הבהרה לגבי כניסה לטרקלינים והמדיניות החדשה של יונייטד

כדי להבין את המשמעות של שינוי המדיניות, שנכנס לתוקף ללא כל הודעה מוקדמת, חשוב קודם להכיר את המדיניות הכללית של אירוח בטרקלינים בשדות תעופה.

מי מפעיל טרקלינים?

ברחבי העולם ישנם מאות טרקלינים המופעלים ע״י חברות תעופה. בין אם בשדה הבית ובין אם בשדות זרים. אלעל, לדוגמה, מפעילה ארבעה טרקלינים תחת המיתוג ׳המלך דוד׳ בשדות התעופה: נתב״ג, קנדי בניו-יורק, שארל דה-גול בפריס והית׳רו בלונדון. לפעמים טרקלינים אלו משרתים רק את נוסעי החברה שמפעילה אותם אבל ברוב המקרים יכולים להיכנס אליהם גם נוסעים של חברות תעופה אחרות. כל טרקלין והמדיניות שלו.

ישנם טרקלינים המופעלים ע״י בריתות התעופה. טרקלין מסוג זה מיועד לשרת את נוסעי כל חברות התעופה בברית ע״פ המדיניות של הברית. לברית סטאר ישנם כיום שמונה טרקלינים כאלו, לברית סקיי ישנם כיום שבעה טרקלינים כאלו וברית וואן-וורלד עתידה לפתוח טרקלין ראשון בקרוב.

בנוסף לכל אלו, ישנם אלפי טרקלינים המופעלים ע״י גופים שונים ולפעמים נקראים ״טרקלינים עצמאיים״ (Independent Lounges). חלקם שייכים לרשת טרקלינים כלשהי. טרקלינים אלו מציעים כניסה למי שמוכן לשלם: חברות תעופה, חברות אשראי, מועדוני טרקלינים כמו פריוריטי-פאס, מועדוני לקוחות שונים, חברות עסקיות ולפעמים גם לכל אורח שמגיע לדלפק. כל טרקלין והמדיניות שלו.

איך נוהגות חברות התעופה?

באופן מסורתי כל חברת תעופה מציעה כניסה לטרקלין לנוסעי מחלקות העסקים והראשונה (היכן שעוד נותרה כזאת). ישנם מקרים מיוחדים בהם השירות הזה לא כלול במחיר הכרטיס – ולצערנו ייתכן שהמקרים המיוחדים האלו יהיו נפוצים יותר בעתיד – אך לכאורה מדובר בחלק בלתי-נפרד מחוויית הנסיעה של נוסעי הפרימיום.

אבל לאיזה טרקלין תשלח חברת התעופה את נוסעיה?

• אם החברה מפעילה טרקלין משלה בשדה – כמובן שנוסעיה יוזמנו אליו.
  – – –
• אם החברה שותפה בברית תעופה אשר מפעילה טרקלין בשדה – נוסעי החברה יוכלו להשתמש בטרקלין של הברית שכאמור נועד לשרת את כלל נוסעי הברית.
  – – –
• אם החברה שותפה בברית תעופה וחברת תעופה אחרת מהברית מפעילה טרקלין בשדה – נוסעי החברה הראשונה יוכלו להשתמש בטרקלין של החברה השניה, כמובן בהינתן שבשדה אין טרקלין של החברה הראשונה או של הברית.
  – – –
• אם בשדה אין טרקלין של החברה, או של הברית, או של חברה שותפה מהברית – בדר״כ חברת התעופה תגיע להסכם עם אחד הטרקלינים העצמאיים בשדה (לדוגמה: טרקליני דן) לטובת נוסעי מחלקות הפרימיום.

רק במקרים חריגים (לדוגמה: המראות אלעל מטרמינל 1) תרשה לעצמה חברת תעופה שלא להציע טרקלין לנוסעי הפרימיום שלה לפני טיסות בינ״ל. ישנן חברות תעופה רבות שלא מציעות טרקלינים לנוסעים לפני טיסות פנימיות.

כרגיל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

מה לגבי סטטוס גבוה?

הנורמה המקובלת היא שנוסעים בעלי סטטוס גבוה נהנים מגישה לטרקלינים כמו נוסעי מחלקות הפרימיום. בעלי סטטוס גולד בברית סטאר, סטטוס עילית-פלוס בברית סקיי וסטטוס ספיר בברית וואן-וורלד נהנים מכניסה לטרקלינים כאילו היו נוסעי מחלקת העסקים (לפעמים ישנם טרקלינים נפרדים אך בדרגה דומה) בעוד בעלי סטטוס אמרלד בברית וואן-וורלד נהנים מכניסה לטרקלינים כאילו היו נוסעי מחלקה ראשונה (הטבה ייחודית לברית זו).

אבל – יש פער בין הנורמה לבין התנאים היבשים. כך, לדוגמה, ברית סטאר לא מחייבת את חברות התעופה שלה לאפשר כניסה לטרקלינים לנוסעים בעלי סטטוס גבוה כשאין בשדה טרקלין המופעל ע״י אחת מחברות התעופה בברית. מתוך אתר הברית:

As a Star Alliance Gold customer travelling in any class on a Star Alliance member airline operated flight, you have access to any member airline lounge at the airport where your flight departs

מדיניות דומה קיימת בכל בריתות התעופה (כאן וכאן).

