שלוש יבשות בחודש אחד: עצירה באירופה

לקריאת הפרקים הקודמים בסדרה:

שלוש יבשות בחודש אחד: מבוא
שלוש יבשות בחודש אחד: לילה בציריך
שלוש יבשות בחודש אחד: שבוע בריו דה ג׳נרו
שלוש יבשות בחודש אחד: סופ״ש בניו–יורק
שלוש יבשות בחודש אחד: לילה בברוקלין

הביקור באירופה בדרך חזרה לארץ היה מוצלח מאוד. שמחתי שבחרתי להישאר את כל הלילות בוינה ולא ניסיתי לשלב יעד נוסף בתוך אותו רצף ימים (מה שעמד על הפרק בזמנו…).

בפוסט הזה אספר בעצם ארבעה סיפורים קצרים: הקונקשיין בהית׳רו, הלילה הראשון בוינה, ארבעת הלילות הבאים בוינה והחזרה לארץ בטיסת אלעל.

הקונקשיין בהית׳רו

השלד של הנסיעה כולה היה כרטיס של אמריקן מאירופה לדרום–אמריקה וחזרה מצפון–אמריקה לאירופה עם קונקשיין בלונדון הית׳רו בשני הכיוונים. בפרט:

ZRH-LHR-MIA-GIG / JFK-MIA-LHR-ZRH

כשהחלטתי שאני מעוניין לבלות את כל הימים בוינה עלתה השאלה אם ואיך להגיע מציריך לוינה. ישנן טיסות ישירות בין הערים, ששתיהן מרכזי פעילות ראשיים של ברית סטאר (בסיסיהן של סוויס ואוסטריאן בהתאמה), אבל האפשרות המובילה הייתה הרכבת משיקולי נוף. בכל מקרה שתי האפשרויות האלו היו יקרות למדי בתאריך המבוקש.

בסופו של דבר החלטתי שלא לחזור לציריך ובעצם לוותר על הטיסה האחרונה בכרטיס. זה היה אפשרי מבחינתי משום שלא מסרתי כבודה. פורמלית אסור ׳לעזוב כרטיס באמצע׳ אבל חברות התעופה באמת לא נוקטות צעדים כנגד בחירה כזאת של נוסעים ובפרט כשמדובר בטיסה קצרה אחרונה בכרטיס שכולל שש טיסות ששלוש מהן טיסות ארוכות. כלומר, לא הייתה סכנה בבחירה הזאת.

רכשתי כרטיס בונוס בטיסה של בריטיש מלונדון לוינה במחלקת העסקים. בחרתי במחלקת העסקים רק משום שלא היו מושבי בונוס פנויים במחלקת התיירים לאותה טיסה – ואני בדר״כ מעדיף לא לשלם את הפרמיה בטיסות קצרות כ״כ. הכרטיס עלה 12,750 אוויוס ו-40$ במסים. לו״ז הטיסות יצר לי קונקשיין של כ-4 שעות בטרמינל 3 של הית׳רו (הטיסה של בריטיש לוינה יוצאת מטרמינל זה, בו משתמשת אמריקן שאיתה נחתתי בשדה).

אגב, את הכרטיס הזה רכשתי רק יומיים לפני הטיסה עצמה. כל ההחלטה להגיע ישירות לוינה התקבלה ממש ברגע האחרון.

לאחר הנחיתה בשדה המשכתי מיד לעמדות הבידוק הביטחוני באזור הטרנזיט של טרמינל 3. הכרטיס שלי, במחלקת העסקים, איפשר לי להשתמש בתור המהיר שהוא בדר״כ באמת מהיר יותר מהתורים הרגילים. כמה דקות אח״כ כבר הייתי בכניסה לטרקלין המחלקה הראשונה של קתאי שנמצא בקצה ׳שדרת הטרקלינים׳ של הטרמינל (וכתבתי על כך בשעתו).

