מאמר: מהי הטיסה הארוכה בעולם?

רגע לפני שיכנסו לדיון חברות התעופה ומסלולי הטיסה חשוב לתת את הבמה למילון המונחים. כלומר, לעמוד על ההגדרות של המונחים הרלוונטיים בתחום ועל כוונת המשורר בתואר ׳הטיסה הארוכה בעולם׳.

ראשית, נבדיל בין המונחים ״טיסת נון-סטופ״ ו-״טיסה ישירה״. עבור רבים, ולצערי ביניהם גם עיתונאים המסקרים של תחום התיירות, אלו שני מונחים תחליפיים בעלי משמעות זהה – אם כי זו טעות. טיסת נון-סטופ כשמה כן היא: טיסה ללא עצירה בין נקודה א׳ לנקודה ב׳. לעומת זאת, טיסה ישירה יכולה לכלול עצירה או מספר עצירות לאורך הדרך, אפילו כאלו שמאפשרות הורדה עו העלאה של נוסעים, ובתנאי שמספר הטיסה לא משתנה. משכך, כל טיסת נון-סטופ היא בהכרח טיסה ישירה אך לא כל טיסה ישירה היא טיסת נון-סטופ. לדוגמה: סינגפור איירליינס מפעילה כיום טיסה ישירה מסינגפור לניו-יורק דרך פרנקפורט (SQ26, ובדרך חזרה SQ25) כשבגרמניה יכולים לרדת נוסעים ואחרים יכולים לעלות במקומם.

שנית, נשים דגש על טיסות מסחריות וסדירות. רוצה לומר, נוציא אל מחוץ לדיון טיסות ניסוי חד-פעמיות, טיסות צבאיות, טיסות במטוסים שלא נועדו לשרת תעבורה אווירית אזרחית וכיוצ״ב מקרים מיוחדים שאין להם ׳תחרות׳ אמיתית עם הקוים שמפעילות חברות התעופה השונות.

בהמשך הפוסט בחרתי להשתמש במיילים אוויריים כיחידת המידה למרחק על מנת להשוות בצורה נוחה בין מקורות שונים שחלקם מציינים מרחקי טיסה בק״מ או במיילים ימיים. כדי לציין את המרחק בין שני שדות השתמשתי, כפי שמקובל, באתר Great Circle Mapper שהוא בחזקת כלי עזר הכרחי לכל חובב תעופה.

שני שיאים ראויים לציון

התואר ׳הטיסה המסחרית הארוכה בהיסטוריה׳ שייך לקוואנטס האוסטרלית. באוגוסט 1989 קיבלה החברה מבואינג את המטוס הראשון לצי שלה מדגם 747-400. בסוף שנות ה-80 זה היה ה-מטוס ששלט בשמי העולם עם גודלו העצום, יכולת הנשיאה המרשימה שלו ומרחק טיסה שאיפשר פתיחתם של קוים ארוכים חדשים. כדי להעביר את המטוס לאוסטרליה, וכדי ליצור פרסום לגבי היכולת החדשה של החברה להגיע לקצוות העולם, בחרה קוואנטס להטיס את המטוס בטיסה ללא עצירה מלונדון לסידני. האוסטרלים לא חסכו בהכנות: המטוס נגרר עד למסלול ההמראה לפני שהותנעו המנועים, מיכלי הדלק מולאו עד אפס מקום, מסלול הטיסה הוכן בקפידה עם התייחסות למז״א עדכני במסלול ומעל סידני, הורד מהמטוס כל ציוד שלא היה הכרחי למהלך הטיסה והועלו לטיסה שישה עשר נוסעים בלבד. המרחק הישיר בין שתי הערים הוא 10,573 מיילים אבל בגלל שיקולי רוחות מסלול הטיסה ההיסטורית שונה במעט. טיסת קוואנטס QF7441 עברה מרחק של 11,185 מיילים (כ-18,001 ק״מ) בזמן כולל של 20 שעות ו-9 דקות.

