שבעה דברים שכדאי לדעת על מרוקו

הבוקר המריאו טיסות הבכורה של אלעל וישראייר מת״א למרקש. זו הפעם הראשונה שפועלים קוים סדירים בין המדינות, ובהחלט סיבה לחגיגה לאור מספר הישראלים ששורשיהם במרוקו ומספר הישראלים שמטיילים במרוקו בכל שנה. אז לכבוד החיבור התעופתי החדש בין המדינות – קבלו פוסט על מרוקו, יחסיה עם ישראל, שוק המלונות שלה וחברת התעופה הלאומית.

הערים המרכזיות

קזבלנקה היא העיר הגדולה במרוקו והמרכז הכלכלי שלה. קרוב ל-4 מיליון תושבים חיים בעיר, ולמען האומדן העיר הגדולה אחריה מונה כ-1.2 מיליון תושבים בלבד. קזבלנקה שוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי ונהנית ממוניטין של עיר תיירות מובילה. שדה התעופה שלה, בו עברו מעל 10 מיליון נוסעים ב-2019, הוא העמוס ביותר במרוקו.

רבאט היא עיר הבירה והמרכז השלטוני. שם נמצאים משרדי הממשלה ושם גם נמצא ארמון המלך הראשי. כ-100 ק״מ בלבד מפרידים בין רבאט וקזבלנקה, וזה המסדרון התחבורתי העמוס ביותר במרוקו.

מרקש היא העיר המתויירת ביותר במרוקו. היא מלאה בשווקים צבעוניים, אתרים אייקונים ומלונות יוקרתיים. העיר נוסדה לפני כאלף שנה ובהתאם אזור מרכז העיר העתיק מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו (Medina of Marrakesh). בשדה התעופה של העיר עברו ב-2019 מעל ל-6 מיליון נוסעים.

פאס היא המרכז הדתי החשוב ביותר במדינה. כמו במרקש, גם העיר העתיקה של פאס מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו. לעיר יש גם היסטוריה יהודית משמעותית ובין השאר היא הייתה ביתו של הרמב״ם למשך כחמש שנים ובזמן זה הוא רכש השכלה גבוהה. אגב, בעניין זה, בפאס פועל המוסד האקדמי הפעיל-ברציפות העתיק ביותר בעולם, אל-קאראוויין, שראשיתו בשנת 859 (ובו גם למד הרמב״ם באמצע המאה ה-12).

טאנג׳יר היא עיר הנמל החשובה ביותר והחיבור של מרוקו עם אירופה. העיר שוכנת בצפון המדינה מול מיצר גיבלרטר היכן שהאוקיינוס האטלנטי פוגש את הים התיכון. מהנמל של טאנג׳יר יוצאות בכל יום מעבורות לאירופה ובפרט לספרד וגיבלרטר. הנמל המסחרי של טאנג׳יר הוא הגדול ביותר באפריקה. ראוי לציין שגם לקזבלנקה נמל גדול וחשוב.

הקשרים עם ישראל

פורמלית התחילו יחסים דיפלומטיים גלויים ומלאים בין המדינות ב-1995. הם הופסקו כחמש שנים מאוחר יותר עם פרוץ האינתיפאדה השניה. בשנה שעברה, כחלק מ׳הסכמי אברהם׳ ביוזמת ארה״ב, הוחזרו למסלולם היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. לא מדובר בהסכם שלום משום שמעולם לא הייתה מלחמה בין ישראל ומרוקו. אם כבר ההפך הוא הנכון.

אבל קשרים ביטחוניים בין המדינות התקיימו מוקדם הרבה יותר.

