קצת היסטוריה

החברה נוסדה ע״י ג׳ון ווליארד מאריוט ב-1927 בוושינגטון. בהתחלה היה בבעלותה דוכן למכירת בירות, אח״כ מסעדה ואח״כ רשת מסעדות. ב-1953 החברה הפכה לציבורית תחת השם ״Hot Shoppes Inc״. ב-1957 פתחה החברה את המלון הראשון שלה, בארלינגטון (וירג׳ינה), ומיד אח״כ את המלון השני שלה באותה העיר (והוא פעיל עד היום תחת הקבוצה כמובן). אז נכנס לניהול החברה ביל מאריוט, הבן של ג׳ון ווליארד, ששימש כמנכ״ל החברה עד 2012 ומאז משמש כנשיאה.

ב-1967 שינתה החברה את שמה ל-״Marriott Corporation״. ב-1993 התפצלה החברה לשתי חברות: האחת חברת נדל״ן שעוסקת ברכש של מלונות (נקראת כיום ״Host Hotels & Resorts״) והשנייה חברת ניהול מלונות שהיא בעצם קבוצת מאריוט שאנחנו מכירים כיום כמותג-על (ושמה הרשמי הוא ״Marriott International״).

בנובמבר 2015 הודיעה קבוצת מאריוט על רכישת קבוצת סטארווד תמורת סכום עתק של כ-13 מיליארד דולר. המיזוג נסגר בספטמבר 2016 ולקבוצה הממוזגת היו מעל למיליון חדרים ברחבי העולם.

נכון להיום קבוצת מאריוט מפעילה 30 רשתות (ו-2 תת-רשתות) ב-131 מדינות שתחתיהן פועלים למעלה מ-7,000 מלונות שלהם קרוב ל-1.5 מיליון חדרים סה״כ. בקצב הגידול הנוכחי נוספים לקבוצה בערך שני מלונות חדשים בכל יום.

לטובת המשך הפוסט אחלק את הרשתות לקטגוריות אחרות מאלו המופיעות באתר הקבוצה.

רשתות יוקרה קלאסיות

מותגים: Ritz-Carlton, St.Regis, JW Marriott, The Luxury Collection.

שתיים מהרשתות האלו הגיעו מקבוצת סטארוורד ובעצם רשת סנט-רג׳יס מקבילה לרשת ריץ-קרלטון ואוסף מלונות היוקרה מקביל לרשת JW. אני לא יודע לומר אם יהיה איחוד של המותגים האלו בעתיד.

אפשר להתווכח מי מהן בכירה יותר, או למי מהן יש יותר מלונות מיוחדים ואולטרה-יוקרתיים, אבל נכון לומר שריץ-קרלטון הוא המותג המוכר יותר מבין הארבעה ברמה הבינ״ל הרחבה. זו גם הרשת הוותיקה ביותר והגדולה ביותר עם קרוב ל-100 מלונות ב-30 מדינות. לרשת יש אפילו צי ספינות יוקרה (בהתהוות בינתיים).

רשת סנט-רג׳יס גם היא נחשבת לאיכותית מאוד ויש לה כ-45 מלונות ברחבי העולם (כמחציתם באסיה).

לרשת JW (בשמה המקוצר) יש כ-80 מלונות ברחבי העולם והיא כמובן רשת חשובה בקבוצה בהיותה נושאת שמו של מייסד החברה (ג׳ון ווליארד). כאמירה כללית מלונות רשת JW הם יוקרתיים פחות לעומת מלונות של שלושת הרשתות האחרות אבל גם ברשת זו יש מלונות יוצאים מן הכלל.

רשתות יוקרה עם אופי ייחודי

מותגים: Bulgari, W Hotels, EDITION.

רשת אדישן היא אולי הרשת המעניינת ביותר של הקבוצה. יש לה סה״כ 10 מלונות כיום – 4 בארה״ב, 3 באירופה, 2 באסיה ו-1 במזרח התיכון – אבל כל אחד מהם נחשב ליוקרתי במיוחד ומעוצב במיוחד. כדאי לשים לב להתפתחות של הרשת הזאת בשנים הקרובות.

את רשת W אני לא אוהב. לטעמי היא מנסה יותר מדי להצדיק את קיומה והתוצאה בפועל לא כ״כ טובה. המיתוג הצבעוני, האורות הזוהרים, שמות החדרים הייחודיים והאופי המסוים הזה שכביכול פונה לקהל של דור המילניום – זה הכל יותר מדי. אבל זה אולי מתאים למי שרוצה יוקרה בעטיפה מוזרה.

