רשמים ממלון יוקרתי אחד בכריתים

פוסט אורח: מייקי, חבר ואחד ממנהלי הלאונג׳, לא נותן לקורונה להפריע לו לנפוש בחו״ל. ליוון הוא כבר טס פעמיים בשנה החולפת – ובפוסט הזה הוא חולק רשמים ממלון יוקרתי אחד של מאריוט בכריתים.

הפוסט נערך ב-13 ליוני ונוספו לו מספר פסקאות וגילוי נאות שלא הופיעו בפרסום המקורי.

זמן קצר אחרי הסגר הראשון, בואכה הסגר השני, ברחנו ליוון. בפעם הראשונה לרודוס, וכשבועיים אחר כך מצאנו עצמנו בטיול חוצה כריתים. השהייה שהתארכה והתארכה כשהבנו שהסגר השני בפתח, התחילה ב-Elounda, המשיכה ל-Chania עליה אכתוב והסתיימה באתונה המעולה. זה היה הביקור השני שלי ביוון, כשהראשון היה כמה שבועות לפני כן. אין מה להגיד – יוון מדהימה, האנשים חמים ויש לי הרגשה שלא מעריכים את היעד הזה מספיק. השהייה ברודוס הייתה בהחלט מהנה, אבל לא יוצאת דופן או כזאת שאכתוב עליה. הפעם, אתמקד בנסיעה לכריתים שהייתה יוצאת דופן, אבל גם עולה לא מעט. אל יוון הגעתי עם איגאן, החברה הלאומית. לא מדובר בחווית טיסה יוצאת דופן או כזאת ששווה לספר עליה, ועשיתי אותה עם קונקשן באתונה. הלאונג׳ בטיסות הפנימיות היה סביר, הייתי בגרועים יותר. את החזור עשיתי עם אל על וזו הייתה התרגשות אמיתית לעלות על המטוס ולהתיישב במושב 3K ב-739 אחרי חצי שנה שלא עליתי עליו. היום אפשר למצוא טיסות ישירות לכריתים וזו בהחלט בשורה לתייר הישראלי.

הגענו לגן עדן

אחרי נסיעה של כשעתיים מ-Elounda, ברכב די מצ׳וקמק (הזול עולה ביוקר), הגענו אל היעד: Domes Zeen Chania. מדובר במלון שהוא חלק מרשת Luxury Collection של קבוצת Marriott ומבחינתי זו ערובה לשירות יוצא דופן, שימוש בתמרוקים יוקרתיים, ובעיקר ערובה לחופשה מנצחת. כמובן שאפשר גם לצבור נקודות במועדון Bonvoy אם ההזמנה ישירה או דרך סוכן מועדף. לרשת היוונית Domes Zeen יש מספר מלונות שרובם מנוהלים ע״י מאריוט והמנעד יוקרתי למדי: Luxury Collection ב-Corfu שהינו מבוגרים בלבד (יתרון ענקי בשבילי), מלון נוסף בכריתים ששייך ל-Autograph Collection ומלון נוסף בכריתים שאינו משוייך למאריוט. בנסיעה שלי התנסתי ב-2 מהמלונות של הרשת בכריתים, כשגולת הכותרת הוא ה-Domes Zeen Chania.

המלון ממוקם בעיר חאניה. זו פנינה אמיתית ביוון עם מגוון רחב של מסעדות נהדרות, אתרים מרשימים והיא מושלמת בין אם אתם מחפשים חופשה אורבנית שכולה בבטן גב או מחפשים עיר עמוסה במוזיאונים ואתרי תרבות. בשתי המסעדות בהן ביקרנו (חצי פנסיון, אחרי הכל) התענגנו מכל ביס. השירות קצת איטי אבל זו החוויה הכללית שלי ממסעדות באירופה. העיר מחולקת לשניים: העיר העתיקה והעיר החדשה, כשהעתיקה סמוכה לנמל ישן שכיום פעיל עם סירות של דייגים וסירות לשייט באזור. הוצמדה לנו מדריכה שליוותה אותנו בעיר ובעזרתה למדנו על ההיסטוריה המרהיבה של העיר. זו לא ירושלים, אך זו בהחלט עיר עם היסטוריה מרשימה למדי.

העיר נכבשה על ידי צבא הרפובליקה הרומית, עברה לחזקת האימפריה הביזנטית, אחר כך נכבשה על ידי צבא המורים מאנדלוסיה ועברה עוד לא מעט שלטונות מאז. כל שלטון כזה משנה את פני העיר וניתן למצוא נוכחות ארכיטקטורית לכל אחת מהתקופות. אפילו ניתן למצוא את בית הכנסת ״עץ החיים״ שפועל עד היום. בעיר פועל שוק הפשפשים, ״Agora״ (מקום כינוס), הכולל למעלה מ-70 חנויות, בתי קפה ובעיקר נוכחות ערה למוצרים המקומיים: שמן זית, תה, עשבי טיבול, מלח, דבש ועוד. בין אם אתם מתכוונים לקחת מדריך או להסתובב עצמאית – הייתי מפנה חצי יום לטיול בעיר ברגל כדי לספוג את מה שיש לעיר להציע.