כלומר, פורמלית, כל טרקלין המופעל ע״י חברת תעופה השותפה בברית חייב לאפשר כניסה לכל נוסע שמחזיק סטטוס גולד בברית וממריא בטיסה של הברית – אבל – כאשר אין בשדה טרקלין המופעל ע״י חברת תעופה מהברית או טרקלין של הברית עצמה, ולחברת התעופה שאיתה ממריא הנוסע יש הסכם עם טרקלין עצמאי, אותה חברה לא חייבת לאפשר גישה לטרקלין הזה לנוסעים בעלי סטטוס גבוה בלבד.

לדוגמה: בעלי סטטוס גולד של ברית סטאר (מכל מועדון תעופה) הממריאים מנתב״ג במחלקת התיירים בטיסה של כל אחת מהחברות השותפות בברית – פורמלית אינם זכאים לכניסה לטרקליני דן, אלא אם חברת התעופה שבטיסתה הם ממריאים בוחרת להציע להם את השירות הזה כהטבה מצידה. בפועל רוב החברות מציעות.

המדיניות הקודמת של יונייטד

עד החודש הציעה יונייטד לבעלי סטטוס גולד בברית סטאר, ובכלל זה בעלי סטטוס גולד ומעלה במועדון MileagePlus, כניסה לטרקליני מחלקת העסקים היכן שהם מוצעים לנוסעי מחלקת העסקים. כלומר, בהתאם לנורמה המקובלת. המדיניות הזאת איפשרה לבעלי סטטוס גולד של הברית להיכנס גם לטרקלינים שאינם מופעלים ע״י אחת מחברות התעופה בברית סטאר, או הברית עצמה, אלא גם לטרקלינים עצמאיים שליונייטד יש הסכם איתם.

ליונייטד יש הסכם עם טרקלינים ב-29 שדות תעופה מחוץ לארה״ב, בערים: אמסטרדם, אתונה, ברצלונה, קייפטאון, צ׳נגדו, דלהי, דאבלין, אדינבורו, גלאזגו, לימה, מדריד, מנצ׳סטר, מילאנו, מומבאי, נאפולי, אוסקה, פאפיטה, פורטו, פראג, קיטו, רייקיאוויק, רומא, סנטיאגו, שאנון, סינגפור, שטוקהולם, ת״א, ונציה וציריך. בחלק מהשדות ההסכם כולל יותר מטרקלין אחד.

המדיניות החדשה של יונייטד

נוסעי מחלקת התיירים המחזיקים בסטטוס גולד ומעלה במועדון MileagePlus, או בסטטוס גולד בברית סטאר מכל מועדון אחר, לא יזכו יותר לכניסה לאחד מאותם טרקלינים שאיתם יש ליונייטד הסכם. אלו לרוב נקראים ״טרקלינים שותפים״ (Partner Lounges) כדי להבדילם מטרקלינים המופעלים ע״י הברית או אחת החברות בברית.

שני חריגים למדיניות החדשה: טרקלין SATS בשדה התעופה של סינגפור וטרקליני דן בנתב״ג. לטענת יונייטד טרקלינים אלו מוחרגים בגלל שסינגפור ות״א הם ׳שווקים מיוחדים׳, כשהכוונה היא ששווקים אלו מאופיינים בתנועה עסקית משמעותית מאוד ויונייטד מפחדת לאבד את אותם נוסעים עסקיים שבאופן שיגרתי טסים במחלקת התיירים בכרטיסים יקרים להחריד.

בנתב״ג קיימת הפרדה מסוימת. נוסעי מחלקת העסקים נהנים מכניסה לטרקלין דן החדש בזרוע E בעוד נוסעי מחלקת התיירים בעלי סטטוס גולד בברית נהנים מכניסה לטרקליני דן הישנים בזרועות B ו-C.

ע״פ תנאי ברית סטאר – היכן שניתנת כניסה לטרקלין לבעל סטטוס גולד הוא רשאי להכניס איתו אורח נוסף לטרקלין בתנאי שאותו אורח ממריא גם הוא בטיסה של הברית (אם כי לא בהכרח באותה טיסה).

לסיכום

אין ספק שהמדיניות החדשה של יונייטד היא פחות ידידותית מהקודמת. עבור נוסעים מסוימים מדובר בהרעת תנאים משמעותית מאוד שעלולה להרחיק אותם מיונייטד מהברית כולה.

עבור נוסעים ישראלים המדיניות החדשה כמעט אינה רלוונטית, אם כי גם הם עלולים למצוא את עצמם ללא טרקלין בנסיעות עתידיות במחלקת התיירים. הפוטנציאל השלילי שם.

ומי הרוויח מהמדיניות החדשה? נוסעי מחלקות הפרימיום, כביכול, שכעת יוכלו להנות מטרקלינים מעט פחות צפופים. אבל גם עבורם השיפור הזה יהיה כמעט בלתי מורגש בפועל כי מדובר בטרקלינים עצמאיים שמאפשרים כניסה באינספור ערוצים. אז הרווח הוא תיאורתי בלבד.