האם לבעל דרכון ישראלי כדאי לטוס עם חברת תעופה טורקית, ולעשות קונקשיין בטורקיה, בעת משבר ביחסים בין ישראל וטורקיה? אירוע חמור שקרה החודש מציף את השאלות האלו ונותן להן תוקף חדש. הבלוג אינו עוסק בפוליטיקה, וזו אינה מטרתי להביע כעת עמדה פוליטית, אבל אני כן רוצה לדון באירוע, במשמעויות שלו ובשאלות שהוא צריך להעלות.
כבר שנים שהיחסים בין ישראל וטורקיה במשבר. ביבי בצד אחד, ארדואן הקיצוני בצד השני, אז למה כבר אפשר לצפות. בינתיים יש כאלו שלא מפסיקים לספר על טוב ליבו של העם הטורקי – שממשיך לבחור בארדואן כמנהיגו – ולספר על חוויות נהדרות מחופשות של פעם בטורקיה. לכאורה יש כאן מקרה קלאסי של מדינה שקטה שמונהגת ע״י מנהיג קולני – ולכאורה לישראל ולישראלים אין ממה לחשוש.
כל הכותרות בתקשורת הישראלית וכל האיומים של ארדואן לא עוצרים את הישראלים מלטוס עם חברות תעופה טורקיות. אחרי הכל המחירים זולים ויש לו״ז טיסות נוח. למעשה, טורקיש – שנמצאת בשליטתו הישירה של ארדואן – היא חברת התעופה הזרה הפעילה ביותר בנתב״ג ובחודש שעבר, לצורך הדוגמה, הטיסה קרוב ל-100,000 נוסעים. פגסוס, חברת הלואוקוסט הטורקית, מחזיקה במקום החמישי בדירוג החברות הזרות בנתב״ג והטיסה בחודש שעבר כ-60,000 נוסעים.
כך נכתב בדו״ח האחרון של רש״ת על הפעילות בנתב״ג:
היעד בעל נפח התנועה הגבוה ביותר, היה שדה התעופה Istanbul-Ataturk אליו וממנו טסו 130,876 נוסעים, עליה של 14.15% בהשוואה לאפריל שעבר.
המדינה בעלת נפח הפעילות הגבוה ביותר היא Turkey עם 227,607 נוסעים המהווים 12.16% מכלל הפעילות.
שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, ממליץ לישראלים שלא לטוס לטורקיה. גם שר החינוך, נפתלי בנט, מבקש מישראלים שלא לטוס לטורקיה. אליהם מצטרף באופן טבעי שר התיירות, יריב לוין, שחוזר על הבקשה בטענה שישראלים מפרנסים בדרך זו את הממשלה הטורקית האנטי–ישראלית. לשרים כץ ולוין יש אפשרויות שונות להפסיק את פעילותה של טורקיש בארץ, או לפחות לפגוע בה, אבל הם לא עושים זאת מסיבות כאלו ואחרות חרף כל הטענות שלהם בתקשורת.
מוקדם יותר החודש כתב סוכן נסיעות וותיק מכתב להתאחדות סוכני הנסיעות בבקשה ממנה להוציא הנחייה לסוכנים שלא לשווק טיסות של חברות תעופה טורקיות. מדובר בצעד חריג מאוד שמכניס עמדה פוליטית לתחום עיסוק שאמור להיות מנותק מעמדות פוליטיות. סוכני נסיעות אחרים התנגדו להוצאתה של הנחייה כזאת ובכל מקרה התאחדות סוכני הנסיעות לא נקטה עמדה (וטוב שכך, לדעתי). אבל סוכני נסיעות יכולים לעשות כרצונם מול לקוחותיהם. אני למשל, כבלוגר תעופה, כמעט ולא כותב על טורקיש מתוך בחירה מודעת.
ביום רביעי ה-15 למאי 2018 התרחש בשדה התעופה אטאטורק באיסטנבול (IST) אירוע שהוא בעיניי חריג, דרמטי ומכונן. הכוונה היא כמובן לגירוש שגריר ישראל בטורקיה איתן נאה.
