקי של המועדון – אל על יודעת שתקבל בכל מקרה הכנסה קבועה [כמעט] מכל חברחבר מחזיק הכרטיס, מה שמאפשר לה לבנות על תזרים מזומנים קבוע). מכאן, שאין בו גם הנחות תלויות מחזור, כמו שיש בכא"ל בכרטיסים אחרים.
אגב, 5,000 ש"ח לחודש הוא מחזור חיוב גבוה למדי בכרטיס. הממוצע עומד על פחות מכך, אפילו ב-Fly Card (שידוע במחזורי ההוצאות הגבוהים של מחזיקיו). כדי לסבר את האוזן, ידוע לי על מקרים בהם כא"ל הסכימה לפטור מדמי כרטיס (אחר) במלואם על מחזור חודשי נמוך במחצית.
פליי קארד עסקי עולה 14.90 לחודש, ומתעריף זה יש 50% הנחה למי שמחזיק במעמד סילבד באלעל (אולי גילינו פה שההטבה נמשכת גם לאחר פקיעת הסטטוס), ו- 100% הנחה למי שמחזיק במעמד גולד ומעלה.
תודה רבה על המידע!
ועכשיו, לדעתי האישית בעליל כשקראתי את התגובה:
וואו, זה פשוט לקחת את האסטרטגיה השיווקית של הכרטיס/המועדון/אל-על/כא״ל ולהעלות אותה בחזקה, משהו שאני מתקשה למצוא לו צידוק גם כאשר מעריך החזקה 1.
מתמטיקה בצד, אני מתכוון שאני גם צריך להחזיק בכרטיס שעולה לי כסף, גם להיות סופר נאמן אליו כדי למקסם צבירת נק׳ במירוץ עכברים שנועד לצבור מספיק כדי לממש אותן לפני שיפוגו, גם להיות נאמן לחברת התעופה בתקווה שכל זה ישדרג אותי למעמד silver ומעלה, ולקוות ששפר עליי גורלי כך שגם אהיה זכאי לתצורת ה-Business של הכרטיס, וגם שכא״ל לא תגלה או תדווח אם חלילה וחס ירדתי ממעמד ה-silver הנכסף (תרתי-משמע). כל זה, כשגם תקנון הצבירה והמימוש משתנה חדשות לבקרים.
כל-כך הרבה ״גמים״…
דעתי האישית היא שזה מופרך להתמסר כל כך בקלות. מבחינה צרכנית גרידא, אני סולד מתמחור שדורש ממני פנקסנות כדי לחלץ את נק׳ האיזון שלי, ממנה והלאה כל זה משתלם לי. אני אולי עוד מסוגל לקבל את זה אמורפית במקרים אחרים, אבל לא כאשר אני קודם כל צריך לשלם, ועכשיו נראה – אם זה יצליח להשתלם לי.
אני שותף לסלידה שלך מדמי שימוש בכרטיסי אשראי- גם מבחינתי זה תנאי.
מצד שני, בי זה בד"כ לא מעורר אמוציות כלל.
בגלל שאני גולד עשיתי פלייקארד עסקי (שמתאפשר לי בגלל מקום העבודה), ולא להיפך. אם אאבד את המעמד – כנראה שאאבד את הכרטיס.
בינתיים אני נהנה ממנו בהקשר של אלעל – הוא (העסקי) מאפשר תוספת 15% לנקודות הבסיס מכל טיסה – וזה דיי משמעותי.
דרך אגב, אני מוצא אותו נחות לעומת הכרטיסים האחרים שלי בלאומי קארד ששימרו לי יחס המרה זהה (1:250 – הטבה שניתנה לי בזמן שהסטנדרט היה 1:350 בכרטיסי מולטי שאינם קיימים עוד [האקזקיוטיב נשאר]) – אך כזה שאינו מחייב המרה בכל חודש בחודשו, ובעצם דוחה את מועד פקיעת התוקף.
היתרונות של הפליי קארד העסקי מבחינתי הם שניים:
1. מאפשר צבירת נקודות ביחס מצויין של 1:250 גם מהעברות כספים בביט / פייבוקס – לא מכיר עוד כרטיס שמאפשר את זה. האם מישהו בדק מה לגבי paypal???
2. מאפשר צבירת נקודות מעסקאות עם מוסדות המתדינה ביחס של 1:500, שזה טוב יותר מיחס של 1:750 שנותן הפירסט (שלא באמת נותן הרבה למרות יוקרתיותו).