מרוקו התקיימה כממלכה עצמאית מאז המאה התשיעית אך מ-1912 ועד 1956 הייתה תחת שלטון צרפתי. לאחר סילוקם של הצרפתים חזר לשלטון המלך מוחמד החמישי שהיה אנטי-ישראלי, אך גם בתקופתו עלו יהודים ממרוקו לישראל בזכות הפעילות הסמויה של המוסד. ב-1961 עלה לשלטון בנו, חסן השני, שהנהיג מדיניות שונה לחלוטין כלפי ישראל ואף ניהל מו״מ ישיר להעלאת יהודי מרוקו ארצה (כשמרוקו קיבלה תשלום עבור כל יהודי שעזב, בחסות ארגון הג׳וינט האמריקני). המלך חסן השני היה מסוכסך עם שליט מצריים, נאצר, שראה את עצמו השליט של העולם הערבי והמוסלמי כולו. נאצר מצידו האשים את המלך במדיניות פרו-מערבית לאור יחסיו עם ישראל ואי-הכרתו במצריים כמנהיגת העולם הערבי. הסכסוך ביניהם היה כה חריף שהמלך קיבל איומים לחייו ולקח אותם ברצינות מלאה (בשנים שקדמו נרצח מלך עיראק וכמעט נרצח מלך ירדן, הכל ביוזמת מצריים). וכך, ב-1963, פנה המלך חסן השני למוסד וביקש שישראל תשלח סוכנים לאמן את שירותי האבטחה שלו. רפי איתן, האיש והאגדה, נשלח למרוקו באותה שנה כדי לכונן את היחסים הביטחוניים בין המדינות והשאר היסטוריה.

הסהרה המערבית

מדובר בטריטוריה גדולה השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין מרוקו, מאוריטניה ואלג׳יריה. במשך קרוב למאה שנים, עד 1975, הייתה הטריטוריה בשליטת ספרד. כשעזבו הספרדים חולקה הטריטוריה בין מרוקו ומאוריטניה, ובמקביל קמה תנועת מחתרת לוחמנית בחסות אלג׳יריה. מכיוון שמדובר בטריטוריה חסרת משאבים ועם תמ״ג אפסי, החליטה מאוריטניה לסגת משטחה ב-1979 ומאז שולטת מרוקו כמעט בכל הטריטוריה. התנועה המחתרתית ממשיכה להתקיים.

מבחינת מרוקו הטריטוריה היא שלה ללא עוררין אך הקהילה הבינ״ל לא מסכימה להכיר בכך. לאורך השנים ניסה האו״ם לקדם משאל-עם בין תושבי הטריטוריה אך המהלך לא יצא לפועל בין השאר בגלל הקושי לקבוע מי זכאי להצביע. על כל פנים, מעמדה של הטריטוריה הוא עניין פוליטי ודיפלומטי ראשון במעלה עבור מרוקו.

בשנה שעברה ביקשה ארה״ב לקדם את היחסים בין ישראל למרוקו, במסגרת ׳הסכמי אברהם׳, וכדי להבטיח את שיתוף הפעולה המרוקני הציעה ארה״ב את מה שמרוקו יכלה רק לחלום עליו קודם לכן: הכרה אמריקנית רשמית בריבונותה של מרוקו על הסהרה המערבית.

השטח והטופוגרפיה

שטחה של מרוקו, ללא הסהרה המערבית, הוא כ-446,000 קמ״ר. פי 20 משטחה של ישראל (כ-22,000 קמ״ר). שטחה של הסהרה המערבית הוא כ-266,000 קמ״ר – כך ששטחה של מרוקו, כולל הסהרה המערבית, אם אתם מסכימים עם האמריקאים, גדול כמעט פי 33 משטחה של ישראל.

חלק גדול משטחה של מרוקו הוא מדברי אבל למדינה יש גם אזורים בעלי טופוגרפיה ואקלים שונים לחלוטין. אזורים רבים במדינה הם ירוקי-עד עם מקורות מים רבים וקרקע שמתאימה מאוד לגידולים חקלאיים.

בשטח מרוקו נמצא גם רכס הרי האטלס. אורכו של הרכס כ-2,400 ק״מ והפסגה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של קרוב ל-4,200 מ׳ (לצורך האומדן – פסגת האלפים, הר מון בלאן, היא בגובה 4,800 מ׳). כלומר, אזורים מסוימים במרוקו מכוסים שלג כל השנה, או כמעט כל השנה, ובחורף ישנם אתרי סקי פעילים.

