כך תבטיחו שהתיק שלכם יישאר תמיד איתכם

בכל נסיעותיי בחו״ל מלווים אותי טומי וג׳וניור. טומי בת שנה וחצי וג׳וניור הקטן בקרוב יהיה בן שנה. ולא מדובר בזוג פעוטות; טומי היא מזוודת טרולי בגודל בינ״ל סטנדרטי וג׳וניור הוא תיק ייעודי למחשב נייד. כל עוד זה תלוי בי – אף אחד משניהם לא יימסר כמטען לחברת תעופה.

בשנים האחרונות יותר ויותר נוסעים, כמוני, מעדיפים להימנע ממסירת מטען. יש סיבות רבות לכך, ביניהן:

• מזוודות מאחרות ונאבדות. ב-2013 נקבע השיא לפיו לא הגיעו ליעדן בזמן רק 6.95 מזוודות לכל 1,000 נוסעים בממוצע עולמי. ואומנם ב-2014 הנתון הזה עלה ל-7.30, עדיין זהו שיפור דרמטי לעומת שנים חשוכות כמו 2007 בהן הנתון היה 18.90. במספרים אבסולוטיים מדובר על כמעט 25 מליון מזוודות שלא נחתו עם בעליהן ב-2014. הנה קצת מידע נוסף למתעניינים.
  – – –

• מזוודות נפגעות. מי שירצה יוכל למצוא ברחבי הרשת אינספור סרטונים המציגים סבלי מטען בשדות תעופה ברחבי העולם שזורקים מזוודות על המסועים או באופן כללי מתנהגים בחוסר אכפתיות ואף ברשלנות פושעת כלפי רכושם של אחרים. אני חלילה לא מנסה לומר שכך נוהגים כלל הסבלים בכלל השדות – אבל סה״כ, לצערנו, מדובר בתופעה ידועה ושכיחה.
  – – –

• תשלום נוסף. יותר ויותר חברות שירות-מלא דורשות תשלום נוסף החל מהמזוודה הראשונה בטיסות שאינן טיסות ארוכות. כך נוהגות רוב חברות התעופה האמריקניות לגבי טיסות פנימיות בארה״ב (ובינתיים ב-2015 רושמות רווחי שיא על התשלומים האלו) וכך נוהגות גם מספר חברות אירופיות לגבי טיסות קצרות בתוך היבשת כמו KLM (כולל טיסות בין ת״א לאמסטרדם), אייר פראנס, בריטיש ואחרות.

אז אם השתכנעתם שבנסיעה הבאה תוותרו על מזוודה גדולה – הנה כמה טיפים שאולי יעזרו לכם:

אל תגיעו לדלפקי הצ׳ק-אין

טומי, מזוודת הטרולי שלי, אומנם עומדת במגבלת הגודל של כמעט כל חברת תעופה בעולם אבל היא תמיד חורגת ממגבלת המשקל. מרבית החברות מתירות להעלות למטוס תיק במשקל של עד 8 ק״ג בלבד וכל מי שאי פעם ארז מזוודה יודע כמה המגבלה הזאת לא ריאלית. טומי לבדה, בלי פריט אחד בתוכה, שוקלת קצת מעל 3.5 ק״ג – וכשהיא ארוזה היטב היא שוקלת בקלות מעל 12 ק״ג.

אבל את חברות התעופה בעיקר מעניינת מגבלת הגודל. מדוע? כי תאי האיחסון שבתוך המטוס, אלו שמעל ראשי הנוסעים (Overhead Bins), מסוגלים בקלות להכיל מזוודות טרולי במשקל 20 ק״ג ויותר. קל וחומר תחת ההנחה הריאלית שלא כל הנוסעים יעלו למטוס עם מזוודות טרולי ולא כל מזוודת טרולי תשקול 20 ק״ג ויותר. לעומת זאת, אם כל הנוסעים יעלו למטוס עם מזוודות בגודל מקסימלי (אך מותר) ותיק נוסף (גם כן מותר) סביר מאוד להניח שלא יהיה מספיק מקום בתאים שבתוך המטוס – וזו צרה עבור חברת התעופה.