רשת בולגרי היא רשת זניחה יחסית, על אף שנחשבת יוקרתית מאוד, והיא מפעילה כיום 6 מלונות בלבד (ו-3 נוספים בתכנון לשנים הקרובות). יש כל סיכוי שהמותג הזה ייעלם בקרוב כמותג עצמאי והמלונות יהפכו חלק מרשתות אחרות של הקבוצה.

רשתות קלאסיות עם דרגת אירוח גבוהה

מותגים: Le Meridien, Westin, Marriott, Sheraton, Renaissance, Delta, Marriott Vacation Club.

אלו בעצם רשתות בדרגת אירוח גבוהה יחסית, המציעות תמורה טובה לכסף, אבל אינן רשתות יוקרה. שתי הרשתות המובילות בקטגוריה זו, מאריוט ושרתון, הן רשתות ענקיות עם מאות מלונות ברחבי העולם ולפיכך הסטנדרט במלונות השונים יכול להשתנות. כלומר, יש לשתי הרשתות האלו גם מלונות מעולים שאפשר לקרוא להם מלונות יוקרה לאור החוויה שהם מציעים – אבל סה״כ אלו לא רשתות יוקרה.

הנוכחות של רשת דלתא מוגבלת לצפון-אמריקה עם כ-70 מלונות בארה״ב וקנדה. מלונות בודדים ביבשות אחרות.

הרשתות ווסטאין ולה-מרידיאן פעלו תחת קבוצת סטארוורד, ורשת דלתא נרכשה בנפרד ב-2015, כך שבעצם קבוצת מאריוט הכפילה את מספר המותגים שלה בקטגוריה זו תוך שנה (2016-2015). האם כל המותגים האלו יישרדו עצמאית לאורך זמן? לא ברור. קשה להגדיר מהו האופי הייחודי של כל אחת מהרשתות וזו בעצם הבעיה. אם כי יש לציין שרשת שרתון נמצאת בתהליך מיתוג-מחדש (׳שרתון 2020׳), שכולל גם שיפוץ ושדרוג של חלק ממלונותיה, מה שאמור להאיר את האופי הייחודי של הרשת ולבסס את מעמדה כאחת הרשתות החשובות והבכירות של הקבוצה. סה״כ שרתון, כמותג, הוא אחד המוכרים בתעשייה.

כדאי גם לציין שרשת ווסטאין הייתה אחת מהחלוצות בתחום הבריאות. הרשת שמה דגש רב על שינה טובה, תזונה נכונה ופעילות גופנית. כיום זה טרנד רחב, ולכל קבוצה יש לפחות רשת אחת עם פוקוס בתחום זה, אבל רשת ווסטאין התחילה לפעול כך כבר לפני כשני עשורים וממשיכה.

רשתות עם דרגת אירוח גבוהה ואופי ייחודי

מותגים: Tribute Portfolio, Autograph Collection, Design Hotels.

שלושת הרשתות מפעילות מלונות עצמאיים עם אופי ייחודי ומקומי. בהחלט רשתות שונות לעומת אלו בקטגוריה הקודמת והן מתאימות הרבה יותר למטיילים שמעוניינים להנות ממשהו ׳לא תעשייתי׳ במובן העיצובי, החוויתי והשירותי.

אוסף מלונות טריביוט הוא אחד המותגים החדשים של קבוצת מאריוט. זו רשת קטנה יחסית שמפעילה כ-40 מלונות בלבד (כמחציתם בארה״ב). לא כ״כ ברור לי מדוע המותג הזה נשאר עצמאי.

אוסף מלונות אוטוגרף הוא מעניין בעיניי. הוא ממותג כרשת-על שאפשר להוסיף לה כל מלון עצמאי עם אופי מתאים שמעוניין להצטרף לקבוצת מאריוט – ולפיכך אני רואה סיכוי כי בעתיד הרחוק מספר רשתות שונות של הקבוצה ימוזגו לתוך האוסף הזה. כיום יש באוסף מעל ל-100 מלונות ברחבי העולם והם רובם נחשבים יוקרתיים למדי.