Photo taken from Ynet
עצם גירושו של השגריר אינו העניין כאן. גירוש של שגריר הוא צעד חריג שמטרתו להוכיח כוח ואני מבין מדוע ארדואן בחר לגרש את שגריר ישראל לאור האירועים האחרונים. אני אפילו לא מתכוון להדגיש את העובדה שהנוהג הבינ״ל מחייב מכל מדינה להתייחס בכבוד מירבי לנציגיה הדיפלומטיים של מדינה אחרת – קל וחומר לשגרירים, בהיותם הבכירים ביותר – וטורקיה עשתה מאמץ מיוחד להשפיל ולבזות את השגריר הישראלי בעת שניסה להגיע לטיסתו כדי לעזוב את טורקיה. אני מתכוון לעובדה שהשגריר עבר תהליך בידוק ביטחוני מבזה, במכוון, בצד האוירי של שדה התעופה ומול מצלמות העיתונאים שהוזמנו במיוחד לאירוע.
הצד האווירי של שדה תעופה
כל השוק הבינ״ל של התעופה האזרחית פועל על בסיס ההנחה ששדות תעופה, ובפרט בצידם האווירי, הם אזורים ׳סטריליים׳ שנקיים מכל עמדה פוליטית והתערבות ממשלתית. זה מה שמאפשר לבעל דרכון פקיסטני לעשות קונקשיין בלונדון או לבעל דרכון ישראלי לעשות קונקשיין באבו–דאבי. החופש הזה, שמעוגן גם בהסכמים בינ״ל רב-צדדיים, משרת את האינטרסים של מדינות, חברות תעופה ונוסעים גם יחד. הצד האווירי של השדה נחשב אזור שמותר למעבר לכל אדם (למעט כאשר המדינה מחייבת ויזת טרנזיט או אישור אחר – אבל זה חל בצורה רחבה על בעלי דרכונים שונים ולא לגבי אנשים מסוימים).
טורקיה, אם כן, חצתה קו אדום בולט במיוחד כשבחרה להשתמש בצד האווירי של שדה התעופה הגדול ביותר שלה למטרות פוליטיות. היא הוכיחה, מעבר לכל ספק, שאף ס״מ בטריטוריה הטורקית אינו מעבר לידה המשגת של הממשלה הארדואנית. משמעות הדבר היא שנוסעים בעלי דרכון ישראלי, בין השאר, צריכים להרגיש פחות בנוח לעשות קונקשיין בשדות תעופה טורקיים מהסיבה הפשוטה שממשלת טורקיה אינה רואה בצד האווירי של השדות האלו כאזור שבו היא אינה רשאית לפעול.
שאלות חדשות
לאורך השנים נשאלתי רבות על הסיכון, הנוחות והכדאיות של טיסה עם חברות תעופה טורקיות שמחייבות קונקשיין באחד משני שדות התעופה הבינ״ל של איסטנבול. באופן טבעי ישראלים רבים חוששים שימצאו את עצמם בסיטואציות פחות נעימות ואולי מול בעלי תפקיד טורקיים שיש להם עמדה פוליטית מובהקת כלפי ישראל וישראלים.
תמיד עניתי שאין סיבה אמיתית לחשוש. ראשית – משום שהאזור האווירי של שדות התעופה הוא אזור ׳בטוח׳. שנית – משום שבמהלך קונקשיין בשדות האלו אין צורך לעבור ביקורת גבולות והצגת הדרכון נדרשת רק במהלך הבידוק הביטחוני, לצד כרטיס הטיסה, אבל לאנשי הבידוק אין סמכות או עניין לחקור את הנוסעים וכל התכלית של מבט בדרכון היא כדי לוודא תאימות בין השם על הכרטיס לשם בדרכון של בעל הכרטיס. שלישית – משום שסטטיסטית הסיכוי לבעיות קטן לאור מספר הישראלים שטסים עם חברות תעופה טורקיות בכל יום ומיעוט הכותרות והידיעות על נוסע ישראלי שסבל מיחס שלילי במיוחד במהלך קונקשיין בטורקיה.
