היום לפני שבע שנים…

אל תתנו למחלקות עסקים ומלונות יוקרה להטעות אתכם: ברזומה שלי יש לא מעט טיסות במחלקת התיירים, לילות בגסטהאוסים נידחים, ביקור ביעדים אקזוטיים ושבועות ארוכים במוד תרמילאי. אז הנה לכם סיפור קצר על איך זכיתי לראות זריחה מדהימה מפסגת אפריקה בבוקר של ה-11 לנובמבר 2011.

> הפוסט הזה לא נוגע לנקודות ומועדוני לקוחות. סביר להניח שלא תצליחו לחלץ ממנו אפילו טיפ פרקטי אחד. זה פוסט אישי על טיולים.

במקום הנכון ובזמן הנכון

לנוכח העובדה שאתם קוראים את הפוסט הזה, בבלוג הזה, אפשר להבין שגם אתם אוהבים לטייל. בין אם אתם טסים לחו״ל פעם בשנה או פעם בחודש. בין אם אתם מתארחים במלונות חמישה כוכבים ובין אם בהוסטלים. בין אם אתם מעדיפים ערים אירופיות או בכלל את הג׳ונגלים של מדינות טרופיות. כך או כך – אתם כנראה מבינים את הצורך לראות ולהכיר את העולם.

לצידה של השאלה ״לאן לנסוע?״ ניצבת השאלה ״מתי לנסוע?״. לשאלה הזאת יש שני רבדים עיקריים:

1. רוב היעדים בעולם חשופים למספר עונות מובחנות במהלך השנה ומוטב לבקר בהם בחודשים מסוימים. כנראה שתוכלו לבקר בכל יעד שתרצו בכל עונה, אם ממש תתעקשו, אך מז״א בעייתי יכול להשפיע באופן שלילי מאוד על החוויה. בתזמון לא-נכון יש פוטנציאל לפספוס אמיתי וקצת חבל על הזמן ועל הכסף. לכן כדאי לעשות שיעורי בית. אגב, ברוב היעדים יש מספר חודשים פופולריים במיוחד בהם יש עומס תיירים ולכן לפעמים מוטב לבחור דווקא באותם ׳חודשי מעבר׳ בהם יש מז״א נוח אבל עומס תיירים נמוך יותר (ובהתאם גם מחירים נמוכים יותר).
   – – –
2. ביעדים רבים מתקיימים אירועים מיוחדים – אולי פעם בשנה ואולי פעם בחודש – ויכול להיות יתרון עצום לבקר באותם יעדים דווקא במהלך אותם אירועים. מספר דוגמאות פופולריות: ערב השנה החדשה (NYE),   יום המלך באמסטרדם (27 לאפריל), ימי עצמאות (משתנה), יום הפועלים (ה-1 למאי), ערב השנה הסינית החדשה (משתנה, לרוב בפברואר), פסטיבלים בינ״ל מוכרים, שווקי חג המולד במערב אירופה ועוד. אך יש גם צד שני לאותו מטבע ובמהלך אותם אירועים, או אותן תקופות, היעדים הרלוונטיים נהיים עמוסים מאוד בתיירים והמחירים לפעמים מרקיעי שחקים. לכן כדאי לתכנן את הביקורים האלו מראש, אבל, כאמור, זה יכול להיות יתרון עצום שיוסיף המון לביקור באותו יעד.

4th of July in NYC

על פסגת אפריקה

בספטמבר 2011 יצאתי לטיול תרמילאי של כחצי שנה (עד פברואר 2012). התחלתי במספר שבועות של טרקים בנפאל, המשכתי למזרח אפריקה, משם לאסיה, אח״כ לניו-זילנד ואז חזרה לישראל. לא בדיוק הטיול התרמילאי הנורמטיבי, נכון, אבל זה היה ׳טיול של אחרי הלימודים׳ עם תקציב בהתאם ורצונות בהתאם. בטיול הזה, אגב, למדתי כמה שיעורים חשובים מאוד על עולם התיירות הבינ״ל, על מועדוני לקוחות, על צבירת נקודות, על כרטיסי טיסה ועוד.

זה אולי נשמע מעט מוזר, או שולי, אבל בזמנו היה לי חשוב לעשות משהו משמעותי בתאריך קלנדרי כ״כ אטרקטיבי: 11/11/11. זה נראה כמו יום שצריך לזכור. אז לאחר התלבטויות ובחינת אפשרויות החלטתי שבתאריך הזה אטפס על הפסגה של ההר הגבוה ביותר ביבשת אפריקה – הלא הוא קילימנג׳רו (5895 מ׳). ההר נמצא בצפון טנזניה ליד הגבול עם קנייה.

(במהלך אותו טיול במזרח אפריקה טיפסתי גם על הר קנייה – הרפתקה מצוינת בפני עצמה – אבל באתי בשביל קילי…).

