בסוף דצמבר פרסמתי את הפוסט ״באילו מועדוני תעופה אבחר ב-2018?״ ובו ציינתי שאכוון לסטטוס סילבר במועדון Executive Club (בריטיש). הסטטוס הזה מתורגם לסטטוס ספיר בברית וואן–וורלד שמאפשר, בין השאר, כניסה לטרקלינים לפני כל טיסה של הברית (כלומר, המקביל לסטטוס גולד של ברית סטאר).
האם זה הכרחי?
בשנים האחרונות אני טס בעיקר במחלקות הפרימיום. לפעמים בכרטיסים אותם רכשתי בכסף ולפעמים בכרטיסי בונוס. כך או כך, מעצם העובדה שהטיסות הן במחלקת העסקים או במחלקה הראשונה אני זכאי למרבית ההטבות שיכול להקנות לי סטטוס גבוה במועדון תעופה: מסלול מהיר בבידוק הביטחוני, כניסה לטרקלין, עלייה מוקדמת למטוס וכו׳.
אי לכך – למה כדאי לי בכלל להתאמץ במרדף אחרי סטטוס גבוה?
ובכן, הגישה שלי היא שלא תמיד כדאי לשלם – בכסף או בנקודות – עבור טיסה במחלקות הפרימיום. אם מדובר בטיסה קצרה, של שעות בודדות, אז מחלקת התיירים לגמרי מספיקה. זה קורה בטיסות מישראל לאירופה, בטיסות בתוך ארה״ב, בטיסות בתוך אסיה ועוד. בכל המקרים האלו לסטטוס גבוה, ולהטבות הנגזרות ממנו, יש משמעות אמיתית. אז סטטוס גבוה יהיה בעל ערך עבורי – פשוט למספר מצומצם של טיסות בכל שנה, והמספר הזה הולך ויורד עם השנים.
האם זה ריאלי?
תהיתי בזמנו אם סטטוס סילבר של בריטיש הוא מטרה ריאלית עבורי.
הסטטוס דורש צבירת 600 נקודות סטטוס (Tier Points) במשך שנת חברות אחת שאינה שנה קלנדרית (שלי מתחילה בנובמבר). שיטת צבירת הנקודות במועדון היא כזאת שהופכת את המטרה הנ״ל לפשוטה למדי להשגה עבור מי שטס במחלקות הפרימיום. כך, לדוגמה, כרטיס הלוך/חזור אחד מת״א לניו–יורק במחלקת העסקים, שיכול לעלות כ-2500$ בלבד, יביא לצבירת 560 נקודות סטטוס (140 נקודות למקטע כפול ארבעה מקטעים).
׳הבעיה׳ היא שהמטרה הראשונה שלי היא סטטוס גבוה במועדון של אלסקה. אומנם אלסקה לא שותפה בברית וואן–וורלד, כמו בריטיש, אבל מועדוני התעופה שלהן כן חולקים חברות תעופה שותפות רבות כמו אמריקן, קתאי, לאטאם, ג׳אל וקוונטס. טיסות של החברות האלו אעדף אוטומטית לקרדט למועדון של אלסקה מה שיקשה עלי לצבור מספיק נקודות סטטוס במועדון של בריטיש.
טוויסט בעלילה
באמצע חודש מרץ קיבלתי מייל מאחד הקוראים החדשים של הבלוג (שלא אציין את שמו). הוא הציע, בנדיבות נהדרת, שייתן לי במתנה סטטוס סילבר.
איך? אותו קורא הוא חבר במועדון של בריטיש בסטטוס GGL (ר״ת: Gold Guest List). פורמלית מדובר בסטטוס שהוא מעל גולד ובמסגרתו מקבלים חברי המועדון הטבות שונות בכל פעם שהם חוצים רף נוסף של נקודות בסיס. אחת מאותן הטבות היא האפשרות להעניק במתנה סטטוס סילבר לחבר מועדון אחר. קיבלתי את המתנה ואמרתי תודה.
הנחתי שהסטטוס יהיה בתוקף עד לסוף שנת החברות הנוכחית (אמצע נובמבר 2018) או לכל היותר עד לסוף השנה הקלנדרית. להפתעתי הסטטוס עודכן בחשבון עם תוקף של סוף שנת 2019. כן, ממש ככה, קיבלתי סטטוס סילבר במועדון של בריטיש לכמעט שנתיים! איזו מתנה!
התוצאה בפועל היא שאין לי אינטרס לקרדט טיסות למועדון לפחות עד אמצע נובמבר כי בעמוד הזה תתאפס יתרת נקודות הסטטוס שלי עם סיום שנת החברות.
בינתיים יצא לי לקרדט מספר טיסות למועדון כברירת מחדל. ספציפית טיסות של רויאל ג׳ורדניאן ושל סרי–לנקן ששתיהן שותפות בברית וואן–וורלד אבל לא שותפות של המועדון של אלסקה. אפילו הזדמן לי להשתמש בסטטוס כדי להיכנס למספר טרקלינים שלא הייתי זכאי להיכנס אליהם.
שוב תודה לקורא הנדיב!
פששש חיים טובים, כבר השתלם להחזיק את הבלוג הזה 🙂
אתה לא זכאי להכנס לטרקלינים של השותפות של אלסקה אם יש לך את הסטטוס הכי גבוה שלה?
לא. רק ארבע שותפות של אלסקה מאפשרות כניסה לטרקליני העסקים שלהן לבעלי הסטטוס הגבוה ביותר במועדון MileagePlan: בריטיש, קוונטס, היינאן ואיסלנדאייר.
https://www.alaskaair.com/content/mileage-plan/membership-benefits/elite-partner-benefits
איפה מוצאים עוד קוראים נדיבים כאלה ?:)
יש יתרון לסטטוס סילבר של בריטיש על פלטינום באמריקן?
כי יש לי כמה טיסות בקרוב בברית (עד סוף דצמבר) , ואוכל להגיע לאחד מהסטטוסים…
תודה מראש
מבחינת הברית אין הבדל. זה ספיר וזה ספיר. אבל כל חברת תעופה מעדיפה את חברי מועדון התעופה שלה על פני אלו של מועדונים זרים. אז אם אתה טס בעיקר עם בריטיש, לדוגמה, כנראה שיוטב לך להגיע לסטטוס גבוה במועדון שלה. קל וחומר אם תוכל להגיע עד סטטוס גולד – כי שם מתחילות ההטבות המעניינות יותר.