הקו האולטרה-ארוך של חברת התעופה הסינגפורית המעולה פעל במשך מספר שנים עד שהופסק בסוף 2013 מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית.
באותה עת שירתו בקו מטוסים מדגם A340-600 של איירבאס בקונפיגרצייה ייחודית של מחלקת עסקים בלבד. ה-A346 הוא מטוס גדול עם ארבעה מנועים ויכולת נשיאת דלק גבוהה – ולכן המטוס הזה, בשילוב קונפיגרציית מושבים שהבטיחה מעט נוסעים, יכל להשלים את הטיסות הארוכות. אבל צריכת הדלק שלו הייתה גבוהה מאוד, כי בכל זאת מדובר בדגם מיושן עם מנועים מיושנים, ולסינגפור איירליינס לא הייתה ברירה אלא לסגור (זמנית) את הקו עד שיימצא מטוס מתאים יותר שיהפוך את החלום לכלכלי.
שנים של המתנה באו לקיצן לפני מספר שבועות כשנחתה בשדה התעופה ניוארק ליברטי (EWR) טיסה SQ22 שחנכה מחדש את הקו האגדי. לשמחתי הרבה זכיתי לטוס בטיסה זו במחלקת העסקים כשבועיים לאחר פתיחת הקו.
על החווייה אכתוב במועד מאוחר יותר, אך לבינתיים קבלו מספר עובדות מעניינות על הקו החדש:
המטוס
בקו החדש – הכולל את טיסה SQ22 בכיוון ניו-יורק ואת טיסה SQ21 בכיוון סינגפור – משרתים מטוסים מדגם A350-900ULR של איירבאס. ״ULR״ הוא הקיצור של ״Ultra Long-Range״ וכפי שאפשר להבין זהו דגם ייעודי לטיסות אולטרה-ארוכות. הדגם הזה, ממשפחת ה-A350, מסוגל לשאת כמות מוגדלת במיוחד של דלק וכמו שאר מטוסי ה-A350 מצוייד במנועים חדישים בעלי צריכת דלק נמוכה מאוד באופן יחסי.
המטוס גם שקט יחסית ולחץ האוויר בו גבוה יותר. כלומר, הוא מטוס שנעים יותר לטוס בו, בריא יותר לטוס בו ונוח יותר לישון בו – לפחות לרוב הנוסעים.
קונפיגרציית המושבים
בניגוד ל-A346, שבו הייתה רק מחלקת עסקים, ב-A359ULR שתי מחלקות שירות: מחלקת פרימיום-אקונומי עם 94 מושבים (7 בשורה) ומחלקת עסקים עם 67 מושבים (4 בשורה).
כלומר, בכל טיסה יש מקסימום של 161 נוסעים בלבד. זה מרשים למדי בהתחשב בעובדה שבמטוס A359 רגיל אפשר להתקין בקלות מעל ל-300 מושבים עם קונפיגרצייה סטנדרטית של שתיים או שלוש מחלקות שירות. כך, לדוגמה, קתאי שולחת לת״א מטוסי A350-900 ובהם 280 מושבים.
לבחירה בקונפיגרצייה ייחודית זו יש מספר סיבות:
- הורדת המשקל של המטוס. מושב ממוצע במחלקת העסקים שוקל כמה מאות ק״ג, כל נוסע שוקל כמה עשרות ק״ג ולכל נוסע יש לרוב כבודה במשקל של כמה עשרות ק״ג גם כן. כלומר, צמצום של מושב אחד במחלקת העסקים יכול להוריד אפילו חצי טון ממשקל ההמראה של המטוס. ולא נשכח שכמות המזון והמשקאות שמוטענים למטוס נגזרת ממספר הנוסעים.
– – – - תנאי נסיעה מינימליים. מי רוצה לטוס כ-18 שעות במחלקת התיירים? אפילו אם מדובר במחלקת התיירים הטובה בעולם עם שירות מוקפד – זה עדיין חצי סיוט. בכלל לא בטוח שסינגפור איירליינס, או כל חברת תעופה אחרת לצורך העניין, הייתה מצליחה לשווק את המחלקה הזאת בטיסה כ״כ ארוכה.