חובבי החופים יכולים לנסוע לחוף אלפוניסי הנמצא במרחק כשעה מהעיר. גילוי נאות: לא היינו שם, אך השמועה אומרת כי מדובר באחד מהחופים היפים ביותר באי. ללא ספק זה חוף שנגיע אליו בביקור הבא. ביקרנו ב-Seitan limania, חוף מרהיב ביופיו. החוף לא מוכרז וההגעה אליו מעט מורכבת ודורשת ללכת לא מעט במסלול ׳אתגרי׳. יחד עם זאת, הירידה אל החוף שווה כל רגע וגם הנוף שנראה מלמעלה. חוויה אמיתית.

על המלון

העמדנו את האוטו בחניון ארעי ונכנסו ללובי. איזה דיסוננס בין החניון הארעי לבין מה שמצפה בכניסה למלון. התכנון של המלון יוצא דופן, והלובי ממוקם על גבעה המשקיפה על כל חדרי המלון ועם נוף ישיר לים. הצ׳ק אין היה מהיר וקיבלו אותנו במרפסת, כשניגש אלינו עובד המלון והחתים אותנו על הטפסים, לקח אשראי לפיקדון וכמובן – הגיש את קוקטייל הבית. סטנדרט צ׳ק אין שצריך להיות בכל מלון, ונמצא כמעט בכל מלונות היוקרה בהם ביקרתי.

במלון 101 חדרים, כשרובם בווילות או במעין בתים של 2 קומות. קומת קרקע וקומה מעל חדר נוסף. המלון ידידותי לבעלי חיים אם במקרה חשקתם לקחת את הכלב לבטן גב ביוון, ובמלון מקפידים על כל הנחיות הקורונה, עם מסיכות בכל פינה, אלכוהול-ג׳ל וריחוק חברתי. להפתעתי המלון היה בתפוסה כמעט מלאה, והיה ניתן לשמוע לא מעט עברית ברחבי המלון. הייתי בטוח שאנחנו בין הישראלים הבודדים שהחכימו וברחו מישראל, אך גיליתי שאנחנו לא לבד.

אחד החלקים המדהימים במלון היא הבריכה המשותפת שגם כוללת את המסעדה לארוחות בוקר, צהריים וערב. על הבריכה משתקפים עצי דקל ושמשיות מקש, וזה מראה בלתי רגיל, יוצא דופן. גם המסעדה נהדרת ובילינו שם את ארוחות הבוקר שלנו וארוחות הערב. כנדרש בזמן הקורונה, התפריט היה זמין בסריקת קוד, ולמעט אלכוהול, כל המנות היו כלולות במחיר החדר. עוד במלון ניתן למצוא חוף ים פרטי מתוחזק, אך החוף לא מרשים כמו שאר החופים שניתן למצוא ביוון, והפעם דווקא בחרנו להסתפק בבריכה שהוצמדה לחדר שלנו, ומדי יום נסענו לטייל בין החופים השונים שהיו מ-ד-ה-י-מ-י-ם.

על החדר

אני נוהג ליצור קשר ישיר עם המלון לפני שאני מגיע ולעדכן אותם בשעת ההגעה הצפויה, זה חוסך לא מעט זמן, וגם משפר את איכות השירות שאני מקבל. הגענו באזור הצהריים ולשמחתי החדר היה מוכן. מיד בתום הצ׳ק אין, לקח אותנו אוטו גולף, וירדנו מהגבעה אל החדר שהיה ״וילה קטנה״ וכלל גם בריכה. לצערי, מזג האוויר באוקטובר לא היה מספיק חם כדי שנוכל ליהנות מהבריכה, אך זו עדיין תוספת שלעולם לא אסרב לה.

החדר שקיבלנו היה ה-Sapphire Pavilion עם בריכה פרטית. מדובר בחדר בקומת קרקע, מעין ״וילה פרטית״ מפנקת. מבחינתי, מלון שנמצא בקטגוריית ה-Luxury Collection, מהווה ערובה להצלחה ורמה גבוהה בחדר וכל מה שמסביב. גם כאן, לא הופתעתי. החדר היה מפנק וכלל מיטה זוגית נוחה שמשקיפה לבריכה. בחלקו האחורי של החדר, ניתן למצוא מקלחת, שירותים ו-2 כיורים. החלק הפחות טוב בחדר, זה שאין נוף לים, ולמעשה בדיוק ההפך. החדר משקיף לכיוון הלובי, משמע הוא ממוקם נגד כיוון הים.

