כמה זמן לפני טיסה פנימית בארה״ב כדאי להגיע לשדה?

הבוקר טסתי בטיסה הטרנסקונטיננטלית של אמריקן מסן-פרנסיסקו לניו-יורק. זו טיסה פופולרית מאוד – בעיקר לנוסעים עסקיים משום שאמריקן מפעילה בקו מטוסי אייבאס A321T המציעים שלוש מחלקות שירות ומושבי מיטה-שטוחה בשתי מחלקות הפרימיום. טסתי בטיסה הזאת פעמים רבות – כמעט תמיד במחלקת העסקים, בין השאר תודות למדיניות השדרוגים הנדיבה של אמריקן.

American Airbus A321T Business Class Seats

טיסת הבוקר לחוף המזרחי ממריאה משדה התעופה של סן-פרנסיסקו (SFO) בשעה 07:25 ומתוכננת לנחות בניו-יורק (JFK) בשעה 16:00. זו טיסה של חמש וקצת שעות ובין החוף המערבי למזרחי יש הפרש זמן של שלוש שעות. אמריקן מתחילה את העלייה למטוס כחצי שעה לפני ההמראה בשעה 06:55.

הבוקר הגעתי לשדה התעופה בשעה 06:50. סה״כ 35 דקות לפני מועד ההמראה ו-5 דקות לפני תחילת העלייה למטוס. ולא כי התעוררתי מאוחר ולא כי ההסעה לשדה איחרה. הגעתי ב-06:50 כי לא ראיתי סיבה אמיתית להגיע מוקדם יותר.

צוואר הבקבוק – הבידוק הביטחוני

חברות התעופה הגדולות בארה״ב נוהגות לפתוח מספר דלפקי צ׳ק-אין המשרתים את כל הטיסות של החברה מאותו שדה. בחלק מהשדות ישנן עמדות ייעודיות למסירת מזוודות ועמדות אחרות לצ׳ק-אין עצמי והדפסת כרטיסי עלייה למטוס. מניסיוני זמני ההמתנה בדלפקים של חברות התעופה הם לא צרכן הזמן העיקרי במעבר בשדות. בשדה גדול אפשר לצפות שהתהליך יגזול כרבע שעה בממוצע.

הגורם המעכב הוא בדר״כ הבידוק הביטחוני. לפעמים המעבר בבידוק הביטחוני יכול לגזול שעה ויותר, במיוחד בשעות העומס של השדות. לדוגמה: טרמינל טום-ברדלי החדש (יחסית) בלוס-אנג׳לס ידוע כאחד העמוסים בשעות הערב אבל הבידוק הביטחוני שם כמעט ריק בשעות הבוקר. כמובן שאי אפשר לצפות מהנוסע המזדמן לדעת את זה – אבל תמיד אפשר לחפש מידע באינטרנט אם באמת יש צורך.

זיכרו שבבידוק הביטחוני בשדות אמריקנים יש כמעט תמיד שלושים תורים נפרדים: התור הרגיל, התור לנוסעי מחלקות הפרימיום ובעלי סטטוס גבוה במועדוני תעופה רלוונטיים, והתור לנוסעים המחזיקים בכרטיס עליו כתוב ״TSA-Pre״ או בשם המלא ״TSA Precheck״. ה-TSA היא אחת מהרשויות הממשלתיות הבזבזניות והמיותרות ביותר בארה״ב ותפקידה העיקרי, בו היא נכשלת פעם אחר פעם, הוא לאבטח את שדות התעופה האמריקנים ובין השאר להפעיל את עמדות הבידוק הביטחוני. נוסעים רשומים מסוימים, ובמיוחד נוסעים תכופים, זוכים לאפשרות לעבור בידוק ביטחוני נוח יותר משום שלדעת ה-TSA הם לא מהווים סיכון משמעותי.

TSA Pre-check Line

אני כ״כ מעריך את המסלול המהיר של ה-TSA

למסלול הפרה-צ׳ק מספר יתרונות משמעותיים: (1) אין צורך להוציא חפצים מהתיקים – לרבות מחשב נייד או בקבוקי נוזלים קטנים. (2) אין צורך להוריד נעליים. (3) אין צורך להוריד מעיל, סווטשירט או כל בגד ארוך אחר – למרות שבדר״כ צריך להוריד חגורה. (4) עוברים בגלאי מתכות סטנדרטי לעומת מכונת השיקוף.