3. הטבת טרום טיסה בחנות החוויות של כאל.
4. 15% תוספת צבירה כנקודות בסיס שתיארתי.
5. העולם מחולק לשלושה סוגים של אנשים- אלה שיודעים לספור, ואלה שלא יודעים…
הסעיף האחרון בתגובתך האחרונה שלך נשמע כמו עקיצה על חשבוני, ואני לא חושב שזה מגיע לי.
ממש ממש לא.
הומור עצמי: כתבתי שאציין שני יתרונות, ומצאתי את עצמי מפרט 4, אז במקום לתקן צחקתי על עצמי.
כמחזיק כרטיס שחור יכול לספר לכם שאין עמלות כלל על גיהוץ ומשיכה בחו״ל. לעומת זאת, דמי הכרטיס החודשיים מאוד גבוהים (מעל 100 דולר בחודש)
איזה כרטיס שחור יש לך?
זה בדיוק מה שכתבתי אגב – שהכרטיסים השחורים מזוכים מעמלת ההמרה.
ו…נכון, כרטיסים שחורים נושאים דמי-כרטיס מאוד-מאוד (מאוד!) גבוהים. זה ה״קטע״ שלהם. הם הכרטיסים היוקרתיים ביותר. ואעפ״י כן, אני יודע כי בקונסטלציות מסוימות (אם כי נדירות) ניתן לקבל פטור מדמי-כרטיס גם מהם.
"בקונסטלציות מסוימות (אם כי נדירות) ניתן לקבל פטור מדמי-כרטיס גם מהם"
האם פטור כזה יכול להיות בהישג ידו של אדם מן היישוב או רק של לקוחות מיוחדים מאד שהבנקים חפצים ביקרם? האם תוכל לתת דוגמא לאפשרות כזו?
ממה שאני יודע, זה פטור שניתן בכרטיסים בנקאיים ע״י הבנק המנפיק, כנראה עפ״י אמות מידה של עושר פיננסי (מאוד גבוה). למיטב ידיעתי, זה מאושר ע״י דרג גבוה מסמכות מנהל/ת הסניף.
אם אתה מדבר על הסנטוריון, זה לא מה שהופיע במידע/ניירת אודות הכרטיס בפעם האחרונה שראיתי. צויין עמלת מט"ח סטנדרטי שיש באמקס. האם משהו השתנה?
כמו שציינתי בגוף הפוסט, רשמית נגבית עמלה אל ככל הידוע קיים נוהג לזכות ידנית את מחזיקי הכרטיס בעמלה.
אני מחזיק אשראי של בנק אוף אמריקה ללא עמלות חודשיות וללא עמלות גיהוץ בחו"ל
נכון, בכרטיסים בנקאיים (ויזה ומסטרקארד) בארה״ב פחות מקובל לגבות דמי כרטיס (מה גם שיש שם חלופה מאוד מקובלת – ואמיתית – כרטיסי חיוב מידי שמאוד נפוצים).
יש לא מעט כרטיסי אשראי שמשווקים בארה״ב תחת ההבטחה ל-0% FTF, כלומר פטור מעמלת המרה. זו, לצערי, עדות נוספת לכמה שוק כרטיסי האשראי בישראל אינו תחרותי.
מגהץ,
אתה יכול ברגע זה להנפיק לעצמך כרטיס עם 1 אחוז עמלת המרה
כולל פטור מלא לכל החיים מדמי הכרטיס
ולא, אתה לא צריך להיות מילארדר או רופא
זה לכל פשוטי העם
https://ineedit.co.il/2018/07/04/i-need-it-credit-card/
מפידבקים שקיבלתי וקראתי, הדרך לקבלת הכרטיס אינה כה סוגה בשושנים כפי שאתה מתאר אותה.
מנהל הקבוצה לא מאשר בקשות הצטרפות (גם כששולחים לו הודעה פרטית), והרי צריך להוכיח חברות בקבוצה כדי להנפיק את הכרטיס.
יתרה מזאת, לאומי קארד לא מאפשרת לשייך כרטיס קיים למועדון (ואפילו יהיה זה כרטיס Multi עזריאלי, כלומר שיוך משני שקיים בכל מקרה למועדון זה (כאשר הוא מונפק כ-MasterCard).
המשמעות של הצורך בהנפקת כרטיס נוסף הוא שהחיתום/בקרת האשראי/ניהול הסיכונים של לאומי קארד מתייחסים לכך כאל בקשת אשראי **נוסף** גם אם בסופו של דבר תעביר את המסגרת מהכרטיס הקודם וכדומה (כלומר, ייתכן שבכלל לא "תזכה" להיות במצב הזה אם לאומי קארד לא תאשר לך אשראי "נוסף".
