שתי טיסות שישגעו לכם את השעון

הקדמה

ב-23 לנובמבר 2013 המריאה בפעם האחרונה טיסה SQ21. הטיסה הזו, אחת המפורסמות בהיסטוריה של התעופה האזרחית, הייתה טיסת נון-סטופ של חברת סינגפור איירליינס מניוארק (EWR) לסינגפור (SIN) במטוס איירבאס A340-500 בקונפיגרציה של מחלקת עסקים בלבד.

Singapore Airlines A340 All-Business Class

טיסה SQ21 כיסתה מרחק של 9534 מייל עם מסלול טיסה שעבר קרוב מאוד לקוטב הצפוני וארך קצת מעל 18 שעות. המטוס נדרש לשאת כ-220,000 ליטרים של דלק סילוני – בערך פי עשר ממשקל כל הנוסעים יחד.

הטיסה הופסקה מטעמי חוסר כדאיות כלכלית ומאז ועד תחילת החודש לא היו טיסות נון-סטופ כלשהן בין סינגפור לארה״ב. סינגפור איירליינס הודיעה לפני מספר חודשים על כוונתה לפתוח בשנים הקרובות קו חדש לארה״ב עם מטוס חסכוני יותר אבל הודעה רשמית טרם ניתנה. סינגפור איירליינס מפעילה כיום טיסות ישירות לארה״ב, לא טיסות נון-סטופ, (קראו על ההבדל) שמבצעות עצירות במגוון יעדי-ביניים: מוסקבה, פרנקפורט, טוקיו, סיאול והונג-קונג.

הסיפור הראשון: טיסה UA1

ב-1 ליוני 2016 המריאה לראשונה טיסה של יונייטד מסן-פרנסיסקו (SFO) לסינגפור (SIN). טיסה זו, הממריאה אחת ליום, מכסה מרחק של 8446 מיילים בזמן משוער של 16 שעות ו-20 דקות. בדרך חזרה לארה״ב זמן הטיסה יהיה קצר יותר, בערך 15 שעות ו-30 דקות, לאור משטר הרוחות בגובה רב.

הטיסה החדשה של יונייטד שברה שלושה שיאים לפחות:

• טיסת הנון-סטופ היחידה בין ארה״ב לסינגפור.
• הטיסה הארוכה ביותר שמופעלת ע״י חברת תעופה אמריקנית. דלתא מפעילה טיסת נון-סטופ מאטלנטה (ATL) ליוהנסבורג (JNB) וטיסה זו מכסה, באופן מעט קומי, מרחק הקצר ב-7 מיילים בלבד מהטיסה של יונייטד לסינגפור. הטיסה הארוכה ביותר של אמריקן, מדאלאס (DFW) להונג-קונג (HKG), מכסה מרחק של 8123 מיילים ׳בלבד׳.
• הטיסה הארוכה בעולם של הבואינג 787 ׳דרימליינר׳. יונייטד משתמשת בדגם המתקדם ביותר של המטוס, 787-900, שהוא בעל טווח מבצעי גדול יותר מאחיו הקטן 787-800. יונייטד מחזיקה גם את המקום השני עם מטוס מאותו דגם שמשרת בקו מלוס-אנג׳לס (LAX) למלבורן (MEL).

הנתון המעניין ביותר הוא הלו״ז של הטיסה. UA1 מתוכננת להמריא מסן-פרנסיסקו בכל יום בשעה 22:55 בערב ולנחות בסינגפור בשעה 6:15 בבוקר – יומיים קדימה. כן, הבנתם נכון, הנוסעים שהמריאו מסן-פרנסיסקו בטיסת הבכורה בערב של ה-1 ליוני נחתו בסינגפור בבוקר של ה-3 ליוני.

אני מניח שהסיבה ברורה. קו התאריך עובר באוקיינוס הפסיפי והפרש השעות בין סן-פרנסיסקו לסינגפור עומד על 15 שעות.

הסיפור השני: טיסה AA192

ב-9 ליוני 2015 ירתה אמריקן את יריית הפתיחה בקמפיין שמטרתו להפוך אותה לבעלת הבית בשדה התעופה של לוס-אנג׳לס. יריית הפתיחה הזאת הייתה ההודעה על פתיחת קו טיסות חדש מלוס-אנג׳לס (LAX) לסידני (SYD) בשיתוף קוונטס. החברה האוסטרלית כבר מפעילה טיסות נון-סטופ בקו הזה והטיסה של אמריקן בעצם מחליפה את אחת משתי הטיסות היומיות של קוונטס.