אחרי מקלחת קצרה וארוחה טובה יצאתי לטייל קצת ברחבי הטרמינל. בדרך נכנסתי גם לטרקלין של בריטיש ועדכנתי את דלפק השירות שאני לא מתכוון להגיע לטיסה לציריך שאליה הייתי רשום. באותה שעה הטיסה כבר הייתה בשלבי בורדינג אבל לא הייתה כל בעיה להודיע לשער שאני לא אגיע לטיסה כך שלא יחכו לי. בעיניי כשיש אפשרות חשוב תמיד ליידע את חברת התעופה שלא מתכוונים להגיע לטיסה ואפילו מתוך נימוס בסיסי. מה גם שחיכיתי לטיסה אחרת של בריטיש – ולך תסביר שזול יותר לרכוש פשוט כרטיס נוסף מאשר לשלם את עמלת השינוי לכרטיס המקורי.

Cathay Pacific First Class Lounge at LHR Airport Terminal 3

הטיסה לוינה הייתה קצרצרה ונעימה מאוד, מחלקת העסקים הייתה חצי ריקה והשירות היה מעל המצופה (כי ציפיתי למעט מאוד). הטיסה נחתה בשעות אחה״צ.

הלילה הראשון בוינה

השדה הבינ״ל של וינה (VIE) נמצא כ-16 ק״מ מזרחית לעיר ומקושר אליה היטב. ישנן מספר אפשרויות להגיע מהשדה למרכז העיר:

• מונית מקומית. המחיר יכול להיות בין 25 ל-45 אירו, תלוי אם מזמינים מראש ובאיזו חברה, כשבפועל מונית בנסיעה ע״פ מונה כנראה תעלה בסביבות 35 אירו.
  – – –
• איסוף פרטי. מגוון חברות מציעות איסוף פרטי בשדה והמחירים לא גבוהים מדי. בביקור הקודם בעיר הזמנתי איסוף של בלאקליין שעלה 43 אירו בלבד (והשתמשתי ב-10 אירו הנחה מה שהוריד את המחיר ל-33 אירו בלבד).
  – – –
• רכבת ה-CAT. זו הרכבת הישירה והפופולרית ביותר שמגיעה לתחנה קרובה יחסית למרכז העיר. עלות הנסיעה היא 11 אירו בהזמנה מראש ו-12 אירו בתשלום במקום. ילדים מתחת לגיל 15 נוסעים בחינם.
  – – –
• רכבת רגילה. יש מספר רכבות וכולן מגיעות לתחנה המרכזית של וינה (Wien Hbf) שנמצאת דרומית למרכז העיר ורחוקה יותר מהתחנה של ה-CAT. מצד שני, הנסיעה אורכת אותו זמן בערך (רבע שעה) והעלות היא בין 2.60 אירו ל-4.20 אירו בלבד.
  – – –
• אוטובוס. יוצא כל בערך 20 דקות, נוסע במשך חצי שעה והעלות היא 8 אירו לאדם. לא ברור לי מדוע כדאי לבחור באוטובוס לאור החלופות.

בביקור האחרון בחרתי ברכבת הרגילה כי המלון אליו נסעתי, Garden Inn Vienna South, קרוב הרבה יותר לתחנה המרכזית מאשר לתחנת ה-CAT. הנסיעה הייתה נוחה מאוד והרכבת הייתה כמעט ריקה. ביציאה מהתחנה הזמנתי אובר ובעלות של כמה אירו בלבד נסעתי למלון.

בחרתי במלון הזה משום שהוא מלון מקטגוריה 2 במועדון Hilton Honors ולילה בו עולה 10,000 נקודות בלבד. הנחת העבודה הייתה שאגיע מאוחר בערב למלון ממילא ובמקרים כאלו אני מעדיף ללכת על אפשרות זולה כי באמת שפשוט הייתי צריך מיטה ללילה. מהשהייה הזאת אפילו צברתי 2,750 נקודות כך שהעלות הייתה בעצם 7,250 נקודות בלבד (בשווי ריאלי של 25$).