מהסיבה הזאת, ולפעמים גם מתוך ניסיון לעודד נוסעים לשלוח מזוודה בתשלום היכן שלא ניתן לשלוח מזוודה ראשונה בחינם, חברות תעופה רבות מקפידות לבדוק את כבודת היד של הנוסעים ויש כאלו שאף מנהיגות מדיניות לפיה כל תיק שעולה למטוס נדרש לעבור ביקורת ולזכות במדבקה ייעודית. זו, אגב, מדיניות טיפשית מאוד לדעתי ובכל מקרה לא פרקטית. כך או כך, הבדיקות האלו מבוצעות בדר״כ בדלפקי הצ׳ק-אין של החברה ולא בשער הטיסה עצמו מתוך שאיפה לזרז ככל הניתן את תהליך העלייה למטוס משום שעיכוב ביציאת המטוס הוא עניין יקר.

מה עושים? דואגים לא לעבור בדלפקי הצ׳ק-אין כשאין בכך צורך מהותי. המפתח להצלחה הוא ביצוע צ׳ק-אין מוקדם אונליין (OLCI) והנפקת כרטיס עלייה למטוס שיאפשר מעבר בבידוק הביטחוני. יש חברות שמאפשרות לבצע צ׳ק-אין באמצעות האפליקציה הסלולרית שלהן, אבל חשוב לדעת שסריקת ברקוד מתוך מכשיר סלולרי אינה אפשרית בכל שדות התעופה ועל כן רצוי שלא להסתמך על המכשיר הסלולרי בשדה לא מוכר. האפשרות הטובה ביותר היא לבצע את הצ׳ק-אין בבית או במלון ולדאוג להדפיס את כרטיס העלייה למטוס. כמו כן, בשדות רבים קיימות כיום מכונות ייעודיות המאפשרות לבצע צ׳ק-אין או רק להדפיס את כרטיס העלייה למטוס במידה וכבר בוצע צ׳ק-אין מוקדם יותר. פעולות אלו מייתרות את הצורך של הנוסע לעבור בעמדות הצ׳ק-אין מה שיקטין דרמטית את הסיכויים שפריטי הכבודה שלו יבדקו או ישקלו ע״י חברת התעופה.

ארזו הכל בצורה מסודרת

עכשיו כשהתגברנו על המכשול שהוא דלפק הצ׳ק-אין עלינו לחמוק מעיניהן הבוחנות של הסוכנים בשער הטיסה – שגם להם הסמכות להחליט אם התיק שברשותנו זכאי לעלות למטוס. לסוכנים אין את היכולת או הרצון לבחון את התיקים של כלל הנוסעים, ולכן פשוט צריך להימנע מלמשוך את תשומת ליבם. 

ימשוך את תשומת ליבם נוסע עם מזוודת טרולי בגודל מוגזם, אז וודאו שהתיק שלכם עומד במגבלת הגודל הקבועה. ימשוך את תשומת ליבם נוסע עם מספר תיקים, אז זיכרו שכל פריט נספר וכל הדברים שלכם חייבים להיכנס לתוך מזוודת הטרולי והפריט האישי הנוסף (וגם לו אסור לחרוג ממגבלת גודל). ימשוך את תשומת ליבם נוסע שמלבד מזוודת הטרולי ופריט אישי נוסף מחזיק גם מעיל גדול ביד, ומטריה, וכובע, ועוד כמה שקיות שאסף בדיוטי-פרי מוקדם יותר, ובקבוק שתייה, ועיתון ועוד ועוד. אלו בדיוק סוגי הנוסעים שחברות התעופה לא אוהבות כי הם ממלאים לחלוטין את תאי האיחסון במטוס ומפריעים לנוסעים אחרים שארזו כמו שצריך.