בחודשים הבאים אמריקן הודיעה על פתיחת קוים נוספים מלוס-אנג׳לס ובין השאר ליעדים בינ״ל כמו אוקלנד (AKL), בייג׳ינג (PEK), טוקיו-הנדה (HND) וגם הונג-קונג (HKG). זאת בנוסף לשורה של יעדים בתוך ארה״ב.

כמעט שנה מאוחר יותר ואכן אמריקן היא חברת התעופה עם הנוכחות הגבוהה ביותר בשדה – על אף שגם לדלתא וגם ליונייטד יש פעילות משמעותית מאוד בלוס-אנג׳לס ושתיהן משקיעות מאות מליוני דולרים על שדרוג ׳הטרמינלים שלהן׳ בשדה.

ענייננו היום בטיסה החדשה של אמריקן מלוס-אנג׳לס להונג-קונג שתחל לפעול ב-7 לספטמבר. יש סיבה טובה מאוד למה לאמריקן כדאי להפעיל את הטיסה הזאת אבל גם סיבה טובה למה לא כדאי לה.

למה כן? יעילות מבצעית (Aircraft Utilisation). לפי הלו״ז הנוכחי אמריקן מפעילה טיסה יומית אחת להונג-קונג –  מדאלאס. המטוס של אמריקן, בואינג 777-300ER, נוחת בהונג-קונג בשעה 18:00 ולא ממריא חזרה לארה״ב עד היום למחרת בשעה 14:30. כלומר, חונה בהונג-קונג למשך קצת יותר מ-20 שעות. חניית לילה בשדה זר היא עניין יקר, אפילו שבעלת הבית (קתאי פסיפיק) חברה טובה שלך, ובכל מקרה זה לא יעיל בעליל שהרי כל דקה שמטוס חונה על הקרקע היא דקה שחברת התעופה לא מרוויחה ממנו סנט. הטיסה החדשה מלוס-אנג׳לס צפויה לנחות בהונג-קונג בשעה 8:10 בבוקר וטיסת החזור צפויה להמריא מהונג-קונג בשעה 20:00 בערב. מכיוון שאת שתי הטיסות משרת אותו דגם מטוס הרי שבפועל המטוס שיגיע מדאלאס יחזור ללוס-אנג׳לס והמטוס שיגיע מלוס-אנג׳לס יחזור לדאלאס. באמצעות החילוף הזה אמריקן יכולה להימנע מלהשאיר מטוס לחניית לילה בהונג-קונג: המטוס שינחת בשעה 18:00 ימריא חזרה בשעה 20:00 והמטוס שינחת בשעה 8:10 ימריא חזרה בשעה 14:30.

למה לא? כי הקו הזה כבר עמוס. קתאי פסיפיק, אחת מחברות התעופה הטובות בעולם, היא שותפה של אמריקן בברית OneWorld. על אף השותפות בברית החברות לא חולקות-הכנסות בקוים בין ארה״ב להונג-קונג כמו שאמריקן עושה עם קוונטס בקוים לאוסטרליה וניו-זילנד או כמו שהיא עושה עם בריטיש, איבריה ופינאייר בקוים מעל האוקיינוס האטלנטי. קתאי פסיפיק מפעילה כיום לא פחות מארבע טיסות יומיות מהונג-קונג ללוס-אנג׳לס והביקוש גבוה אז אמריקן בעצם מכניסה את עצמה לשוק תחרותי מאוד מול חברה שיש לה יתרונות בצורת מוניטין, מחלקות פרימיום טובות יותר, לו״ז עשיר של טיסות המשך בתוך אסיה ועוד.

וגם כאן, כמו עם טיסה UA1, נשים דגש על הלו״ז. טיסה AA192 מהונג-קונג ללוס-אנג׳לס מתוכננת להמריא מהונג-קונג בשעה 20:00 בערב ולנחות בלוס-אנג׳לס בשעה 17:50 – באותו יום. משך הטיסה צפוי להיות 12 שעות ו-50 דקות אבל מכיוון שהפרש השעות בין הונג-קונג ללוס-אנג׳לס עומד על 15 שעות הנוסעים למעשה ינחתו בערך שעתיים ׳מוקדם יותר׳ משהמריאו. זה נחשב שהם חוזרים בזמן? תחליטו אתם.

לסיכום

טיסות ארוכות שחוצות במסלולן את קו התאריך יכולות ליצור מצבים משעשעים.

טסתי בעבר בטיסות של אמריקן בין דאלאס להונג-קונג ומצאתי את הלו״ז שלהן נוח במיוחד בשני הכיוונים אבל במיוחד בכיוון מזרח – המראה מהונג-קונג בשעה 14:30 ונחיתה בדאלאס בשעה 16:25 (אחרי בערך 15 שעות באוויר). אם טסים במחלקות הפרימיום ומתכננים נכון את הפעילות בטיסה זה יוצא מצוין.