המלון הזה הייתה הפתעה חביבה. הצ׳ק–אין היה מהיר, אנשי הצוות היו אדיבים, החדר היה מרווח ובמצב תחזוקתי מצוין, קיבלתי מתנת הגעה נחמדה, ארוחת הבוקר הייתה טובה מאוד (וזו הפתעה לא מבוטלת במלון שמציע ארוחת בוקר בחינם לכל אורחיו) וסה״כ יצאתי למחרת בבוקר מרוצה עד הגג. המיקום של המלון לא באמת נוח לביקור בעיר, אז אני לא ממליץ לבחור בו למי שמגיע לביקור תיירותי, אבל בהחלט מלון טוב.

ארבעה לילות בוינה

את שני הלילות הבאים הזמנתי באינטרקונטיננטל תוך שימוש בשובר שניתן לחברי תוכנית אמבסדור ומקנה לילה שני חינם בסופ״ש. שילמתי את המחיר הרגיל עבור הלילה הראשון בהזמנה, 129 אירו, וקיבלתי את הלילה השני ללא עלות. ההזמנה הייתה לחדר מקטגוריית הבסיס (Classic Standard) והתעריף לא כלל ארוחת בוקר או כל הטבה אחרת. בימים האלו הייתי עדיין לבדי בוינה וכל ההטבות הנוספות לא היו הכרחיות מבחינתי.

את שני הלילות האחרונים הזמנתי דרך המוקד של אמקס בתעריף FNR. כלומר, שילמתי את המחיר הרגיל עבורם, 139 אירו לכל לילה, אבל קיבלתי את סל ההטבות של FNR שכולל בין השאר ארוחת בוקר חינם, שדרוג לחדר וקרדיט של 85 אירו לשימוש במלון. בימים האלו חבר קרוב הצטרף אלי לטיול בעיר.

ראוי לציין שאלו לא מחירים חריגים במיוחד למלון הזה אם כי בלילות רבים בשנה הוא מוכר חדרים מעל רף 200 אירו ללילה.

InterContinental Vienna Lobby

כשהגעתי לצ׳ק–אין התחילה החגיגה. פקיד הקבלה שראה את ההזמנה קרא מיד למנהלת הקבלה, סנדרה, והיא הגיעה כדי להגיד שלום. סנדרה הייתה נחמדה להפליא והייתה נחושה להפוך את הביקור הנוכחי למוצלח במיוחד.

ראשית – היא אמרה שעל אף ששני הלילות הראשונים לא הוזמנו דרך אמקס אני אקבל את כל ההטבות של אמקס גם עליהם. כלומר, בפועל, היא נתנה לי שתי ארוחות בוקר בחינם.

שנית – היא ביקשה לשדרג אותי לסוויטה לכל ארבעת הלילות (גם בביקור הקודם במלון קיבלתי שדרוג לסוויטה וגם אז הזמנתי דרך אמקס). זה שדרוג מרשים מאוד כי ישנן מספר קטגוריות חדרים בין קטגוריית הבסיס לסוויטה והמלון מחוייב לשדרג אותי רק קטגוריה אחת בפועל. הודתי לה על היוזמה המבורכת אבל הסברתי שחבר מצטרף אלי יומיים מאוחר יותר ולכן אני מעוניין בחדר עם שתי מיטות. אחרי בדיקה קצרה היא התנצלה והסבירה שאין סוויטה עם שתי מיטות אבל הציעה פתרון מפתיע ומוגזם–בפינוקו: היא הציעה לתת לי שני חדרים מחוברים במקום סוויטה. כמובן ששמחתי לקבל את ההצעה הנדיבה.

סנדרה לא רק מצאה שני חדרים מחוברים אלא דאגה שהם יהיו חדרים משודרגים בקומה הגבוהה ביותר ושאחד מהם, שלי, יהיה חדר פינתי בצד של הרחוב הראשי. מדהים. פשוט שדרוג מדהים.