Qantas Old Boeing 747-400

שיא אחר, ׳הטיסה הארוכה בהיסטוריה במטוס נוסעים׳ אם תרצו, נקבע בנובמבר 2005. מטוס בואינג מדגם 777-200ER של פקיסטן-איירליינס השלים טיסת נון-סטופ מהונג-קונג ללונדון בכיוון מערב (כלומר, בניגוד לנתיב הטיסה הרגיל הקצר בערך פי שניים). החברה הפקיסטנית הייתה הראשונה בעולם להכניס לצי שלה את המטוס החדש של בואינג, שנועד לטיסות ארוכות במיוחד, ומכאן שגם לה וגם ליצרנית המטוס היה אינטרס בתצוגת התכלית. בטיסה היו שמונה טייסים, לרבות טייסת הניסוי הראשונה של בואינג, ועשרים ושבעה נוסעים שהיו למעשה נציגים של יצרנית המטוס וחברת התעופה. הטיסה עברה מרחק של 13,422 מיילים (כ-21,602 ק״מ) בזמן כולל של 22 שעות ו-22 דקות.

הטיסה המסחרית הארוכה בעולם כיום

גם את השיא הזה מחזיקה קוואנטס האוסטרלית שמפעילה קו טיסות נון-סטופ בין סידני לדאלאס (QF7 בכיוון מזרח, QF8 בכיוון מערב) החל מספטמבר 2014 במטוסי איירבאס A380. עד אז החברה טסה לדאלאס במטוסי בואינג 747-400 שנאלצו לבצע עצירת תדלוק בבריסבן משום שלא יכלו לשאת מספיק דלק כדי להשלים את הטיסה בכיוון מערב לאור משטר הרוחות בנתיב הטיסה.

קוואנטס רואה בדאלאס (DFW) יעד חשוב מאוד בשל מיקומו הגאוגרפי של השדה בארה״ב, נוחות המעבר בו והעובדה שהוא משמש אחד מבסיסה של שותפתה הקרובה אמריקן. בשל עובדות אלו יכולה קוואנטס להציע לנוסעיה קונקשיין קצר יחסית בכניסה לארה״ב וטיסות המשך רבות ברחבי המדינה. לצורך הדוגמה: נוסע שיטוס מסידני לבוסטון דרך דאלאס יגיע ליעד בערך שעתיים מוקדם יותר לעומת נוסע שיבחר לטוס דרך לוס-אנג׳לס.

כאנקדוטה, קוואנטס עיצבנה את אמירטס כשהודיעה ב-2014 על כוונתה להפעיל את הקו לדאלאס במטוסי ה-A380. זאת משום שאמירטס רצתה להיות הראשונה להפעיל את ה-A380 בדאלאס בהיותה בעלת הצי הגדול בעולם של המטוסים מדגם זה. אמירטס לא חיכתה זמן רב לפני שהודיעה שבכוונתה ׳לשדרג׳ את הקו מדובאי לדאלאס ממטוסי ה-777 שפעלו בו עד אז למטוסי A380 גם כן – וזאת ללא כל הצדקה כלכלית משום שמטוסיה של אמירטס המריאו מדאלאס חצי ריקים באופן קבוע ול-A380 קיבולת נוסעים גבוהה משמעותית משל ה-777.

הטיסה מדאלאס לסידני (QF8) אורכת כ-16 שעות ו-50 דקות עם מרחק טיסה של 8578 מיילים.

הטוענת החדשה לכתר

אמירטס, חברת התעופה שמונעת מאגו יותר משיקולים כלכליים, הודיעה באוגוסט האחרון שבפברואר 2016 תחל להפעיל טיסת נון-סטופ מדובאי לפנמה סיטי. אם המחשבה שעברה לכם הרגע בראש היא ׳מה? פנמה סיטי? מכל המקומות?׳ אז אתם בכיוון הנכון. שדה התעופה הבינ״ל של פנמה סיטי מתמודד עם תנועת נוסעים של 8.5 מליון בשנה ויש לו שני מסלולי נחיתה שאינם באורך המינימלי כדי לקבל מטוסים גדולים כמו ה-747 לדוגמה. לשם השוואה נתב״ג מתמודד עם תנועת נוסעים של מעל 15 מליון בשנה ויש לו שלושה מסלולי נחיתה ששניים מהם יכולים להתמודד גם עם המטוסים הגדולים בעולם.

