קבוצת הייאט רוכשת אוסף של כ-100 ריזורטים ב-2.7 מיליארד דולר במזומן
עסקת ענק בשוק המלונות העולמי. קבוצת הייאט האמריקנית, ששווי השוק שלה כ-7 מיליארד דולר, תשלם 2.7 מיליארד דולר במזומן (כ-35% משוויה) כדי לרכוש את אוסף המלונות של Apple Leisure Group. מרבית המלונות של ALG הם ריזורטים בדרגת אירוח גבוהה אבל ככל הנראה רק מעטים מהם מלונות יוקרתיים באמת. לא ברור לי מה המניעים של הייאט לרכישה הזאת, ואתם מוזמנים לקרוא את הניתוח של בן לעסקה, ובכל מקרה אין ספק שהייאט מגדילה משמעותית את נתח השוק שלה בזירת הריזורטים ומלונות הכל-כלול. אולי האנליסטים שלה החליטו שזה הסקטור שעתיד לצמוח בקרוב.
אלעל הפסידה 81 מיליון דולר ברבעון השני של 2021 – והחוב ממשיך לגדול
בניגוד לאופן בו נהגו רוב המדינות המערביות עם נושאות הדגל שלהן, נראה שמדינת ישראל ממשיכה לסרב לסייע לאלעל לשרוד את המשבר החמור ביותר בתולדות ענף התעופה העולמי. אין זה פלא, אם כך, שאלעל על סף פשיטת רגל ומציגה נתונים פיננסיים בעייתיים מאוד. החוב המצטבר של אלעל הוא בסך כ-3.4 מיליארד דולר בעוד בקופת החברה יש פחות מ-200 מיליון דולר. המדינה הסכימה לבצע העברה מוקדמת של תשלומים שאמורים להגיע לאלעל ממילא בתמורה להנפקת מניות לציבור עם התחייבות של קני רוזנברג, בעל החברה, שחלק גדול מהסכום הכללי יגיע מכיסו – אך המועד להנפקה חלף ומשרד האוצר מאיים שלא להעביר את הכספים המובטחים. הסאגה תימשך.
אתר לחיפוש מושבי בונוס עשה מהלך מבריק נגד אחד ממתחריו
האתר הבריטי SeatSpy מאפשר חיפוש מהיר ונוח של מושבי בונוס בטיסות בריטיש. מדובר בשירות מבוקש עם מנוי חודשי שעולה בין 4$ ל-10$. אחד ממתחריו, האתר Reward Flight Finder, ככל הנראה, העתיק מידע באופן שיטתי בהיעדר יכולת עצמאית לבצע חיפושים. כדי להוכיח את העבירה הכין SeatSpy תעלול מבריק, והבלוג הבריטי HTP מציג את הדברים היטב עם צילום מסך אחד שתרצו לראות.
תאילנד מקלה את התנאים של תוכנית הסנדבוקס שלה בפוקט
מתוך הכתבה של שמעון יעיש: ״תאילנד אמנם נפתחה למחוסנים לפני יותר מחודש, אבל כעת, לאחר פתיחה מוצלחת, אושרה בממשלת תאילנד אחת מההקלות המשמעותיות ביותר עבור תיירים שמגיעים למדינה. עד כה, היו מחויבים התיירים שמגיעים לפוקט להישאר באי למשך 14 ימים עד שהם עוברים ליעד הבא. כעת, התיירים מורשים להמשיך ליעד הבא לאחר שבעה ימים בלבד […] בין היעדים שאליהם ניתן לעבור אחרי שבעה ימים: קו פי פי (קראבי), קו סמוי, קו לאק, קו יאו נוי ועוד״. רבים ממהרים לטעון שמצב התחלואה בתאילנד בכי רע אבל חשוב לזכור שמדובר במדינה גדולה וחשוב לזכור שממשלת תאילנד דאגה לחסן אחוז גבוה מאוד מתושבי אזורי הסנדבוקס כך שמצב התחלואה בפוקט עצמה אינו בעייתי או מדאיג.
שוב: מועדון המלונות Hilton Honors מוכר נקודות בחצי המחיר
זו הפעם החמישית שהמבצע הזה חוזר בשנת 2021. כלומר, הלכה למעשה, פחות או יותר בחצי מהימים בשנה ניתן לרכוש נקודות של הילטון ב-0.5 סנט/נקודה בזכות בונוס של 100% שמוצע במבצע (ברכישת מינימום הנקודות הנדרש בכל מבצע). הפעם יימשך המבצע עד ה-30 לספטמבר וניתן לרכוש במסגרתו עד 320,000 נקודות כולל הבונוס. רכישת נקודות של הילטון משתלמת רק במידה ויש לכם מימוש מסוים מתוכנן, וגם אז כדאי לחשוב פעמיים וכדאי גם לזכור שרכישת נקודות היא מהלך חד-כיווני ואם הנסיעה המתוכננת תתבטל אז הנקודות אומנם יחזרו. אבל לא הכסף ששולם עבורן.