סה״כ בצ׳ק–אין קיבלתי מכתב המפרט את ההטבות, קרדיט של 85 אירו לשימוש במלון, קופון של 10 אירו הנחה לספא ושובר של 20% הנחה לארוחת ערב במסעדה.

כשחבר שלי הגיע יומיים אח״כ הוא היה מופתע מהסידור שסודר לנו כמו שאני הייתי מופתע כשהגעתי. קצת הזוי לקבל שני חדרים משודרגים כשמזמינים חדר אחד לא–משודרג ועוד להנות מסל מפנק של הטבות לאורך השהייה. מיותר לציין שניצלנו עד תום את הקרדיט שהיה לנו לרבות ארוחת שחיתות קטנה ממש רגע לפני הצ׳ק–אאוט.

סה״כ זו הייתה שהייה נהדרת. החדרים, השירות מהצוות, הניקיון, ארוחות הבוקר, הבר בלובי ועוד – כולם היו פשוט מצוינים. גם בשהייה הקודמת, שהייתה קצרה משמעותית, קיבלתי את הרושם שמדובר במלון שמנוהל היטב ומספק תמורה גבוהה לכסף. מומלץ!

אחרי הצ׳ק–אאוט נסענו לשדה עם בלאקליין.

טיסת אלעל

על הכרטיס, בכיוון–אחד במחלקת העסקים מוינה לת״א, שילמתי סה״כ 375 נקודות ו-109$ במסים במסגרת מבצע לכרטיסי בונוס שהתקיים בחורף. מחיר מצוין בעיניי. אם נניח שאני מעוניין לקבל לכל הפחות 50 סנט לנקודה במימוש הרי שכאילו שילמתי על הכרטיס 297$. שווה כל סנט.

אלעל שולחת לוינה מטוסי בואינג 737-900 חדישים. המוצר במחלקת התיירים הוא סה״כ בסדר גמור והמוצר במחלקת העסקים הוא מצוין ביחס למה שרוב החברות האירופיות מציעות בטיסות קצרות. במחלקת העסקים של אלעל במטוסים אלו יש 16 מושבים בארבע שורות. אלו מושבי ריקליינר נוחים למדי שבאמת מספיקים לטיסה של כמה שעות בודדות.

ברוב המטוסים מדגם 737-900 בצי של החברה פועל שירות אינטרנט אלחוטי וכך היה גם בטיסתנו. מכיוון שהשירות עדיין בהרצה הוא ניתן בחינם לכל הנוסעים. השירות פעל היטב לאורך כל הטיסה במספר מכשירים שונים שניסינו. במקביל פועלת גם מערכת DreamStream, שמאפשרת צפייה בתכני וידאו ואודיו באמצעות רשת אלחוטית (שאינה מחוברת לאינטרנט), ונוסעי מחלקת העסקים יכולים לקבל אייפדים למשך הטיסה. נוסעים בעלי סטטוס גבוה במועדון של אלעל שיושבים במחלקת התיירים יכולים לבקש את האייפדים גם כן והם מקבלים אותם ע״פ זמינות (ואולי גם ע״פ מצב הרוח של הצוות, כי זו לא הטבה מובטחת).

השירות בטיסה היה טוב, הוגשה ארוחה ואפילו קיבלתי בירה בבקבוק בגודל מלא. אני לא זוכר אם ומתי קיבלתי ככה בירה בטיסה אי פעם!

לסיכום

השליש האחרון של הנסיעה היה מוצלח מאוד. כל הטיסות היו נוחות (כולן במחלקת העסקים), כל המלונות הפתיעו לטובה והתמורה למחיר היה גבוהה מאוד. בפרט שארבעה לילות באינטרקונטיננטל עלו סה״כ 407 אירו כולל שדרוג מטורף לשני חדרים בקומה העליונה, כולל ארוחת בוקר וכולל קרדיט לשימוש במלון.

אני שמח מאוד שהייתה לי הזדמנות לבלות את שלושת הימים האחרונים בנסיעה עם חבר קרוב ועוד לחזור איתו לארץ ביחד במחלקת העסקים.