אני עצמי טסתי עם טורקיש פעמים רבות, עברתי בשדה התעופה אטאטורק פעמים רבות, ביקרתי בטרקלין של טורקיש פעמים רבות ואפילו החזקתי סטטוס גבוה במועדון התעופה של טורקיש למשך תקופה די ארוכה.
אבל מה עכשיו? האם הגישה כלפי טורקיש, חברות התעופה הטורקיות האחרות וטורקיה בכלל צריכה להשתנות? האם בעל דרכון ישראלי צריך לחשוש מקונקשיין באחד השדות של איסטנבול ובכלל מטיסה עם חברת תעופה טורקית?
אני מדגיש שהשאלות האלו לא נשאלות בגלל עמדתה הכללית של ממשלת טורקיה כלפי ישראל. העמדה הזאת אינה חדשה ואינה מפתיעה. השאלות האלו נשאלות בגלל האירוע האחרון שמשקף חציית קו אדום. תארו לכם שמחר בבוקר ישונו הנהלים וייקבע שכל בעל דרכון ישראלי יהיה חייב בבידוק ביטחוני מחמיר פי כמה מהנוסע הממוצע, לעיניי נוסעים אחרים, במטרה לא-פורלית להשפיל נוסעים ישראלים. מופרך? אולי. אפשרי? בהחלט.
כל אחד יעשה את החשבון בעצמו. יש כאלו שיראו בכך סיכון קטן שאפשר להתעלם ממנו, אולי לטובת חיסכון של כמה ש״ח בכרטיס הטיסה, ויש אחרים שיראו בכך מצב חדש ובעייתי. אני בהחלט נמנה יחד עם הקבוצה השניה.
אני עוד מאקספרס של חצות מעדיפה להמנע.
אני מרחק נגיעה בעלית פלוס בטרקיש והייתי נוהג לטוס איתם הרבה לצרכי עבודה בגלל לו"ז נוח, מוצר טוב ומחיר ידידותי, אבל לנוכח האירועים האחרונים אני בהחלט מעדיף להמנע.
את הנסיעה הנוכחית שלי אבצע באוסטריאן+לוט+סוויס, עדיין אקרדט למועדון של טרקיש בשביל הסטטוס, אבל בהחלט זה כבר לא נעים לי כישראלי לעבור באתאטורק.
לפי דעתי הבידוק לשגריר היה מחוץ לשטח האווירי ,
החיסכון לרוב הוא לא כמה שקלים כי כמה מאות שקלים ולמשפחה לפעמים אלפי ש"ח
בסוף הכלכלה מנצחת את הפוליטיקה.
האירוע בשדה תעופה הוא חריג, אך עשה ממניעים פוליטים טהורים.
אין לטורקיש, ארדואן, והשרים הישראלים שום אינטרס להפריע לטיסות- להיפך מספרן רק עולה.
אנ אישית בעד להמנע לטיסות דרך טורקיה-לא נעים לי ככה (בדוחא, אבו דאבי וכו׳ אולי שונאים אותי באותה מידה, אבל אני לא חש בזה)
אני משתדל להחרים כל דבר טורקי, כולל טיסות עם חברות טורקיות – גם אם זה מסתכם בתוספת נאה.
אמנם מחזיק בדרכון זר, אבל מתנגד נחרץ לתת להם להרגיש שדופקים את הישראלים וכו׳
אז כן אנחנו משפילים אותם (ראו מקרה הושבת השגריר הטורקי בכיסא נמוך במיוחד) והם אותנו, אבל טוב שזה המקרה החריג. תכלס כלכלית נוח לנו ולהם להמשיך בקשרים תיירותיים ואוויריים. מספיק שיהיה פוסט קולני אחד של ישראלי שסבל קצת בבקרת הגבולות שלהם או הושפל שם וכולנו נשנה פאזה והם לא טיפשים לעשות כן.