זה המקום גם להזכיר שבהקשר הזה תנאי הכרטיס הם בבחינת חוזה אחיד – היכולת להתמקח עליהם (יוקרת הכרטיס, גובה מסגרת האשראי, שיעור הריבית) שואפת ל-0; זה אומנם טיעון שנכון לכל כרטיס חוץ-בנקאי, אבל הוא מקבל משנה חשיבות בהיבט של החלפת כרטיס בכרטיס.
אני כמובן לא מדבר על תקלות חוזרות ונשנות בתהליך ההנפקה, המשלוח והגדרת ההטבות בכרטיס, כפי שעולה מרשימה ארוכה מאוד של תגובות בדף הפייסבוק של הקבוצה.
וכמובן – כמו בכל כרטיס חוץ-בנקאי וכעולה גם ממה שציינתי לעיל – הנפקת הכרטיס כפופה לאישור חברת האשראי, גם אם למראית עין זה נראה שכולם מקבלים כרטיס.
קראתי ולא לגמרי אחזתי עם כל המלל שכתבת
אני הצטרפתי לקבוצה ברגע והזמנתי כרטיס ולאחר מספר ימים דפק אצלי השליח.
אני מגהץ ונהנה…
ואת מי מעניין בעיות שילוח והנפקה?
יש תקלה? נתמודד! אני וחברי לא נתקלנו בזה (למעט שגיאת טופס שהעברתי פידבק לבני ונפתרה לאחר יום)
ובענין עיכובים בכניסה לקבוצה, הבנתי שהוא מאוד עמוס ויקח כמה ימים עד שמאשר כניסה
ואף אחד לא באמת מתעקש על חברות בקבוצה!
אני חבר בקבוצה בשם בדוי והתקשרו אלי לשאול איזה שם אני בקבוצה, כל שם שקיים בקבוצה היא תאשר לך
אני נהנה מעמלת המרת מט"ח של 0% (וחיובי חו"ל שוטף+60) בזכות הטבת מעסיק (IBM) בכרטיס Mastercard Corporate מטעם ישראכרט. לצערי זה לא תקף במשיכה, שם העמלה היא הרגילה של ישראכרט, אבל עדיין הטבה נהדרת שרואה שימוש כמעט בכל רכישה שאני עושה אונליין ובטיולים בחו"ל.
בוקר טוב גיא ושנה טובה,
מדהים.
נשמע שזה הכרטיס שמסמן את הרף הנמוך ביותר – 0 עמלת המרה, תנאי חיוב חו"ל של שוטף+60, ולפי סוג הכרטיס – (Gold?) MasterCard Corporate, אני מניח שהוא פטור מדמי-כרטיס, וכל זה בכרטיס שאינו ממוצב בפסגת היוקרה. עכשיו אפשר לדעת למה לשאוף.
בשקלים או בדולרים? האם יש חשיבות לבחירת המטבע ברכישת מוצרים בדיוטי-פרי בנתב"ג? יש עדיפות לאחד מהם?
למיטב הבנתי עסקאות נקובות במט״ח (בארץ) ועסקאות בחו״ל הן היינו הך מבחינת אופן ההמרה, לרבות שיעור העמלה.
חריג לכך הוא עסקאות צמודות למט״ח, כלומר עסקאות שנקובות בשקלים אך חל עליהן מנגנון הצמדה (בעיקר בא לידי ביטוי בעסקאות תשלומים). במקרה כזה אין עמלת המרה כי לא נרכש בפועל מטבע חוץ (הוא משמש כעוגן חיצוני בלבד לצרכי הצמדה). מאחר ובישראל כבר מזמן אין אינפלציה בסדר גודל שמחייב גידור מפניה, היקף העסקאות הצמודות מוערך כזניח ואף אפסי.
היי, לגבי הדיוטי פרי בארץ: אני מבקש מהקופאית לבצע את החיוב בשקלים כי ההמרה היא לפי שער יציג ואז אין שום עמלה.
לגבי ההערה שלך, מגהץ, על עסקאות במט"ח בארץ- גם אני חשבתי ככה, אבל כבר כמה פעמים שבכרטיסי אקזקיוטיב של לאומי-קארד חוייבתי בדולרים (בעסקאות בארץ- אלעל למשל) ובפועל לא נגבתה עמלה כלל, ושער ההמרה היה יציג כרגיל.
