אמירטס, אחת מחברות התעופה המובילות והפופולריות בעולם, השיקה לאחרונה מודל חדש לתעריפים במחלקת העסקים הכולל ארבעה סוגי תעריפים. הנמוך מביניהם נקרא ״Special״ – שבהתאם לשמו הוא משתמש בעיקר למבצעים – ובין תנאיו היא אי-האפשרות לבחור מושב לפני הצ׳ק-אין. אפשר לומר שבדרך זו אמירטס ׳קונסת׳ את מי ששילם את המחיר הנמוך ביותר במחלקה, ובמבט מהצד השני אפשר לומר שהיא מתגמלת את מי שבחר או נאלץ לשלם יותר (וכעת נהנה מזמינות גבוהה יותר לבחירת מושב).

אמירטס היא לא חברת התעופה היחידה שדורשת תשלום מחלק מנוסעי מחלקת העסקים שלה עבור בחירת מושב מראש. כך נוהגות סוויס ובריטיש, ולופטהנזה הודיעה על מדיניות דומה שתופעל בעתיד עם כניסת מטוסי הבואינג 777-9 החדשים. עושה רושם שמדובר בטרנד.

האם זה מוצדק?

כבר התרגלנו ל׳תעריפים רזים׳ במחלקת התיירים. כלומר, תעריפים מוזלים שאינם מזכים את הנוסעים בתנאים שבעבר היו טריוויאלים כמו בחירת מושב מראש, שליחת מזוודה, צבירת נקודות במועדון תעופה או אפילו האפשרות לעשות צ׳ק-אין ללא עלות בדלפקים בשדה התעופה. חברות התעופה דאגו למתג את אותם תעריפים כבשורה גדולה לקהל הנוסעים כי הרי עתה יכול כל נוסע לבחור את התעריף המתאים ביותר עבורו ולא לשלם על מה שהוא לא צריך. בפועל, אגב, חברות התעופה הגדילו את הרווחים שלהן – והכסף הזה כמובן מגיע מכיסם של הנוסעים. אבל ההגיון קל לעיכול: חיסכון בכסף בתמורה לויתור על חלק מהנוחות של הנסיעה.

אבל ההגיון הזה מתערער בדיון על בחירה מוקדמת של מושבים במחלקת העסקים. כי הנחת המוצא היא שכל הכרטיסים במחלקת העסקים יקרים ממילא – בדרגות שונות של יוקר, אבל יקרים – ונשמע די מופרך שחברת תעופה תבקש עוד כמה עשרות דולרים מנוסע שכבר שילם לה כמה אלפי דולרים.

אבל האם זה כ״כ מופרך להחיל את אותו הגיון בשני המקרים? למה לא לאפשר גם לנוסעים המעוניינים לטוס במחלקת העסקים לחסוך מעט כסף תוך ויתור על חלק מהנוחות? הרי מתי שזמין התעריף המוזל (Special) בהכרח זמין גם התעריף שמעליו (Saver) וזו בחירה שלהם באיזה תעריף להשתמש. לכאורה אין סיבה שתעריפים במחלקות הפרימיום לא יהיו מודולריים. רבים מאלו שרוכשים כרטיסים באלפי דולרים דווקא כן רגישים למחיר ומבחינתם חיסכון של 100$-200$ יכול להיות משמעותי מאוד – ואולי אפילו ההבדל בין רכישת כרטיס במחלקת העסקים לרכישת כרטיס במחלקת שירות נמוכה יותר.

מנגד, כמובן, עומדת הטענה שחברות תעופה לא צריכות להיות חמדניות יתר על המידה. הרי הן עושות את הרווח הגדול ביותר שלהן ממחלקת העסקים, שכמעט כל הכרטיסים בה יקרים מאוד, אז למה להן להתחזר ולדרוש עמלות נוספות על הטבות או מאפייני-שירות שעד כה נחשבו בסיסיים. זאת ועוד, ישנה נוחות מסוימת עבור נוסעים עסקיים בידיעה שכל כרטיס במחלקת העסקים מציע סל אחיד של הטבות ומאפיינים.