על קילי ניתן לטפס ברוב חודשי השנה, אומנם, אבל באופן טבעי ישנם חודשים מועדפים יותר מאחרים. נובמבר, אגב, לא נחשב לחודש הטוב ביותר לטיפוס כי החודשים המועדפים בקילי הם ינואר עד מרץ ויוני עד אוקטובר. בכל מקרה, להר יש אזור-אקלים משלו לאור הפרש הגובה שלו מסביבתו ותצורת הרכסים. אבל, כאמור, הטיפוס אפשרי גם בנובמבר למי שמוכן להתמודד עם מז״א פחות אופטימלי.

דבר נוסף שחובה לקחת בחשבון לקראת הטיפוס על קילי, או כל הר גבוה לצורך העניין, הוא התמודדות עם הגובה. כאמירה כללית מעל 2,500 מ׳ הגוף האנושי מתחיל להיות מושפע בצורה מורגשת מהמחסור היחסי בחמצן כתוצאה מהלחץ האטמוספרי הנמוך. החל מ-3,500 מ׳ התופעות מתחילות להיות בולטות יותר ואגרסיביות יותר. בין התופעות הנפוצות: כאב ראש, בחילה, שינה קלה (ולפעמים מלווה בסיוטים), קוצר בנשימה, עייפות ותשישות, עירפול חושים, סחרחורת, חוסר תאבון ועוד. ככל שעולים בגובה העומס על הגוף גדל ובהתאם הקושי גדל והפוטנציאל לסכנה בריאותית גדל. החדשות הטובות הן שהגוף האנושי סה״כ מסוגל להתאקלם לשהייה בגובה, אם עוזרים לו לעשות את זה נכון ולא ממהרים בטיפוס, ולכן זה הכרחי שכל מי שבוחר לטפס על הרים גבוהים ו/או לבקר ביעדים גבוהים (לדוגמה קוסקו) יילמד מעט על השפעות הגובה על הגוף, על מחלת גבהים ועל דרכי המניעה והטיפול. ככלל אין יישובי קבע מעל 4,000 מ׳ – כי גם לאחר אקלום מתאים יש סכנה בשהות קבע בגובה רב כ״כ – אך ישנם יישובים ׳עונתיים׳ גם בגובה של 5,000 מ׳. מעל גובה של 7,000 מ׳ הגוף ממש מתחיל לקרוס – אבל לגובה כזה מגיעים אך ורק מטפסי הרים שמבינים היטב את הסכנות.

Gokyo (Nepal) at 4,750m

לטנזניה הגעתי אחרי כמעט חודשיים של טיול בנפאל. במהלך הטיול הזה השלמתי טרקים שונים והגעתי מספר פעמים לפסגות ומעברי-הרים (פאסים) בגובה של 5,500 מ׳ ומעלה. כלומר, הייתי כבר די מאוקלם לגובה של קילי ולא הייתה מבחינתי סכנה של טיפוס מהיר מדי לפסגה.

קילי נמצא בשמורת טבע שהיא גם אזור טבע ייחודי שחשוב לשמור עליו וגם מחלבת כסף פנטסטית עבור ממשלת טנזניה. אז תחת האמתלה של שמירה על הסביבה ושמירה על בטיחות המטיילים קיים לו אוסף מרשים של תקנות שמגבילות את הטיפוס על ההר. הנה שלוש מהן, או לפחות אלו שהיו בתוקף ב-2011: אסור לטפס על ההר עצמאית אלא רק בליווי מדריך מוסמך, אסור לבשל בתוך השמורה ללא רישיון ולכן יש לצרף טבח לקבוצה ואסור לשהות בשמורה פחות משישה ימים. התקנה האחרונה נועדה, פורמלית, כדי למנוע ממטפסים ׳פזיזים׳ לטפס מהר מדי לפסגה ולסכן את עצמם בריאותית – אלא שבפועל התקנה יוצרת מינימום הכנסה כספית מכל מטפס כי נדרש תשלום עבור כל יום של שהייה בשמורה. אני, למשל, לא הייתי זקוק לשישה ימים כי הייתי מאוקלם לגובה ויכלתי לטפס מהר יחסית – אבל הסביר לי המנהל של הסוכנות שדרכה הזמנתי את הטרק שפשוט אסור יהיה לי לצאת מהשמורה לפני הזמן ולכן מוטב שאנצל את ששת הימים לטרק ארוך יותר ומעניין יותר בדרך לפסגה. כך עשיתי. יצאתי לטרק הזה עם מדריך, טבח וחמישה פורטרים. הזוי למדי.