האיים מול חופי מרוקו

בסמוך לחופי דרום מרוקו, באזור הגבול עם הסהרה המערבית, שוכנים האיים הקנריים. המוכר והגדול מביניהם הוא האי טנריף. האיים, השייכים לספרד, נהנים מאקלים טרופי וטופוגרפיה מעניינת בזכות היותם חלק מרכס של הר געש פעיל המתנשא לגובה 3,700 מ׳ (הגבוה בספרד).

כמה מאות ק״מ צפונית, ועדיין קרובים יותר למרוקו מלכל מדינה אחרת, שוכנים איי מדיירה השייכים לפורטוגל.

באופן מפתיע לאור הקירבה הגיאוגרפית למרוקו – אין מעבורות בין מרוקו לאיים ולמיטב ידיעתי גם אין טיסות ישירות בין שדות תעופה במרוקו לשדות תעופה באיים.

שוק מלונות היוקרה

תשמחו לגלות שלמרוקו יש הרבה מה להציע לתיירים עם תקציב בריא. מעבר לאינספור מלונות בוטיק יפים וטובים, שחלקם באמת יוצאים מן הכלל ורובם לא יקרים במיוחד, במרוקו יש נוכחות מרשימה של מותגים בינ״ל. כמעט כל רשת מלונות יוקרה שמכבדת את עצמה מפעילה לפחות מלון אחד במדינה. הריכוזים הגדולים ביותר הם במרקש וברצועת החוף בצפון המדינה על חוף הים התיכון (Tamuda Bay, בסמוך לעיר תטואן).

הנה רשימה חלקית של מלונות מרשתות בינ״ל יוקרתיות:

• Amanjena
• Four Seasons Resort Marrakech
• Four Seasons Hotel Casablanca
• La Mamounia (LHW)
• Mandarin Oriental Marrakech
• The Ritz-Carlton Rabat Dar Es Salam
• The Ritz Carlton Tamuda Bay
• The Oberoi Marrakech
• Banyan Tree Tamouda Bay
• Fairmont Royal Palm Marrakech
• Royal Mansour Marrakech (LHW)

בנוסף עתיד להיפתח בקרוב מלון מדהים של רשת פארק-הייאט ליד מרקש ומלון של רשת סנט-רג׳יס במפרץ טאמודה בצפון. שני המלונות היו אמורים להיפתח כבר ב-2020 אבל הקורונה שינתה את התוכניות.

חברת התעופה הלאומית

רויאל אייר-מרוק, הידועה בקיצור RAM ובקוד היאט״א AT, היא נושאת הדגל המרוקני מאז שקיבלה מרוקו את עצמאותה ב-1956. כמעט כל מניותיה בבעלות ממשלת מרוקו.

החברה גדולה במעט מאלעל, לצורך האומדן, ומפעילה 59 מטוסים שרובם צרי-גוף וגילם הממוצע כ-12 שנים. בצי שלה גם 9 מטוסי דרינליינר חדישים עם מחלקת עסקים נוחה, אם כי יש הבדל גדול בין המוצרים במטוסי ה-788 וה-789 (האחרון עדיף משמעותית). החברה הצטרפה לברית וואן-וורלד בשנה שעברה ומשרתת כ-100 יעדים מקומיים ובינ״ל.

מועדון הלקוחות של החברה נקרא Safar Flyer. הוא אומנם לא מהמובילים בברית, וכנראה לא כדאי לכם לטרוח ללמוד אותו לעומק, אבל אפשר למצוא בו יתרונות. בין השאר המועדון מאפשר ׳חשבון משפחתי׳ במסגרתו יכולים עד 12 בני-משפחה לצבור מיילים יחד (למימוש, לא לסטטוס). בנוסף, חברות יכולות לצבור מיילים לחשבון עסקי – בנוסף לצבירה הרגילה של העובדים, ולא במקומה – כשהחשבון מקבל 30% מהצבירה הרגילה. הטבה פשוטה ואטרקטיבית לכל חברה קטנה ובינונית שאין לה היקף נסיעות גדול מספיק כדי להצדיק הסכם מסחרי נפרד.