רשת דיזיין היא אחת הרשתות הגדולות בקבוצה, עם מעל ל-300 מלונות, והיא הגיעה כחלק מעסקת סטארווד. זו למעשה רשת עצמאית-שכזאת שנחשבה חיצונית לקבוצת סטארוורד אך הייתה בשת״פ קרוב עמה (לרבות לטובת צבירה ומימוש של נקודות במועדון SPG). זה גם המצב כיום עם קבוצת מאריוט. מלונות הרשת, בהתאם לשמה, שמים דגש על עיצוב מקומי לרבות המיקום שלהם ביעד. יש לא מעט מלונות מעניינים מאוד ברשת זו וכולי תקווה שהיא רק תתפתח ולא תאבד את מקומה וייחודה.

רשתות עם דרגת אירוח בינונית

מותגים: AC Hotels, Courtyard, Fairfield, SpringHill Suites, Protea, Gaylord Hotels.

מבין הרשתות האלו מעניינות אותי במיוחד הרשתות AC ו-Protea. הראשונה היא רשת ספרדית במקור ומציעה מלונות מעוצבים, מתוחכמים, נעימים ויפים שמותאמים לצרכים של נוסעים עסקיים ותיירים עם דרישות מינימליות מהחדר. מתאים בול למי שרוצה לקבל מלון נוח בלי משחקים. הרשת נמצאת בתהליך מהיר את התרחבות, ובפרט בצפון-אמריקה שם יש לה נוכחות מועטה יחסית כיום, ואני שמח שהיא תופסת מקום כאחת הרשתות החשובות של הקבוצה. השנייה היא רשת דרום-אפריקנית במקור שהפכה למותג מוכר ופופולרי באפריקה כולה ונרכשה ב-2013 תמורת כ-200 מיליון דולר. הרשת הזאת בעצם העניקה לקבוצת מאריוט נוכחות חזקה מאוד ביבשת אפריקה.

שאר הרשתות בקטגוריה זו פחות מעניינות וסה״כ מציעות מוצרים דומים. יש להן מלונות טובים יותר וטובים פחות, והנוסע הממוצע לא צריך לצפות לניסים ונפלאות מהשהייה בהם.

רשתות עם דרגת אירוח בינונית ושירות ייחודי או חלקי

מותגים: Moxy, Aloft, Four Points by Sheraton.

אלופט ופור-פוינטס היו בעבר רשתות של קבוצת סטארוורד. לקבוצת מאריוט לא הייתה בזמנו רשת מהסוג הזה, עד שהיא השיקה ב-2014 את רשת מוקסי שנועדה לתת מענה לדור המילניום שרוצה מלונות מעט אחרים, כאילו-בוטיקיים, ששמים דגש על הצרכיים הייחודים של המטיילים הצעירים כמו יצירת חללים משותפים לעבודה ובילויים, שירות קליל ומהיר יותר, עיצוב מינימליסטי לחדר ועוד. בעיניי התוצאה של מוקסי די גרועה אבל למיטב ידיעתי הרשת דווקא מצליחה ומתפתחת יפה.

כאמירה כללית מלונות של הרשות האלו רחוקים מלהיות מלונות יוקרתיים והם גם לא מתאימים למשפחות.

רשתות עם דרגת אירוח בינונית-גבוהה לשהיות ארוכות

מותגים: Residence Inn, TownePlace Suites, Marriott Executive Apartments, Element.

רדיזנס-אין היא אחת מהרשתות הגדולות ביותר של הקבוצה כיום, עם מעל ל-700 מלונות ברחבי העולם שרובם בארה״ב, והיא מציעה חדרים וסוויטות שמותאימים במיוחד לשהיות ארוכות וכוללים לרוב מטבח מאובזר לגמרי. לאחרונה התארחית לשבוע במלון של הרשת ויצאתי מרוצה מאוד.

רשת אלמנט מעניינת גם כן לאור הפוקוס שלה על בריאות ולייפסטייל. במקור היא מותגה בקבוצת סטארווד כתת-רשת של ווסטאין, באופן טבעי, אך פעלה ופועלת עדיין כרשת עצמאית. הרשת גם גדלה די מהר וכיום יש לה קרוב ל-100 מלונות ברחבי העולם (כולל כאלו שייפתחו בקרוב). אני אולי לא חלק מקהל היעד המרכזי של הרשת אבל אני בהחלט אוהד שלה ושמח לראות אותה משתפרת וגדלה. נוסעים שמגיעים למלון לתקופה של מספר שבועות בהחלט יעדיפו מלון שבו יוכלו לשמור על שגרת חיים בריאה יחסית של אימוני כושר, תזונה טובה וכו׳.