הזדמנות טובה לקבל תמורה גבוהה לנקודות אלעל ברכישת כרטיסי טיסה לארה״ב
במסגרת מבצע חדש, שתקף להזמנות עד ה-26 לאוגוסט, מציעה אלעל כרטיסי טיסה במחלקת העסקים ובמחלקת הפרימיום לשלושה יעדים בארה״ב. המחירים לא נמוכים אלא שיגרתיים לחלוטין ואפילו מעט גבוהים – אבל – במסגרת המבצע יכולים בעלי כרטיס פלייקארד לשלם עבור הכרטיסים בנקודות עם יחס המרה של 2 נקודות ל-1$. לא מדובר בכרטיסי בונוס אלא בכרטיסים משלמים לכל דבר ועניין כשהתשלום מתבצע בתעריף המשלב נקודות וכסף. במילים אחרות: ערך המימוש הוא לא 50 סנט לנקודה בלבד אלא מעבר לכך משום שמדובר בכרטיס משלם שגם צובר נקודות (או מיילים של אלסקה). זאת ועוד, בניגוד לכרטיס בונוס, כרטיס משלם נהנה מגמישות גבוהה יותר לשינויים ולא תלוי בזמינות מושבי בונוס.
לגבי המבצע של אלעל, לדעתי מקבלים נקודות רק על החלק בתשלום, אז מדוע המימוש גבוה מ50 סנט לנקודה?
אני חושב שטעיתי בעניין הזה והצדק איתך. אברר הלאה.
אני בספק אם החוב של אל על של 3.4 מיליארד דולר קשור לקורונה אם ברבעון האחרון היה חוב של 80 מיליון דולר, כלומר אל על בחובות של מיליארד או 2 דולר לפני שסיני אחד התעטש בווהאן וזה מראה על ניהול כושל ולא באשמת המדינה.
אצל חברות תעופה ״חוב״ הוא מונח קצת מטעה והכל שאלה של תזמון. החוב של אלעל הוא תוצאה של רכש מטוסים יחסית מהיר ויחסית יקר שכמעט והסתיים בדיוק כשהתחילה הקורונה (התקבל דרימליינר 15 מתוך 16 בפברואר 2020). ככה בעצם פועלות חברות תעופה קטנות/בינוניות רבות – הן מבצעות רכש משמעותי אחת לתקופה, נגיד עשור או שניים, אם רכש מועט יחסית בין לבין, ובעצם גרף החוב שלהן בהסתכלות של שנים קדימה נראה כמו גל שעולה ויורד. מיד אחרי עסקה גדולה החוב גדל בטירוף ואז הוא יורד משנה לשנה כי החברה משלמת עוד תשלומים ומכניסה כסף מהמטוסים שכבר טסים. הקורונה פשוט תפסה את אלעל בשיא הגל הכי גבוה בהיסטוריה שלה, אחרי הרכש הכי משמעותי בהיסטוריה שלה, ומדינת ישראל במקביל החליטה לעשות כלום וחצי כדי לעזור לה. כל מדינות המערב שפכו הרים של כסף על חברות התעופה שלהן – בדוק בגוגל, סכומי עתק – אבל בישראל חברות התעופה לא ראו שקל. לא רק אלעל, גם ישראייר וארקיע. מדינת ישראל פשוט בגדה בשוק הזה ונותנת לו לקרוס בלי להבין כמה הוא מהותי למדינה וכמה קשה יהיה לשקם אותו.
תראה למשל את לופטהנזה. חברה גרמנית פופולרית ומצליחה, כן? גדולה מאלעל בערך פי 20-15, תלוי איזה מדד אתה בוחר. לופטהנזה קיבלה מגרמניה בערך 10 מיליארד אירו עד כה בתשלומים ישירים, ובין השאר תמורת מניות (אבל 5.5 מיליארד מתוכם היו ׳מענק שקט׳) והחוב הנוכחי של החברה מתקרב ל-20 מיליארד אירו. מספרים טובים יותר מאלו של אלעל, אומנם, באופן יחסי, אבל לופטהנזה מקבלת סיוע משמעותי בתקופת הקורונה וצי המטוסים שלה מבוגר יותר ומיושן יותר מזה של אלעל מה שאומר שהיא נמצאת בשלב מתקדם יותר בגרף הרכש כאמור ותצטרך בשנים הקרובות להשקיע הרבה כסף במטוסים חדשים (מה שאלעל לא תצטרך לעשות עשור קדימה לפחות, אלא אם תרצה להתרחב משמעותית).