Emirates Boeing 777

כמה משעשע שגם אלעל שוקלת לטוס לשדה הזה. החברה רק הודיעה על כוונה לפתוח במו״מ עם בואינג לרכישת מטוסים חדשים וכבר מחפשת שדות תעופה רחוקים ומשניים כדי להתרחב אליהם במקום לפתוח קוים נדרשים יותר ליעדים כמו מיאמי, בואנוס איירס, סאו-פאולו, טוקיו ועוד.

אז למה אמירטס רוצה לטוס מדובאי לפנמה סיטי? ובכן, כי מרחק הטיסה יהיה בדיוק 12 מיילים ארוך יותר ממרחק הטיסה בין סידני לדאלאס, זה למה. טיסת EK251, מדובאי לפנמה סיטי, צפויה לעבור מרחק של 8580 מיילים בזמן של 17 שעות ו-35 דקות באמצעות מטוסי בואינג 777-200LR.

אבל חכו, זה עדיין לא נגמר…

הכרזתה של אמירטס על כוונתה לקחת את ההובלה התחילה גל של הודעות של פתיחת קוים ארוכים חדשים מצד מספר חברות תעופה גדולות. ראוי לציין שהמניע לפתיחת הקוים הארוכים-במיוחד החדשים אינו אגואיסטי או ׳תחרותי׳ אלא בעיקר מניע כלכלי שנובע מכניסתם של מטוסים חסכניים בדלק לציי החברות ומהירידה החדה במחיר הדלק בעולם.

ההכרזה הבאה הגיעה, בצורה מפתיעה משהו, מאייר-אינדיה. אחרי חודשים של שמועות הודה אחד מבכירי החברה ההודית שבכוונתה לפתוח קו טיסה לסן-פרנסיסקו מדלהי או בנגלור. ההודעה החצי-רשמית עברה במדיה המקצועית כמו אש בשדה קוצים משום שטיסת נון-סטופ מבנגלור לסן-פרנסיסקו הייתה זוכה בתואר הטיסה הארוכה בעולם עם מרחק טיסה של 8701 מיילים. בצי של אייר-אינדיה ישנם מטוסי דרימליינר, בואינג 787-800, שמסוגלים להתמודד עם טיסה ארוכה כ״כ. אלא שלבסוף הודיעה אייר-אינדיה שהחל מדצמבר 2015 תפעיל טיסות נון-סטופ חדשות מדלהי לסן-פרנסיסקו באורך טיסה של 7706 מיילים ׳בלבד׳.

קוואנטס לא נשארה חייבת. החברה האוסטרלית הודיעה בתחילת אוקטובר שהיא שוקדת על תכנון קו טיסה חדש בין פרת׳ במערב אוסטרליה ללונדון שיושק ב-2018. בקו יפעלו מטוסי דימליינר חדשים, 787-900, שיטוסו מרחק של 9009 מיילים עם זמן טיסה צפוי של מעל 18 שעות. האתגר האמיתי שעומד בפני האוסטרלים הוא נתיב הטיסה הישיר שעובר בחלקו הגדול מעל האוקיינוס ההודי באזור שבו אפשרויות הסטייה מוגבלות. כיום טסה קוואנטס ללונדון במטוסי אייבאס A380 עם עצירה בדובאי.

ההכרזה האחרונה הגיעה מסינגפור איירליינס. החברה הנפלאה הזאת מדרום-מזרח אסיה הפעילה עד נובמבר 2013 את אחת מטיסות הנון-סטופ המפורסמות ביותר בהיסטוריה מסינגפור לניוארק במטוסי איירבאס A340-500 בקונפיגרציה של מחלקת עסקים בלבד עם מאה מושבים סה״כ. הטיסה עברה מרחק עצום של 9534 מיילים בזמן של 18 שעות ו-30 בקירוב. הקו הופסק משיקולים כלכליים. אלא שעתה הודיעה סינגפור איירליינס שבכוונתה לחדש של הקו ב-2018 באמצעות מטוסי איירבאס חדשים מדגם A350-900ULR שהיא צפויה לקבל בשנים הקרובות.

אז, למישהו מתחשק לבלות כמעט 19 שעות במחלקת התיירים?