– – – - הכסף הגדול מגיע מנוסעי הפרימיום. אם תהיתם מדוע מחלקות התיירים ממשיכות להתדרדר ברמתן אך מחלקות העסקים ממשיכות להשתפר משנה לשנה – אז התשובה הפשוטה היא שחברות התעופה רואות רווח גבוה יותר לכל מ״ר במחלקת העסקים לעומת מחלקת התיירים. אותה אמת נכונה גם למחלקת תיירים-פרימיום היכן שמוצעת, אך לא נכונה למחלקה הראשונה שהיא בדר״כ לא-רווחית (אבל מספקת לחברת התעופה ערכים חיוביים אחרים כמו יוקרה, מיתוג, שיווק וכיוצ״ב).
לצפייה במפת המושבים של המטוס – לחצו כאן.
מסלולי הטיסות
המרחק בין סינגפור וניו-יורק הוא קצת מעל 9,500 מייל. כמעט מחצית מאורכו של קו המשווה. כלומר, לטוס בטיסת נון-סטופ מסינגפור לניו-יורק זה כפשוטו של הביטוי ׳לטוס לצד השני של העולם׳.
בתכנון מסלול טיסה למרחק גדול כ״כ נלקחים בחשבון אלמנטים רבים כמו מהירות סיבוב כדור הארץ, משטר הרוחות, שעות הטיסה, אפשרויות הסטייה במקרה חירום ועוד. משמעות הדבר היא שמסלול הטיסה בכיוון אחד לא בהכרח יהיה דומה למסלול הטיסה בכיוון השני. ואכן כך הדבר – לטיסה SQ22 מסלול טיסה שונה לחלוטין משל טיסה SQ21.
טיסה SQ22, מסינגפור לניו-יורק, יוצאת מסינגפור בכיוון צפון-מזרח וחולפת מעל דרום-מזרח אסיה, טיוואן, יפן, צפון האוקיינוס הפסיפי, אלסקה וקנדה. היא נכנסת לארה״ב מעל שיקגו. סה״כ המסלול המתבקש במבט מהיר על מפת העולם. לעומתה טיסה SQ21, מניו-יורק לסינגפור, לא חוזרת במסלול דומה אלא יוצאת מניו-יורק בכיוון צפון-מזרח וחולפת מעל צפון האוקיינוס האטלנטי ואירופה לפני שהיא פונה דרומה מעל מדינות מערב אסיה עד סינגפור.
SQ22 SIN-EWR
SQ21 EWR-SIN
הנתון על משקל כיסא במחלקת עסקים נראה לי מדהים. אשמח למקור לנתון הזה או להשוואה בין מושבים.
טוב, אולי הניסוח שלי היה קצת מוגזם.
מושב מודרני ממוצע במחלקת העסקים לרוב שוקל איפשהו בין 120 ל-180 ק״ג ויש מושבים, גם ישנים וגם חדשים, ששוקלים בקלות מעל 200 ק״ג. זה נטו המושב בלי כל הצעצועים שמסביב. מושב במחלקה הראשונה שוקל אפילו יותר. חשוב לזכור שלמושבים האלו יש המון ריפוד, המון חלקי פלסטיק, המון חלקים נעים ומנועים, אביזרי בטיחות של קיבוע המושב לגוף המטוס ועוד. זאת לעומת מושבים במחלקת התיירים ששוקלים עשירית מהם (השמועה אומרת ששלשה של מושבים מודרניים, ללא מערכת בידור, יכולה לשקול פחות מ-35 ק״ג).
אנסה למצוא מקור מסודר לעניין הזה, אבל סה״כ המידע זמין בגוגל.
זה כבר מניח את הדעת…
תודה
כמו שכתבת, הסיבה שטסים הפוך בשני הכיוונים היא כדי לנצל את הג׳ט סטרים, שעל כדור הארץ נע ממערב למזרח.
שלישי של שאלות בשבתון אז אתפרץ לכאן עם שאלה:
האם לנוסעי פירסט בריטיש יש שירות עודף על פני ביזנס כאן בנתבג?
נכון, לא פרסמתי ׳שלישי של שאלות׳ כי פתחתי את הקבוצה בפייסבוק ורוב השאלות נשאלות שם. אבל נכון להמשיך עם הפוסט השבועי במקביל.
לשאלתך,
לא, אין שירות קרקע טוב יותר.
שלישי של שאלות זה כמו הברווז של לופטי. מסורת שתימשך גם כשלא יהיה כל היגיון.
מאמץ בחום את האנלוגיה. (:
As far as I know it was previously a345 not a346.