כתוצאה מכך מסלול הפרה-צ׳ק מהיר משמעותית משני המסלולים האחרים. היום בבוקר, למשל, עמדו קרוב לעשרים אנשים בתור כשהגעתי… ושתי דקות אח״כ הייתי בצד השני. אם על כרטיס העלייה למטוס שלכם מסומן ״TSA Pre״ אתם יכולים להניח שייקח לכם לא יותר מעשר דקות לעבור את הבידוק הביטחוני.

היכרות עם שדה התעופה יכולה לתרום

כאמור, יש שדות שחווים עומס רב בשעות מאוד מסוימות של היום, ואולי לא בכל הימים בשבוע, בעוד המעבר בהם נוח ומהיר בכל זמן אחר. לפעמים טרמינל מסוים בשדה עמוס הרבה יותר מאחרים. לפעמים חלק מהטרמינלים בשדה מסוים מחוברים בצד האווירי עם מעבר חופשי ביניהם ואז ניתן, בדר״כ, לעבור בבידוק הביטחוני של כל אחד מהטרמינלים לבחירת הנוסע ובהמשך לעבור לטרמינל שממנו ממריאה הטיסה. כך, למשל, ב-LAX לפני טיסות פנימיות של אמריקן – ההממריאות מטרמינל 4 – אני מעדיף לעבור את הבידוק הביטחוני בטום-ברדלי (למעט בשעות הערב) כדי להשתמש בטרקלין המחלקה הראשונה המצוין של קוונטס ואח״כ לעבור לטרמינל 4 במסדרון החדש שבצד האווירי.

ידיעה מוקדמת של הליך המעבר בשדה ושל העומסים הצפויים בשדה יכולים ללמד אותנו כמה זמן לפני הטיסה כדאי להגיע לשדה.

לשלב את המידע

האם אתם צריכים למסור מזוודה? האם עשיתם צ׳ק-אין מוקדם באתר או באפליקציה? האם הכרטיס שלכם מאפשר גישה לתור המהיר של ה-TSA? האם אתם מכירים את השדה, או לפחות יודעים מהן שעות העומס שלו?

אם אתם צריכים למסור מזוודה, לא עשיתם צ׳ק-אין מוקדם, אין לכם הכרות עם השדה והכרטיס שלכם מצריך ממכם לעבור בתור הרגיל בבידוק הביטחוני – כנראה שכדאי לכם להגיע לשדה לפחות שעה אחת לפני ההמראה, ואפילו שעה וחצי לפני. כדאי לדעת ששער הטיסה נסגר כ-10 דקות לפני מועד ההמראה של טיסה פנימית.

לעומת זאת, אם אין לכם מזוודה למסור, עשיתם צ׳ק-אין מוקדם ויש לכם גישה לתור המהיר של ה-TSA כנראה שאתם יכולים להרשות לעצמכם להגיע לשדה כ-45 דקות בלבד לפני מועד ההמראה. אפילו 30 דקות יספיקו בדר״כ, אבל בלחץ ועם עלייה מאוחרת למטוס.

לסיכום

הסיבה היחידה בעיניי להגיע לשדה שעות לפני טיסה היא כדי לבקר בטרקלין מחלקה ראשונה טוב במיוחד. להוציא את החריג הזה – השאיפה של כל נוסע היא לצמצם את הזמן שלו בשדה ומכאן שהעדיפות היא לא להגיע מוקדם מדי. קל וחומר כאשר מדובר בטיסת בוקר שמצריכה אותנו לקום לפני הזריחה – ומי לא מעדיף עוד שעת שינה בבוקר?

אבל אני כן חושב שכדאי לעשות מאמץ כדי להגיע לשער הטיסה בזמן תחילת העלייה למטוס. כדאי לזכור שעבור רוב הנוסעים בטיסות הפנימיות בארה״ב יש עלות כספית לשליחת מזוודה לבטן המטוס, לרוב 25$ למזוודה, ולכן רוב הנוסעים מעדיפים להעלות למטוס תיקים במקסימום הנפח והמשקל המותרים ע״פ חברת התעופה ואפילו לחרוג מכך. זה פחות קריטי לטסים במחלקות הפרימיום, אומנם, אבל במחלקת התיירים לעיתים תכופות יש עומס חריג עם התאים במטוס ומי שעולה מאוחר למטוס עלול להתקשות למצוא מקום מתאים בסמוך למושב שלו.

בנוסף, חשוב לדעת שטיסות פנימיות בארה״ב דומות יותר לשירות אוטובוסים בשאר העולם ועל כן אין סיבה להיות בלחץ אם קורה ומפספסים את אחת הטיסות. ברוב המקרים חברת התעופה תשמח למצוא לכם מושב בטיסה חלופית אפילו ללא עלות אם איחרתם כתוצאה מעומס בשדה.

טיסה נעימה!