בסוף לצעירים ומשפחות גדולות אין תחליף מאשר לחסוך בשיטה זו – אחרים מו בסתם יימנעו
למה ישראל מאפשרת לחברות טורקיות לטוס לישראל בזמן שטורקיה לא מאפשרת לאלעל לטוס לטורקיה ?
ראשית – חשוב לי להבהיר שלא ניסיתי לטעון שמדינת ישראל חייבת להתנער מהסכמי התעופה עם טורקיה ו/או לאסור על חברות תעופה טורקיות לנחות בנתב״ג. בכלל לא ניסיתי לקבוע עמדות כלשהן בפוסט אלא להציג את הדילמה שצריכה להיות לנוסעים ישראלים ובפרט לאור המקרה האחרון שבעיניי הוא כן משמעותי (ובעיניי חלק מהקוראים הוא שולי וזניח – והם לא בהכרח טועים, זו דעתם).
אלעל, להבנתי, בוחרת שלא לטוס לטורקיה ואין איסור מפורש לכך. מצד שני, זכור לי שנתקלתי פעם במקור שלטענתו אלעל לא יכולה לפעול בטורקיה משום שממשלת טורקיה לא מוכנה לקבל את דרישות האבטחה המיוחדות של אלעל, שבין השאר דורשת להציג מאבטחים חמושים בשדה ולפעמים גם מאבטחים סמויים, כך שאפקטיבית טורקיה כן מונעת מאלעל לנחות בשטחה.
לאלעל יש דרישות אבטחה מיוחדות ושונות מהמקובל בשאר החברות בעולם.
יש הבדל בין לא לא להסכים לדרישות לא סטנדרטיות לבין למנוע מאלעל לטוס.
אני בטוח שאם טורקיש הייתה מבקשת לשים מאבטחים טורקים חמושים בנתב"ג ישראל הייתה מתנגדת…
אני מסכים, ולכן ניסיתי להתנסח בזהירות.
למיטב ידיעתי ממשלת טורקיה לא סירבה לבקשת אלעל לטוס לטורקיה אבל היא לא מוכנה לאשר את דרישות האבטחה של אלעל (כמו שאישרו כל שאר המדינות, כך שמדובר בדרישות ייחודיות אם כי סבירות). כנראה לכל המעורבים, למעט אלעל, נוח שרק חברות תעופה טורקיות מפעילות קוים בין המדינות.
א. אני לא בטוח ש"כל שאר המדינות" אישרו את הדרישות של אלעל. עובדתית יש עוד מדינות שלישראל יש איתם קשרים דיפלומטים אבל אין לשם טיסות של אלעל.
ב. אני ממש לא בטוח שלאלעל המצב לא נוח. הרי גם ככה הרוב המוחץ של הטסים לא נשארים בטורקיה אלא ממשיכים הלאה, ככה שלא בטוח שלאלעל יהיה בכלל כלכלי לטוס לשם.
מסכים עם שתי ההערות.
אלעל אולי מסתכלת על טורקיש בקינאה אבל לא בטוח שהיה נכון מצידה להפעיל קו לאיסטנבול גם אם היו בידיה כל האישורים לכך.
טסתי לפני כמה ימים שוב עם טורקיש, וכרגיל המטוסים והאוכל מעולים והשירות טוב.
לא הרגשתי אפילו טיפת יחס בעייתי בתור ישראלי. יותר מזה, ברגע שירדתי מהמטוס אף אחד לא ידע בכלל שאני ישראלי או שהגעתי מישראל. המקום היחיד שצריך להציג דרכון הוא בעליה למטוס.
גם הבדיקה הבטחונית שעברתי עשתה רושם מקצועי ורציני. הרבה פחות חודרנית ומציקה מהTSA האמריקאי, ואם זאת נראית מספיק מקיפה ומקצועית להשרות בטחון שלמחבל פוטנציאלי יהיה מאוד קשה להבריח פנימה משהו.