לסיכום

קבוצת מאריוט, לאחר המיזוג של קבוצת סטארוורד לתוכה, הפכה לקבוצה ענקית עם עשרות רשתות ואלפי מלונות. העובדה הזאת יוצרת בילבול אצל נוסעים רבים שלא כ״כ מצליחים לעקוב אחרי הדרגות השונות והסוגים השונים של הרשתות ומה בעצם הם אמורים לצפות לקבל בכל מלון. בתקווה שהפוסט הזה עושה קצת סדר בבלאגן.

הניסיון האישי שלי עם קבוצת מאריוט הוא מוגבל מאוד שלא לומר אפסי. לא כי זו קבוצת מלונות גרועה בעיניי אלא כי מצאתי תמורה טובה יותר ועניין רב יותר בקבוצות מתחרות כמו הילטון, IHG והייאט. אין לי סטטוס במועדון Bonvoy ואין לי תוכניות להשיג אחד בקרוב. משזה נאמר, היו לי לאחרונה שתי שהיות במלונות הקבוצה ושתיהן היו טובות מאוד – אז אולי בעתיד עוד אהיה לקוח קבוע.

7 תגובות

  1. שי

    פוסט שחיכיתי לו זמן רב!
    אפשר לקבל מלון מומלץ מ5-6 רשתות?

    הגב
  2. החסכן

    מנקודת ראות של משפחה ישראלית חשוב להזכיר שרשת Springhill Suites מתאפיינת במלונות נוחים שבהם רבים מהחדרים מאפשרים לינה של משפחה בת שש נפשות – לא ממש סויטה כי אין בדרך כלל הפרדה בין חדר השינה לסלון ובו הספה הזוגית הנתפתחת, אבל אופציה מצוינת למשפחות במחירים נוחים מאד.
    לזכותה של רשת מאריוט שירות הלקוחות שלהם בדרך כלל הרבה יותר טוב מזה של IHG מבחינת תגובה מהירה ויכולת לעזור. מצד שני המבצעים של צבירת נקודות אצלם בשנים האחרונות הרבה פחות אטרקטיביים משל הילטון או IHG, מלבד ה – 2 +1 למצטרפים חדשים. הם נותנים סטטוס גולד לגולד של יונייטד אבל הסטטוס הזה שווה מעט מאד.

    הגב
  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    האם ריבוי הרשתות בתוך אותה חברת על לא גורם לץחרותיות יתר ופגיעה בהכנסות? בניו יורק, נניח, שזו עיר מרכזית מאוד, אני מאמין שהרבה מהרשתות הנ"ל ירצו מלון. גם אם כמות התיירים גדולה, וגם אם לכל מלון יש אופי אחר, זה לא גורם לעלייה אדירה בהיצע שפוגעת ברווחיות הכוללת של הרשת? האם זה בהכרח האינטרס של מאריוט כקבוצה?

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      זה טיעון מעניין. אבל יש גם טיעונים נגדיים, אז זו בעצם העבודה של מנהלי מאריוט – למצוא את האיזון בכל שוק.

      נגיד למאריוט יש 20 מלונות במנהטן. הביקוש גבוה והתפוסה גבוהה. הקבוצה מעוניינת להגדיל את הנוכחות שלה ל-25 מלונות. אז עושים סקר ובוקשים האם יש מסה גדולה מספיק של לקוחות שמעוניינים במותג נוסף שטרם יש לו נוכחות בעיר או האם יש ביקוש גבוה דווקא למותגים קיימים – וכך לאט לאט מחליטים איזה מותגים רלוונטיים יותר ומבוקשים יותר (בכלל ובשוק מסוים). אז ייתכן שיש רשת שרוצה לפתוח מלון בניו-יורק אבל הקבוצה לא תסכים, או לא תמצא נכס מתאים עבורה, ולחילופין יכול להיות שהקבוצה תרצה מלון של רשת מסוימת ותחפש מלון מתאים שיסכים לעבור לניהולה. זה המשחק בעצם.

      האם יש הצדקה ל-30 מותגים שונים תחת קבוצה אחת? זו שאלה קשה. סביר להניח שמהלך העשור הקרוב נראה רשתות מסוימות מתמזגות לתוך אחרות. לא נשכח שהפורטפוליו הנוכחי, עם ה-30 מותגים, הוא תוצאה של מיזוג קבוצת סטארווד לתוך מאריוט ולא מודל שבנתה מאריוט לבדה.

      הגב

השאר תגובה