כדאי לשלם יותר בשביל מחלקה ראשונה?

קוראים רבים משתמשים אותי בחוויות הטיסה שלהם במחלקות הפרימיום של חברות שונות. אני תמיד נהנה לקבל רשמים כאלו, ולא רק על טיסות, ולפעמים זה מעודד אותי לכתוב פוסט מסוים או מוסיף צבע לפוסט שכבר הכנתי לפרסום. זה משמח לראות את ההתלהבות שיש לאנשים מהמוצרים שחברות התעופה יודעות להציע היום, שהופכים את חוויית הנסיעה למהנה במקום מעייפת, ובמיוחד כשזו הפעם הראשונה. אם גם אתם רוצים לשתף אותי בחוויות מהנסיעות שלכם – פשוט שלחו לי מייל לכתובת ״lior@flying-out.com״.

שדרוגים משמעותיים

בעשור האחרון ראינו מספר מגמות בולטות בגזרת מחלקות השירות במטוסים (בעיקר במוצר הקשה, אך גם במוצר הרך).

• מחלקת התיירים הופכת צפופה יותר אבל מודרנית יותר. מרווח הרגליים הצטמצמם וישנם יותר מושבים בכל שורה – אך מנגד המושבים הפכו ארגונומיים יותר, מערכות הבידור האישיות השתדרגו מאוד, נוספו שקעי חשמל במטוסים רבים ועוד.
  – – –
• נוספו מחלקות ביניים מסוג ׳תיירים פרימיום׳. חברות התעופה גילו את הביקוש הגדל למוצר הביניים הזה שמציע קצת מעולמן של מחלקות העסקים במחיר עממי יותר.
  – – –
• מחלקות העסקים השתדרגו בצורה משמעותית. מחלקת עסקים מהשורה הראשונה כיום היא מוצר טוב הרבה יותר מכל מחלקה ראשונה שהייתה זמינה לפני עשור.
  – – –
• המחלקות הראשונות בסכנת הכחדה. חברות רבות צימצמו משמעותית או סגרו לחלוטין את המחלקות הראשונות בצי שלהן. חברות אחרות מודות שהמחלקה הראשונה לא רווחית מספיק, או לא רווחית בכלל, אבל יש לה ערך מוסף ברמה השיווקית והתודעתית. הסיבה העיקרית היא שהצטמצם מאוד הפער בין מחלקת העסקים למחלקה הראשונה.

כרטיס להונג-קונג

לפני כשבועיים הזמנתי כרטיס בונוס בכיוון-אחד מת״א להונג-קונג עם מיילים של AAdvantage (אמריקן). הכרטיס כלל שלוש טיסות: ת״א לעמאן במחלקת העסקים של רויאל ג׳ורדניאן, עמאן לאבו-דאבי במחלקת העסקים של אתיהאד במטוס בואינג 787-9 ואבו-דאבי להונג-קונג במחלקת העסקים של אתיהאד במטוס איירבאס A330. כרטיס כזה, מאזור המזרח התיכון לאזור אסיה, עולה 40.000 מיילים וקצת יותר מ-40$ במסים. עד כאן מצוין.

Etihad Boeing 787-9 Dreamliner

כמה ימים אח״כ מצאתי במקרה מושב פנוי במחלקה הראשונה של אתיהאד בטיסה מאבו-דאבי לסינגפור באותו ערב שבו הייתי אמור לטוס מאבו-דאבי להונג-קונג. לא התכוונתי לשנות את היעד של הכרטיס, אל חשש, אלא רק להוסיף קונקשיין נוסף בסינגפור בדרך להונג-קונג (יש טיסות ישירות של קתאי פסיפיק בין הערים). אתיהאד שולחת גם לסינגפור מטוסי דרימליינר חדשים ואני חשבתי שזו תהיה הזדמנות מעניינת לנסות את שתי מחלקות השירות הקידמיות של המטוס ברצף תחת כרטיס אחד. הגיוני, נכון? הטיסות החדשות אפילו מסמנות וי גדול ויפה במפה, וזה מעודד.

שיניתי את הכרטיס בהתאם. הסטטוס שלי במועדון של אמריקן, אקזקיוטיב-פלטינום, פוטר אותי מעמלה על שינוי או ביטול של כרטיסי בונוס.

השדרוג הזה, שהכניס אותי למחלקה הראשונה במקום למחלקת העסקים בטיסה של פחות משמונה שעות, אילץ אותי להוסיף עוד 10,000 מיילים לעלות הכרטיס (ללא שינוי אמיתי במסים).

אני צובר קרוב לרבע מיליון מיילים של אמריקן בשנה ממוצעת כך שלהיפרד מ-10,000 מיילים לא בדיוק מדיר שינה מעייני, אבל, בכל זאת מדובר ביתרה שיש לה שווי כספי לא מבוטל. אני מתייחס למיילים כמו למט״ח ברוב המובנים וריאלית 10,000 מיילים של אמריקן שווים איפשהו בין 150$ ל-200$.

השאלה, אם כן, היא: האם זה משתלם/מוצדק/כדאי לשלם 150$ עד 200$ כדי לשדרג טיסה אחת ממחלקת שירות טובה מאוד למחלקת שירות מעולה? האם באמת יש פער מספיק גדול בשירות, בחוויה ובנוחות שיכול להצדיק בתוך פחות משמונה שעות סכום כסף שאלטרנטיבית היה מספיק ללילה במלון במנהטן, שלוש ארוחות ערב זוגיות או זוג נעליים של מותג מוביל? אני לא משוכנע.