בסופו של דבר נכנסתי לשמורה בערב של היום הראשון, ביליתי ארבעה ימים מלאים בטיפוס/טיול ברחבי הרכס ויצאתי מהשמורה מוקדם בבוקר של היום השישי. הטיפוס האחרון לפסגה (Summit Day) היה די מאתגר, ובפרט כי הוא נעשה בשעות הלילה והטמפרטורה הייתה באזור מינוס 20 מעלות, וכמובן השלמתי אותו לצד המדריך שלי שזו הייתה הפעם ה-83 שלו על הפסגה. יצאנו אחרונים מהמחנה הגבוה באותו הלילה (סביב שעה 1:30) אבל הצלחנו לעקוף בדרך למעלה את כל הקבוצות שיצאו לפנינו והגענו ראשונים אל הפסגה ממש בתזמון מושלם כעשר דקות לפני הזריחה. זו הייתה דרך נהדרת לציין את התאריך הזה שם למעלה לבד על הפסגה.

יעדים אקזוטיים

לשמחתי הרבה זכיתי להגיע ליעדים מעניינים רבים ברחבי העולם. בחלקם ביקרתי בזמן אירועים כאלו ואחרים. עליתי לחומה הסינית בשמש ובשלג, שטתי בסירה בתעלות ונציה, צפיתי במופעי זיקוקים חגיגיים בהונג-קונג ובניו-יורק, ביקרתי באתרים עוצרי נשימה כמו המאצ׳ו פיצ׳ו בפרו והאנגקור-וואט בקמבודיה, ראיתי תהלוכה יפנית יוצאת מן הכלל ברחובות קיוטו במהלך פסטיבל מקומי, עמדתי מול כמה מהפסגות היפות ביותר בהרי ההימלאייה, שתיתי בירה בחוף קופאקבנה בריו דה ג׳נרו, חגגתי את יום המלך באמסטרדם עם כל ההולנדים המשוגעים, נהגתי בכבישים המדהימים שבאזור קווינסטאון אי שם בדרום ניו-זילנד… ועוד. כל זה לא מובן מאליו מבחינתי ואני שמח שהיו לי האפשרויות וההזדמנויות להספיק כ״כ הרבה (והיד עוד נטויה).

אבל גם לי, כמו לכל אחד כנראה, יש רשימה ארוכה של יעדים וחוויות שצריך להספיק. טוב, אין לי באמת רשימה כתובה כזאת – אבל אני יכול בקלות לחשוב על מספר חשודים מידיים: 

• טיבט (Tibet). בנפאל כבר ביקרתי מספר פעמים והיא אולי המדינה האהובה עליי בעולם – אז מתבקש שאבקר גם במדינה שנמצאת ׳מצידו השני של הרכס׳. אפשר לומר שבאותה מידה אני אמור לרצות לבקר גם בצפון-הודו, אבל, אני והודו לא ביחסים חבריים במיוחד.
  – – –
• סוולברד (Svalbrad). זה בסדר אם לא שמעתם על המקום הזה מעולם. מדובר באי קטן השייך לנורווגיה ונמצא בעומק החוג הארקטי. יש שם עיר אחת – לונגיירבין – ואוכלוסיית קבע של בקושי 3,000 תושבים. יש שם גם שדה תעופה שמקבל טיסות בינ״ל על בסיס עונתי. לונגיירבין נמצאת כ-1,000 ק״מ בלבד מהקוטב הצפוני ונחשבת ליישוב הקבע הצפוני בעולם. לצורך האומדן: רייקיאוויק, בירת איסלנד, נמצאת כ-2,900 ק״מ מהקוטב הצפוני.
  – – –
• אי הפסחא (Easter Island). הסיפור של אי הפסחא מעניין למדי ובפרט לאור העובדה שמדובר באחד מבין האיים הנידחים ביותר בעולם. האי שייך לצ׳ילה אבל הוא נמצא כ-3,500 ק״מ מחופי המדינה – כשהדרך הסבירה היחידה להגיע אליו היא בטיסות של חברת התעופה היחידה שטסה אליו (לאטאם כמובן). האי מפורסם בהיותו ביתם של כמעט אלף פסלי-ענק שהוצבו בו לאורך אלף השנים האחרונות.
  – – –
• מאוריציוס (Mauritius). באותה מידה הייתי רוצה לבקר בם באי השכן רוניון ובמדגסקר. כל אוסף האיים האלו של מזרח אפריקה נשמעים לי כמו יעד נהדר לטיול עם אופי שונה. אגב, לאייר-מאורציוס יש מטוסי איירבאס A350 חדשים בצי עם מחלקת עסקים מצוינת – והנה לכם תירוץ נוסף לבקר שם.

אני יכול להמשיך, אבל, נסתפק באלו. הנקודה היא שתמיד יש מקומות חדשים להגיע אליהם. אני משתדל להזכיר לעצמי את העובדה הזאת מדי פעם.

אנא הגיבו לפוסט הזה וספרו על יעדים מיוחדים בהם ביקרתם ועליהם אתם ממליצים ו/או על יעדים שאתם חולמים להגיע אליהם בהמשך הדרך!