לקראת הימים שאחרי המשבר

(תמונת הפוסט מתוך דף הפייסבוק של טייס דלתא בשם כריס דניס).

הפוסט הזה הוא עבור אלו מכם שעדיין מבקרים בבלוג מדי פעם ובתקווה שיחזור להיות רלוונטי לחיים של כולנו. אם אתם אוהבים את הבלוג, כנראה שנסיעות הן חלק חשוב מהחיים שלכם, חלק שנגדע כעת לפחות לחודשים הקרובים. ברור שטיולים הם מותרות ושכרגע יש דברים הרבה יותר חשובים על הפרק ובעיקר ההישרדות הפיזית והכלכלית שלנו ושל הקרובים לנו. אנו מאחלים לאלעל ולתעשיית התיירות המקומית התאוששות מהירה אבל כבר ברור שחלק מהחברות והגופים שהתרגלנו לקיומם בנוף המקומי יפגעו קשות ואולי לא ישרדו את המשבר כלל.

אמנם יש לי רקע טוב בהרבה מהממוצע בוירולוגיה ובבריאות הציבור, אך על פי כן אין לי כל יכולת להעריך מתי החיים בארץ יחזרו למסלולם, קל וחומר מתי תחזור התעופה העולמית לתפקד ובאיזה ארצות נוכל לבקר כבר בסתיו 2020 ואלו תישארנה מחוץ לתחום עוד לזמן רב, אם בשל הגבלות רשמיות ואם בשל קריסתן של חברות תעופה אשר תצמצם את האופציות ותייקר מאוד יעדים מסוימים. אני אפילו איני בטוח שאקבל החזר על שלוש הטיסות שלי שבוטלו ביוזמת חברות התעופה – החוק אמנם לצידי, אבל אין ודאות מתי ואם חברות התעופה אכן תשלמנה את ההחזר ויכול להיות שלא יהיה להן מאין להחזיר זאת לפחות בזמן הקרוב. כנראה שמשפחתי ואני לא נזכה לחופשה שלנו ביוון, שהזמנתי לפני ארבעה חודשים ליולי 2020, ואפילו נסיעת העבודה באוקטובר לקוריאה (היחסית בטוחה) כרגע אינה ודאית.

האמת היא שכרגע אני מוטרד יותר מהסכנה לחיי הורי שנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר ומהישרדותם של בתי-אב רבים במשק, ובפרט חבריי העצמאים, מאשר מענייני נקודות. בכל זאת רציתי לנצל את האנונימיות שלי ולהסתכן בשלוש תחזיות והמלצה.

אחרי המשבר

התחזית הראושונה היא שטיסות ליעדים רבים תתייקרנה משמעותית בעידן פוסט-קורונה לפחות לשנתיים-שלוש. הסיבה היא פשוטה: לפחות חלק מחברות התעופה לא תשרודנה את המשבר. לחברות תעופה יש הוצאות קבועות מאוד גבוהות, והכנסותיהן קרסו במקרה של חברות התעופה האמריקאיות או התאיידו לגמרי לגבי אלו האירופיות או אלעל, כך שכולן בצרות. למיעוט מהן שהיו רווחיות לאורך זמן ואחראיות בהתנהלותן הכספית יש יתרות מזומן לצלוח משבר קצר אבל רובן מאוד ממונפות (כלומר לוו כסף כדי לקנות או במקרה הטוב לחכור מטוסים). חלקן, בעיקר חברות לואוקוסט, פעלו גם כך בשולי רווח נמוכים מאוד וחסינותן למשבר בסדר גודל כזה היא אפסית. בקיצור – חברות תעופה שאין מאחוריהן ממשלה שמוכנה לסבסד אותן בשנים הקרובות תקרוסנה, וקשה יהיה למצוא להן קונים שימשיכו את פעילות הקוים שלהן. כאשר אנשים יוכלו שוב לטוס לצרכי עבודה, ביקור קרובים או חברים או חופשה הם יגלו שחלק גדול מאופציות הטיסה שהתרגלו אליהן כבר אינן קיימות. הירידה בתחרות בין חברות התעופה שתשרודנה תקטין את היצע הטיסות שיעלה לאט יותר מהביקוש.

התחזית השניה היא שבתחום המלונאות נראה מגמה הפוכה. אמנם גם שם תהיינה קריסות, אבל הואיל והרבה מלונות נמצאים בבעלות עצמאית והרבה מבעליהם פחות ממונפים הרי שאחוז ההישרדות יהיה משמעותית גבוה יותר מבתעשיית התעופה. המלונות ירצו להתמלא מחדש בתחילה בתיירות-פנים בעיקר ויעשו מבצעים אטרקטיביים למשוך נופשים. יהיו בוודאי תושבי ת״א שישמחו לאידם של ׳מלונאי ה-AirBNB׳ – אותם בעלי הון שמשכירים עשרות דירות בעיר שאותן רכשו או שכרו בהלוואות זולות תוך הקטנת היצע הדירות להשכרה ועכשו מפסידים כל חודש מאות אלפי שקלים – אבל כנראה שמרביתם ישרדו. הבנקים שמהם לוו יפרסו להם את ההלוואות כדי שלא יקרסו ויותירו את הבנק עם נכסים שייקח זמן לממש.

התחזית השלישית היא שרוב הנקודות לא יימחקו. חברות תעופה כבר פשטו רגל בעבר, אבל מועדוני הלקוחות היו דווקא מוקד רווח עבורן ולכן הם שרדו גם כשהחברות-האם נקנו או התמזגו (לדוגמה כאשר אמריקן שקרסה תחת חובותיה מוזגה לתוך יו-אס איירוויס או לפני כן כשיונייטד הייתה באותו מצב מוזגה לתוך קונטינטל). אבל ערכם של מועדוני הלקוחות בהחלט יכול להישחק. למשל מימוש נקודות עבור לילות-בונוס במלונות מקטגוריות גבוהות יהפוך לא-אטרקטיבי כשאותם מלונות יוזילו את מחיריהם בכסף ב-50% כדי למשוך תיירים (התחזית השניה לעיל).

לסיכום

מהי המלצתי? בהתחשב במצב הרבה מועדוני לקוחות מאריכים את תוקף הנקודות וגם את הסטטוס. הואיל וקשה כרגע לדעת אילו נקודות תשמורנה על ערכן, לא הייתי רוכש נקודות, גם במבצעים שנראים אטרקטיביים, והייתי משתדל לצבור נקודות של כרטיסי אשראי בתוכנית גמישה המאפשרת המרת נקודות לשותפים שונים ולא אחת שמחייבת אותי לצבור נקודות לתוכנית של חברת תעופה מסוימת. אם כבר חייבים להמר על חברה יחידה – כנראה שלופטהאנזה תהיה במצב טוב יותר מבריטיש שתהיה במצב טוב יותר מיונייטד.

אז תהיו בריאים ונתראה כולנו בעברו השני של הסגר,
החסכן.