Etihad Boeing 787-9 Business Class Cabin

Etihad Boeing 787-9 Business Class Cabin

שדרוג הכרטיס יאפשר לי גישה לטרקלין המחלקה הראשונה החדש שנפתח בתחילת הקיץ באבו-דאבי. כן, זה יהיה נחמד, אבל טרקלין העסקים של אתיהאד טוב מספיק. שדרוג הכרטיס גם יבטיח לי כנראה שינה טובה יותר במטוס כי המושבים במחלקה הראשונה רחבים יותר – וזו טיסת לילה קלאסית. זה מרגיש לי כמו לשדרג חדר רגיל במלון לחדר דלוקס ללילה קצר, ועל זה לא בטוח שהייתי מוכן לשלם למעלה מ-150$.

Etihad First Class Lounge, AUH Airport

אז למה שדרגתי את הכרטיס? הסיבה העיקרית, והיא כנראה רלוונטית עבורי יותר מאשר עבור הנוסע הממוצע, היא שרציתי לנסות מוצר חדש. רציתי לנסות את המחלקה הראשונה של אתיהאד ב-789 כדי שאוכל להשוות אותה למחלקת העסקים באותו מטוס. אחת המטרות שלי בבלוג הזה היא לבחון מוצרים של חברות תעופה ואם אני מתיימר להתמחות בתחום כדאי מאוד שאתנסה בכמה שיותר מוצרים. זה, אני חושב, כבר מצדיק מימוש של 10,000 מיילים נוספים.

הנה קטע וידאו קצר על המחלקה הראשונה של אתיהאד במטוסי הבואינג 787-9 דרימליינר:

לפעמים היתרונות בולטים

גישה ישירה למעבר היא אחד המאפיינים החשובים לי ביותר במחלקת פרימיום. אני מתקשה לעכל איך חברות מובילות כמו יונייטד, לדוגמה, עדיין מציעות מחלקות עסקים עם תצורת מושבים 2X2X2 כששני המושבים בקצוות השורה לא נהנים מגישה ישירה למעבר. בריטיש, בדוגמה אחרת, דוחסת לא פחות משמונה מושבים בשורה במחלקת העסקים שלה, אבל לפחות התצורה היא כזאת שכל אחד מהשמונה האלו נהנה מגישה ישירה למעבר.

כאשר מחלקת העסקים היא תת-סטנדרטית במובן הזה, למשל, אני אראה בשדרוג למחלקה הראשונה אטרקטיבי יותר (בהנחה שבמחלקה הראשונה יש רק ארבעה מושבים בשורה לכל היותר).

אבל יכולים להיות גם יתרונות אחרים שהופכים את השדרוג לכדאי. עבור אנשים בעלי מבנה גוף רחב, למשל, המושב הממוצע במחלקה הראשונה יהיה משמעותית נוח יותר מהמושב הממוצע במחלקת העסקים – כי הוא בדר״כ רחב הרבה יותר. רבים מהמושבים במחלקות העסקים הטובות ביותר בשוק הם מעולים מכל בחינה למעט שהם צרים מאוד ולא תמיד נוחים לשינה. זאת ועוד, במחלקה הראשונה יציעו כנראה פיג׳מה, מה שלא נהוג להציע במחלקת העסקים, ועד כמה שזה נשמע מטופש – פיג׳מה משדרגת את חוויית השינה בטיסה בצורה מורגשת.

כמובן שאי אפשר להתעלם מהפיל בחדר. אחרי כל ההצדקות הרציונאליות נודה על האמת שלטיסה בינ״ל במחלקה הראשונה יש אפקט ׳וואו׳ גדול מאוד. זה כאילו שהמילה ״First״ שמודפסת על כרטיס עלייה למטוס לבדה משדרגת את החווייה מבחינה פסיכולוגית עוד לפני שרגלנו דרכה בתוך המטוס. זה מרגש, זה ייחודי וכשזה שלנו אנחנו מרוצים עד הגג. שווה עוד 10,000 מיילים? שווה.

לסיכום

ההתעסקות עם כרטיס הבונוס הזה גרמה לי לחשוב קצת על כל נושא מחלקות הפרימיום. קודם כל זה גרם לי להודות להוריי ול-ITA שהביאוני עד הלום, כמו שאומרים, אבל זה גם גרם לי לחשוב על הקלות שבה אני משתמש בנקודות ובמיילים בשביל חוויות שהן בגדר פינוק מוגזם ולא בגדר צורך אמיתי.

אולי אני צריך להיות שקול יותר במימוש הנקודות והמיילים. אולי אני צריך לוותר על טיסות במחלקות הראשונות כשאין צורך. אולי צריך לחסוך קצת איפה שאפשר.

…..

טוב, עבר לי. עכשיו תסלחו לי לכמה דקות – אני צריך לבדוק זמינות מושבי בונוס במחלקה הראשונה של תאי איירוויס מסידני לבנגקוק. זה שווה עוד 10,000 מיילים של יונייטד, אני מבטיח.