וזה עוד לפני שמדברים על הלאונג' המדהים והמחיר הזול (יצא לי בערך חצי מחיר מהאלטרנטיבה הכי קרובה)
טסתי שנה שעברה עם טורקיש לנורווגיה, הייתי אחרי פציעה, מתנייד עם קביים. הטורקים טיפלו בי כמו שבשום שדה אחר לא טיםלו בי (הייתי עם הקביים גם במינכן, סינגפור, סן פרנסיסקו). בידוק בטחוני מיוחד, הסיעו אותי בקרון אמבולנס במסלול, העלו עם מעלית לפתח בצד שהשני של המטוס (מקביל לכניסה מהשרוול)
לא הרגשתי שום עוינות לא בהלוך ולא בחזור (כשזה היה לטיסה לישראל)
מצד שני, בלי קשר בתור סטאר אליאנס, הייתי מעדיף משהו אחר כל עוד האלטרנטיבה הגיונית
התוצאה היא שחברה ישראלית לא יכולה לטוס לטורקיה ואילו טורקיש ופגסוס חברות טורקיות גוזרות נתח ענק משוק התעופה הישראלי בעוד ארדואן ממשיך בפסטיבל השנאה שלו נגד ישראל
פשוט בזיון
לאריק, ולכל מי שטוען שקיבלו יחס בסדר בטורקיה, ככה זה עובד, הכל נראה ומרגיש בסדר עד שזה הופך להיות לא בסדר. לרוב המשתמשים בשירותי הטורקים הכל בסדר, מלבד אותו אחד או שניים או יותר שמשמשים לטורקים כשעיר לעזאזל
כדאי להזכיר לכל המקוננים כאן על היחס הטורקי לישראלים, שבנתב״ג היחס לכל מי שהוא לא יהודי (ובמיוחד אם הוא ערבי, אפילו אזרח המדינה) הוא מחפיר באופן שיטתי. אז כפי שאומרים המקורות – טלו קורה מבין עינכם.
זה מעניין איך הפוסט הוביל לדיונים על הבידוק הביטחוני עצמו על אף שאופי הבידוק הביטחוני הוא לא העניין המרכזי.
הבידוק הביטחוני בטורקיה הוא סה״כ סביר בעיניי. לא פולני מדי, לא פוגעני מדי, לא איטי במיוחד ולא קיצוני באופן כלשהו. אני בספק שיש הליך מיוחדים לישראלים בשדה. הבידוק הביטחוני בנתב״ג לערביי ישראל הוא בהחלט מחמיר יותר ואיטי יותר. אבל שוב – זה לא היה נושא הפוסט.
המקרה של השגריר הוא תוצאה של שלושה משתנים: (א) ערכו בכוונה בדיקה מקיפה לשגריר על אף שלא נהוג להחיל על דיפלומטים בדיקות מקיפות כאלו. (ב) את הבדיקה עשו במכוון באופן פומבי, לעייני כל הסובבים, על אף שנהוג להתייחס לדיפלומטים בכירים בכבוד מיוחד ולבדוק אותם בנפרד אם יש צורך. (ג) הזמינו אנשי תקשורת, במכוון, והכניסו אותם באופן חריג לצד האווירי של השדה כדי שיוכלו לצלם את ׳ההשפלה׳ על אף שהצד האווירי של השדה אמור להיות אזור סטרילי ונקי ממשחקים כאלו.
השילוב של הגורמים הוא הבעיה. כל גורם בנפרד, לכאורה, אינו דרמטי.
לפני כשנתיים (אולי לאחר הפיגוע שם), הוחמרו נהלי הטיסות לישראל, וכל נוסע עובר חיטוט בתיק והורדת נעליים כשהוא מגיע לגייט. בגרמניה זה יותר מעצבן, כידוע. אין חיטוט, אבל כל נוסע נבדק גופנית.
הבידוק הביטחוני עצמו לא היה העיקר. השגריר אמר גם הוא שמדובר בהליך סטנדרטי יחסית בשדה (לכלל הנוסעים, לא לשגרירים).
כל עוד מוציאים את הזעם על השגרירים(כסא, בידוק) ולא אזרחים אין לי בעיה עם זה
אני מקווה שאם יש מבצעים טובים בטורקיש תציג לנו אותם ותן לנו להחליט אם להחרים או לא