אני לא יודע אם זה נכון לכל כרטיסי האשראי הישראליים / של לאומי קארד או רק לאקזקיוטיב שלהם.
"חריג" שבעצם אינו חריג לעניין הזה היא עסקה עם קתאי: שילמתי דרך הסניף הישראלי, אבל העסקה מופיעה לי בפירוט כעסקה עם הונג-קונג.
אחלה פוסט ואחלה דיון!
מחכה כבר לפוסט נוסף שידון לעומק (בתקווה) בנושא יחסי צבירת נקודות/מיילים בכרטיסי אשראי מעסקאות רגילות / עם מוסדות המדינה, ואולי בדגש על מונח שליאור לימד אותי: manufacture spending
ארז שלום (וחג שמח),
נתקלתי לא מזמן בכתבה לפיה מוכרים ב-Duty Free בנתב"ג מתמחרים בדולרים וכאשר הלקוח מבקש תשלום שקלי מגלמים המרה לפי שער מאוד גבוה (ודאי שמעל השער היציג). יחד עם זאת, אני לא זוכר את הניואנסים האם זה תלוי אמצעי תשלום.
אני כן יכול להגיד שאני זוכר שבאל"מ Duty Free יש פרסומים שהם עובדים לפי שער יציג (אני אישית קניתי בדולרים במזומן).
כמו כן, דווקא בלאומי קארד מדפי הפירוט ניתן ללמוד על גזירה שווה לעסקאות בחו"ל ולעסקאות במט"ח (הן מקובצות יחדיו תחת אותה כותרת).
לעניין קתאי, אני מניח שהסליקה מתבצעת דרך המטה בהונג-קונג, ובהתאמה הכרטיס מזוהה ככרטיס תייר, זר לתשתית הסליקה המקומית – ומכאן שהעסקה נקלטה כעסקת חו"ל.
זה מזכיר לי מקרה מהעבר הרחוק, בו החזקתי כרטיס של כא"ל שהציע תנאי חיוב חו"ל של שוטף +30 (מסטרקארד כא"ל בימיו הראשונים, למיטב ידיעתי התנאים כבר לא מוצעים כיום). רכשתי במטוס אל על והעסקה נקלטה למועד החיוב הקרוב (התעקשתי שהעסקה בוצעה שלא מעל השטח האווירי של ישראל ועל כן עליה להיות מחויבת במועד החיוב העוקב).
תודה על המחמאות.
אני לא רוצה לבאס, אבל הידע (ובוודאי העניין) שלי בכרטיסי אשראי נוגע בראש ובראשונה אליהם כאמצעי תשלום/כמכשיר אשראי ותחום ההטבות (לרבות צבירה בתוכניות נאמנות) הוא משני בעבורי – כפי שציינתי בפתח הפוסט הזה. יחד עם זאת, אני כן מתכוון להעלות פוסט נוסף בקרוב.
לגבי manufacture spending, אני לא מכיר את המונח אבל אני יכול לשער שמדובר בהוצאה (ולפיכך, בצבירה) "סיטונאית" מרובה כרטיסים המשויכת לאותו ח-ן אב עסקי ראשי. בזה מדובר?
תודה לך!
כמה נקודות, אתחיל בהתחלה 🙂
1. מנסיוני, ואכן בכרטיסי אשראי (חידוד יפה) בג'יימס ריצ'רדסון ואני כמעט בטוח שגם באלמ המירו לי את החיוב מדולרים לשקלים לפי שער יציג. זה בהחלט נחמד ונוח.
2. מסכים לגבי הסליקה בקתאי- כך זה כנראה בוצע, אבל ביתר העסקאות שביצעתי בארץ ונסלקו בדולרים (החברה הגאוגרפית, אלעל)- שם ההמרה של לאומי קארד בוצעה בכרטיס אקזקיוטיב לפי שער יציג ולא נגבתה עמלה כלל – גם זה בהחלט נחמד ונוח.
זה גם עלול לבלבל, כי כשמזמינים באתר אלעל כרטיס טיסה הוא מציע לבחור בין חיוב שקלי או דולרי, אבל החיוב השקלי באתר אלעל ממיר ביחס המחאות גבוה (וגרוע).
זאת בניגוד למרכז ההזמנות הטלפוני של אלעל, שבעת תשלום בתשלום יחיד מציעים רק חיוב דולרי (בתשלומים מציעים רק שקלי[לא בדקתי לפי איזה שער המרה]).
