סיקור בלעדי של פעילות קתאי בנתב״ג

במרץ 2017 החלה קתאי להפעיל את הקו שלה מהונג-קונג לת״א. בהתחלה בתדירות של ארבע טיסות שבועיות אך לאור הביקוש הגובר עלתה התדירות לטיסה יומית. בשלב זה, למיטב ידיעתי, אין תוכנית קונקרטית להגדלתה התדירות.

קתאי לוקחת את השוק הישראלי ברצינות רבה. את זה אפשר ללמוד בעיקר משתי עובדות:

• החברה מפעילה סניף מקומי עם כוח אדם משמעותי. עד לאחרונה ניהל את ההצגה הזאת ג׳ונתן ביילי שהוא אומנם צעיר אבל נחשב מנהל מבטיח ומוערך בקתאי. מעניין לראות מי יחליף אותו בתפקיד.
• החברה שולחת לת״א את המטוסים המתקדמים ביותר בצי שלה – A350-900 ו-A350-1000 – שבאופן טבעי כוללים את המוצרים הטובים ביותר עבור הנוסעים בכל מחלקות השירות.

הישראלים אוהבים את קתאי. אחוז תפוסת המושבים בקו הוא גבוה יחסית (כ-90%, לעומת הנתון הגלובלי של כ-84%) וגם הביקורות חיוביות מאוד (ראו בקהילת הלאונג׳). קתאי הוכיחה לשוק הישראלי שהיא חברת התעופה הטובה ביותר לטיסות ליעדים באסיה והפסיפיק. אני שמח שזה המצב כי אני עצמי אוהד נלהב של קתאי וטסתי עם החברה עשרות פעמים בשנים האחרונות (בכל מחלקות השירות, אבל בעיקר במחלקת העסקים המצוינת שלה).

ביקור בנתב״ג

צביקי, מנהל תחנת נתב״ג של קתאי, הקדיש מזמנו וערך עבורי סיור בשדה. קבענו לבוקר יום שישי משום שבצהריים של אותו היום טסתי להונג-קונג (בכרטיס שהוזמן ללא קשר). לסיור הצטרף יניב שמנהל את קהילת ׳טיסות סודיות׳.

במהלך הסיור צביקי סיפר לי דברים מעניינים על הפעילות של קתאי בנתב״ג. לא הקלטתי את השיחות, אז לא אשתף בציטוטים ישירים, אבל אסכם לכם את הדברים ע״פ נושאים.

(1) המטוס והחנייה

טיסת קתאי מהונג-קונג נוחתת בנתב״ג בשעות הבוקר. לו״ז אידיאלי עבור נוסעים עסקיים (וגם עבור מי שגר בהונג-קונג). בשונה משדות אחרים, בנתב״ג מתקבל צוות הטיסה ע״י נציג של קתאי שמלווה אותם עד היציאה מהשדה.

המטוס חונה בזרוע E משעות הבוקר (בסביבות 7:30) עד שעות הצהריים המאוחרות (14:40). לכאורה זה ׳זמן מת׳ עבור מטוס רחב-גוף אבל זה חלק מתכנון הלו״ז הגלובלי של קתאי. בזמן הזה מנקים ומטפלים במטוס, כמובן.

צביקי הסביר שכמעט כל הטיסות של קתאי עד היום יצאו משערים בזרוע E. החברה מתעקשת על כך, ומשתי סיבות עיקריות: (א) זוהי הזרוע החדשה בנתב״ג והיא המתקדמת ביותר, (ב) בזרוע E ישנם שערים בהם מותקנים שני שרוולים מה שמאפשר לקתאי להקדיש שרוול נפרד לנוסעי מחלקת העסקים – וכך נוהגת החברה גם בשדות אחרים.

קתאי בחרה להפעיל נוהל נוסף שאף חברת תעופה אחרת בנתב״ג לא מפעילה: היא מציבה נציג שלה בשער ובמטוס כל עוד המטוס חונה ודלתותיו פתוחות. כן, ממש ׳שומר פרטי למטוס׳ עד שמגיעים דיילי הקרקע להכין את השער לבורדינג.

(2) צ׳ק-אין ובידוק ביטחוני

דלפקי הצ׳ק-אין נמצאים במרכז אולם הנוסעים היוצאים. כמובן שישנם דלפקים ייעודיים עבור נוסעי מחלקת הפרימיום, מחלקת העסקים ונוסעים בעלי סטטוס גבוה במועדון של קתאי או בברית וואן-וורלד.

מעניין היה לגלות שדיילי הקרקע של קתאי לובשים את מדי החברה. קתאי היא חברת התעופה הזרה היחידה שנוהגת כך. דיילי הקרקע של שאר החברות לובשים את המדים של החברות המציעות שירותי קרקע בנתב״ג כמו QAS.

