אתמול טסתי משיקגו לדאלאס בטיסה של אמריקן שהמריאה באיחור של ארבע שעות. ואומנם איחורים נפוצים בטיסות פנימיות בארה״ב – זה היה איחור חריג. כשהגעתי למלון חיכה לי מייל.
אני אומנם אוהב את שדה התעופה של דאלאס אבל העיר עצמה לא מעניינת במיוחד. ואכן לא טסתי לדאלאס כדי לבקר בדאלאס. טסתי לדאלאס בעיקר כדי לנסות את המטוס החדש של אמריקן: הדימליינר 787-800 שפועל כרגע (גם) בקו הזה לצרכי אימון צוותים.
הטיסה תוכננה להמריא בשעה 18:25. תודות לסטטוס שלי באמריקן שודרגתי למחלקה ראשונה כמאה שעות לפני הטיסה, כצפוי. ב-788 אין מחלקה ראשונה והשדרוג הוא בעצם למחלקת העסקים.
American Boeing 787 Dreamliner Business Class
שעת ההמראה התעכבה מספר פעמים. המטוס חנה כבר בשער, הצוות היה מוכן, אבל ככל הנראה היה צורך להוציא דלק ממכלי המטוס לאחר שנחת עם עודף דלק מטוקיו (אחד הקוים שבהם פועל כיום ה-788). לפחות זה התירוץ שקיבלנו, אם כי אני לא מבין מדוע לוקח שעות לשאוב דלק החוצה ממטוס חונה.
בסופו של דבר הטיסה המריאה בשעה 22:15 – כמעט ארבע שעות לאחר המועד המתוכנן. הטיסה נחתה שעתיים אח״כ בדאלאס. לרוב הנוסעים, ככל הנראה, לא הייתה טיסת המשך. לטיסה עצמה אתייחס בפוסט אחר שאכתוב על ה-788 של אמריקן שאותו כ״כ חיכיתי לנסות (ויש לי טיסה נוספת בו בקרוב).
ראוי לציין שבארה״ב אין חוק הקובע פיצוי לאיחור בטיסות פנימיות. כל חברה רשאית לקבוע הוראות לעצמה.
בשעה 00:45, חצי שעה לאחר הנחיתה, קיבלתי מייל מאמריקן:
ולזה, גבירותיי ורבותיי, אני קורא שירות לקוחות. המיילים הופיעו בחשבון מיד. בלי שביקשתי – קיבלתי פיצוי שלדעתי הוא הוגן לחלוטין. מבחינתי 5,000 מיילים הם בעלי ערך של 100$ בקירוב.
ח״ח אמריקן.
השאר תגובה