3. הסיפור על השטח האוירי מקורי ומיוחד!
4. מחמאות בצדק! manufacture spending הוא מונח שלמדתי מליאור, ואם תגגל תוכל להרחיב: בגדול מדובר על לגהץ באופן "סיטונאי" כמו שקראת לזה אבל דרך אפליקציות/שירותים של העברות כספים ועדיין לזכות בקרדיט של נקודות על העסקאות.
כבר עלה פה בבלוג שגם ביט וגם פייבוקס מזכות בנקודות עבור העברות כספים שמתבצעות דרכן, אבל המגבלה החודשית נמוכה יחסית: 5000 ו- 7500 ש"ח בהתאמה.
מעניין אם מישהו יודע אם העברת כספים בפייפאל (שכן גובה עמלה על משיכת הכספים) מזכה בנקודות…
חג שמח!
היי מגהץ קיטור, תודה על הפוסט המושקע!
שמעתי שיש כזה דבר FLY CARD עסקי, כביכול דרגה אחת מעל FLY CARD PREMIUM.
כאחד שיש לו FLY CARD PREMIUM מזה תקופה ארוכה, לא נחשפתי עד עתה אכן להימצאותו של הכרטיס FLY CARD עסקי.
האם באמת קיים כזה כרטיס? אם כן מהם ההטבות בו מעבר לכרטיס FLY CARD PREMIUM? ואיך ניתן להוציא ולקבל אותו?
תודה מראש
היי אריה, גם אני אשמח לשמוע עוד ממגהץ.
בינתיים כותב מנסיוני:
הפלייקארד העסקי הוא "מדרגת ביניים" בין הפלייקארד הרגיל (פלטינום) לפלייקארד פרימיום. הוא בעצם פלייקארד רגיל משודרג, אבל "טוב פחות" מהפרימיום.
מנפיקים אותו דרך מוקד המכירות הרגיל של פלייקארד *6311 (ולא מוקד הפרימיום).
זכאים הם עובדי חברות שבהסדר עם כאל – אני לא יודע עד כמה הרשימה סגורה ונוקשה.
ההבדלים העיקריים:
1. מחיר- עלות חודשית של 15 ש"ח: 50% לבעלי מעמד סילבר, 100% הנחה לגולד, לעומת דמי כרטיס קבועים (ויקרים יותר) בכרטיסים האחרים.
2. 15% תוספת לצבירת הנקודות מטיסות אלעל (=נקודות בסיס שנספרות לטובת מעמד), בניגוד ל- 20% בפרימיום ו- 10% בפלטינום הרגיל (=כאן אלו אינן נקודות בסיס, אלא אקסטרה).
3. יחס המרה 1=250, כמו בפלייקארד הרגיל – יחס דיי טוב, אבל לא מצויין כמו בפרימיום 1=190.
אין את ההטבה ש- 20% מהנקודות מוכרות כנקודות בסיס לטובת מעמד.
4. יחס המרה 1=500 לעסקאות עם מוסדות המדינה – זה יחס דיי טוב יחסית לשוק.
5. העברות כספים בביט ובפייבוקס מזכות גם הן בנקודות ביחס הרגיל של 1=250 – לא מכיר עוד כרטיסי אשראי שמזכים בנקודות עבור העברות כספים כאלו – לא יודע מה דין הפרימיום בהקשר הזה. הסכומים האלו בכל מקרה מוגבלים ל- 12,500 בחודש (ביחד, בשתי האפלקיציות), אבל זו תוספת נחמדה של 50 נקודות בחודש.
6. מבחינת סדר עדיפות בשדרוגים אני דיי בטוח שהוא נחשב כמו הרגיל, ופחות מהפרימיום.
7. אין את האפשרות לקבלת מעמד פלטינה כנגד גיהוצים ברף שנתי גבוה מאוד שיש בפרימיום (משהו כמו 440 אלף ש"ח בשנה קלנדרית – נדמה לי שהרף עלה או אמור לעלות בקרוב).
מעניין האם עכשיו בפליי קארד הדור החדש ניתן להנפיק כרטיס עסקי עם ההטבות בדמי כרטיס. מישהו יודע?
להבנתי כן. אבל אני לא בטוח ב-100%. תתקשר למוקד של כאל.
כרגע כאל מאפשרים שדרוג מפליי קארד עסקי לפליי קארד חדש משולב מסטרקרד עסקי. 14.90 לחודש