שירות החדרים היה מהיר וכל דבר שהיינו זקוקים לו הגיע במהירות. יש לי חולשה למלונות עם שירות חדרים שהוא פעמיים ביום, משמע בבוקר – סידור החדר ולקראת אחר הצהריים, סידור נעלי הבית ופריסה של מגבת על יד המיטה. גם הטואלטיקה הייתה יוקרתית, וכל הדברים הקטנים האלו יוצרים חוויה גדולה, חוויה שהיא Luxury Collection.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ארוחת טעימות של מלחים

המלון מציע אינספור חוויות: סיור פרטי בעיר היפייפיה עם מדריך, ארוחת טעימות של מלחים ועוד. בימים כתיקונם המלון עורך את הארוחה הזאת פעם בשבוע, אך בשל מגבלות הקורונה, המלון לא עושה זאת לעיתים תכופות. לשמחתי, הוזמנו לארוחה כזאת, כדי לחוות מהמטבח היווני וממלחי הים המופקים ביוון. היוונים אוהבים מלח והרבה ממנו. בצדק, הם מצטיינים עם לא מעט סוגי מלחים שמופקים מהים. הארוחה הרומנטית כללה אותי ואת בת הזוג, ומלצרית שהייתה צמודה אלינו וסיפקה הסברים שוטפים למנות, למלחים והמליצה איך לאכול את המנות, ועם איזה מלח ים לטבל אותן. זו חוויה ייחודית שבסופה ״נשבר הדיסטנס״ והזמנו את המלצרית לשתות איתנו צ׳ייסר. היוונים מזכירים לי את החום והפתיחות הישראלית, ולא את הקור האירופאי או הבריטי, וזה תמיד כיף שאלו נותני השירות.

ספא מפנק של Elemis

אני מוכרח להגיד שאני לא מחובבי הספא, ואני לא מאלו שיפנקו את עצמם במסאג׳, אבל לפעמים יש דברים חזקים יותר ממני וכשהאישה רוצה אז הולכים. הספא ממוקם קרוב לקבלה, משמע או שתדרשו ללכת הרבה מהחדר (שלנו היה ממש בקצה המלון, אולי במרחק הגדול ביותר מהקבלה) ובאוגוסט זה יהיה חם, או שתאלצו להמתין לאוטו גולף שיקח אתכם לספא. מי שטס עם בריטיש אירוויז בוודאי מכיר את הספא של Elemis שנמצא בטרקלין העסקים-ראשונה של בריטיש, או בניו יורק.

הקבלה לספא כללה ראיון קצר של הרגלי המסאג׳ שלי. לשמחתי או לצערי – אין לי כאלו, אז זה היה מאוד קצר. אחרי מילוי שאלון קצר ושאלה על העדפות שלי, הגענו למסאג׳ שארך שעה. כאמור – אני לא מחובבי המסאג׳ים או הספא, אבל זו הזדמנות טובה בשבילי לתפוס תנומה קלה. אבל זה לא העניין, המסאג׳ היה טוב אבל מה שהיה אחר כך מעט הפתיע אותי. מיד בתום המסאג׳, קיבלנו פידבק על האזורים שהיו תפוסים, עם המלצות ל״שיעורי בית״ והמשך הטיפול. אם אתם מחובבי בריטיש ורוצים להרגיש מעט מהחוויה בטרקלין של בריטיש, זו הזדמנות נהדרת ובמרחק טיסה קצר יותר.

לסיכום: חוויה יחודית, יוצאת דופן

זו הייתה הפעם השנייה שהייתי בסך הכל ביוון, ובכל מה שקשור לנופש בטן- גב יוקרתי, תמיד דיברו על טורקיה, ונזרק לאוויר ״כן, יוון לא מפנקת כמו טורקיה״. אז זהו, שכאן זה שונה לחלוטין. החוויה ייחודית, המלון יוקרתי, ברמה גבוהה עם תודעת שירות מצויינת, גם בזמן הקורונה וזו מעין פנינה בעיר מעולה שאנחנו מאוד אהבנו ואין לי ספק – עוד נחזור. המחיר לא לכל כיס, וחדר מתחיל ב-359 אירו ועולה צפונה. השילוב של עיר יפייפיה, ומלון מנצח קנו אותי. חניה, אנחנו עוד נחזור.

גילוי נאות: את המלון והפעילויות הנוספות הזמנתי בהנחה משמעותית מהמחיר הפומבי, אך לא התחייבתי לפרסם ביקורת כלשהי וכל הדעות בפוסט זה הן שלי בלבד.