ניתוח מקיף: נתב״ג בשנת 2018

הדו״ח כולל המון נתונים, ורובם לא מעניינים בכלל, אז לטובת הפוסט הזה ניסיתי לחלץ את הנתונים המעניינים ביותר בעיניי.

הדו״ח זמין להורדה באתר רש״ת – לחצו כאן.

פעילות נתב״ג – כללי

בשנת 2018 עברו בנתב״ג 22,949,676 נוסעים. זה כולל את שני הטרמינלים של השדה, טיסות בינ״ל לצד טיסות פנימיות, נוסעים נכנסים ויוצאים, בכל חברות התעופה ולכל היעדים. רובם המוחלט של הנוסעים נחתו או המריאו בטיסות בינ״ל – וסה״כ פחות מ-600,000 נוסעים טסו מ/אל אילת.

התעבורה הבינ״ל בשנת 2018 ראתה עלייה של קרוב ל-11% ביחס לשנת 2017. בפעם הראשונה עברו בטרמינל 3 לבדו יותר מ-20 מיליון נוסעים (על אף שבשנת 2017 נשבר ׳השיא האמיתי׳ כשנתב״ג כולו עברו יותר מ-20 מיליון נוסעים…).

לראשונה היו בנתב״ג יותר מ-150,000 תנועות מטוסים (המראות ונחיתות). בחודש אוגוסט, העמוס ביותר בשנה, היו 16,941 תנועות מטוסים. כלומר, כ-546 תנועות מטוסים בממוצע יומי – כולל סופ״שים, על אף שאז תנועת המטוסים יורדת משמעותית. כלומר, ביום חול ממוצע בחודש אוגוסט ככל הנראה היו למעלה מ-300 המראות. לנתב״ג יש עוצר המראות בלילה, כך שהוא פעיל בפועל רק כ-20 שעות ביממה להמראות, אז מדובר על ממוצע של כ-15 המראות בשעה (או המראה כל 4 דקות בשוטף).

בשנת 2018 נרשמו בנתב״ג 3,845 נוסעים במעבר. עלייה של 56% ביחס לשנה שעברה. זה אומר שבערך כל שעתיים, בממוצע שנתי, נוחת בנתב״ג נוסע שצריך להמשיך ליעד אחר. מעניין.

מדינות, ערים ושדות תעופה

אחת השאלות השכיחות ביותר בדיונים על נתב״ג היא: ״לאן אנשים טסים?״. כלומר, למשל, מהו היעד הפופולרי ביותר להמראה מנתב״ג?

רש״ת מספקת מספרים מדויקים לפי קוים. כלומר, בין שני שדות תעופה מסוימים ולא בין שתי ערים (שאחת מהן היא ת״א). בטבלה אחרת בדו״ח נסכמים כל הקוים לפי מדינות ובעצם ניתן לראות מהן ׳מדינות היעד׳ הפופולריות ביותר. בעיניי יש כאן מעט פספוס כי הנתון המעניין ביותר הוא זה שחסר: הקישוריות בין ת״א לערים אחרות בעולם, ולא משנה כמה שדות תעופה משרתים את אותן ערים.

ולגופו של דו״ח…

שדה התעופה המקושר ביותר לנתב״ג הוא איסטנבול אטאטורק (IST). זהו כמובן שדה הבית של טורקיש. ישראלים רבים אוהבים לטוס עם טורקיש בשל תדירות הטיסות הגבוהה שלה, המוצר הנוח שלה בכל מחלקות השירות וקירבה הגיאוגרפית של טורקיה שמאפשרת להגיע לקצוות תבל בזמנים קצרים יחסית. בקו הזה עברו יותר מ-1.07 מיליון נוסעים בשנת 2018, וזאת השנה הראשונה שבה קו כלשהו מנתב״ג חוצה את רף המיליון.

את המקום השני בדירוג תפס שדה התעופה שארל-דה-גול בפריס (CDG). לא פחות מחמש חברות תעופה מפעילות קוים לשדה הזה: אלעל, אייר-פראנס, אקס-אל איירוויס, ארקיע ואיזיג׳ט. סה״כ עברו בקו הזה יותר מ-870,000 נוסעים.

באופן מעט מפתיע את המקום השלישי תפס שדה התעופה פיומיצ׳ינו ברומא (FCO). למרות שמספר חברות תעופה מפעילות טיסות בינו לבין נתב״ג, ובפרט אלעל ואליטליה. למקום הרביעי הגיע שדה התעופה שרמטייבו במוסקבה (SVO) והוא שדה הבית של אירופלוט שנתב״ג הוא היעד הבינ״ל המוביל שלה בשנים האחרונות (מבחינת מספר טיסות יומיות).

הנה הטבלה של עשרת המקומות הראשונים:

החיבור בין ת״א לערים אחרות, ללא התייחסות לשדות תעופה מסוימים, זה דבר אחר לגמרי. מדוע? כי ישנן מספר ערים גדולות שאותן משרתים מספר שדות תעופה בינ״ל וכיום ישנם קוי תעופה לחלק מאותם שדות תעופה. כלומר, ניתן להמריא מנתב״ג לנחות באחד ממספר שדות תעופה שמשרתים את אותה עיר. אם כן, השאלה היא: מהן הערים המקושרות ביותר לנתב״ג/ת״א?

