השבוע החלה נושאת הדגל של בחריין לשווק טיסות מ/אל ישראל. פתיחת הקו מתוכננת ל-4 לאוקטובר, ומי יודע מה יקרה בינתיים, אז חשבתי שזו הזדמנות טובה להציג את החברה ואת היתרונות שלה.


גולף-אייר נוסדה אי שם ב-1950 בשם ״Gulf Aviation Company״. כלומר, היא בערך בגילה של אלעל, ושתיהן מהוותיקות ביותר בין חברות התעופה במזרח-התיכון. ב-1974 שינתה את שמה ל-״Gulf Air״ והפכה לחברה הלאומית של ארבע מדינות שהחזיקו במניותיה באופן שווה: בחריין (אז אמירות), עומאן, קטאר ואמירות אבו-דאבי. בין השנים 2002 ו-2007 עזבו את החברה שלוש המדינות האחרונות כדי להתמקד בפיתוח חברות התעופה המקומיות שלהן – עומאן-אייר, קטאר איירוויס ואיתיחאד, בהתאמה – ובחריין (אז ממלכה) הפכה לבעלת המניות היחידה. זה המצב כיום.

בחריין היא מדינת-אי השוכנת מול חופיה של ערב הסעודית צפונית לקטאר. זו מדינה קטנה מאוד (כ-760 קמ״ר בלבד) עם אוכלוסיה של כ-1.8 מיליון תושבים בצפיפות גבוהה יחסית.

שדה הבית

גולף-אייר פועלת משדה התעופה הבינ״ל של בחריין (BAH), הסמוך לעיר הבירה מנאמה, והיא כמובן בעלת הבית בשדה.

מוקדם יותר השנה חנכה גולף-אייר את טרמינל הנוסעים החדש והמרשים בשדה, שעלות הקמתו נאמדת בכ-1.1 מיליארד דולר, וכעת השדה של בחריין הוא בין המתקדמים ביותר עולם. עדיין מדובר בשדה קטן יחסית שמתוכנן לתעבורה של עד 14 מיליון נוסעים בשנה.

כמעט מיותר לציין שגולף-אייר ניצלה את ההזדמנות כדי לשדרג משמעותית את מתקניה בשדה וכעת נוסעי מחלקת העסקים ובעלי סטטוס גבוה יכולים להנות מטרקלין נוח ומרווח. הנה, תראו:

מטוסים ויעדים

החברה מחזיקה צי של 33 מטוסים. מטוסי הדגל שלה, שוב בדומה לאלעל, הם מדגם 787-9 של בואינג (שבעה פעילים, שלושה יגיעו בהמשך). שאר המטוסים הם צרי-גוף מדגמי A320 ו-A321 וגם הם צעירים יחסית. הצי של גולף-אייר, בממוצע, בן 6.5 שנים בלבד.

את המטוסים האלו שולחת גולף-אייר ל-55 יעדים בינ״ל ב-30 מדינות. רובם במזרח-התיכון. בין היעדים הבינ״ל של החברה באסיה: מנילה, סינגפור, קולומבו ובנגקוק.

ולפני שאתם שואלים: לא, גולף-אייר לא טסה לצפון-אמריקה – אבל לפני הקורונה היו לה כוונות לעשות את זה.

מחלקת עסקים

מעבר לשירותי קרקע ברמה גבוהה בשדה הבית החדש והנוצץ שלה, גולף-אייר מציעה מחלקת עסקים מודרנית במטוסי ה-789 ובמטוסי ה-A321neo. שמה ״Falcon Gold״. בשאר מטוסי הצי, צרי-הגוף, יש מחלקת עסקים נוחה אם כי לא יוצאת דופן (אבל מטוסים אלו משמשים לטיסות קצרות בלבד כך שזה לא משמעותי).

כך נראית מחלקת העסקים במטוסי ה-A321neo:

במטוסי ה-789, שלא צפויים להגיע לת״א אומנם, לפחות בשלב ראשון, מוצעת מחלקת עסקים מתקדמת עם גישה ישירה למעבר מכל מושב (על אף קונפיגרציה של 6 מושבים בשורה). זו מחלקה נוחה מאוד גם לזוגות, שיכולים לשבת ביחד במושבים האמצעיים ולהוריד את הסוכך, וכאמור גם לנוסעים יחידים שיכולים לבחור את מושבי החלון עם פרטיות גבוהה במיוחד וגישה ישירה למעבר. גולף-אייר בחרה במוצר ייחודי יחסית שמעט חברות תעופה בחרו בו. במחלקה יש סה״כ 26 מושבים.

כך נראית מחלקת העסקים במטוסי ה-789:

הקו החדש לת״א

טיסות בין ישראל ובחריין צפויות להתחיל ב-4 לאוקטובר. תאריך טנטטיבי בשלב זה, והחברה כבר דחתה לפחות פעם אחת את מועד פתיחת הקו (כמו מספר חברות תעופה אחרות…).

החברה תפעיל שתי טיסות שבועיות, בימים שני וחמישי, ככל הנראה במטוסי A320neo. טיסה GF973, בכיוון בחריין, תמריא בשעה 15:20 ותנחת בשעה 17:55. טיסה GF972, בכיוון ישראל, תמריא בשעה 9:00 ותנחת בשעה 11:50. אין הבדל בין שעון ישראל ושעון בחריין, אז כפי שניתן לראות הטיסות יארכו כ-3.5 שעות בכיוון בחריין וכ-3 שעות בכיוון ישראל.

גולף-אייר החלה לפרסם תעריפים מת״א לחלק מיעדיה. לא מצאתי תעריף מעניין במיוחד. כרטיס הלוך/חזור לבחריין עולה כ-300$ במחלקת התיירים וכ-1290$ במחלקת העסקים.

לסיכום

גולף-אייר היא חברה קטנה אך מעניינת ומתקדמת. יש לה צי צעיר ושדה בית מתקדם, ואני בהחלט מחכה להזדמנות לנסות אותה כי טרם הזדמן לי. יחד עם זאת – החברה משרתת רק מעט יעדים שרלוונטיים לישראלים אז יהיה מעניין לראות מה יהיה הביקוש לטיסותיה. כולי תקווה שהחברה תבחר לשלוח לישראל את אחד ממטוסיה המתקדמים ביותר, ואולי אפילו מטוסי 789, כדי למשוך את הקהל הישראלי לטוס איתה ליעדיה באסיה.

השאר תגובה

BoardingArea