וכמובן, בשורה התחתונה, כל חברת תעופה שבוחרת לאמץ מדיניות כזאת לוקחת צ׳אנס רציני שנוסעיה לא ימרדו ויעברו למתחרות. הרי איזה נוסע עסקי רוצה לריב עם הבוס שלו כל שבהוע על רכישת מושבים מועדפים מחשבון החברה ועוד.

יש מי שמרוויח…

סוויס ובריטיש מאפשרות בחירת מושב מראש, לרבות מושבים מועדפים, לבעלי סטטוסים גבוהים. סוויס מציעה את ההטבה רק לחברי המועדון שלה, Miles&More, בסטטוס סנטור ו-HON. בריטיש לעומת זאת מציעה את ההטבה לכל מי שמחזיק סטטוס ספיר או אמרלד בברית וואן-וורלד (מכלל מועדוני התעופה בברית ולא רק בעלי סטטוס סילבר וגולד במועדון התעופה שלה). בנוסף, חברי המועדון של בריטיש בסטטוס ברונזה – הנמוך ביותר – מקבלים קדימות מסוימת גם כן (שבוע לפני הצ׳ק-אין).

המרוויחים הגדולים, אם כן, הם בעלי הסטטוסים הגבוהים. כלומר, הנוסעים התכופים של אותן חברות תעופה. אפשר לומר שבדרך זו הם מתוגמלים על הנאמנות שלהם לחברת התעופה או לברית התעופה. הם יכולים לרכוש כל כרטיס במחלקת העסקים, מוזל ככל שיהיה, ובכל זאת לבחור את המושב שלהם הרבה לפני הצ׳ק-אין ובעצם הרבה לפני חלק מהנוסעים שאינם זכאים לבחירת מושב מוקדמת בחינם.

בחלק מחברות התעופה, כמו אמירטס, מרוויחים גם אלו שבחרו לשלם תעריפים גבוהים יותר ולא את התעריף המוזל ביותר. הם בעצם מתוגמלים על חשבון על אלו שפחות איכפת להם באיזה מושב בדיוק יישבו במטוס (כלל הנראה).

דעתי האישית בנושא

אני בעד הדרך האמצעית. כלומר, אני בעד שחברת תעופה תגדיר חלק מהמושבים במחלקת העסקים כ׳מועדפים׳ – נגיד, מקסימום 20% מכלל המושבים – ואותם תשמור לנוסעים בעלי סטטוס גבוה, נוסעים בתעריפים גבוהים ונוסעים שמוכנים לשלם כדי לבחור את המושבים האלו מראש בהיעדר זכאות אחרת. שאר המושבים, שאינם מועדפים, צריכים להיות זמינים לכלל נוסעי מחלקת העסקים מרגע ההזמנה כדי לאפשר להם לבחור מושב מראש ולהימנע מאכזבה במהלך הצ׳ק-אין. נשמע לי הזוי שנוסע ירכוש כרטיס עשרה חודשים לפני הטיסה ולא יוכל לבחור מקום עד הצ׳ק-אין.

אני חושב שחברות תעופה צריכות לעשות יותר כדי לתגמל נוסעים תכופים ששומרים נאמנות להן ואולי גם למועדון התעופה שלהן. נאמנות אינה טריוויאלית וצריך לשמור עליה – כי בזמנים קשים, שהכלכלה לא חזקה כ״כ, אותה נאמנות שווה הון.

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    טסתי בair airoph לספרד , והיה עובר בוקינג , חיכיתי והייתי מהנוסעים האחרונים ובסוף שידרגו לי למחלקת ביזנס כי רק שם נישאר וללא כל תוספת תשלום

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      מעולה! סחטיין על השדרוג ותודה על השיתוף.

      אייר-אירופה שולחת לת״א בעיקר מטוסי 787 חדישים עם מחלקת עסקים טובה מאוד.

      הגב

השאר תגובה

BoardingArea