בעלי סטטוס גולד וסטטוס דיימונד במועדון מרקו-פולו (MPC) יכולים להשתמש בתור המהיר לבידוק הביטחוני יחד עם נוסעי מחלקת העסקים. מעט מאוד חברות תעופה בנתב״ג מציעות הטבה דומה לבעלי סטטוס גבוה במועדון שלהן.

(3) טרקלינים

נוסעי מחלקת העסקים ובעלי סטטוס גבוה זכאים להיכנס לטרקליני דן בזרועות B ו-C. לדבריי צביקי קתאי מכירה את טרקלין דן בזרוע E, בוחנת את האפשרות להשתמש בו ופועלת בכל המישורים לשפר את השירות לנוסעיה העסקיים והתכופים.

(4) בורדינג

קתאי, כמו חברות תעופה אסייתיות אחרות, ידועה בהקפדה קנאית על הליך בורדינג מסודר, יעיל ומהיר.

בנתב״ג הבורדינג מתחיל כ-50 דקות לפני ההמראה. פרק זמן ארוך יחסית – וכפול לעומת שדה הבית של החברה (HKG) – וזאת לאור סידורי האבטחה בנתב״ג שמצריכים פעולות מיוחדות ויקרות בזמן במקרה ויש להוריד נוסע מהטיסה לדוגמה. כלומר, בפועל, הבורדינג לרוב מסתיים בזמן קצר יחסית גם בנתב״ג. קתאי מפעילה שלוש עמדות בורדינג עם שילוט מסודר כמיטב המסורת.

כאמור לעיל, נוסעי מחלקת העסקים עולים למטוס בשרוול ייעודי ובעצם נוסעי שתי המחלקות האחרות לא צריכים לעבור דרך מחלקת העסקים בדרכם למושב. יתרון לכולם, וכמובן גם מזרז את הבורדינג.

ראוי לציין שגם בעלי סטטוס סילבר במועדון מרקו-פולו, ולא רק בעלי סטטוס גולד או פלטינום, נהנים מעלייה מוקדמת למטוס יחד עם נוסעי מחלקת העסקים. הטבה מעניינת בעיניי.

(5) המטוסים בקו

בקו פועלים רק מטוסים מסדרת ה-A350 של איירבאס. אלו המטוסים המתקדמים ביותר בצי של קתאי. ה-A351 מגיע לנתב״ג בעיקר בעונות המעבר – כשהביקוש גבוה יחסית – וה-A359 מגיע בשאר החודשים.

משום מה אנשים נוטים לייחס לזה חשיבות. אולי מתוך הנחה שה-A351 הוא מטוס טוב יותר. אבל בפועל שני הדגמים זהים למעט מספר המושבים. ב-A359 יש 38 מושבים במחלקת העסקים, 28 מושבים במחלקת פרימיום ו-214 מושבים במחלקת התיירים. ב-A351 יש 46 מושבים במחלקת העסקים, 32 מושבים במחלקת פרימיום ו-256 מושבים במחלקת התיירים. בעיניי ה-A359 עדיף בדיוק בגלל שיש בו פחות נוסעים מה שמקל על הצוות לתת שירות ומקצר את זמני העלייה והירידה מהמטוס. במטוסי ה-A359 יש 11 דיילים ודיילות שעובדים בשתי משמרות במהלך הטיסה, בעוד במטוסי ה-A351 יש 13 דיילים ודיילות.

לסיכום

תודה רבה לצביקי על הסיור, על הסבלנות ועל התשובות. זה לא ברור מאליו. תודה גם ליניב שהצטרף לסיור. אגב, צביקי חבר בקהילת הלאונג׳ – אבל לא כך נוצר החיבור לקראת הסיור הזה.

מלבד ההזדמנות לצלם תמונות מתוך המטוס כשהוא ריק, שמחתי גם ללמוד דברים חדשים על חברת תעופה שאני כ״כ אוהב. מבחינתי זה היה מוצלח מאוד.

וסיפור קטן לסיום: כאמור המראתי באותו יום להונג-קונג בטיסה של קתאי. כשהגעתי לשדה גיליתי שגם ג׳ונתן ביילי, לשעבר מנכ״ל קתאי בישראל, היה על אותה הטיסה. למעשה הוא בדיוק סיים את תפקידו וחזר להונג-קונג, אז נערכה עבורו ׳מסיבת פרידה׳ קטנה בשער לאחר שכל הנוסעים עלו למטוס. כמובן שגם הוא טס במחלקת העסקים וצביקי דאג שנשב בסמוך. אז לא רק שקיבלתי לסיור בנתב״ג באותו יום אלא גם הזדמן לי לשוחח עם ג׳ונתן ולספר לו קצת על הבלוג.