בידקו מראש איזה מטוס ישרת את הטיסה

בטיסות קצרות, פחות משעתיים, לפעמים משרתים מטוסים צרי-גוף קטנים. מאלו שיש להם בין שלושה לחמישה מושבים בכל שורה. דגמים נפוצים בארה״ב, למשל, הם: CRJ900, MD-80 ו-ATR72.

במטוסים אלו תאי האיחסון בתוך המטוס קטנים יותר מהסטנדרט המקובל במטוסים גדולים וכתוצאה מכך ישנה מגבלת גודל מיוחדת על הכבודה המותרת וכמו כן יש בממוצע פחות שטח אחסון לכל נוסע. כדי להתמודד עם אלו נוהגות חברות התעופה לבצע מה שנקרא ״Gate Check״: הליך שבו נוסעים נדרשים להשאיר את מזוודות הטרולי שלהם בכניסה למטוס, ממש בסוף השרוול, ולאסוף אותן חזרה באותה נקודה בירידה מהמטוס. ייתכן שלא כל הנוסעים ידרשו לכך או שהדרישה תחול רק על מזוודות טרולי גדולות יחסית – והדבר בעיקר תלוי בכמה הטיסה מלאה. אם המזוודה עומדת בדרישות הגודל המותר של חברת התעופה לא יגבה תשלום נוסף עבור מסירתה בדרך זו.

מזוודה שנמסרת כך, Gate Checked Beg, נשלחת לבטן המטוס. מניסיוני הסיכון לפגיעתה ולהיעלמותה של מזוודה בדרך זו גבוה אף יותר ממזוודה שנשלחת לבטן המטוס בדרך הרגילה, ולכן רצוי להימנע ממסירת מזוודה בשער הטיסה ככל שניתן. וניתן, במיוחד כשסוכני החברה לא שמים לב.  ואם נדרשתם להשאיר את המזוודה בסוף השרוול לפני העלייה למטוס – נסו, בניסיון אחרון, להסביר לסוכן הקרקע שמדובר בפריטים בעלי ערך גבוה ואינם יכולים להפקיר אותם… ואולי זה יספיק.

עלו ראשונים למטוס

לפני פתיחת הבורדינג חברת התעופה כבר יודעת בדיוק מהו אחוז התפוסה של הטיסה. הנתון הזה עלול להשתנות במעט גם במהלך הבורדינג אם כי המסגרת כבר צויירה. אבל חברת התעופה לא יודעת בשלב זה כמה עמוסים יהיו תאי האיחסון במטוס – והמידע הזה מצטבר רק ככל שעולים נוסעים למטוס.

לפעמים תוך כדי הבורדינג מתגלה שצפוי עומס חריג על תאי האיחסון. במקרה כזה יקבלו סוכני הקרקע הוראה מצוות הטיסה להתחיל לבקש מנוסעים מסוימים להשאיר את התיקים הגדולים שלהם כדי שאלו יישלחו לבטן המטוס. כמובן שנוסעים בעלי סטטוס גבוה עם חברת התעופה או נוסעים במחלקות הפרימיום לא יהיו חשופים להוראה הזאת. מי שבעיקר יהיו חשופים לה הם הנוסעים ׳הרגילים׳ שיעלו למטוס אחרונים, בשלב שבו ההוראה כבר ניתנה אם התעורר הצורך בה.

מה עושים? אם נראה שהטיסה צפויה להיות מלאה דואגים לעלות למטוס מוקדם ככל האפשר כי בשלב זה לצוות עדיין אין מושג אמיתי אם תאי האיחסון יהיו עמוסים במיוחד או לא. 

יתרון נוסף של עלייה מוקדמת למטוס הוא ביכולת להניח את התיק בתא איחסון קרוב – אידיאלית התא שבאמת מעל ראשיכם. והנה טיפ חשוב: אם התא שמעל ראשיכם מלא – תמיד חפשו מקום פנוי אך ורק בתאים הקידמיים לו אפילו אם הם רחוקים יותר.

בהצלחה!