אלו חמשת הערים המקושרות ביותר לנתב״ג:

1. 1,539,243 נוסעים בין ת״א לאיסטנבול (שני שדות תעופה).
2. 1,254,588 נוסעים בין ת״א לניו-יורק (שני שדות תעופה).
3. 1,155,790 נוסעם בין ת״א ללונדון (שלושה שדות תעופה).
4. 1,141,292 נוסעים בין ת״א לפריס (שני שדות תעופה).
5. 996,721 נוסעים בין ת״א למוסקבה (שלושה שדות תעופה).

ומה לגבי מדינות?

כאן הדו״ח עושה עבודה קלה – אז הנה עשר המדינות המקושרות ביותר לישראל:

חברות תעופה

באופן טבעי אלעל ממשיכה להיות החברה הפעילה ביותר בנתב״ג. אין חשש שזה ישתנה בעתיד הקרוב, על אף שנתח השוק של החברה בשדה יורד משנה לשנה. בשנת 2018 הטיסה אלעל כ-5.6 מיליון נוסעים והגיעה לנתח שוק של 25.2% מכלל הפעילות הבינ״ל בנתב״ג. זה נתון מאכזב מאוד לחברה בשדה הבית שלה וככל הנראה בשנת 2019 אלעל תיפול, בפעם הראשונה, מרף ה-25%. רע מאוד, וייתכן שזה יגרום לרש״ת לצמצם מעט את ההטבות שהיא מעניקה לאלעל בתור הלקוחה הגדולה ביותר שלה.

למקום השני בדירוג חברות התעופה הגיעה טורקיש שהטיסה 1,086,366 נוסעים. רובם בקו הראשי של החברה מ-IST (אטאטורק) ומקצתם בקו המשני של החברה מ-SAW (סביהה גוקצ׳ן). גם בשנת 2017 הטיסה טורקיש מעל מיליון נוסעים מ/אל נתב״ג אך בין השנים הייתה עלייה של כמעט 7% בתעבורה.

חברת הלואוקוסט וויזאייר, שלא הייתה על הפודיום בסוף 2017, פתחה בשנה האחרונה קוים חדשים לנתב״ג, וכמו כן הגדילה את התדירות במספר קוים קיימים, וכתוצאה מהגדלת הפעילות הכוללת עלה נתח השוק שלה בנתב״ג ל-4.7%. מדובר בעלייה של מעל ל-50% לֹיחס לשנה הקודמת. וויזאייר הפכה להיות אחת מארבע חברות תעופה – לצד אלעל, טורקיש ואיזיג׳ט – שמטיסה יותר ממיליון נוסעים מ/אל נתב״ג בשנה.

הנה רשימת עשר חברות התעופה הפעילות ביותר בנתב״ג:

ברית התעופה עם הנוכחות הגבוהה ביותר בנתב״ג היא סטאר. חברות התעופה השותפות בברית הנוחתות בנתב״ג, לפי נתח השוק שלהן: טורקיש, יונייטד, לופטהנזה, איג׳יאן, סוויס, לוט, אוסטריאן, אייר קנדה, בריסל איירליינס, אתיופיאן ואייר אינדיה.

חברות תעופה ישראליות

מעבר לאלעל, נתב״ג הוא גם שדה הבית של ארקיע וישראייר. שתי החברות מפעילות טיסות בינ״ל לצד טיסות פנימיות לאילת.

ארקיע תפסה בשנת 2018 את המקום השני כשהטיסה סה״כ 686,13 נוסעים בטיסות בינ״ל. מדובר בעלייה של קרוב ל-4% ביחס לשנה שעברה. לעומתה ישראייר הטיסה 656,798 נוסעים בטיסות בינ״ל, וזו ירידה דרמטית של קרוב ל-10% ביחס לשנה שעברה.

שלושת חברות התעופה הישראליות הטיסו יחדיו פחות מ-7 מיליון נוסעים בטיסות בינ״ל. מעט מאכזב.

טרמינל 1

בשנת 2018 הוגדלה משמעותית הפעילות בטרמינל 1. רש״ת מגדירה אותו כ׳טרמינל לואוקוסט׳, כמקובל בשדות תעופה אחרים, אם כי בפועל ממריאות מטרמינל 1 גם טיסות שאינן טיסות לואוקוסט (אלעל) ובמקביל ממריאות מטרמינל 3 טיסות שהן כן טיסות לואוקוסט. מישהו צריך לעשות סדר בבלאגן הזה לטובת הנוסעים ולטובת השדה.

בטרמינל 1 אין מסלול לנוסעים נכנסים אלא רק מסלול לנוסעים יוצאים. לכן יש לשים לב שבדו״ח בעצם אין נתונים על נוסעים נכנסים וטיסות נכנסות.

מטרמינל 1 המריאו סה״כ 2,043,172 נוסעים בטיסות בינ״ל. בערך רבע מהם המריאו בטיסות וויזאייר, רבע מהם בטיסות איזיג׳ט וחצי מהם בטיסות של חברות תעופה אחרות. מהטרמינל הזה יצאו 12,776 טיסות בשנת 2018 כך שבממוצע המריאו כ-160 נוסעים בכל טיסה. בהתחשב בקיבולת המטוסים של חברות התעופה המשתמשות בטרמינל הזה אני חושב שמדובר באחוזי תפוסה גבוהים מאוד.